שובר העצבים ומרסק הקונסולות? – סיקור המשחק Anthem

ארוכות הן הדרכים למשחק המושלם, ואת זה EA יחד עם BioWare לומדים בדרך הקשה, והפעם עם Anthem. מאז הנפילה הקשה של Mass Effect: Andromeda, הסטודיו מנסה לעמוד פעם נוספת על רגליו, ולפי איך שזה נראה הפוטנציאל חבוי במשחק, אבל בהחלט לא מנוצל, ולנו כנראה קצת נמאס.

Anthem הוא למעשה הרבה מאוד דברים. חלקם טובים, חלקם לא משהו, וחלקם פשוט מזוויעים שאנחנו כבר ממש נבוכים עבור BioWare עם השותפות שלה עם EA. אחרי הכל מדובר במשחק שהרבה מאיתנו ציפו לו, אבל גם חששו ממנו, מאוד. זו כבר לא הפעם הראשונה שאנחנו נכווים מ-BioWare (ובטח לא מ-EA), אבל את מה שקרה עם הכותר הזה, רבים מאיתנו לא חלמו עליו, גם לא בגלקסיות המרוחקות מאיתנו.

רבים בקהילת הגיימרים מכנים את Anthem כ"משחק שנועד לשרת" שמעצבנים כה רבים, ונדמה שהתיאור הזה בהחלט מתיישב היטב על המשחק הזה. אחרי הכל מדובר במשחק שנדמה כי המטרה העיקרית שלו היא למשוך שחקנים מ-Destiny אליו, כי הרעיון הכללי שלו והמשחקיות מאוד זהות אחת לשניה, רק שאחד מהם היה פה קודם, והשני הגיע אחריו בשביל הקרב על השחקנים. למרות זאת EA מציגה אותו כמשחק שמדבר ומקשיב לשחקנים שלו, אז מה כאן נכון? אחרי הכל זה באמת נראה כאילו Destiny פגש ב-Star Wars ומאז לא ניתן להפריד את השניים.

ב-Anthem אנחנו למעשה מגלמים את דמות שכירת חרב למרבה במחיר. תפקיד זה מביא אותנו אל המשלחת להרחבת היישוב על כוכב הלכת Bastion. עולם פראי המחביא בו יצורים אימתניים, חורבות נסתרות ונופי טבע מרהיבים ביופיים. אותה דמות שאנחנו מגלמים היא למעשה מפעילה של חליפה מתוחכמת הנקראת Javelin, הנועדה להגן עלינו ולאפשר לנו להתמודד כנגד אותם יצורים העורבים לנו אל מחוץ לבסיס שלנו (הידוע כ-Fort Tarsis).

כמובן שעם כל הפרא והחליפות המתוחכמות ישנו גם סיפור, באורך מספר לא קטן של שעות. הסיפור סובב סביב חליפת Javelin עתיקה, שאותה צריך לאתר משום שחייבים להשביט אותה. כמובן שלהגיע לשם לא הולכת להיות משימה פשוטה, כיוון שהיא ממוקמת בקטקליזם מסוכן ביותר, שזכה לשם Heart of Rage.

בתוך הבסיס אנחנו יכולים להסתובב בחופשיות, לפגוש דמויות שונות, להשיג משימות חדשות וללמוד על העולם בו אנחנו נמצאים. חלק מהמשימות והדמויות השונות בהם אנחנו נפגוש בבסיס, יובילו אותנו לסיפורי צד חביבים ולעיתים לכאלו שכן יזיזו לכם משהו בלב.

משחקיות

אחד הדברים שכן ניתן לשבח בהם את המשחק זו מערכת הקרב שלו. בגרסת ה-PS4 בה אני שיחקתי, ניתן היה להבחין בשליטה הטובה שיש לנו על התזוזה והתעופה של החליפה שלנו. בין אם אני צונחת לפי מטה במהירות שיא, מרחפת מעל אגמים ונהרות ואפילו מבצעת תרגילים אקרובטיים באוויר על מנת לעבור למצב תקיפה. כל תזוזה הרגישה חלקה כאילו זה עתה אני משתמשת בסכין מותאמת באופן מיוחד למריחת חמאה. אבל התחושה הזו לא נותרה זמן רב, ברגע שהחלו להופיע להם כל מיני באגים מוזרים ולא רצויים שגרמו לי לחשוב בשנית מה אני עושה עם המשחק הזה?

המשחק מציע לנו 3 חליפות שונות (לא כולל את החליפה ההתחלתית שלנו), כשלכל אחת מהן יכולו שונות זו מזו.

• Colossus – החליפה הכי כבדה, המוגדרת בתור הטנק. ניתן לצייד אותה עם הנשקים הכי כבדים אותם ניתן למצוא במהלך המשחק.
• Ranger –  זו החליפה הכי מאוזנת מבחינת תזוזה, הגנה והתקפה. היא מספקת לנו נזק גבוהה, כל עוד אנחנו תוקפים אויבים בודדים.
• Storm – או בשמה השני, חליפת הקוסם. הנותנת לנו את היכולת לשלח ברקים וכל מיני אלמנטים שונים על פני האויב.

עבור כל חליפה ישנם מספר מהלכים, שעל בסיסם די זהים, אבל הביצוע הוא שונה. כל חליפה מגיעה עם יכולת הגנתית אחת, שתי יכולות התקפה, שני רובים ובין 4-8 משבצות אותן ניתן למלא עם אביזרים המעניקים בונוסים שונים.

אומנם כשמדובר בבודדים, לכל חליפה ישנה את החולשה שלה, אבל הרעיון הוא לשחק עם שחקנים נוספים בעלי יכולות שונות, אז ככה שכל אחד מפצה על השני ברגע שאנחנו הופכים לקבוצה אחת.

מה גם שאחרי זמן מה, כל הקרבות מתחילים להראות אותו הדבר. זה מה שקורה אחרי זמן מה, שבו השגת המון ציוד וכלי נשק. אחרי כמות מסויימת, הכל פשוט נראה אותו הדבר (גם ברמות הגבוהות). וזה מתייחס גם לאויבים שלנו. אחרי הכל הרמה הכי גבוהה אליה ניתן להגיע במשחק היא 30, מה שלא תורם כל כך למצב השיעמום. אבל כנראה שגם המזל לא משחק לצידנו בקטע הזה.

אם אתם בציפייה ללכת ולסיים כמה משימות אחת אחרי השניה, תקחו בחשבון בכל סיום של משימה, יהיה עליכם לשוב למקום מסוים קודם כל. מה שעוצר את כל ההתרגשות והאדרנלין (שקשה למצוא) במשחק, נקטע בעת המעבר הזה אל המסכים הללו, כי בכל פעם שמסתיימת משימה, אתה יודע שמסך ההמתנה מחכה לך מעבר לפינה. אפילו שלושה…

אם כבר מדברים על אי נוחות, בוא נדבר על כמה אופציות שלא ברור למה הן לא קיימות במשחק. למשל, בעת התחלה של משימה חדשה, אין לנו את היכולת לבדוק במה אנחנו מצויידים. ושלא נדבר על זה שאי אפשר אפילו להחליף את הצויד הקיים באחד חדש שהשגנו. אז במחסור של שני אלו, אנחנו מבינים שגם היה קשה להוסיף את האופציה לבדוק את הסטאטים של הדמות שלנו יחד עם הציוד השונה.

על מטבעות ואכזבות כבר שמעתם? אחרי הכל יש מלא מוצרים קוסמטיים אותם ניתן לרכוש בתוך המשחק. חלקם נחמדים יותר וחלקם נחמדים פחות. אחרי הכל מי לא ירצה להשתדרג עם חליפת Javelin חדשה. הבעיה היא שבכל מספר ימים הדברים בחנות מתחלפים, ואין משהו קבוע. הבעיה העוד יותר קשה היא עצם העובדה שדברים די יקרים נמכרים כהרף עין, והדרך היחידה להשיג מטבעות היא באמצעות שעות רבות במשחק, או כמובן לרכיש מטבעות למשחק באמצעות כסף אמיתי. נכון שקיימת סדנא ליצירת ציוד משודרג, אבל גם כאן יש לא מעט קשיים. וגם כאן, הרבה מטבעות נדרשים שלא ממש בצדק.

מי מכם שרוצה סתם לשוטט בעולם, יצטרך לעשות זאת לאחר השלמת אירוע בעולם או שניים. אבל על מנת להגיע לאחד כזה ככל הנראה צריך לקרות נס, משום שלא ניתן לראות היכן הם מתרחשים על גבי המפה. מה גם שברוב המקרים איכשהו יתרחש נס, ואנחנו ניאלץ להשלים את אותו מאורע עולמי בכוחות עצמינו. ככה שמוות זה דבר בלתי נמנע, אנחנו נאלץ לשוב לחיים. ברוב המקרים זה יקרה במרחק של כמה דקות מאותו אירוע, שעד שנשוב לנקודה שלו, הדברים הקשים עליהם עבדנו כבר יעלמו.

גרפיקה ואווירה

אחד הדברים שבאמת לא ניתן לדבר עליהם לרעה ב-Anthem זו הגרפיקה המרשימה ומרחיקת הלכת, אותה מביאה לנו BioWare. אם אלו הג'ונגלים הפראיים של Bastion, החורבות העתיקות והמרהיבות להפליא, הבסיס שלנו שקצת מזכיר את Tatooine מסדרת סרטי Star Wars. ועד לחליפות שונות ומגוונות הנעות באופנים שונים על פני הכוכב. ויזואלית הכל נראה טוב ומרשים. אומנם באופן וודאי המשחק נראה הרבה יותר טוב על פני מחשב עוצמתי המסוגל להריץ אותו בקלי קלות ברזולוציית 1080P ומעלה, עם 60 פריימים בשניה, אך גם הקונסולה הלא צעירה שלי הצליחה לתפעל את המשחק ברמה טובה, למרות כל הקושי.

שורה תחתונה

על פניו המשחק הוא מעין שילוב של Destiny ועוד כמה דברים שניסו להיכנס פנימה, אבל לא ממש צלחו. הודות לחברה הנחמדים ב-EA שאני מאמינה כי רצו לשחרר את המשחק בכל מחיר. גם אם זה אומר שיש לו מיליון תקלות, עוד בבטא שלו. שלא לדבר על המבוכה עם הבאג שפשוט שבר עשרות קונסולות של מכשירי Playsatation 4. אותה תקלה שגרמה לי לא להפעיל את המשחק במשך ימים ארוכים עד שהיא תסודר, כי פשוט חששתי לחייו של ה-PS4 שלי.

אבל נשים את זה בצד לרגע ונגע בדברים החשובים. בכמה השעות הראשונות שלו הוא חדש, נוצץ ודי כיפי. אם אנחנו מצליחים להתגבר על בעיית מסכי הטעינה הבלתי נגמרת. מרגיש לי שהוא עוד רחוק שנות אור מלהיות משחק טוב, ויצטרכו להינקט פה המון צעדים והמון עדכונים על מנת להביא אותו לשם. הבעיה העיקרית שלו זה העיתוי. ייתכן ואת הפרוייקט הזה היו צריכים לשחרר במועד שונה, אבל הוחלט מה שהוחלט והוא כאן. גם אם בעוד שנה המשחק יהיה שונה ממה שאני מכירה אותו, אני בהחלט חושבת שזה די מאוחר עבורו, כי לא יהיו שחקנים שישחקו בו. חבל כי יש בו פוטנציאל שלא ממומש.