דור המשחקים הנוכחי הגיע לסופו והגיע הזמן להסתכל על כל המשחקים המקופחים והלא מוערכים ב-PlayStation 4 וה-Xbox One
דור הקונסולות האחרון שהגיע לסופו כעת שיצאו לשוק ה-PlayStation 5 וה-Xbox Series X, זכה להרבה משחקים מדהימים כמו Horizon Zero Dawn, Bloodborne, Spider-Man, Witcher 3, Metal Gear Solid V ועוד רבים, אבל כמו כן ראינו משחקים שהיו טובים אך לא קיבלו תשומת לב או ספגו ביקורת קשה מוגזמת משחקנים ומבקרים כאחד או בנפרד. אז הגיע הזמן לתת את תשומת הלב הזאת ל-15 משחקים שהיו לא מוערכים בדור האחרון.
המשחקים היו חייבים להיות זמינים ל-PlayStation 4 וה-Xbox One, אבל לא ל-PlayStation 3 ו-Xbox 360 או ה-PlayStation 5 וה-Xbox Series X. כמו כן, משחקי אינדי לא יכנסו לרשימה (רק משחקי AA) בגלל שהם כבר בטבעם לא מוערכים על ידי שחקנים ואינם זוכים לפרסום מספיק בעקבות חוסר תקציב של חברות ההפקה. אז בואו נתחיל:
Days Gone
משחק הזומבים האקסקלוסיבי של Sony נראה מאוד מבטיח בכל החשיפות של E3 אבל אחרי שהמשחק סוף סוף יצא, רוב התגובות היו פסימיות. אולי זה מקרה שזה הייפ מוגזם לפני או בגלל שזה עוד משחק זומבים (Hey, you wanna play a zombie game?), אבל Days Gone לא קיבל את ההערכה שמגיע לו.
עדיין מדובר במשחק עולם פתוח אקשני מאוד כייפי מלא במשימות מגניבות, דמויות מעניינות וגרפיקה מעולה בשביל ה-PlayStation 4. בתקווה, עכשיו שהמשחק חלק מה-PS Plus Collection ב-PlayStation 5, יותר אנשים יכירו אותו.
Shadow Warrior 2
סדרת משחקי Shadow Warrior היא קלאסית ורטרו באותה המידה כמו משחקי Doom של Id Software, ובזמן שהחידוש של Doom זכה לשבחים והצלחה גדולה, כמו כן משחק ההמשך Doom Eternal, משחקי Shadow Warrior החדשים די נעלמו מתחת לראדר של רוב הגיימרים שמחפשים משחקי FPS טובים וחבל כי מדובר במשחקי אקשן סופר כייפים עם גרפיקה נהדרת, בעיקר המשחק השני בסדרה החדשה שנותן מקבץ נשקים חדש ומרהיב.
Alienation
אני לא חושב שהיה ז'אנר משחקים יותר עמוס הדור הזה כמו ה-Top Down Shooters עם משחקים נהדרים לא מוערכים כמו Helldivers, Nine Parchments ו-Tesla vs Lovercraft, אבל המשחק בין הטובים של הדור והמרהיב ביותר לעין היה Alienation שכלל אקשן יפיפה על המסך ואתגרים לא קלים לחברים שמחפשים להביא קצת הרס. חבל שהמשחק מהיוצרים של Dead Nation ו-Resogun, לא זכה ליותר תשומת לב, כי הוא כיף מטורף עם חברים.
Tearaway Unfolded
בתור משחק פלטפורמה, Tearaway Unfolded הוא לא ממש מאתגר אבל בתור משחק יצירה וחשיבה, הוא נהדר, בעיקר עבור ילדים. עם עיצוב מצוין בסגנון קיפולי נייר, כאילו חברת Nintento יצרה אותו. זה רק חבל שהמשחק לא קיבל הרבה תשומת לב, גם כששוחרר ל-PS Vita וניצל במלואו את מאפייני המכשיר הנייד. עדיין, מדובר במשחק מצוין על ה-PlayStation 4 שמנצל חלק מהמאפיינים של השלט כדי לשלוט בסביבה של המשחק.
בתקווה, עם השלטים החכמים יותר של ה-PlayStation 5, אולי נראה משחק המשך בדור החדש.
Assassin's Creed: Syndicate
אחרי הכשלון הביקורתי של Unity, נראה שלשחקנים נמאס ממשחקי ההתנקשות של Ubisoft. מה שככל הנראה הוביל למעט היחס שקיבל Syndicate כשיצא. וזה חבל, כי מדובר במשחק מאוד טוב עם 2 גיבורים נהדרים בלונדון במרכז סיפור מעניין.
כמו כן, מדובר במשחק האחרון של הסדרה שירגיש כמו משחק מתנקשים לעומת משחקי ה-RPG שהגיעו אחריו. אז שחקנים שלא מצליחים להתחבר למשחקי Assassin's Creed של היום, אולי כדאי להם לנסות את Syndicate, המשחק שנהפך להיות סוג של הכבשה השחורה הבריטית של הכותר.
A Plague Tale: Innocence
במקור, שקלתי לתת ספוט ל-Hellblade: Senua's Sacrifice, משחק מדהים שלא זכה להרבה תשומת לב והערכה משחקנים, אבל בגלל שהוא זוכה למשחק המשך אקסקלוסיבי ובגלל שזכה בלא מעט פרסים, אתן מקום למשחק סיפורי אחר. בכל מקרה, אל תפספסו את Hellblade, משחק מדהים על פסיכוזה שחובה לשחק עם אוזניות.
המשחק A Plague Tale: Innocence הוא ככל הנראה המשחק החדש ביותר ברשימה אבל ראוי למקום שלו בה כי עם כמה מהר שהמשחק הופיע, כך הוא נעלם ונשכח, וזה למרות שמדובר במשחק שכולל גרפיקה מדהימה, פסקול סוחף ואווירה מותחת בלב המגפה השחורה.
המשחק מותח עם משחקיות פשוטה של התגנבות שיסחוף אתכם לפינות האפלות ביותר של סיפורו.
Sunset Overdrive
ב-2014 יצאו שני משחקים שנתנו לנו להשתטות ולהביא הרס לעיר פתוחה, Infamous: Second Son עבור ה-PlayStation 4 ו-Sunset Overdrive עבור ה-Xbox One, ובזמן ש-Infamous זכה להרבה תשומת לב וביקורות טובות, רוב הגיימרים שכחו מקיומו של Sunset Overdrive, שזה בעיניי פשע כי מדובר במשחק שהוא פשוט כיף וככל הנראה אחד האקסקלוסיבים הטובים היחידים של הקונסולה תודות למשחקיות נהדרת, הרבה שבירה של הקיר הרביעי וגרפיקה צבעונית.
Nioh
משחק ה-Souls של Team Ninja הוא בין המשחקים האהובים עליי בדור הזה, ובזמן שהמשחק זכה ללא מעט תשומת לב תודות לפרסום נכון בכנסים מסביב לעולם יחד עם ה-Beta וה-Alpha הפומביים, המשחק עדיין לא זכה להערכה מספיקה ממבקרים ומשחקנים של הז'אנר.
כמו כל משחק שהוא לא מ-From Software, שחקנים חשבו שהמשחק חסר מורכבות, סתם קשה וחיקוי זול של משחקי Dark Souls, וההפך הוא הנכון.
עם סיפור ששרוש בהיסטוריה של יפן ומערכת קרב שמשלבת עשרות נשקים שונים עם מכניקת Loot, חיה רוחנית שאפשר לזמן לקרב ו-3 תנוחות קרב שונות (4 שנים לפני Ghost of Tsushima), מדובר במשחק עמוק ומהנה שמהווה הכניסה הטובה ביותר לשחקנים שמחפשים להכנס אל תוך הז'אנר. יש קסם מסוים ב-Nioh שמומלץ שכל שחקן ינסה לחוות.
Kingdom Come: Deliverance
משחק ימי הביניים Kingdom Come: Deliverance הוא משחק רק לסוג מסוים מאוד של גיימרים, כאלו שאוהבים Role Playing שבולע אתכם לתוך העולם לגמרי, כי זה מה שהמשחק עושה.
כל דבר במשחק אתם צריכים ללמוד- לסייף, לרכב, לגנוב ולהתמקח. זה אולי נשמע מתיש, אבל שחקנים שהתמידו והמשיכו לגלות את עולם המשחק, מצאו חווית גיימינג מיוחדת במינה בתור אבירים.
בתקווה המשחק ימשיך לקבל תמיכה מהמפתחים והקהילה, ורק ימשיך לגדול, ואז אולי יזכה לתשומת לב אליו הוא ראוי.
Prey
אני חושב שהסיבה ש-Prey לא זכה להכרה שמגיע לו בגלל פרסום פסול. כל הטריילרים של המשחק גרמו לו להראות די גנרי וכמו מותחן פסיכולוגי בחלל, ובזמן שיש לא מעט מאפיינים כאלו במשחק, זה לא איפה שהכוח של המשחק.
הכוח שלו זה במכניקות הקרב הטובות שלו, האלמנטים המדע הבדיונים שלו והסביבה המצמררת.
הייתי ממליץ על המשחק לשחקנים שמתים לשחק כבר ב-Half Life 3 כי במובן הזה, Prey עושה עבודה מאוד טובה ומצליח להמשיך את הסדרה האהובה של Valve עם סיפור חדש ומותח.
Mirrors Edge: Catalyst
משחק ההמשך למשחק הקאלט כלל משחקיות כייפית, עולם יפה ואחד מפסי הקול הטובים ביותר של הדור. אז למה הוא לא הצליח?
ובכן, יכול להיות בגלל שחברת EA לא טרחה אפילו לקדם ולפרסם את המשחק, אולי בגלל שהמשחקיות הייתה פשוטה מדי לרוב השחקנים, ואולי זה בגלל שמדובר באתחול לכותר מאשר משחק המשך, ובכך לא רק ששחקנים חדשים לא מנסים את המשחק כי חושבים שהוא תלוי במקורי אך גם שחקנים שחיכו להמשך למשחק הקאלט שלהם, התאכזבו לגלות איתחול עם סיפור ממוצע.
רק אם היו משחררים מחדש את המשחק ב-VR, אז היינו בכלל מקבלים חוויה מטורפת.
Gravity Rush 2
בזמן שהמשחק הראשון היה בין המשחקים הטובים ביותר של ה-PS Vita והיה חוויה נהדרת על ה-PlayStation 4, משחק ההמשך שיפר את הגרפיקה, הרחיב את העולם ואת מערכת הקרב, אבל זכה אף לפחות תשומת לב והערכה מהמשחק הראשון וזה חבל, כי מדובר במשחק מעולה ויפיפה.
משחקי Gravity Rush הם כל כך כייפים וייחודיים שזה מוזר שלא יותר מכירים אותם ומכירים בקאט בתור אייקון נוסף של חברת Sony לצד קרייטוס, אלי ונייתן דרייק.
Mad Max
הייתה תקופה שכל משחק שכלל מערכת קרב עם מכות ו-Counters, אז היו אוטומטית מכנים אותו חיקוי ריק של Arkham City, כך עשו עם Shadow of Mordor שזכה למשחק המשך עם יותר הערכה ו-Mad Max, משחק מאוד טוב ומבדר שכלל קרבות כייפים ומכניקות רכב מהנות.
עולם המשחק אולי היה די ריק, אבל שחקנים שחיפשו חווית אקשן אפוקליפטית, ללא ספק זכו לה ובמובן הזה Mad Max מצטיין.
The Evil Within 2
כותר אקשן האימה ששלט בדור האחרון היה ללא ספק Resident Evil, אבל סדרה נוספת שנולדה בין שתי הדורות האחרונים מהיוצר של כותר האימה של Capcom זו סדרת The Evil Within שכללה אקשן אימה נהדר וקלאסי בתקופה שבה עוד חיכינו לקבל את זה מ-Resident Evil.
המשחק הראשון, היה אינטנסיבי ונהדר, ומשחק ההמשך פתח את העולם, שיפר את הגרפיקה וסיפק סיפור עמוק ומצמרר יותר ברוח משחקי Silent Hill (כותר נוסף שחסר כרגע בחיינו). רק חבל שלא הרבה שיחקו בו ופשוט המתינו לחידוש של Resident Evil 2, שגם היה מצוין.
Titanfall 2
אחרי משחק ראשון אקסקלוסיבי די ממוצע על הקונסולה של Microsoft, הציפייה ממשחק ההמשך הייתה די נמוכה. תוסיפו לזה יציאות של שתי סדרות משחקי היריות הגדולות ביותר, Battlefield ו-Call of Duty, לפני ואחרי יציאת המשחק וזה לא פלא למה משחק הטיטאנים לא זכה למספיק תשומת לב.
חבל, בגלל שמדובר באחד ממשחקי היריות הטובים של הדור, עם מולטיפלייר מהנה, סיפור אדיר עם שלבים בלתי נשכחים שכוללים פלטפורמות ואקשן מתמיד. לפי כל המאפיינים האלו, Titanfall 2 היה אמור להיות משחק היריות המצליח ביותר של הדור, אבל במקום זאת הוא נעלם מאוד מהר ממסך הגיימינג שלנו.
סיכום
בתקווה, עכשיו שראיתם את כל המשחקים הנשכחים האלו, אולי הם יזכו כעת לעוד תשומת לב, בעיקר בהתחשב שרובם עולים גרושים היום בחנויות הדיגיטליות של הקונסולות. אז בזמן שאתם ממתינים לקונסולות ה-PlayStation 5 או ה-Xbox Series X שיגיעו, מוזמנים לתת את זמנכם כעת למשחקים הלא מוערכים האלו.