גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
הרבה משחקים מתיימרים להיות "חוויה שונה לגמרי" עבור הגיימרים, כאשר הם במבט ראשון מציעים משחקיות עשירה, אך חלקם למעשה מפספים את הרעיון בכלל. האם ADR1FT יעמוד במבחן? קראו את הסיקור ואז תגלו!
ADR1FT, הוא משחק הרפתקאות שמפותח על ידי Three One Zero ומופץ על ידי 505Games, ובסיפור הזה אתם משחקים בתור אסטרונאוט, שמרחף סביב ההריסות של תחנת החלל, ללא שום זיכרון ממה שקרה. במהלך המשחק, אתם מוצאים רמזים שעוזרים לכם להבין יותר על מה שקרה כשתחנת החלל נהרסה, ומנסים לתקן את החללית שלכם כדי לחזור הביתה.
המשחק פותח במשך 3 שנים, כאשר במשך הפיתוח שלו הוא קיבל השראה רבה מהסרט 2001: אודיסאה בחלל של סטנלי קובריק, סדרת משחקי Half Life המשובחת והמהפכנית של Valve, והסרט המוצלח של שנת 2013, כוח משיכה (Gravity), מותחן דרמה שובר קופות.
אז בלי עוד עיכובים, בואו נתחיל בסיקורו של המשחק, כאשר נתחיל מהנקודה החשובה ביותר במשחקים מהסוג הזה: הסיפור!
סיפורו של המשחק – אזהרה: מכיל ספוילרים!
הסיפור של המשחק הוא דבר שהיה מאוד מפוזר בעיניי, מאחר והוא סיפור בעל פוטנציאל, אבל הוא לא ממש הותיר לי רצון לשחק בו.
נתחיל מהסיפור עצמו, שהתחיל בצורה די מעניינת: אתם משחקים בתור האסטרונאוט אלכס הושימה, שמתעורר לפתע כאשר מולו יש את תחנת החלל שהתפוצצה באופן מסתורי, אך אין לו שום זיכרון ממה שקרה בעבר. מכאן, הכל מתחיל להיות פחות מעניין לטעמי – אתם מגלים יותר על הסיפור על ידי מציאת חפצים שמגלים לכם יותר ויותר על מה שקרה, יחד עם קטעי קול שעוזרים לכם להבין את מה שקרה, אותם אתם אוספים מהאנשים שהיו בתחנה, אך מתו עקב האירוע המצער.
לפי דעתי האישית, הסיפור די משעמם, למרות ההתחלה הטובה שלו. הוא קלישאתי, חלול, ואין בו עומק- האופן בו אתם מגלים יותר ויותר פרטים כלפי ההתפוצצות ממש אבל ממש גורם לכם לרצות לצאת מהמשחק, והוא מרגיש כאילו הוא נכתב ללא רגש או יצירתיות. הסוף של המשחק היה הדבר הכי גרוע בסיפור, כאשר הוא הרגיש לי כמו סוף שדי מיהרו להכין אותו, ולא לקחו זמן ומחשבה עבורו. סך הכל, הסיפור לא ממש משהו, ואני מצאתי את עצמי נאבד די בקלות שם, כאשר בקושי הבנתי משהו ממנו.
המשחקיות
עוד נקודה רעה עבור המשחק, היא כנראה המשחקיות. היא מתחילה בהדרכה כללית כמו כל משחק, שמלמדת אתכם את הדברים הבסיסיים במשחק, ולאחר מכן – אתם מתחילים במשימה הראשונה, שהיא להשיג חמצן – וזה מלווה אתכם במשך כל המשחק. העניין במשחק הוא שאתם נמצאים בחליפה שמאבדת חמצן באופן תמידי, ואם אתם לא משיגים חמצן בזמן קצוב, מן הסתם (וההגיון הפשוט), שתמותו, ותתחילו מחדש את המשימה. להבין את העניין של השגת החמצן לוקח טיפה זמן, אך ברגע שאתם מצליחים להבין איך לעשות את זה, זה לא אמור להיות כל כך מסובך, אך זה כן יהיה נטל מעצבן.
נקודה רעה נוספת שהמשחקיות קיבלה, היא הלינאריות של המשימות. המשימות מורכבות מאותו הדבר בכל המשחק – לך לשם, תשיג את זה, תשמע את זה, תשיג חמצן. זהו. הדבר הזה כל הזמן חוזר בצורה מחזורית במשחק, וזה מעיק. לא רק זה, גם אחרי כמה זמן שאתם משחקים הסביבה מתחילה להיראות כמו אותו דבר כל פעם, אז זה לא ממש מרגיש כאילו שמו זמן ומחשבה גם כאן. לא רק זה, גם האופן בו אתם צריכים להשיג את החמצן מעצבן, וזה מרגיש כאילו זה ממש קשה לעשות ככה כל משימה, במיוחד כאשר אתם צריכים לזוז באזורים מסוכנית במשחק, ששם אתם תמצאו את עצמכם מתים מהר יותר.
לעומת זאת, לא משנה מתי, אתם יכולים לנוע בחופשיות בחלל (כמו עולם פתוח), כל עוד אתם זוכרים למלא את החמצן בחליפה שלכם, וזו הנקודה החיובית במשחקיות. נקודה חיובית נוספת היא השליטה של המשחק, שעובדת באופן מאוד חלק ונקי, במיוחד אם אתם משתמשים בבקר משחק (כמו הבקרים של קונסולות ה-Xbox). עוד דבר טוב במשחקיות, הוא הפיזיקה הריאליסטית המצויה בתוך המשחק והתנועה החלקה של החליפה שברשותכם, וזה ממש עזר למשחקיות להציל את ADR1FT.
הצלילים במשחק – נקודת אור?
לעומת הסיפור והמשחקיות, הצלילים במשחק היו נעימים לשמיעה, כאשר מוזיקת הרקע התאימה מאוד לנושא שלו, והוסיפה עוד לעומק שלו. קטעי הקול במשחק הוקלטו בצורה מאוד נקייה ומקצועית, והצלילים של האפקטים במשחק היו מאוד מאוד טובים, ולא עשו לי חררה באוזן.
הגרפיקה של המשחק – מדהימה, משגעת, וראויה לשבח.
הדבר שהציל את המשחק לדעתי, הוא הגרפיקה שלו.
הגרפיקה פשוט מהממת- קל להתפעל ממנה מאחר והסביבה נראית כל כך טוב, וכל החלל, התחנה, וכדור הארץ עצמם נראים כל כך מצוחצחים ומציאותיים שזה פשוט הדהים אותי, וזה אחד הדברים היחידים שגרמו לי להמשיך ולנסות לסיים את המשחק הזה.
במהלך המשחק אספתי שני טיפים שעזרו לי לעבור את המשחק, אז חשבתי לשתף גם אתכם:
הטיפ הראשון הוא לא לעשות כל הזמן רק משימות ולקוות שתסיימו את המשחק. אני ממליץ לכם לעצור מדי פעם, לרחף בסביבה, להשיג קצת חמצן כדי שלא תמותו, ופשוט ליהנות מהנוף שם, כי אתם תצטרכו הרבה חמצן כדי להכיל את כל היופי שנמצא שם.
הטיפ השני שיש לי לתת לכם – המשחק הזה משוחק בצורה הטובה ביותר עם יחידת VR. בגלל שהגרפיקה שלו כל כך יפה וכל כך מרשימה, החלטתי להשאיל מחבר את ה-Oculus Rift שלו כדי להעלות את ה-VR שם, והתוצאה הייתה פשוט מדהימה. כשהשתמשתי ב-Rift, אני הרגשתי כאילו אני חלק מהמשחק, עקב הריאליסטיות שבו, וזוהי באמת חוויה עוצרת נשימה.
אז לסיכום – מה יש לנו פה?
ADR1FT הוא משחק שלא ממש בא בשביל להעביר סיפור, או בשביל שתיהנו מהמשחקיות שלו, אלא בשביל להיות סימולטור חלל מציאותי למדי ששם אתכם בחליפתו של אסטרונאוט וגורם לכם להישאב פנימה. למרות המשחקיות הלא ממש מהנה, והסיפור שלא כל כך אהבתי, אני נהניתי מהנוף, וחבל שהמשחק הזה לא היה ממש מהנה בתור משחק כי לדעתי, היה לו הרבה פונטציאל להיות משחק סוחף, וחבל שהוא לא עמד בציפיות שלי.
ADR1FT - סימולטור חלל
הסיפור - 3
המשחקיות - 5
צלילי המשחק - 9
הגרפיקה של המשחק - 10
6.8
ציון למשחק
יתרונות: גרפיקה מצוינת (ובמיוחד במציאות מדומה), מוזיקת רקע נפלאה, משחק קולי טוב מאוד, פיזיקה מציאותית. חסרונות: משחקיות משעממת מאוד, המשחקיות מאוד לינארית וחוזרת על עצמה הרבה, הסיפור לא ממש עמוק, ובנוסף לכך הוא שטחי, רדוד וקלישאתי.
