לילה רע – ביקורת לסרט אמונייט

התכוננתי לערב מהנה בקולנוע ולצערי זה היה עם "אמונייט" – זהירות ספויילרים

"אמונייט" מתרחש בשנות השמונים של המאה ה-19 ומתמקד בשתי נשים שמגיעות מרקע שונה. מרי היא חוקרת ואוספת מאובנים שחיה עם אמה האלמנה בקו החוף התובעני והפראי לים רגיס שבדרום אנגליה ושארלוט היא תיירת שמגיעה עם בעלה רודריק מורצ’ינסון לחנות התיירות שלה. השתיים יפתחו רומן סוער. זה הרעיון הכללי של הסרט במילים שלי, אבל האם הסרט מקיים את העלילה ועומד בסטנדרטים הגבוהים של סרט דרמה איכותי שמשחקות בו שתי כוכבות גדולות? המשיכו לקרוא את הביקורת שלי ותגלו את התשובה. לצפייה בטריילר:

בסרט מככבות שתי שחקניות מוכרות ואהובות- קייט ווינסלט האגדית שזכורה לכולנו מ"טיטאניק" בדמותה של מרי וסירשה רונן, שחקנית צעירה שהתגלתה בשנים האחרונות והספיקה לבסס את מעמדה בשלל סרטים כגון "ברוקלין" ו"ליידי בירד" עם מועמדויות אוסקר, שתגלם את שארלוט.

נתחיל מזה שהצגת הרקע של הנשים כרקע שונה שגויה באופן חלקי והשלד של תקציר הסרט נשען על זה. שתיהן עובדות קשה, שתיהן בודדות, שתיהן לא מסופקות מהחיים ולא מגשימות את עצמן במלוא מובן המילה. לגבי האופי, אין ספק שיש ביניהן הבדלים אבל בלתי אפשרי ללכוד את מרביתם מאחר ואין מספיק דיאלוגים עמוקים ביניהם שמצביעים על תכונות בולטות שלהן. מרי דומיננטית יותר, מקורקעת יותר ומרירה הרבה פעמים ואילו שארלוט עדינה וביישנית יותר.

האם יש פואנטה?

הסרט מתחיל מאוד לאט ויש הרבה סצינות של צילומים ושתיקות. הצילומים נאים לרוב, אם כי יש כמה שלא קשורים לנוף והעלילה של הסרט ונראים מודבקים ממקור עלוב. הסרט משמים מאוד והמינימום שאפשר לעשות בעיניי כדי לכסות על השתיקות והצילומים המייגעים הוא להכניס מוזיקה טובה ובסרט לא הייתה מוזיקה בכלל. מוזיקה יכולה לשפר סרט בהרבה מובנים: להזרים את העלילה, למקד את הצופים ופשוט לגרום הנאה. לדוגמה, הסרט "קרואלה" לא היה מוצלח בעיניי אבל המוזיקה הפיחה בו חיים ומגנטה את הקהל.

הסרט מייגע, משעמם והרגשתי שלאורך כל כולו אני מחכה לפואנטה. כן קרה משהו, הן נהיו זוג אבל העלילה בכלל לא מעניינת. הרגשתי שסיפור האהבה ביניהן הוא המוצא היחיד של הסרט ובכל זאת, זה לא סיפור מוצדק לעשות עליו סרט מכיוון שאין בסרט עניין בכלל. כמו כן, הדמויות לא מדברות ביניהן יותר מדי ולא חווים מהן מספיק, ככה שסיפור האהבה ביניהן נראה תלוש מהמציאות.
למרות שהשחקניות המצוינות, הרעיון עצמו הזוי, זה רומן בין נשים, כשקייט ווינסלט נראית כמו אמא של סירשה רונן, בהתחשב בעובדה שהן דומות במראה האירופאי הבהיר.

זה סרט מאוד איטי בלי התפתחויות משמעותיות והאקשן היחידי שיש שם הוא סצינות שהן נופלות וגם הן חוזרות כמה פעמים וממצות את עצמן. אזכור מהסרט את מבטה החודר והזועם של קייט ווינסלט שנראה שגם היא השתעממה מהסרט וכעסה על הזמן שהיא בזבזה עליו. היא שיחקה טוב אבל התפקיד שלה לא היה מאוד מורכב. סירשה רונן הפגינה יותר יכולות משחק ייחודיות מקייט ווינסלט בכך שגילמה דמות מלנכולית ופחות צפויה. למרות התפקיד היותר מורכב של סירשה רונן, קייט ווינסלט יותר זכורה לי מהסרט במבטים העמוקים ובנוכחותה שתמיד מרשימה.

דמויות אנמיות

הדמויות האחרות שמעטרות את הסרט כמו השכנה של מרי, אמה של מרי ובעלה של שארלוט לא מעניינות בכלל ולא תורמות לסרט. כל הדמויות בסרט מאוד חסרות חיים ותפלות. גם הדרך בה כל דמות לוקחת חלק בסרט מוזרה, יש היעלמויות מוזרות וקווי שיחה מוזרים מאוד בין הדמויות, שהסרט לא טורח להסביר לנו. אחת הדמויות שעונה להגדרה הזאת היא בעלה של שארלוט, רודריק, בתחילת הסרט הוא מבקש לבלות זמן רק הוא ומרי על החוף על מנת ללמוד ממנה את סודות המקצוע. אנחנו מצפים למערכת יחסים מעניינת ביניהם, במיוחד כשהוא לא מגלה עניין באשתו שארלוט, אבל הם נפגשים פעם אחת בלבד אחד על אחד ומערכת היחסים ביניהם נגדעת. בנוסף, הסרט מציג את חקר המאובנים בצורה משעממת ביותר ואם המקצוע היה נשמע לי מלכתחילה משעמם, עכשיו הוא משעמם עד אימה.

בעיה בדמות נוספת היא בשארלוט, הדמות הראשית. היא לוקה במלנכוליה ואין לנו תשובה גם לגבי המחלה שלה. חוסר הידיעה לגבי התפתחות המחלה שלה לא גורם לנו להזדהות איתה ולהבין את כאבה. בנוסף, זוהי דמות ראשית בסרט וחוסר אפיונה וגיבושה הוא קריטי לסרט וגורע מחוויית הצפייה.
למרות שסוף הסרט אומנותי יחסית בכך שיש מטאפורה יפה והקבלה מהדומם לחיים, גם בסוף הסרט אין לנו תשובות ברורות ופואנטה. לא היה סיפור אהבה כובש, לא היו דיאלוגים מרגשים, לא הייתה עלילה סוחפת.

הסרט התרחש בתקופה של סוף שנות השמונים של המאה ה-19 ובהתאם לכך היו תלבושות משונות ותסרוקות ברוח התקופה. אני חושבת שזה בין הדברים היחידים שהסרט עשה איתם עבודה נחמדה. מעבר לנראות חיצונית, לא הייתה הדגשה לתקופה הישנה והפרימיטיבית יותר. לא הרגשנו מספיק את רוח התקופה ושוב הסרט נחל אכזבה.

מעבר לזה, הדמויות אפילו היו משעממות ומעצבנות ואף אחת מהן לא הצליחה לזהור בסרט. אין לי שום נקודות אור להגיד על הסרט הזה חוץ מחלק מהתלבושות. אפילו בבחירת השחקניות הסרט לא עשה עבודה טובה ושלא תבינו אותי לא נכון, קייט ווינסלט וסירשה רונן הן שחקניות שאני מאוד אוהבת והן הסיבה העיקרית שרציתי לראות את הסרט אבל העובדה שהן משחקות זוג פשוט לא אמינה ומשכנעת בגלל המראה הדומה שלהן ,הגיל ותשוקה שכבויה בסרט למרות הסצינות האירוטיות. הסצינות האירוטיות מבחינתי היו נטו בשביל הרייטינג ואפילו סיפור האהבה עצמו מכיוון שהוא היה מאוד מאולץ.

אציין שלפני שהלכתי לסרט לא קראתי אפילו את התקציר בגלל שהייתי משוכנעת שהוא יהיה מוצלח בזכות קייט ווינסלט וסירשה רונן והסרט הזה עושה להן עוול בתור שחקניות.
לסיכום, "אמונייט" הוא סרט דרמה משעמם עד מאוד ומיותר. אין לי שום סיבה להמליץ לכם על הסרט הזה. כל הסרט היה יבש, משמים ומוזר. תעשו לעצכם טובה ותחסכו ממכם סרט חסר עלילה ולא משכנע בעליל. הסרט לא טורח אפילו לפצות אתכם על השעמום במוזיקה או בדמויות מגובשות וחוויית הצפייה ממש לא מהנה.