אהבה זה מסובך – ביקורת לסרט אחרי ש…התנגשנו

אחרי שחוו עליות ומורדות, סצינות לוהטות וניצני התבגרות, טסה והארדין חוזרים בסרט ההמשך "אחרי ש…התנגשנו". מה חשבתי על הסרט השני כחלק מהסדרה וכסרט התבגרות רומנטי בפרט? המשיכו לקרוא את הביקורת וגלו את התשובה. טריילר הסרט.

בסוף הסרט הראשון, טסה הבינה שעבור הרדין הכל היה משחק ("אמת או חובה"). הוא ילד רע והיא ילדה טובה שמנסה לשנות את אופיו הבעייתי. הסוף הסתיים כפתוח ואופטימי אחרי הכל, בציפייה לסרט המשך שיצית את התשוקה שלהם מחדש במלוא העוצמה. שניהם מנסים להתחיל מחדש אבל גורלם פעם אחר פעם נשזר אחד בשני והאהבה עבורם היא דבר מסובך, מתוק והרסני ביחד.

סרט התבגרות

הסרט שייך לז'אנר הרומנטיקה/אירוטיקה ופונה בעיקר לקהל הצעיר. ההתבגרות כבר דועכת בגלל שטסה מתחילה לעבוד בהוצאה לאור ולגבי הרדין, אין פרטים מיוחדים לגבי עתידו הכלכלי או השכלתו שמוזנחת בסרט הזה. בסרט הקודם ראינו שהוא מסתורי, חובב ספרות ופילוסוף, ובסרט הזה היו לכך רק אזכורים מהעבר. יחד עם זאת, האופי הילדותי של הדמויות ומערכות היחסים שלהן עם הסובבים אותן מדמה סרט נוער. שתי הדמויות לא בשלות ובוגרות ומבלות כמו בני נוער טיפוסיים, במועדונים ומסיבות. מערכת היחסים ביניהם לא עמוקה ומבוססת נטו על תשוקה. אפילו מסרט אירוטי/רומנטי הייתי מצפה יותר לעומק.

התנגשות או פיצוץ?

אין ספק שהיירו פיינס טיפין וג'וזפין לנגפורד מתאימים כמו כפפה ליד לדמויות של אלילי נוער. שניהם כריזמטים, משחקים טוב ויש ביניהם זוגיות טבעית למרות שהעלילה שטחית. העלילה של הסרט הייתה אמורה להיות הרבה יותר מעניינת ומפתיעה מהראשון בגלל שטסה והארדין הפרידו כוחות והיה ביניהם משבר אמון.

הבעיה המרכזית בסרט היא שלא התעכבו בו על הדברים הנכונים. בניגוד לסרט הקודם, בסרט הזה הסצינות הרומנטיות/אירוטיות לא בהכרח היו קשורות לקו העלילתי והשחילו אותן אל תוך הסרט כי לא הייתה דרך אחרת להציל אותו. אלו שחקנים אהודים בקרב בני הנוער וכיף לראות אותם על המסך אבל לא מעבר. נקודה שהיה שווה להתעכב עליה היא העבר של הדמויות, קיבלנו רק הצצה קטנה שקצת מעמיקה את הקשר המורכב של הארדין עם אביו אבל הבעיה עצמה לא נפתרה. יכול להיות שהיא תיפתר בסרט ההמשך, שלאור הסוף כנראה שיהיה וגם אם לא, אני לא במתח לראות מה יקרה בהמשך.

לפני שהנקודות החשובות יותר יקודמו בסרט אני חושבת שהדיאלוגים בין הדמויות צריכים להיות יותר בוגרים ומלאי רגש. למרות שהמשחק של הירו וג'וזפין משכנע, צורם לי לשמוע שהוא אומר:" ברור שאכפת לי ממנה, היא הכי חשובה לי בעולם" כי אני לא מאמינה לזה וחושבת מה כבר עברתם מלבד סצינות לוהטות, שהיא הדבר שהכי חשוב לך בעולם.

מלבד זאת, יש דמויות שבקושי תורמות לעלילה כמו אמה של טסה, שהדמות שלה אנמית לאורך כל הסרט. אין דמויות לא שטחיות בסרט ההמשך ואפילו טסה שהייתה טובה בסרט הקודם קולקלה והיא כבר לא פיקחית ומעניינת. הארדין מנסה להשתנות לטובה בשביל להיות ראוי לטסה אבל הוא לא מספיק הוכיח את עצמו בסרט ולרגש אותנו בתהליך שהוא עבר.

תפוח רקוב

אין ספק שבחרו את השחקנים בסרט בפינצטה על מנת שכולם יהיו יפים אחד אחד. יש אפילו את קנדיס אקולה מ"יומני הערפד" שהיא שחקנית מצוינת ותוספת מרעננת יחסית לסרט, במיוחד עם הילד המשותף שיש לה ולדמות של כריסטיאן ואנס בסרט. אבל יחד עם השחקנים המוכרים והיפים שמעטרים את הסרט הוא חלול וריקני. השחקנים הם ללא ספק הפיצוי היחידי בסרט כי סיפור האהבה ביניהם חסר משמעות מהסיבה הפשוטה שאין לנו מה לצפות מהמשך הסרט-אנחנו יודעים שבסוף הם יהיו ביחד.

יש ביניהם יחסים בלתי פוסקים של ON ו-OFF. תמיד יש הפסקה ביניהם אבל הסוף צפוי. הם יסלחו אחד לשני על הבגידה הכי נוראית בעולם ,יעלימו עין ויתנשקו שוב. אין גם חזרה רשמית שלהם בתור זוג. למעשה, כל הסרט הם מקיימים מגעים פיזיים ונשיקות כשהם לא זוג ולכן המונח זוגיות אצלם לא שווה כלום.

האהבה מנצחת?

למרות הסוף הצפוי, ההתפתחויות הלא מסופקות ושטחיות בדיאלוגים, יש דיאלוגים שנונים, שחקנים מעולים, מוזיקה מצוינת ואווירה כיפית. יש לציין שיש מקרים שבהם התגובות מהקהל הן סרט בפני עצמן. רוב הקהל שהגיע לסרט היה נשים וזה כנראה מחדד את הנקודה שהוא מתאים יותר לקהל הנשי. חוץ מזה, צחקתי מאוד מהתגובות הנלהבות שהיו שם לאורך כל הסרט. אנשים הגיבו כאילו הם פרשנים של משחקי כדורגל שמפענחים כל סצינה ושואלים שאלות אגביות.

בנוסף, ללא ספק הייתה אווירה חגיגית באולם. עם הגעתנו לשם הונחו פוסטרים על כל אחד מהמושבים ו-40 ברי מזל קיבלו את הספר "אחרי שהתנגשנו" מאת אנה טוד. שמעתי מהרבה אנשים שהספרים הרבה יותר טובים מהסרטים ולכן אני ממליצה לנסות לקרוא ובגלל שהייתי ממוזלת גם קיבלתי את הספר ככה שאתחיל בקרוב.

למרות העלילה הלקויה, טסה והארדין חקוקים בזכרונם של בני הנוער של היום וזוכים באהדתם. הקהל געש מהתלהבות וזאת הוכחה חיה לכך. אם אתם חובבי רומנטיקה הדוקים כנראה שלא תיהנו מהסרט כי הוא לא עשה חסד לז'אנר זה וגם אם אתם מחפשים עומק עלילתי לא תמצאו. נהנתי בכל זאת מחוויית הצפייה בגלל תגובות הקהל הקורעות מצחוק ,הקלילות של הסרט והשחקנים. בתור סרט הוא מלא בפגמים.

לסיכום, "אחרי ש…התנגשנו" בבירור פחות טוב מהסרט הראשון. היחסים בין טסה להארדין מעצבנים ומשגעים, אין חיבור מספק של הקהל לדמויות, הסרט לא מתרכז בללטש את הפונטציאל העלילתי שיש לו ובוחר למרוח אותו בסצינות רומנטיות/אירוטיות שלא קשורות עלילתית בכלל ולא מגדירות בבירור את היחסים בין טסה להארדין. עם זאת, אם אתם מחפשים סרט קליל עם רומנטיקה הזויה ומופרכת שלא קיימת במציאות, ייתכן שהסרט יתאים לכם.