חיים נסתרים – ביקורת סרט – עדיף לסבול אי צדק מאשר לעשות אותו

"חיים נסתרים" מגיש לנו את סיפורו האמיתי של פרנץ, חוואי אוסטרי שחי חיים נוחים עם אשתו ובנותיו בכפר שיופיו עוצר נשימה עד הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השניה. פרנץ מסרב להישבע אמונים להיטלר על ידי גיוסו לצבא ותרומתו למלחמה ועל כך משלם מחיר גבוה- הכולל את החיים עצמם. הסרט רחב היריעה, שאורכו 3 שעות, מלווה את פרנץ ומשפחתו בשנים הקשות של המלחמה ומראה לנו דעות שונות שרווחו בחברה אז, את היחס המזלזל והמנוכר שאליו זכו פרנץ ומשפחתו ובעיקר שואל שאלות פילוסופיות על מהות החיים עצמם. בביקורתי אפרט את דעתי על הסרט. להלן קישור לטריילר הסרט:

סוגיות ונקודות למחשבה בסרט

"חיים נסתרים" פורש בהדרגה את סיפור חייו של פרנץ. הנוף יפהפה, עם חיות חווה והרים גבוהים. אני חושבת שהצילום של הסרט הוא אחד היפים שאי פעם ראיתי בתולדות הקולנוע. הצילום היה באיכות מעולה ובהצגה מדוקדקת של כל שביב בחייהן של הדמויות בסרט ובכך גרמו לנו להתחבר לדמויות אלו. יש אנשים שהיו נבהלים מאורכו של הסרט- 3 שעות, אבל אני לא הרגשתי בזמן שחלף בכלל ולא חושבת שהיה ניתן לקיצור באופן משמעותי. הסרט רצה להציג בפנינו פנים רבות של החברה, את היחס של החברה המקומית כלפיו, וגם החברה הגרמנית שמרגישים שפרנץ יומרני וחושבים שהוא חושב שהוא "יודע יותר טוב מהם" מכיוון שהוא מתנגד לשלטון הנאצי. יחד עם זאת, מזלזלים בו משום שהוא עוף מוזר, וכביכול איך אדם אחד יכול לשנות את העולם?

זאת בדיוק הנקודה החשובה, שהיטלר, אדם אחד, הצליח לשנות את מהלך ההיסטוריה לרעה והסרט מלמד אותנו על אומץ ועל לקיחת אחריות כבני אדם. הרוע לדעת הסרט נוצר על ידי בני אדם, למרות שזאת באמת סוגיה ויש שיגידו כי האצבע הלוחצת על ההדק היא אצבע אלוהים. בנוסף, הסרט שואל שאלות פילוסופיות רבות על מהות החיים. איך דברים רעים קורים לאנשים טובים? מה המטרה שלנו כבני אדם בחיים? האם עדיף להיכבל בכבלים, להרגיש חופשי ועוד הרבה שאלות נוספות. הסרט ללא ספק שואב אותך ומרתק. את הנקודות הללו למחשבה הסרט ממחיש באמצעות קריינות של המחשבות של הדמויות. הסרט שוזר היבטים של מספר דתות וחשיבות ומלכד את כולן לרמה האנושית.

סגנונו הייחודי של הסרט ורעיונו כסרט בתקופת השואה

קראתי מעט על במאי הסרט טרנס מאליק שאופי סרטיו ייחודי ומכונה בתור טרנסדנטי. סרטים שמתאפיינים באיטיות, כוללים צילומי נוף רבים וקריינות. סרטים אלו פחות נשענים על עלילה ומשקפים מעין מבט על מרוחק על העלילה. סקרן אותי לקרוא קצת על הסרט אחרי כי אני חושבת שזה אכן סרט מאוד ייחודי ושונה מכל הסרטים שיצא לי לראות- ולטובה. לפעמים חשבתי לעצמי שהייתי רוצה יותר דיאלוגים אבל זה לא הפריע לי במיוחד כי העלילה הייתה מעניינת והמשחק היה מצוין. בעיניי במיוחד, סגנון הסרט הזה התאים לנושא הסרט, שהוא כל כך מורכב וטעון. מטרתו בניגוד לסרטי שואה אחרים, להשמיע את סיפורם של האנשים שנמחו מהעולם בדרך שלא יצאה לנו לשמוע עליה, כאלה שאף מותם לא מתועד וכאלו שהייתה להם הזדמנות או אף מגוון הזדמנויות להציל את חייהם (פרנץ לא היה יהודי והתנגד מבחינה מוסרית לנאציזם) וכן הובילו שינוי או לפחות פעלו ולא עמדו מן הצד.

לסיכום, בעיניי "חיים נסתרים" הוא סרט מיוחד וחשוב. הוא סרט בלתי נשכח שלדעתי בעתיד יטמע. אין לי הערות שליליות בכלל על הסרט וזו הייתה חוויה שונה ומשמעותית לצפות בו. הסרט בנוי כולו בצורה מאוד חכמה ומושקעת ומתעסק בנושאים חשובים במהות החיים בצורה מאוד פילוסופית וכמו כן גם בנושא תקופת מלחמת העולם השניה. הוא מפגיש אותנו עם דמויות אחרות מאלו שיוצא לנו לראות בדרך כלל. הוא סרט שואה אך יחד עם זאת עוסק גם בנושאים לא רק של שואה ורלוונטי מאוד להווה, מכיוון שגורם לנו להרהר באחריות האדם ואיך אירוע טראגי גדול שכזה קרה, ואף דן גם על חיים ומוות. חשבתי אפילו שהסרט צריך להיות מהסרטים שצריך להראות לתלמידים ביום השואה. הוא באורך של "רשימת שינדלר" ומראה לנו צד נוסף בשואה. כולנו ראינו עשרות סרטי שואה זוועתיים ואנחנו צריכים גם כאלו שיפתחו לנו מעט את הראש.