מסכי LCD – המדריך המלא והמפורט ברשת

מסכי LCD – המדריך המלא
חלק א'

מהו אותו גביש נוזלי עליו מבוססים מסכי ה-LCD?
ובכן, המושג "גביש נוזלי" מתאר קבוצת חומרים אשר נמצאת במצב תמידי בין נוזל למוצק ומציגה תכונות המתאימות לשני מצבי הצבירה הנ"ל.

מולקולות בגבישים נוזליים נוטות לארגן את עצמן בצורה בה הן פונות כולן אותו הכיוון הכללי כמו בגביש רגיל, בעוד שכל המסה של החומר יכולה להמשיך להתנהג ולזוז בצורה נוזלית מבלי להיהפך למוצקה.

כיצד פועל מסך LCD?

למסך LCD יש שבעה חלקים עיקריים:

1) אלקטרוניקה – ללא רכיבים אלקטרוניים
                          יקבלו את האות מהמחשב אין
                          מסך שלנו הרבה שימוש. כמו
                          כן, האלקטרוניקה משמשת
                          כדי לשלוט בגבישים הנוזליים
                           במסך.
2) תאורה אחורית – מסכי LCD הם למעשה
                            שסתומי אור, בניגוד למסכי
                            CRT או פלאזמה בהם כל פיקסל מייצר בעצמו את האור.
                            מסכי LCD מסננים אור קיים הנוצר באמצעות תאורה
                             אחורית.
3) מאחד אור (Diffuser) – מטרתו היא לאחד את האור על פני כל המסך.
                              מכיוון שברוב מסכי ה-LCD נעשה שימוש
                              במנורות פלורוסנט רגילות, יש צורך לאחד את
                             התאורה אשר לרוב מגיעה ממספר שפופרות או
                             קתודות פלורוסנט (CCFL) לתאורה אחידה.
4) מקטב אנכי – גבישים נוזליים פועלים כמקטבי אור, אך הם מסוגלים לקטב
                             רק אור אשר מגיע מקוּטב. לכן, מעבירים את האור
                             הראשוני אשר מגיע מהתאורה האחורית דרך מקטב
                             הנפטר מגלי אור לא רצויים ומקטב את גלי האור הנותרים
                             למצב אנכי.
5) גבישים נוזליים – כאשר האור מגיע לגבישים הנוזליים הוא עובר קיטוב
                             נוסף בהתאם למצב הגבישים וזווית הפיתול שלהם. משני
                             צדי השכבה של הגבישים נמצאים לוחות זכוכית ועליהם
                             אלקטרודות, המעבירות זרם דרך התמיסה וגורמות
                            לשינוי במולקולות הגבישים הנוזליים אשר נוטים להסתדר
                            בזויות מסוימת עפ"י הזרם.
5) מקטב אופקי (ידוע גם בשם "מאבחן") – תפקיד המקטב האופקי הוא לדאוג
                           שאור אשר קוּטב במצב אנכי (לדוגמא בעת שהגבישים
                       ללא פיתול) לא יעבור, ואילו אור שקוּטב ע"י הגבישים באופן
                        אופקי, יעבור.

6) מסנן צבע – תפקידה של שכבה זו הוא להעניק לכל פיקסל שלושה צבעים:
                     אדום, ירוק וכחול, ובכך לאפשר למסך להציג צבעים שונים.

תהליך הפעולה של מסך LCD מתרחש באופן הבא:
האור מהתאורה האחורית עובר איחוד ולאחר מכן מקוטב ע"י המקטב הראשון. כעת האור עובר דרך הגבישים: כאשר הם במצב מנוחה, האור עובר קיטוב מחדש בזוית של 90 מעלות עפ"י פיתול הגבישים. כעת הוא מקוטב בצורה שמאפשרת לו לעבור את המקטב השני, ואז הוא נצבע ע"י מסנן הצבע ונצפה על המסך בתור סאב-פיקסל מואר.
מאידך, כאשר יופעל זרם חשמלי על הגבישים הנוזליים בעזרת האלקטרודות, יישבר הפיתול של הגבישים והאור לא יקוטב ב-90 מעלות כפי שקרה קודם, ולכן הוא לא יעבור את המקטב השני והסאב-פיקסל על גבי המסך לא יואר.
בעזרת משחק עם כמות הזרם אשר מקבל הגביש ניתן לגרום לחלק מסוים של האור לעבור את המקטב וכך ניתן להשיג כמעט כל גוון שרוצים. לכל פיקסל ישנם שלושה תאים בכדי להציג אדום,ירוק וכחול ועל ידי שילוב שלושת צבעי היסוד הללו ניתן להציג כל צבע שרוצים.

רזולוציה במסכי  LCD

מסכי LCD פועלים ברזולוציה מסוימת בדומה למסכי CRT אך בניגוד אליהם, לכל מסך LCD יש את הרזולוציה הטבעית שלו. מסכי LCD בנויים למעשה כמו טבלה
(או מטריצה), כאשר כל תא הוא פיקסל וכל פיקסל מכיל שלושה תתי פיקסלים בצבע גווני היסוד המתווספים: אדום, כחול וירוק. למעשה, מסך LCD בעל רזולוציה טבעית של 1024X768 הינו בעל 786,432X3 = 2,359,296 פיקסלים שונים.
כאשר מספר הפיקסלים הפיזי של המסך תואם לרזולוציה אשר מתקבלת מהמחשב, כל פיקסל ברזולוציה ממופה לפיקסל במסך והתמונה חדה וברורה. כאשר הרזולוציה במחשב נמוכה יותר ממספר הפיקסלים במסך ה-LCD, מבוצעת אינטרפולציה על פיקסלים מסוימים בהתאם בכדי למלא את כל המסך ברזולוציה אשר נבחרה; הדבר מוביל לתמונה פחות חדה ומפוקסלת, ולכן תמיד מומלץ לעבוד ברזולוציה טבעית.

בניגוד למסכי CRT שהגיעו ביחס גבהים של 4:3 בדומה לטלוויזיה, מסכי LCD מגיעים בשלל יחסי גובה כגון 4:3, 5:4, 16:10 או 16:9 (שני האחרונים הינם יחסי גובה של מסכים רחבים).
לצערנו קיימת דעה קדומה לפיה איכות התצוגה של מסך רחב היא נמוכה ושכל תמונה נמתחת לרוחב כדי להתאים למסך. המקור לטעות זו הוא מסכים שחוברו בתצוגה בחנויות ופעלו ברזולוציה שאינה טבעית ורחבה, ולכן הציגו תמונה "מרוחה". כאשר המסך פועל ברזולוציה הטבעית, התמונה אינה נמתחת כלל אלא המשתמש זוכה לתוספת של שטח עבודה רב בצדדים, על חשבון שטח העבודה האנכי.

בשורה התחתונה, מסכים רחבים עדיפים לסרטים בגלל השימוש של תעשיית הסרטים בפורמט הרחב. מסכים רחבים גם עדיפים למשחקים החדשים אשר תומכים ברזולוציות רחבות כיוון שהם מאפשרים  לשחקן לראות יותר "שטח משחק" לרוחב. סיבה נוספת לעדיפותם על פני מסכים רגילים נעוצה בעובדה ששדה הראיה של האדם הוא רחב ולכן חווית המשחק על מסך רחב טבעית יותר.
למרות זאת, לשימושים רגילים של גרפיקה או טקסט עדיף מסך רגיל מכיוון שהוא מכיל יותר פיקסלים מאשר מסך רחב ובעריכת גרפיקה פיקסלים ושטח עבודה הם המצרך היקר ביותר.
לשימושים משרדיים ועבודה עם טקסטים ארוכים גם כן עדיף מסך רגיל, שכן במקרים אלה חשוב יותר שטח הצפייה האנכי היות ורוב המסמכים ואתרי האינטרנט מותאמים ליחס רגיל ולא רחב. על בעיות אלו ניתן להתגבר במסכי LCD רחבים בעלי אפשרות Pivot, עליה נפרט לעומק בחלק הבא של המאמר, אשר יפורסם בקרוב.

להלן סיכום הרזולוציות הקיימות במסכי LCD, בהתאם לגודל המסך וליחס הגבהים שלו:

מסכים בגודל 15"
פאנל – TN
רזולוציה בפורמט רגיל 4:3 – 1024×768
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 1280×800
כיום מסכים אלו נמצאים לרוב במחשבים ניידים.

מסכים בגודל 17"
פאנל – TN
רזולוציה בפורמט רגיל 5:4 – 1280×1024
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 1440×900, 1280×768
אין כיום סיבה לרכישה של מסכי 17" כאשר ישנם מסכי 19" במחירים זולים מאוד, ורובם אף יותר איכותיים מאחיהם הקטנים.

מסכים בגודל 19"
פאנל – TN / VA / IPS
רזולוציה בפורמט רגיל 5:4 – 1280×1024
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 1440×900
מסכים אלו הם בעלי גודל הנקודה הגדול ביותר ולכן הטקסט יהיה גדול מאוד וקריא, אך מפוקסל ולא חלק.

מסכים בגודל 20"-21"
פאנל – TN / VA / IPS
רזולוציה בפורמט רגיל 4:3 – 1600×1200, 1400×1050
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 1680×1050
מסכים אלו הינם בעלי גודל הנקודה הקטן ביותר ולכן טקסט יהיה חד ונעים לקריאה בדומה למסכי CRT, אך גודל הנקודה הקטן גורם לפונטים להיות קטנים ביותר.

מסכים בגודל 22"
פאנל – TN
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 1680×1050
מסכים אלו הם גדולים למדי אך איכות התצוגה שלהם נחותה ביותר בעקבות סוג הפאנל אשר בשימוש.

מסכים בגודל 23"-27"
פאנל – VA / IPS
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 1920×1200
אלו הם מסכים גדולים ואיכותיים התומכים במלואם ב-FHD – Full High Definition.

מסכים בגודל 30"
פאנל – IPS
רזולוציה בפורמט רחב 16:10 – 2560×1600
זוהי הרזולוציה הגבוהה ביותר שניתן למצוא כיום במסכים בייצור סדיר.

הערות:

– החל מגודל של 21", כלל המסכים הם בפורמט רחב.
– כלל הרזולוציות המצוינות הינן טבעיות.

הבדלי הגודל הפיזיים והבדלי יחס גבהים (Aspect Ratio) בין הגדלים השונים

גדלי נקודה (Dot Pitch) במ"מ, יחס בין גודל מסך וגודל

 

זמן תגובה

זמן התגובה הוא מדידת הזמן שלוקח לגביש לנוע ממצב מסוים למצב אחר.
למרות שישנו תקן למדידת זמן זה, כל חברה בודקת את המסכים שלה באופן שונה. חלק מהחברות מספקות נתוני זמן תגובה של אפור-אפור ושחור-לבן-שחור ואילו חלקן מספקות רק זמן מעבר אפור-אפור, כאשר לא ברור אילו גוונים נבדקו, או רק שחור-לבן-שחור.

המעבר הקצר ביותר הינו מעבר שחור-לבן-שחור שכן הפיקסל נע ממצב 0 בו הפיקסל חשוך למצב 255 בו הפיקסל מואר וחזרה למצב 0. בעת המעבר ממצב 0 למצב 255 נמדד פרק הזמן הראשון הנקרא Tr (Time Rise) ובמעבר ממצב 255 חזרה למצב 0 נמדד פרק הזמן השני הנקרא Tf  (Time Fall). לבסוף הזמנים מאוחדים ונקבע זמן התגובה למעבר שחור-לבן-שחור.

לעומת זאת, מעבר אפור-אפור הינו מעבר בין גוונים אפורים (לא בהכרח סמוכים) ולרוב נחשב למעבר מהיר יותר ממעבר בין שחור-לבן-שחור, אך לא כך הדבר במציאות שכן גבישים מתקשים במיוחד בעת מעברים אשר הפרש המתחים ביניהם קטן ולכן זמן התגובה עולה.
במצבים אלו מנוצלת אפשרות המכונה Overdrive (פירוט בהמשך) בכדי להאיץ את זמן התגובה של הפיקסלים ולכן זמן התגובה מתקצר בהשוואה למדידת שחור-לבן-שחור, לפחות על הנייר.
בנוסף, מדידת אפור-אפור אינה מתחשבת בזמן הנפילה או החזרה ולכן היא כביכול מהירה יותר. יתרה מזאת, גווני האפור הנבדקים אינם מוסכמים בין החברות ולכן לא ניתן לבצע השוואה ישירה עפ"י נתונים יבשים בלבד בין שני מסכים שונים.

המדידה המדויקת ביותר של זמן התגובה של מסך מיוצגת בצורת גרף אשר בודק את מהירויות התגובה לכל אחד מהגוונים אותם המסך מסוגל להציג. אין כיום אף חברה בשוק שמשחררת נתונים כאלו וניתן להשיגם רק בעזרת מכשירי מדידה מקצועיים.

בפועל, זמן תגובה נמוך מבטיח שלא יופיעו מריחות על המסך בעת שינויים מהירים בצבע, בין אם בעת גרירת סמן העכבר על המסך או בעת משחק מהיר. לשימושים כגון גלישה באינטרנט או עבודה עם מעבד תמלילים בלבד אין צורך בזמן תגובה נמוך במיוחד, אך במשחקים או בסרטים מדובר בנתון חיוני, שכן מסך בעל זמן תגובה של מעל 25ms יציג מריחות ויפגע בהנאה. בקטגוריה זו מובילים מסכים בעלי פאנל TN, המגיעים כיום לזמני תגובה של 7ms עד 10ms בממוצע, לאורך כל גרף הביצועים.

עד לפני זמן לא רב לא ניתן היה לשחק או לצפות בסרטים על מסכי LCD שאינם בעלי פאנל TN, שכן זמני התגובה של טכנולוגיות מקבילות כגון IPS או VA היה פשוט גבוה מדי (בחלק הבא של המאמר נסביר על הפאנלים השונים וההבדלים ביניהם), אך כיום, באמצעות שימוש בטכנולוגיות המאיצות את הגבישים (Overdrive) ניתן להגיע לזמני תגובה טובים גם בפאנלים האחרים (שהינם איכותיים יותר מבחינת איכות התמונה) ובכך לשלב בין שני העולמות (מהירות ואיכות).

Overdrive

טכנולוגיה זו ידועה גם בשמות RTC, Clear Motive, Magic Speed  ו-ODC. ה-Overdrive מנצלת אפקט שבו הפעלת זרם גדול על גביש נוזלי גורמת לו לנוע מהר יותר.
במקום לבצע מעבר איטי בין גוון מסוים בדרך הבאה, כאשר כל מספר מציין גוון: 128 -> 139 -> 150 -> 175 -> 190, המסך מבצע את המעבר כך: 128 – > 255 -> 200 -> 190.
שימו לב כי מספר הדילוגים שנדרשו לגביש היה קטן בהרבה וכך גם התקצר פרק הזמן שלקח למסך להגיע מגוון אחד לגוון אחר והתקצר זמן התגובה.
אך ל-Overdrive ישנה גם תופעת לוואי הנקראת Over Shoot או פיצוי יתר; במצב זה הצבע לא מתייצב מספיק מהר לאחר תוספת המתח ובמקום לראות את הצבע הנכון אנו רואים צבע אחר, בדרך כלל בהיר, אשר נראה לעין בבירור (מצב זה ידוע גם בשם קורונה, מכיוון שהוא מזכיר את אפקט הקורונה של השמש – להבות המיתמרות מפני השמש לחלל).

 

הגרפים הבאים ממחישים את אופן הפעולה של ה-Overdrive – המתח המסופק לגביש והבהירות שלו, כפונקציה של הזמן:

מימין – Overdrive בפעולה, משמאל – תופעת הלוואי פיצוי יתר

קצב רענון, בהירות וניגודיות

בניגוד למסכי CRT, מסכי LCD אינם עוברים את קצב הסריקה של 60hz – גם אם ניתן לבחור בהגדרות קצב רענון גבוה יותר, כגון 75hz או 70hz, המסך יציג רק 60 תמונות בשנייה ואילו הפריימים הנותרים פשוט "יושלכו" ולא יוצגו על המסך. דבר זה עלול להוביל לקופצניות במשחקים ולכן מומלץ לשים קצב רענון של 60hz בלבד.

במסכי CRT, המסך "מצייר" את התמונה כל פעם מחדש בצורה של "סריקת" שטח המסך ב"שורות" מלמעלה עד למטה. בזמן שבין מחזור "ציור" אחד למשנהו המסך בעצם חשוך, מלבד האזור שנסרק באותו רגע. לכן, בתדר סריקה/רענון נמוך המסך נראה מרצד כי קצב השינוי בין "מואר" ל"חשוך" הוא איטי מספיק כדי לגרום הפרעה. לעומת זאת, בתדרי רענון גבוהים יותר העין האנושית כבר לא מסוגלת להבחין בקטעים ה"חשוכים". 

מסכי LCD אינם סורקים את התמונה כמו CRT, לכן כל עוד אין שינוי בערך הפיקסל הוא נשאר מואר בצורה רציפה. עדיין, עדכון התמונה מתבצע בדומה ל-CRT לפי קצב רענון מסוים.
במסכי LCD מעודכנים רק הפיקסלים בתמונה שהשתנו ביחס לתמונה (פריים) הקודמת. מצד אחד זה אומר שאין תופעות של ריצוד, אבל מצד שני קצב הרענון עדיין מוגבל יותר מאשר במסכי CRT. הסיבה לכך היא המגבלה של רוחב פס הממשקים הדיגיטאליים במסך, שאינו מאפשר העברת מידע בקצב גבוה מספיק כדי לעדכן את התמונה בקצב מהיר יותר מ-60Hz. לכן, גיימרים שרוצים לשחק ב 100hz עדיין אינם יכולים לעשות זאת על מסך LCD.
לדוגמא, כדי לעדכן מסך 20" רגיל ב-100Hz יש צורך בקצב העברת מידע של מעל 4Gbit לשניה [(1600*1200)*100*(8*3) = 4.608e9], שזה מעל ומעבר ליכולותיהם של מסכי ה-LCD הקיימים.

ובכל זאת, למרות שזמני התגובה הולכים וקטנים, רבים עדיין מתלוננים על מריחות במסכי LCD. לשם שינוי, היום הבעיה כבר אינה נעוצה בזמן התגובה של המסך אלא בדרך שבה העין האנושית עובדת והדרך שבה מסך LCD מעדכן את התמונה.

במסך CRT, הפיקסל "מופגז" ע"י תותח אלקטרונים כל 1/60 שניות כאשר המסך מכוון לקצב רענון של 60hz. בין פרקי הזמן הללו הזרחן בקדמת המסך מפסיק לזרוח מכיוון שהוא לא מופגז באלקטרונים ולמעשה הוא מספיק להגיע למצב של כמעט חושך עד שתותח האלקטרונים "מפגיז" אותו שוב וגורם לו לזרוח. העין שלנו קולטת את מצב החושך הזה ובשבילה השינוי שהתרחש בפיקסל הוא: אור -> חושך -> אור.
לעומת זאת, במסך LCD הפיקסל מציג צבע מסוים באופן קבוע, כאשר כל 1/60 שניות המסך מתעדכן באותו הזמן ללא סריקה, והפיקסל מחליף צבע באופן מיידי כך: אור -> אור, ללא מצב ביניים של חושך.
מכיוון שמסכי LCD אינם מציגים מצב ביניים של חושך בין המעברים של הפיקסלים, נוצר מצב אשר נקרא Retinal Persistence ובו העין שלנו מעבירה למוח את שני הצבעים של הפיקסל (כמובן שבמציאות העין לא מבחינה בפיקסל אחד אלא בכל המסך) וכך נוצרות "המריחות" מכיוון שהמוח קולט את אותו פיקסל, בצבעים שונים. מכיוון שמצב זה תלוי במוח שלנו, כל אחד חווה אותו אחרת באופן סובייקטיבי; לחלק זה יפריע מאוד וחלק כלל לא ישימו לב לכך (מצב זה דומה לאפקט קשתות שניתן לחוות עם מקרני DLP בעלי גלגל צבע יחיד).

יחס ניגודיות

יחס הניגודיות הוא נתון אשר בודק מהו היחס או ההבדל בין הנקודה הבהירה ביותר שהמסך יכול להציג לנקודה החשוכה ביותר. מכיוון שמסכי LCD הם שסתומי אור, הגבישים צריכים לחסום את האור שמפיקה התאורה האחורית בעת הצגת צבע שחור אך לעיתים האור עדיין דולף בין הגבישים, לכן מסכי LCD לא מסוגלים להציג שחור מושלם (בניגוד למסכי CRT), וזו הסיבה בגללה קיים נתון יחס הניגודיות.

המטרה של יחס הניגודיות היא להציג את השחור החשוך ביותר בהשוואה לנקודה הבהירה ביותר, אך חלק מהחברות כיום בוחרות להעלות את בהירות המסך בכדי להגביר את יחס הניגודיות, למרות שבהירות גבוהה פחות בריאה לעיניים ובכל מקרה פוגעת ביכולת המסך להציג גוונים שחורים (להזכירכם הגבישים עובדים קשה בכדי לחסום את האור).

יחס הניגודיות הוא בדרך כלל נתון מאוד "מנופח" ברוב המסכים וקשה להעריך אם החברה מדדה אותו לפי תקן ISO או לפי מדידה עצמאית. במקרה הטוב ביותר ניתן להשוות בין יחס ניגודיות של מסכים מאותה החברה אך גם במקרה זה אין שום ערובה לכך ששיטת הבדיקה לא השתנתה בין מסך למסך.

בכדי לבדוק מהו יחס הניגודיות עלינו למדוד את רמת התאורה של המסך בעת הצגת תמונה לבנה. תאורה זו נמדדת בקנדלות (cdm).
לאחר מדידת כמות האור בתמונה לבנה עלינו למדוד את האור בעת הצגת תמונה שחורה. ההיגיון אומר שרמת התאורה של תמונה שחורה צריכה להיות 0cdm, אך לצערנו לא כך המצב במסכי LCD מכיוון שאור תמיד דולף בין הגבישים ולכן ברוב המסכים המדידה תנוע בין 0.5cdm (במסכים ישנים יחסית) ועד 0.18cdm במסכי VA החדשים ביותר.

כך, מסך שהנקודה הלבנה שלו נמדדת כ-250cdm ואילו הנקודה השחורה שלו נמדדת כ-0.18cdm יציג יחס ניגודיות של 250/0.18 = 1388 או 1:1388. זהו יחס ניגודיות סטטי המושג ע"י הפאנל של המסך בלבד, ללא מעבדי תמונה וכו'.
במטרה להגביר את יחס הניגודיות, חלק מהחברות "מרמות" ע"י הכנסת מעבדי תמונה למסכים שלהן, שנועדו לזהות מתי ניתן "לשחק" עם הבהירות של המסך בכדי לקבל יחס ניגודיות גבוה יותר. יחס זה נקרא יחס ניגודיות דינאמי חלק מהחברות טוענות לנתונים של 1:2000, אך מעבדים אלו עדיין לא מושלמים ולעיתים ניתן אף להבחין בשינוי הבהירות במסך בעין בלתי מזוינת, בייחוד במעברים חדים בין אור לחושך בהם נראה כאילו המסך "מפגר" אחרי התמונה.

מיותר לציין שנתון יחס הניגודיות החשוב ביותר הוא הנתון הסטטי ומומלץ לחפש באינטרנט ביקורות מסכים שבאמת בדקו את יחס הניגודיות של המסך, ולא להסתמך על הנתונים היבשים בלבד שמס??!??! h??e?(?!??!???!/span>

נתון טכני נוסף הקיים במסכי LCD הוא הבהירות, אשר נמדדת גם היא בקנדלות (cdm). נתון הבהירות המפורסם על ידי החברות מתייחס לרוב לבהירות המקסימאלית הממוצעת של המסך, אך למרות זאת עבודה שוטפת על מסך בבהירות של כ-300cdm היא מזיקה ועלולה לגרום לכאבי ראש ובעיות ראייה.
לרוב מומלץ לעבוד בבהירות נמוכה יותר כגון 200cdm – 160cdm. לשם השוואה, מסכי ה-CRT הטובים ביותר הגיעו ל-100cdm בלבד, מה שמראה על הבהירות הגבוהה של מסכי ה-LCD המודרניים.
יתרון נוסף של הורדת רמת הבהירות של המסך היא שמירה על מנורות התאורה האחורית כדי שיחזיקו מעמד זמן רב יותר, וכן (לרוב) שיפור באיכות הצבע השחור של המסך שכן כעת הגבישים צריכים לחסום פחות אור בעת הצגת צבע שחור.

עומק הצבע

נתוני צבע במערכות מחשב נשמרים כמערך של שלושה אלמנטים: אדום ,ירוק וכחול – שלושת צבעי היסוד. כיום, רוב מערכות המחשב מייצגות אותם כערכים מלאים באורך של 8 ביטים (מספר בין 0 ל-255) ומכאן אנו מקבלים את מצב ה-24bit המוכר לנו כ-TrueColor.
אבל רגע, במערכת ההפעלה רשום שמצב התצוגה הוא 32bit! האם זה אומר שהמסך מציג 4,228,250,625 גוונים שונים? ובכן, התשובה היא לא. התוספת של ערוץ 8 ביט נוסף מוקדשת ליצירת אפקט שקיפות ב-Windows (ובמערכת הפעלה אחרות), וידועה גם בשם Alpha Channel.

מכלול הצבע (Color Gamut) של המסך מתאר את מרחב הצבעים בספקטרום שאותם הוא יכול להציג. המכלול מתואר בתור שלוש קואורדינאטות על גבי תרשים CIE 1931 אשר יוצרות משולש.
תרשים זה מתאר את טווח הצבעים שבהם יכולה העין האנושית להבחין והוא נוצר לראשונה בשנת 1931 ע"י ה-International Commission on Illumination, גוף האחראי לתקני צבע ותאורה בינלאומיים.
רק גוונים הנמצאים בתוך המשולש או מכלול הצבע של המסך יכולים להיות מוצגים, כאשר כל קצה של המשולש מתאר רוויה של גוון יסוד מסוים וחוסר מוחלט בשאר הגוונים. ניתן לשים לב כי בהשוואה לשאר צבעי היסוד, הירוק אינו עשיר במיוחד.
עומק הצבע של המסך מתייחס למידת "הגרעיניות" של הצבע או המרחקים בין הגוונים השונים בתוך המשולש של מכלול הצבע. משמעות הדבר היא שאם נשמור על עומק צבע של 8bit ונרחיב את מכלול הצבע של המסך מעבר לסטנדרט ה-sRGB שהוא 72% מתקן ה-NTSC, רמת הדיוק של המסך תקטן אך מכלול הצבע שלו ומספר הצבעים השונים שהוא יוכל להציג יגדל.

למעשה, זוהי הסיבה לכך שצפייה בתמונות שנלקחו ממצלמה שפועלת ב-sRGB על מסך שמציג 92% מתקן ה-NTSC לא מוצגת כמו שצריך ובנוסף תוכנות גראפיות או משחקים אשר נבנו על ציוד שפועל ב-72% לא ייראו כפי שהם אמורים להראות. כמו כן, מסכים אשר פועלים בטווח ה-72% יהיו מדויקים יותר בגוונים מאשר מסכים עם טווח של 92%.

חלק ממסכי ה-LCD אינם מסוגלים להציג 8bit אמיתיים לערוץ צבע אלא רק 6bit, למשל כלל המסכים המבוססים על פאנל מסוג TN וחלק מאלו המבוססים על פאנלים מסוג VA שאיכות התצוגה שלהם "סורסה" כדי לקצר את זמני התגובה. במקום קפיצות אחידות בגוונים כגון 230,231,232 מסכים אלו מציגים מספר מצומצם יותר של גוונים עקב קפיצות ארוכות יותר: 230,233,235, ומציגים 262 אלף צבעים בלבד.
היתרון של שימוש בשיטה זו הוא זמן תגובה משופר מכיוון שישנם פחות גוונים ולכן הבדלי הזרם בין תנוחות הגבישים השונות גדולים יותר, דבר המאפשר להאיץ את קצב שינוי תנוחת הגבישים ובכך לקצר את זמן התגובה של המסך.

מכיוון שהעין האנושית מסוגלת להבחין בלמעלה מ-10 מיליון גוונים, יש צורך בטכניקות של אינטרפולציה בכדי לקבל מספר רב יותר של גוונים, כ-16.2 מיליון ליתר דיוק.
להלן שיטות האינטרפולציה הקיימות:

Dithering – שיטה זו משנה פיקסלים סמוכים לפיקסל בעל הגוון המבוקש בכדי לגרום לאשליה של צבע נכון. שיטה זו היא הגרועה ביותר מכיוון שקל לשים לב לפיקסלים אשר מתארגנים בתצורות בגודל 2X2 (שני פיקסלים לאורך ושניים לרוחב) ולעיתים נוצרים ארטיפקטים ("שגיאות" בתצוגה) עקב כך. כמו כן ישנו חוסר אחידות במעברים מתמשכים (Gradient Banding).

FRC – שימוש ב-Frame Rate Control גורם לנצנוץ של מספר גוונים שונים בתדירות גבוהה בפיקסל בעל הגוון אשר נמצא מחוץ לטווח הצבעים וע"י כך מושגת האשליה של הצבע הנכון. בחלק מהמקרים ניתן להבחין בשינוים הללו אשר מופיעים כנצנוץ בגוונים כהים. שיטה זו יכולה להוביל לעיתים לזמן תגובה ארוך יותר בייחוד כאשר הצבע ה"בעייתי" נמצא בתנועה, ומצב זה יכול לעיתים להכפיל את זמן התגובה של המסך.
באחרונה החלו חברות להשתמש בשיטה חדשה בשם HI FRC. באמצעותה, טוענות היצרניות כי ניתן לקבל 16.7 מיליון צבעים, אך אלו עדיין אינטרפולציות שמרמות את העין ולא הגוונים האמיתיים. שיטת FRC עדיפה על פני ה-Dithering מכיוון שקשה לשים לב אליה בעת עבודה מול המסך, וחלק מהמסכים משלבים בין שתי השיטות הנ"ל כדי להגיע לתוצאות אופטימליות.

בניגוד למסכים בעלי פאנל TN, רוב המסכים בעלי פאנל VA וכלל המסכים בעלי פאנל IPS מסוגלים להציג 8bit לכל ערוץ של צבע, כלומר כ-16.7 מיליון צבעים בקירוב.
בנוסף למסכי LCD אשר מציגים 8bit לערוץ צבע, ישנם מסכים בעלי טבלת LUT הממירה את המידע מ-8bit ל-10bit, מבצעת עליו תיקוני צבע ואז ממירה אותו חזרה ל-8bit בכדי להציגו על המסך. מסכים אלו, כדוגמת סדרת CG של EIZO, יכולים להגיע לרמות דיוק צבע גבוהות מאוד בייחוד כאשר ניתן לכייל את הטבלאות בעזרת מכייל צבע חיצוני, אך מסכים אלו אינם פרקטיים לשום שימוש מלבד גרפיקה מקצועית או שימושים רפואיים, והם מתומחרים בהתאם.

זווית צפייה

אחת מהבעיות הגדולות ביותר של מסכי LCD היא חוסר אחידות בעת צפייה מנקודות מבט שאינן ישירות בקדמת המסך. יתרה מזאת, בחלק מסוגי הפאנלים אפילו ישיבה מול מרכז המסך אינה עוזרת לחלוטין ועדיין ניתן לראות גלישת גוונים ושינוים בצבע אחיד עם הזזה קלה של הראש.

במסכים בעלי פאנל מסוג TN הבעיה חריפה ביותר שכן קבלת גוון אחיד במסכים אלו היא בלתי אפשרית. במסכי VA הבעיה פחותה בהרבה אך עקב מבנה הפאנל עלול להווצר מצב בו מאבדים ניגודיות במרכז המסך כאשר יושבים בדיוק מולו. לכן, נכון להיום, המסכים שנותנים את זוויות הצפייה הטובות ביותר הינם מסכים בעלי פאנל מסוג IPS.

ברוב מודעות הפרסומת למסכים מופיעים נתוני זוויות צפייה כגון 160/160 או 178/178 – אלו מציינים כביכול את זוויות הצפייה במישור האופקי וזווית הצפייה במישור האנכי.
הכול טוב ויפה, אך לא ניתן להתייחס לנתונים אלה ברצינות, שכן מסכי TN מפורסמים לעיתים כבעלי זוויות צפייה של 160/160 אך נתון זה שיקרי לחלוטין וניתן לראות זאת כאשר הולכים להתבונן במסך בחנות.

חלק מהחברות מציינות את נתון זוויות הצפייה כך: 178/178 (CR גדול/שווה 10). המשמעות היא שבזויות אלו יחס הניגודיות  לא יפחת ביותר מ-10.
כאמור, למסכי TN זוויות הצפייה הגרועות ביותר בייחוד במישור האנכי; בקצוות זווית הצפייה האפשרית המסך הופך צבעים, מחוויר ואף מגיע למצב של השחרה מוחלטת. לעומת זאת, זוויות הצפייה של פאנל VA גדולות בהרבה משל TN, אמנם הצבעים נשטפים ומאבדים ניגודיות אך הם אינם מתהפכים לחלוטין.
נכון להיום, מסכי IPS הם היחידים המתקרבים למסכי CRT מבחינה זו; בקצוות זוויות הצפייה ישנה ירידה בבהירות ולעיתים בתמונה שחורה עלול להופיע זוהר אדום סגול. כמובן שלא מדובר באיכות מושלמת, אך היא עולה בהרבה על הפאנלים האחרים הקיימים בשוק.

זווית צפיה במסך Dell 2407WFP בעל פאנל S-PVA

זוויות צפייה במסך Philips 200W6MB בעל פאנל S-IPS

זוויות צפייה במסך BenQ FP767 בעל פאנל TN+f

פיקסלים מתים

בעיה ידועה ממנה סובלים מסכי LCD היא פיקסלים "מתים" הנגרמים כתוצאה מפגמים בתהליך הייצור. פיקסל "מת" הוא פיקסל התקוע במצב מסוים ואינו משתנה בהתאם לתמונה. לרוב מדובר בסאב פיקסל מת (לדוגמא פיקסל שבו רק הצבע האדום תקוע ושאר הצבעים עובדים באופן תקין), ולא בפיקסל שלם, ולכן בחלק מהגוונים הוא אינו נראה, בעוד שבאחרים כן. את הפיקסלים המתים כמעט אף פעם לא ניתן "להחיות" ומומלץ לא להפעיל לחץ על הנקודה בכדי לא להרע את המצב. 
למרות שישנו תקן ISO אשר מתיר כמות מסוימת של פיקסלים מתים במסך, חלק מהחברות מציעות אחריות מורחבת של אפס פיקסלים מתים במועד הקניה או כשבועיים לאחר הקניה.

הפיקסלים המתים לא ייווצרו בדרך כלל אחרי שהמסך עזב את המפעל, לכן מסך שנקנה ואינו בעל פיקסלים מתים יישאר (בתקווה) ללא פיקסלים שכאלו. למרות זאת, מומלץ לסכם עם החנות את תנאי החלפת המסך במקרה ונתגלה פיקסל מת במועד הקניה, ומומלץ מאוד להתעקש ולבדוק את המסך בחנות, כי אף אחד לא רוצה לחזור הביתה ולחוות את עוגמת הנפש שבצורך לחזור חזרה לחנות בכדי להחליף את המסך.
ישנם כלים רבים שנועדו לסייע לזיהוי פיקסלים מתים, ואנו ממליצים על שתי תוכנות לשם כך: Dead Pixel Buddy ו-Checkmon .

צריבת תמונה ב-LCD

אמנם מסכי LCD אינם סובלים מתופעה של צריבת תמונה אך עדיין אנו עלולים להיתקל בתמונה "עיקשת" – מצב הפיך בו נשארת על המסך מעין "תמונת רפאים" של התמונה שהוצגה עליו קודם לכן. רוב מסכי ה-LCD אינם מציגים בעיות אלו, הנובעות לרוב מכשל בפאנל הספציפי של המסך, אשר יש לממש בגינו אחריות. לרוב ניתן להיפטר מתמונה עיקשת ע"י שימוש בשומר מסך לבן לחלוטין למשך יום שלם. פתרון זה בדרך כלל משחרר את הגבישים העקשנים ואלו חוזרים לעבוד.
אין להתבלבל כמובן עם תופעת הפיקסלים המתים, כאשר פיקסלים מפסיקים "לנוע" ואינם מתעדכנים עם שינוי התמונה.

דליפות אור

חלק ממסכי ה-LCD סובלים מדליפות אור וחוסר אחידות. לרוב מסכים יקרים ואיכותיים יסבלו פחות מהבעיה אך ישנם גם מקרים של מסכים יקרים הסובלים מבעיות אחידות. לעיתים נוצר בלבול בין "דליפת אור" לבין השינויים בגווני הצבעים שנוצרים בגלל זוויות הצפייה הקטנות במישור האנכי במסכי TN, אך מדובר כמובן בשני נושאים שונים.
בתמונה שלהלן ניתן לראות הדגמה של דליפת אור בקצות המסך.

דליפות אור בפינה הימנית תחתונה ובפינה השמאלית עליונה

נצנוץ

הנצנוץ הינו אפקט אשר מתרחש לרוב בעת צפייה בסרטים, על מסכים בעלי מנגנון Overdrive אגרסיבי מדי אשר גורם להרבה Overshoots, ובהתאם להרבה ארטיפקטים אשר נראים למשתמש כמעין נצנוץ על המסך.
יצרניות השבבים הגרפיים ATI ו-NVIDIA פיתחו מנגנונים מיוחדים בדרייברים של כרטיסי המסך שמטרתם להפחית את אפקט הנצנוץ, אך הדבר בא על חשבון רמת הפירוט של התמונה, כאשר תמונה לאחר תיקון נראית חלקה יותר וללא פירוט.
מסכים בעלי פאנל IPS הם הסובלים העיקריים מהתופעה, עקב הצורך במנגנון האצה בכדי להוריד את זמן התגובה של פאנלים מסוג זה. גם פאנלים מסוג TN, ובייחוד אלו בעלי זמן תגובה נמוך של 2ms עד 4ms סובלים מנצנוץ.
סוג הפאנל בו תופעת הנצנוץ היא הכי פחות נפוצה הינו VA, ובייחוד פאנלים מסוג P-MVA ו-A-MVA אשר מיוצרים ע"י חברת Au Optronics.

כיול מסכים

רוב מסכי ה-LCD מגיעים לא מכוילים מהמפעל, אך את המשתמש הפשוט הדבר לרוב לא צריך להטריד, אלא אם הוא שם לב לנטיית צבע ספציפית של המסך, לדוגמא אדמומיות או ירקרקות, כאשר מוצג על המסך צבע לבן בלבד.

הכיול מתחלק לשני חלקים: בשלב הראשון מנסים לכייל את הנקודה הלבנה של המסך דרך ה-OSD ומשחק עם ערוצי הצבעים, כאשר המטרה היא לגרום ללבן להיות לבן ללא שאריות של צבע אחר. אם הלבן לא מכויל כראוי, כל הצבעים האחרים "זזים" וקשה יותר לכייל את המסך. לאחר כיול זה יש לבצע כיול לכל טווח הצבעים אותו ניתן לעשות רק ע"י מכייל חיצוני, או בעזרת תוכנה אשר סופקה עם המסך.

רוב המסכים ניתנים לכיול בעזרת תוכנה, בעזרת ה-OSD של המסך או באמצעות לוח הבקרה של כרטיס המסך. הכיול הטוב ביותר מתבצע בעזרת מכייל חיצוני אשר מתלבש על המסך, קורא את הצבעים בעזרת חיישנים ומייצר פרופיל ICM בכדי לתקן עיוותי צבע שונים. זהו ציוד חובה לבתי דפוס או לפרפקציוניסטים שבינינו וניתן בעזרתו להביא כמעט כל מסך לתוצאות מרשימות. אלו שלא יכולים להרשות לעצמם את התענוג, יכולים להסתפק בדף לבן ולנסות לשחק עם המסך בהשוואה ללובן הדף, עד שמתקבלת תוצאה סבירה.

מדי פעם נשאלת השאלה האם כדאי לכייל את המסך שלא למטרת גרפיקה או דפוס. ובכן, אם ניקח לדוגמא סרט או משחק, סביר להניח שהציוד אשר עליו נוצר המשחק או נערך הסרט עבר כיול לפי הסטנדרטים, לכן כאשר אנו מכיילים את המסך אנוו מוודאים שהאופן בו יוצג הסרט או המשחק הוא כפי שהתכוונו יוצריו.

ציפוי מסך

מסכי LCD יכולים להגיע עם שני סוגי ציפוי – רגיל ומבריק. הציפוי המבריק בדרך כלל גורם לאפקט סובייקטיבי של תוספת ליחס הניגודיות וכן לצבעים יותר צועקים אשר בדרך כלל מושכים את הקונה הפוטנציאלי בחנות, הציפוי המבריק מתנהג כמו "מראה" ולכן יש קושי בשימוש במסך אם משתקף בו אור חזק מחלון או ממנורה.
בעת שימוש ללא תאורה בכלל (בצפייה בסרטים למשל) כאשר המסך הוא מקור התאורה היחידי, ניתן לראות את השתקפות הצופה בבירור על המסך דבר אשר יכול להציק מאוד ולכן יש לשקול את העניין לפני קניית מסך עם ציפוי שכזה אפילו אם הוא נראה "מדהים" בחנות. באופן עקרוני, מסכים איכותיים לא צריכים ולא מגיעים עם ציפוי מבריק ועדיף לקחת מסך עם ציפוי רגיל.

סוגי פאנלים במסכי LCD

כעת ניגע באחד הנושאים החשובים ביותר בתחום מסכי ה-LCD והוא סוגי הפאנלים. כפי שהבנתם עד כה, קיימים מספר סוגים של פאנלים, כאשר לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו. בחלק זה של המדריך נפרט מהם אותם סוגים, מה מאפייניהם ומהם היתרונות היחסיים של כל סוג על פני האחרים.

באופן כללי, ישנם שלושה סוגים של פאנלים למסכי LCD, כאשר אלו מתחלקים לתתי סוגים שונים אשר פותחו בנפרד ע"י יצרנים שונים. כך למשל, פאנלים מסוג TN+f נחשבים לפאנלים הזולים ביותר לייצור והם גם הפאנלים בעלי זמן התגובה הקצר ביותר. לאחר מכן ישנה טכנולוגיית ה-VA אשר הוצגה לראשונה בשנת 1996 והציגה בזמנה זמני תגובה טובים, זוויות צפייה רחבות וצבעים יותר מדויקים.
לבסוף ישנה טכנולוגיית ה-IPS, אשר בגלגוליה האחרונים נחשבת לטכנולוגיה העדיפה אך גם היקרה ביותר, אשר מסוגלת להגיע לזוויות צפייה רחבות מאוד, צבעים ברמה של מסכי CRT ובשנה האחרונה גם לזמני תגובה טובים.

Twisted Nematic + film

זוהי טכנולוגית התצוגה הראשונה של מסכי LCD אשר פותחה בשנת 1971. גבישי TN אינם שומרים על צורתם בעת פיתול ולכן אינם נשארים במקביל למטריצה, דבר אשר מוביל לזוויות הצפייה הצרות, אם כי בעזרת הוספת ציפוי מיוחד (film) ניתן להגדיל במעט את זוויות הצפייה של פאנלים אלו ומכאן התוספת לשמו של הפאנל.
בפאנל מסוג TN, הגבישים נמצאים במצב פתוח ללא זרם ובמצב סגור בעת הפעלת זרם.

צבעים – פאנלים מסוג TN הינם בעלי איכות הצבעים הגרועה ביותר, כיוון שהם משתמשים ב-6bit בלבד לכל ערוץ צבע, נתון המתרגם לכ-262 אלף צבעים. בעזרת שימוש באמצעות אינטרפולציה ניתן להגדיל את כמות הצבעים ל-16.2 מיליון וחלק מהחברות אף טוענות כי ניתן להגיע גם ל-16.7 מילון צבעים, אך מדובר כאמור באינטרפולציה ולא בגוונים אמיתיים.

יחס ניגודיות – מבין כל סוגי הפאנלים הקיימים כיום, יחס הניגודיות של פאנלים מסוג TN הוא הגרוע ביותר. יצרניות המסכים המבוססים על פאנלים אלו משתמשות לרוב בנתונים של יחס ניגודיות דינאמי, בכדי לנפח את המספרים היבשים.

זווית צפייה – זוויות הצפיה במסכים בעלי פאנל TN הן רחבות יחסית במישור האופקי אך צרות מאוד במישור האנכי. מסכים בעלי פאנל TN אינם ניתנים לצפייה מלמטה או מלמעלה, שכן הצבעים נוטים להפוך גוונים בזוויות אלו.
כמו כן, בלתי אפשרי לראות גוון אחיד על מסכים אלו ולכן הם לא מתאימים לגרפיקה או לעבודה עם טקסט בעל רקע אחיד לאורך זמן (מתכנתים הישמרו).

מסכי LCD בעלי פאנל TN מתאימים לשימושים הבאים:

1. שימושים משרדיים קלים (לא לישיבה ממושכת מול מסך).
2. משחק של שחקן בודד מול המסך. חלק ממסכי הגיימרים המומלצים הינם מסוג TN בגלל זמן התגובה המהיר, אם כי כבר הוכח כי זמן התגובה הוא לא הגורם למריחות ברוב המסכים כיום.
3. מחשבים ניידים, עקב צריכת אנרגיה נמוכה
4. כל מי שזקוק למסך LCD מפאת חוסר מקום אך לא יכול להרשות לעצמו מסך עם פאנל איכותי

הסיבה לזוויות הצפייה הנמוכות של פאנלים מסוג TN היא התכונות האניסטרופיות של גבישים מסוג TN (בכימיה, אניסטרופיה משמעותה מראה שונה מכיווני הסתכלות שונים כפי שמודגם בתרשים שלהלן).

גבישים בפאנל TN והשפעתם על זוויות צפייה

 Vertical Alignment

טכנולוגיה זו פותחה בשנת 1996 בכדי להתגבר על מגרעות טכנולוגית ה-TN, והיא מבוססת על מספר מדורים (Domains), כאשר כל אחד פונה לזווית אחרת בכדי להרחיב את טווח זוויות הצפייה של המסך.
בנוסף, לפאנלים מסוג VA יש יחס ניגודיות גבוה מכיוון שבניגוד לפאנל ה-TN, הגבישים נמצאים במצב סגור כאשר לא עובר בהם זרם, וכאשר הזרם עובר – הם נפתחים.

צבעים – טכנולוגיה זו מציעה שיפור ניכר בתצוגת הצבעים על פני ה-TN+f. רוב המסכים בעלי פאנל VA משתמשים ב-8bit לכל ערוץ צבע ומציגים 16.7 מיליון צבעים אמיתיים. עם זאת, ידוע על מספר מסכים המבוססים על פאנל מסוג VA שאינם מציגים 8bit באמת או שמציגים זאת באופן חלקי, לכן שימוש בפאנל VA אינו ערובה לקבלת 16.7 מיליון צבעים.

יחס ניגודיות – לטכנולוגיה זו יחס הניגודיות הטוב ביותר הקיים כיום, שכן הצבע השחור עמוק בהרבה מאשר במסכי TN ו-IPS. למעשה, לחלק מהמסכים החדשים בעלי פאנל S-PVA או P-MVA נמדדו יחסי ניגודיות סטטיים אמיתיים של 1:1100.

זוויות צפייה – זוויות הצפייה אינן רחבות כמו במסכי IPS אך בניגוד למסכי TN, אשר סובלים מהיפוך צבעים בזויות אנכיות, מסכי VA אינם סובלים כלל מהתופעה.
חסרונם של פאנלים מסוג VA נובע מהשימוש במדורים בכדי להרחיב את זוויות הצפייה; מכיוון שישנם ארבעה מדורים הפונים לכל צד של המסך, נוצר מצב בו הסתכלות על מרכז המסך בגבול הפנימי של כל המרחבים מובילה להעלמת גוונים עדינים של אפור.
חברת Samsung ניסתה לטפל בבעיה זו בפאנל ה S-PVA שלה ע"י שימוש בשמונה מדורים במקום ארבעה, אך גם מסכי S-PVA עדיין סובלים מבעיית ניגודיות בעת שמסתכלים עליהם ישירות מהמרכז.

מסכי LCD בעלי פאנל VA מתאימים לשימושים הבאים:

1. טלוויזיות LCD.
2. עריכה גראפית ברמה חצי מקצועית/מקצועית.
3. מסכי מחשב בעלי ביצועים טובים בכל אפליקציה ממשחקים ועד גלישה באינטרנט.
4. עבודה ממושכת עם טקסט ומסמכים ועבודה משרדית אינטנסיבית.

* יש לציין שמסכים אלו אינם מתאימים למחשבים ניידים בגלל צריכת אנרגיה גבוהה יותר מאשר מסכים בעלי פאנל TN.

הבדלים בין TN ל-VA והשפעתם על זוויות צפייה (באדיבות האתר Cmo.com)
 

לטכנולוגית ה-VA ישנן מספר תת-טכנולוגיות עליהן מבוססים הפאנלים השונים כיום:

MVA –Multidomain Vertical Alignment
הטכנולוגיה המקורית אשר פותחה ע"י Fujitsu בשנת 96.

P-MVA – Premium Multidomain Vertical Alignment
פותחה ע"י Au Optronics והציגה שיפורים בזויות צפייה ובזמן התגובה.

PVA – Patterned-ITO Vertical Alignment
פותחה ע"י Samsung ונחשבת כמעט זהה ל-MVA. לא כל המסכים הללו מציגים עומק צבע אמיתי של 8bi??!??! h??e?(?!??!???!>S-PVA – Patterned-ITO Vertical Alignment Super
טכנולוגיה זו מציגה עומק צבע של 8bit וכן מספר רב יותר של מרחבים במטרה להגדיל את זוויות הצפייה אף יותר. בנוסף, מסכים המבוססים על פאנל מסוג זה מציגים יחס ניגודיות גבוה וזמני תגובה טובים יותר מאשר מסכים המבוססים על MVA.

S-MVA – Super Multidomain Vertical Alignment
זוהי טכנולוגיה דומה ל-P-MVA שפותחה ע"י Chi Mei Optoelectronics ולפי טענת החברה מביאה לשיפור של 80 מעלות בזויות צפייה מכל הכיוונים.

A-MVA – Advanced Multidomain Vertical Alignment
זהו פיתוח חדש של Au Optronics שמטרתו להציב את פאנל ה-P-MVA של החברה באותה הרמה של פאנל ה-S-PVA של Samsung.

In-Plane Switching

בשלהי שנת 1995 הציגה Hitachi פאנל LCD חדש שאותו כינתה Super TFT, אשר ידוע כיום כפאנל IPS. פאנלים אלו מציגים את זוויות הצפייה הטובות ביותר מכיוון שהם לא משתמשים בגבישים בעלי פיתול חלקי אלא בגבישים בעלי יכולת פיתול מלאה, אשר תמיד מקבילים למטריצה. כתוצאה מכך פוחתות התכונות האניסטרופיות של גבישים אלו וזוויות הצפייה מתרחבות בהרבה (לרוב מעל 150 מעלות) בכל הכיוונים, וזאת ללא שימוש במרחבים כמו בטכנולוגית ה VA. כתוצאה מכך, פאנל IPS נראה אחיד ואינו "שוטף" גוונים גם אם מסתכלים עליו ישירות מהמרכז. רפרודוקציית הצבעים של מסכים אלו נחשבת לטובה ביותר אך יחס הניגודיות שלהם פחות טוב מפאנלים מסוג VA בגלל שללא זרם, הגבישים במצב פתוח ואילו בעת מעבר זרם הגבישים במצב סגור.
כפועל יוצא משיטת העבודה של סוג פאנל זה, ישנו צורך בתאורה אחורית חזקה והפאנל צורך יותר חשמל מפאנלים אחרים ולכן אינו מתאים למחשבים ניידים.

צבעים – פאנל זה מציג את הצבעים הטובים ביותר מבין כל סוגי הפאנלים.

יחס ניגודיות – יותר טוב מפאנלים מסוג TN אך פחות טוב מאשר ה-VA. בחלק מהמסכים החדשים בעלי פאנלים מסוג AS-IPS ישנו שימוש ביחס ניגודיות דינאמי בכדי לנסות ולשפר את יחס הניגודיות.

זוויות צפייה –  זוויות הצפייה הרחבות ביותר מבין כל סוגי הפאנלים. ישנו חסרון מסוים בעת הצגת תמונה כהה או שחורה לחלוטין, אז זוויות התצוגה מצטמצמות למדי בעקבות הופעת בוהק בצבע אדמדם סגלגל. תופעה זו מופיעה רק בתמונות שחורות או כהות המיוחד.

מסכי LCD בעלי פאנל IPS מתאימים לשימושים הבאים:

1. טלוויזיות LCD.
2. מסכים לעריכה גראפית ברמה חצי מקצועית/מקצועית.
3. מרפאות ובתי חולים המחפשים מסכי מחשב לשימושי הדמיה ותצוגה רפואית.
4. מסכי מחשב בעלי ביצועים טובים בכל אפליקציה ממשחקים ועד גלישה באינטרנט.
5. עבודה ממושכת עם טקסט ומסמכים ועבודה משרדית אינטנסיבית..

*מסכים המבוססים על פאנל IPS אינם מתאים למחשבים ניידים בגלל צריכת אנרגיה רבה.

הבדלים בין TN ל-IPS והשפעתם על זוויות צפייה (באדיבות האתר Cmo.com)
 

לטכנולוגית ה-IPS ישנן מספר תת-טכנולוגיות עליהן מבוססים הפאנלים השונים כיום:

IPS – In-Plane Switching
הטכנולוגיה המקורית אשר פותחה ע"יHitachi בסוף שנת 1995

S-IPS – Super In-Plane Switching
פיתוח משותף של LG ו-Philips. זהו הדור השני של מסכי IPS שנועד לשפר את הטכנולוגיה ע"י שיפור יחס הניגודיות של הפאנל, שיפור זוויות הצפייה וזמן תגובה מופחת שמאפשר משחק וצפייה בסרטים על גבי פאנל מסוג זה.

AS-IPS – Advanced Super In-Plane Switching
פיתוח נוסף של LG ו-Philips, שהוא למעשה הדור השלישי של מסכי ה-IPS אשר מציג בעיקר שיפורים באלקטרוניקה כגון Overdrive משופר ויחס ניגודיות דינאמי. מסכים אלו מגיעים עם תאורה אחורית חזקה יותר מאשר מסכי S-IPS רגילים.

חיבורים

בתקופת מסכי ה-CRT היה קיים חיבור VGA אנלוגי בלבד, בו האות הדיגיטאלי מהמעבד הגראפי מומר לאות אנאלוגי ומוזן למסך. המרה זו כרוכה בהכרח באובדן איכות, אם כי הירידה באיכות כמעט שאינה ניכרת לעין בלתי מזוינת כאשר מדובר בהמרה איכותית.
בניגוד למסכי CRT אנאלוגיים, מסכי LCD עובדים ישירות על האות הדיגיטאלי ואינם דורשים המרה כלשהי. על מנת לתקשר עם כרטיס המסך ולקבל ממנו אות דיגיטאלי, קיים ממשק הנקרא DVI.
מסכי ה-LCD הראשונים שיצאו לפני תקן ה-DVI הגיעו עם כרטיסי מסך מיוחדים וחיבורים דיגיטאליים מיוחדים בין הכרטיס למסך ה- LCD. לאחר מכן פותחה שיטה המאפשרת למסכי LCD לעבוד גם עם חיבור VGA רגיל ע"י שימוש ברכיב בשם ADC (ר"ת Analog to Digital Converter) במסך עצמו ובכך נסללה דרכם של מסכי ה-LCD הראשונים אל השוק הלא מקצועי.

כיום, מסכי LCD מגיעים עם חיבורי DVI דיגיטאליים או חיבורי VGA, לאלו מבינינו שאין להם חיבור DVI במחשב. גם אם אין לכם חיבור DVI כיום עדיין עדיף להשקיע במסך LCD עם חיבור שכזה, מכיוון שבעתיד כאשר תשדרגו את המחשב (ואתם תשדרגו!), תהיה לכם יציאת DVI בכרטיס המסך.
שימוש בכניסת ה-VGA במסך ייתן במקרה הטוב איכות זהה ל-DVI ובמקרה הגרוע איכות נמוכה משמעותית, מכיוון שבתור חיבור אנלוגי הוא חשוף להפרעות שונות, שאינן משפיעות על אותות דיגיטאליים.
בנוסף, איכות הצבעים על גבי חיבור VGA אינה מובטחת לחלוטין מכיוון שהמחשב מבצע את ההמרה לאות אנאלוגי בעזרת רכיב הנקרא RAMDAC, ואילו במסך מתבצעת המרה חזרה לאות דיגיטאלי, אך אין שום מנגנון שמוודא שהאות שנכנס ל-RAMDAC הוא אכן האות שיצא ב-ADC של המסך.

לעיתים שימוש בכניסת ה-VGA במסך יכול לגרום לאפקטים של חוסר פוקוס או טשטוש ואף נצנוץ בעת הצגת צבעים כהים. חלק מהבעיות הללו ניתן לפתור בעזרת פונקצית Auto של המסך אשר תפקידה לנסות ולהתאים את התצוגה לאות האנאלוגי.

לרוב מסכי ה-LCD הישנים בעלי כניסת VGA וללא כניסת DVI תהיה איכות תצוגה סבירה בהשוואה למסכים חדשים בעלי כניסת DVI אשר יחוברו בכל זאת דרך ה-VGA, זאת מכיוון שכיום היצרנים משקיעים פחות בחיבורי ה-VGA, כי קיימת אלטרנטיבה טובה יותר.

לחיבור ה-DVI ישנם שני מצבי פעולה: קישור יחיד שמאפשר רזולוציות עד 1920X1200 וקישור כפול, הנדרש לרזולוציות גבוהות יותר, המאפשר להגיע עד לרזולוציה של 1600×2560.

בנוסף לחיבורי המחשב הרגילים (DVI, VGA), לחלק מהמסכים ישנם חיבורים נוספים המאפשרים חיבור של מכשירים כגון נגני DVD, ממירים דיגיטאליים של יס/הוט או כל חומרה שיודעת להוציא אות וידאו בפורמט אנלוגי, כגון Composite או S-Video.
לאחרונה נכנס לשימוש תקן חדש בשם HDMI (ר"ת High-Definition Multimedia Interface) המאפשר העברת אות וידאו בהבחנה גבוהה ואות סאונד, על חיבור יחיד. חיבור זה נפוץ כיום בעיקר בטלוויזיות פלאזמה ו-LCD, אך ייתכן שהוא ייכנס גם למסכי המחשב בעתיד.

חיבורים דיגיטאליים:

1. HDMI
2. Dual Link DVI
3. Single Link DVI

חיבורים אנאלוגיים (בסדר יורד, על פי איכות החיבור):

1. VGA או D-Sub
2. Component
3. Scart
4. S-Video
5. Composite

ארגונומיה,

או הנדסת אנוש, מתייחסת לגורמים כגון נוחות השימוש במסך או נוחות השימוש בתפריט הפנימי של המסך (OSD) ולתוספות אחרות שאמורות להקל עלינו.
להלן הסבר של כמה מהמונחים היותר נפוצים בתחום מסכי ה-LCD כיום ומשמעותם למשתמש הפשוט.

Pivot – האפשרות להטות את המסך למצב פורטרט. שימושי במיוחד במסכים רחבים, כך ניתן להציג דף A4 במלואו על המסך או לצפות בדפי אינטרנט צרים בלי לראות הרבה שטח מת בצדדים.

מסך Dell 2407WFP במצב פורטרט

כיוון גובה – האפשרות לכוון את גובה המסך לגובה אופטימאלי לצפייה.

מסך Dell 2407 בגבהים שונים

זווית הטיה – האפשרות להטות את זווית המסך ביחס לבסיסו. זוהי הארגונומיה הבסיסית ביותר אשר קיימת בכל מסך LCD.

מסך Dell 2407 במצבי הטיה שונים\

זווית כיוון – האפשרות לשנות את כיוון המסך לשמאל או לימין מבלי שיהיה צורך להזיז את בסיס המסך.

מבט מלמעלה, מסך LCD בעל בסיס המאפשר שינוי זווית כיוון

רכזת USB – בנוסף לשינויים פיזיים, ארגונומיה כוללת גם תוספות שאמורות להקל עלינו, כדוגמת רכזת USB 2.0 בתוך המסך שמאפשרת לחבר אביזרים כגון DOK או נגנים ישירות למסך במקום למחשב.

רמקולים –  לא ניתן לצפות מרמקולים של מסך לאיכות מזהירה אך חלק מהמסכים כוללים רמקולים לא רעים וחלקם אף כולל סאב-וופר ואלמנטים נוספים. אלו עדיין אינם תחליף  למערכת סאונד 2.1 נורמאלית אך כאשר אין הרבה מקום על השולחן (או אם אין שולחן בכלל) רמקולים במסך בהחלט יכולים להיות פיתרון.

OSD – תצוגת השליטה של המסך (On Screen Display), רצוי שתהיה ברורה ואף תספק הסברים אודות האפשרויות השונות.
בחלק מהמסכים ניתן לשלוט דרך המחשב בעזרת תוכנה, ובמקרים שבהם הסידור עובד זהו בהחלט פיצ'ר נחמד, אך לעיתים התוכנה אינה עובדת או נתמכת ע"י כרטיס המסך ואז עלולות להווצר בעיות עם מסכים שאין עליהם כפתורים ולא ניתן להגדירם ידנית.

תליה –  רוב מסכי ה-LCD ניתנים לתליה כמו תמונה על הקיר ובכך לחסוך במקום. ישנם מספר מתלים בשוק אך חשוב לבדוק שמסך ה-LCD תומך בתקן שנקרא VESA XXX כאשר ה-XXX מסמל מספר מסוים.
במסכי 15" ומטה בדרך כלל מדובר ב-VESA 75  ואילו במסכים מעל 17" מדובר ב-VESA 100 המספר מסמל את הרוחב במילימטרים בין חורי התליה אשר מסודרים בצורת ריבוע מאחורי המסך. בעזרת תקן זה קל מאוד להתקין כל מסך על מתלה.

חיבור VESA 100 במסך Philips 200W6MB

כיצד עלי לבחור מסך LCD?

כעת אחרי שסקרנו את כל המונחים הקשורים למסכי LCD ומשמעותם, הגיע הזמן להפריך מספר דעות קדומות בקשר למסכים אלו, כדי שתהיו חכמים יותר בעת הרכישה.

כל המסכים מיוצרים באותו המפעל בסין

ישנן כ-4 חברות אשר מסוגלות לייצר פאנלים של מסכי LCD והן: LG.Philips, Au Optronics, Chi Mei Optoelectronics ו-Samsung.
בנוסף ליצרניות הללו ישנו מספר גדול של חברות אשר מרכיבות מסכים ואיכות המסכים משתנה בין חברה לחברה, לכן לא ניתן לומר כי כל המסכים יוצאים מאותו המפעל, שכן ישנן חברות אשר מייצרות מסכים איכותיים ברמה משמעותית מחברות אחרות.

מסך גדול יותר טוב יותר

דעה קדומה זו נכונה חלקית, שכן ההבדל בין מסכי 17" ל 19" הוא רק בגודל הפיזי, היות והרזולוציה של המסכים זהה. למרות זאת, מסכי 19" יכולים להיות איכותיים יותר מכיוון שהם מגיעים לעיתים עם פאנלים יותר איכותיים, בניגוד למסכי 17" אשר כמעט תמיד מגיעים עם פאנל מסוג TN.
לעומת זאת, מסכים בגודל 22" איכות תצוגתם גרועה בהרבה ממסכי 20", מכיוון שהפאנל היחידי שיכול להימצא במסך 22" הינו פאנל מסוג TN ואילו מסכי LCD בגודל 20" מגיעים לרוב (אם כי לא תמיד) עם פאנלי איכותיים יותר; כך, איכותם גבוהה יותר, למרות גודלם הפיזי. באופן כללי, תמיד חשוב לבדוק באיזה פאנל מדובר לפני שקונים מסך LCD, בכל גודל שהוא.

מסכים עם פאנל VA או IPS הם תמיד 8bit אמיתי

גם אם הפאנל תומך בהצגת 8bit מלאים אין זה אומר כי האלקטרוניקה של המסך תומכת בכך. אין שום ערובה כי מסך עם פאנל שתומך בהצגת 8bit אכן יציג  8bit אמיתיים לצבע ומומלץ לבדוק זאת לפני רכישת מסך.

16.7 מיליון צבעים בנתונים של המסך הם ערובה ל-8bit אמיתיים

גם על נתון זה אי אפשר לסמוך, שכן יצרנים שונים מודדים את כמות הצבעים באופן שונה. חלק מהחברות משתמשות בשיטות כגון HiFRC או פשוט משקרות ומציינות נתונים של 16.7 מיליון צבעים, ללא קשר למציאות.

כאשר רשום זמן תגובה נמוך הוא תמיד נמוך בפועל ממסך אחר בעל זמן תגובה גבוה יותר

טעות נפוצה היא לקחת את נתון זמן התגובה ובעזרתו לקבוע איזה מסך יתאים יותר למשחקים ואיזה מסך איטי יותר. לכל חברה דרך משלה לבדוק את זמני התגובה ולא ניתן לציין זמן תגובה במספר יחיד – יש צורך בטבלאות אשר מראות את זמן התגובה לכל אחד מגווני המסך השונים. בנוסף, יש להתחשב בתופעות של Overshoot כאשר מדובר בטכנולוגית ה-Overdrive העלולה לגרום למסך עם זמן תגובה נמוך להציג הפרעות בתצוגה.
ככלל, לא ניתן לומר שבגלל שלמסך מסוים יש זמן תגובה רשמי X, זמן התגובה שלו בפועל טוב יותר ממסך בעל זמן תגובה רשמי Y (בהנתן X < Y). במציאות, לעיתים זמן תגובה של 20ms אצל יצרן מסוים שווה ערך ל-4ms אצל יצרן אחר.

מסך בעל יחס ניגודיות גבוה עדיף על פני מסך בעל יחס ניגודיות נמוך

זהו נתון נוסף שנזרק לאוויר ללא קשר ליכולות המסך בפועל, שכן כל חברה בודקת את מסכיה בשיטה שונה ולא ניתן לדעם אם אכן מדובר בבדיקה על פי תקן. חלק מהחברות אף מפרסמות נתונים של יחס ניגודיות דינאמי ולא יחס ניגודיות סטטי. צרכנים רבים טועים כאשר מניחים כי מסך עם יחס ניגודיות דאנאמי של 1:2000 הוא עדיף על פני מסך עם יחס ניגודיות סטטי של 1:1000, כאשר במציאות יחס הניגודיות של המסך הראשון הוא 1:700 בלבד. חברות רבות מטעות את הצרכנים בכך שאינן מפרסמות נתונים ברי השוואה בכוונה, ולכן תמיד מומלץ לברר ממקורות אובייקטיביים באינטרנט מהו יחס הניגודיות האמיתי של המסך לפני הקניה.

זוויות צפייה

גם הפעם מומלץ לא להתייחס לנתונים הרשומים אלא דווקא לסוג הפאנל עליו מבוסס המסך. מסכים המבוססים על פאנל TN הם בעלי זוויות הצפיה הגרועות ביותר, מסכי בעלי פאנל VA יהיו טובים מהם בהרבה, ואילו מסכים בעלי פאנל IPS יהיו הטובים ביותר בקטגוריה זו.

אמנם כעת אנו חכמים יותר, אך זכרו שאודות רוב הנתונים הללו קשה לקבל מידע בזמן שאתם בחנות. לכן, עדיף לבצע סקר שוק מקיף וכן לבדוק באינטרנט ובפורום שלנו את כדאיות רכישתו של מסך בתקציב מסוים. שיהיה בהצלחה

 

לעומת ה-CRT: היתרונות והחסרונות

רזולוציה – אמנם למסכי CRT יש רזולוציה מיטבית אך הצגה של רזולוציות אחרות אינה מורידה מאיכות התמונה, לעומת הצגה של רזולוציה לא טבעית במסך LCD, אשר יסבול מתמונה לא חדה.

חדות תמונה – מסכי LCD חדים יותר מבחינה טכנית ממסכי CRT מכיוון שהם בנויים בצורה של מטריצה קבועה בגודלה, אך זו גם הסיבה לחוסר היכולת להציג תמונה איכותית ברזולוציה שאינה רזולוציה טבעית.
מכיוון שמסכי LCD משתמשים במטריצות פעילות, הסיכוי לזליגה בין פיקסלים נמוך, כל עוד מסך LCD מחובר בחיבור איכותי כגון DVI לא תהיה בעיית חדות וחוסר פוקוס. למעשה הסיבה שתמונת טלוויזיה או ווידאו דחוס נראים פחות טוב על מסך LCD היא מכיוון שהמסך חושף את כל הארטיפקטים והבעיות של דחיסת וידאו, אשר לעיתים לא נראים במסך CRT.
בניגוד ל-LCD, מסכי CRT נהיים פחות מפוקסים ככל שמתקרבים לקצוות המסך ובחלק מהמסכים שאינם מסוג Aperture Grille יכול להיווצר אפקט moire.
מבחינת ההגדרה של טקסט חד ונעים לקריאה חלק מהאנשים מעדיפים מסכי CRT מכיוון שהטקסט חלק יותר, פחות מפוקסל ויחס ניגודיות שלו בהשוואה לרקע גבוה. עבור מי שאוהב טקסט שכזה אך משתמש במסך LCD, הומצא מנגנון ClearType המוטמע במערכת ההפעלה Windows אשר מנסה לחקות את הדרך בה מוצגים גופנים במסכי CRT אם כי החדות של הטקסט פוחתת עם שימוש במנגנון זה.

בהירות – מסכי LCD בהירים יותר ממסכי CRT, שכן מסכי ה-CRT האיכותיים ביותר לא עוברים את  רף ה-100cdm ואילו מסך ה-LCD הממוצע מציג בקלות בהירות מעל 200cdm.

יחס ניגודיות – בכדי להציג צבע שחור, מסכי LCD צריכים לחסום את התאורה האחורית אך תמיד דולף מעט אור ולכן השחור אינו נראה עמוק לחלוטין. במסכי CRT שחור הוא חוסר אור אמיתי ולכן יחס הניגודיות של המסך גבוה בהרבה משל מסכי LCD.
לעומת זאת, בעת תצוגה במקום מואר LCD עדיף על פני CRT מכיוון שהוא בהיר יותר ואינו מכיל שכבת ציפוי אשר משקפת אור חיצוני ולכן מפחיתה את יחס הניגודיות של מסך CRT בעת שימוש בתאורה חזקה.

זמן תגובה וקצב רענון – ידם של מסכי CRT היא על העליונה בסעיף זה, שכן קצבי רענון של 85hz ואף 100hz הם דבר שבשגרה לרוב המסכים הללו, ואילו מסכי LCD אינם עוברים את רף ה-60hz.
כמו כן, זמן התגובה של CRT הוא מספר מיקרו שניות בהשוואה למילישניות במסכי LCD. למרות הבדל זה, המריחות במסכי LCD נגרמות עקב השוני בדרך בה המסך מתעדכן ולא בגלל זמן התגובה הספציפי, זאת אומרת שגם אם מסכי ה-LCD היו מגיעים לזמן תגובה של מספר מיקרו שניות, עדיין חלקינו היו רואים בהם מריחות.

צבעים – מסכי LCD זולים אינם יכולים להתחרות במסכי CRT אך מסכי LCD איכותיים בעלי פאנלים מסוג IPS או PVA אשר מציגים 8bit בהחלט יכולים להציג את אותו מגוון הצבעים, וחלק ממסכי ה-LCD החדישים ביותר אף מסוגלים לעבור את תחום הצבעים שמציג מסך CRT.

זוויות צפייה – למסכי CRT אין בעיה של זוויות צפייה, כאשר בינתיים פאנל ה-LCD היחיד שמתקרב למסכי CRT הינו פאנל מסוג IPS, וגם הוא אינו מושלם לחלוטין.

חיבורים – מסכי CRT הינם מסכים אנאלוגיים ולכן הכניסות היחידות אשר קיימות בהם הן כניסות VGA , BNC וכניסות קומפוננט אשר חשופות לעיתים להפרעות שונות.
מסכי LCD הינם מסכים דיגיטאליים לחלוטין וכאשר הם מחוברים בחיבור DVI דיגיטאלי האות אשר מגיע למסך הוא מושלם ואין סיכוי לעיוות צבע או תמונה בדרך למסך.

ארגונומיה – מסכי CRT מוגבלים ביותר בתחום זה, ומאפשרים כיוון זוויות לצדדים והטיית המסך בלבד. מסכים אלו אינם מאפשרים מצב פורטרט או שינוי גובה. יש לציין כי חלק ממסכי ה-CRT היקרים מגיעים עם רכזת USB וחיבורים לאוזניות/מיקרופון.

ניידות וגודל פיזי – כאן אין כל ספק כי ידם של מסכי ה-LCD היא על העליונה; הם קטנים בהרבה, דקים בהרבה ושוקלים הרבה פחות ממסכי CRT. כמו כן ניתן לעצב אותם כפריטי עיצוב המשתלבים בחדר ולא רק כקופסאות בז' ענקיות ומכוערות.
עם זאת, בבית עם ילדים קטנים יש יתרון ברור לעמידותם של מסכי ה-CRT לנגיעות התכופות של הילדים במסך, שמלבד לפגום בו עלולים אפילו להפיל אותו מהשולחן.

השאלה שתמיד נשאלת בעולם המחשבים היא האם שווה לחכות? האם יש משהו טוב יותר מעבר לפינה? ובכן, תחום המסכים אינו יוצא דופן, וגם בו צפויים חידושים ופיתוחים מעניינים בשנים הקרובות.

נכון להיום ישנן שתי טכנולוגיות שעתידות להחליף את ה-LCD. הראשונה היא טכנולוגיית ה- OLED שמשתמשת בדיודות אורגניות בכדי לייצר אור ולהציג את התמונה. בין יתרונותיה של שיטה זו ניתן למצוא חסכון בחשמל, זוויות צפייה רחבות מאוד מכל הכיוונים והאפשרות לתצוגה גמישה שאינה חייבת להיות על בסיס לוח זכוכית ובכך סוללת את הדרך לדפים דינאמיים וכדומה. חסרונות שיטה זו הם שכרגע זמן החיים של מסך OLED ובייחוד של הדיודות הכחולות אינו עולה על 5000 שעות (בהשוואה לאורך החיים הממוצע של מסך LCD העומד על כ-50000 שעות או שלוש וחצי שנים של עבודה רצופה).
בנוסף, מסכי OLED רגישים ללחות ודורשים אטימה מוחלטת, המגבילה כרגע את יישומם בטכנולוגית ייצור על בגדים או נייר.

בנוסף ל-OLED, מפותחת מזה מספר שנים טכנולוגית ה-SED, טכנולוגיה המנסה לאחד את היתרונות של מסכי CRT עם היתרונות של מסכי ה-LCD – במסך SED כל סאב פיקסל הוא בעצם מסך CRT בגודל מיניאטורי.
בין יתרונות הטכנולוגיה ניתן למנות יחסי ניגודיות סטטיים שמגיעים אף ל- 1:100000, צבעים איכותיים כמו במסכי  CRT וזמן תגובה בדומה ל-CRT.
אך בנוסף ליתרונות יש גם חסרונות – מסכים אלו סובלים מהשראה מגנטית בדומה למסכי CRT והם בעלי ציפוי מיוחד אשר משקף אור חיצוני מהמסך, מה שהופך אותם לפתרונות גרועים לתצוגה במקומות מוארים.
כרגע מסכים אלו מתוכננים לייצור רק בגדלים גדולים בשביל שימוש בטלוויזיות ולא נראה כי הם יכנסו לשוק מסכי המחשב בקרוב.

בשורה התחתונה נראה כי לפחות בתחום מסכי המחשב, טכנולוגיית ה- LCD תישאר דומיננטית בתקופה הקרובה. השיפורים הצפויים לטכנולוגיה מקורם בטכנולוגיות האמורות להפחית את המריחות במסך, כדוגמת BFI –  Black Frame Insertion של Au Optronics או MPA של סאמסונג וכן שימוש בדיודות LED במקום מנורות פלורוסנט, אaשר אמורות לספק אחידות גבוהה יותר ובעיקר מכלול צבע עשיר יותר, שייתן למשתמשים את הבחירה בין 72%  (sRGB) ל-114% (מכלול ה AdobeRGB אשר מכיל צבעים עשירים יותר בהשוואה ל-sRGB ויאפשר למסכי ה-LCD להציג יותר צבעים אף ממסכי CRT).

אנו מקווים שלמדתם דבר או שניים אודות מסכי LCD וכעת תוכלו לבחור מסך אשר יתאים לכם ויציג איכות תצוגה ברמה גבוהה. אנו מקווים שהצלחנו להפריך חלק מהסטיגמות והדעות הקדומות על מסכי LCD וכעת תוכלו לבחור בעצמכם אם ולאיזה מסך כדאי לכם לשדרג בעתיד.

בהזדמנות זו נרצה להודות לגונן ברקן (המשתמש tmpusr מהפורום) על תמיכתו ועזרתו בתיקון טעויות והערות בעת הכנת מאמר זה.