גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
המתנקש הכי גדולה בארצות הברית חוזר אלינו, עם כותר Remastered נוצץ. המחזיר אותנו היישר אל מלחמת העצמאות של המעצמה הגדולה, יחד עם ג'ורג' וושינגטון. Assassin's Creed 3 מושק פעם נוספת עם כל התוספות ושאר הירקות. האם הוא יצליח להתעלות על עצמו?
אני יכולה להגיד לכם בלב שלם כי Assassin's Creed הוא אחד הכותרים שבזכותו אני כאן היום. זו סדרת המשחקים שאפיינה אותי בתחילת דרכי כגיימרית, ועיצבה אותי ואת הסטנדרטים שיש לי כיום בכל הנוגע למשחקי וידאו. אומנם התחלתי להתעניין בסדרה כשהמתנקש Ezio Auditore da Firenze רק התחיל את דרכו, אבל ממנו גדלה טרילוגיה מרהיבה, ולאחריו הגיע תורו של Connor עם Assassin's Creed 3. עוד ב-2012 המשחק שוחרר והביא איתו כמה חידושים והמון פוטנציאל מבוזבז, מה שעיצבן אותי ולא מעט שחקנים אחרים ברחבי העולם. אך אנחנו חכמים יותר היום, וגרסה מחודשת, כפי שזה נראה, המשחק לא כל כך גרוע ונדמה שהשנים רק עושות לו טוב.
כנראה שאי אפשר לוותר על דברים טובים. אחרי שחברת Ubisoft שיחררה לנו מחדש את הטרילוגיה של המתנקש האהוב Ezio Auditore da Firenze, היא בכל זאת מעוניינת להשיב למרכז תשומת הלב עוד מתנקש מהבר, והפעם זה הוא תורו של Connor. הדמות הראשית ב-Assassin's Creed 3, ששב אלינו בגרסה מחודשת. או בשמה הלועזי Remastered. אותה גרסה מביאה לנו את המשחק כפי שהוא ראוי שיהיה מוצג, עם שיפורים גרפיים משמעותיים במיוחד, כל חבילות ההרחבה ששוחררו לו ואפילו את המשחק Assassin's Creed Liberation (ששוחרר בזמנו לקונסולת ה-Playstation Vita) יחד עם המתנקשת הראשונה בתולדות הכותר, Aveline de Grandpré. ככה שלמעשה אנחנו מקבלים שניים במחיר של אחד.
עלילה
אנחנו קופצים אחורה בזמן אל שנת 1754, שם מתרחשת העלילה המרכזית שלנו. הממלכה הבריטית אינה מסתפקת בשטחה שלה, והיא למעשה שולטת גם על הקולניות שהתפתחו להן ברחבי אמריקה. המשחק נפתח בכך שאנחנו למעשה מתנקשים בחייו של פטרון חשוב ולו יש מדליון. בהמשך אנחנו מגלים שאותו מדליון הוא המפתח לחדר הפנימי של מקדש הטמפלרים, להם שייך Haytham Kenway. שהוא למעשה גם אביו הביולוגי של הדמות הראשית בכל הסיפור הזה, Connor. אימו האינדאנית נרצחת כתוצאה מפשיטה שנערכה על הכפר שלהם, בהיותו ילד צעיר. אחד הדברים שהניעו את Connor כנער באותה תקופה על מנת להמשיך הלאה בחייו, היא השגת הנקמה ב-Charles Lee. שהיה אחראי לאותה פשיטה ששינתה את חייו.
בחלוף כמה שנים, זקני השבט הטילו על Connor משימה, והיא לשמור על המקדש של הטמפלרים. תפקידו החדש הציג אותו אל אולמים של המתנקשים הפועלים בחשכה למען שמירה על הסדר בעולם, והגנה שלו מפני אותם טמפלרים תאווי בצע. כעת הוא עם משימה חשובה, מובילה אותו למלחמה עקובה מדם המערבת בתוכה פטריוטים נגד הבריטים והשלטון שלהם. כעת שבראש סדר העדיפויות שלו היא החתירה לשלום ושלווה בין האנשים, Connor פועל יחד עם אנשים שמעולם לא חשב כי יצא לו לעבוד איתם בשיתוף פעולה. ועל הדרך גם הוקמה לה ארצות הברית כתוצאה מכל הבלאגן הזה.
משחקיות משופרת
Assassin's Creed 3 Remastered נותר חזק ואיתן לנוסחא של המשחקים הישנים יותר בכותר. מדובר במשחק הרפתקאה עם אלמנטים של מערכות קרב שונות ומתחלפות. אני אתחיל ואומר כי מערכת הקרב במשחק המחודש נראית ומרגישה אותו הדבר, וזה מעט מבאס. אחרי הכל מדובר בגרסה מחודשת שאמורה להתעלות על הראשונה, אבל נדמה ש-Ubisoft בחרה לשמור על מערכת קרב לא שלמה, שפשוט גורמת לך להתעצבן ולהוציא את כל הזעם שלך על השלט או המקלדת.
היהלום שבכתר בכל העסק הזה הוא חבילות ההרחבה הכלולות בגרסה הזו. אותן חבילות הרחבה (או למעשה אחת נוצצת במיוחד) שכל כך רציתי לשחק בהן בזמנו ופשוט לא יצא הדבר לפועל. כעת בהיותי חווה מחדש את המשחק, אני מבינה שהדבר הכי כיפי שיכולתי לקבל כאן זו ההרחבה The Tyranny of King Washington. אותה הרחבה מביאה אותנו אל יקום מקביל בו Washington (שאיתו עבדנו יחדיו בעלילה הראשית) הינו שליט אכזר, המולך ביד קשה ורמה על כל הקולוניות באמריקה, כשבידיו התפוח של Eden ומטה זהב. מלבד העלילה הטובה של חבילת ההרחבה הזו, פתאום הכל הולך ונעשה קל במיוחד. זוכרים שהתעצבנו על מערכת הקרב המזוויעה? כעת עם יכולות ביזאריות לחלוטין, יש לנו מעט מאוד סיכוי להפסיד לאויבים שלנו.
בואו לא נשכח גם את Assassin's Creed Liberation. שזכה להצלחה קטנה בזמנו, וזה רק משום שהוא שוחרר לקונסולת ה-Playstation Vita הכל כך מיותרת. כאן מוצגת לנו לראשונה Aveline de Grandpré. העלילה לא מושכת עד כדי כך, אבל חביבה מספיק בשביל לעשות עליו וי. המכניקה בו עובדת מצוין, ולא נתקלתי בבעיות שונות ומשונות בזמן המשחק שלי.
גרפיקה ואווירה
עוד ב-2012 שהמשחק שוחרר לאוויר העולם בפעם הראשונה, הוא נראה והרגיש אחרת לחלוטין ממה שהכרנו עד אותו יום. פתאום הרקע, המרחק הנוף הכל היה נראה טוב וחי יותר מתמיד. שלא לדבר על השינוי בעצים שכעת אנחנו יכולים לתפס עליהם. היו יותר חיים בחוץ, בין אם אלו בעלי חיים או אנשים. הכל היה יותר אותנטי בהתאם לתקופה והמקום בו המשחק לוקח חלק. מבחינת האווירה לא השתנה דבר, וזה לא סימן רע.
מה שכן השתנה ולטובה זו הגרפיקה עצמה, שפשוט עושה חסד עבור המשחק הזה. באמצעים והחומרה שעמדה לרשותינו אי שם ב-2012, המשחק פשוט לא רץ חלק והיה נתקע כל הזמן. שלא לדבר על זה שיכולת לחכות שעה עד שהבניין שהיה אמור להיות מלפניך נטען. מה גם שהכל היה אפלולי וחסר צבע. השיפוריים הגרפיים שהוכנסו לגרסה המחודשת של Assassin's Creed 3 רק עושים לו חסד, ומשיבים לו קצת מהכבוד האבוד שלו. כי צבעים זו לא מילה גסה.
שורה תחתונה
אחרי הזוועות שעברנו עם Assassin's Creed Unity, והרברנדינג לכל הסדרה בשנים האחרונות, אני מחבבת את המשחק הזה. הוא אומנם לא הכי טוב שיש ל-Ubisoft להציע לנו, אבל הוא גם לא הכי גרוע. נכון שהעלילה הראשית שלו טעונה שיפור, ואני חושבת שכן היו צריכים לשנות שם כמה דברים מפוקפקים, אבל יש כאן חבילת הרחבה מסויימת שפשוט מפצה על זה. הוא ללא ספק השיב אותי לתקופה אחרת בחיי, וגרם לי להיזכר גם למה לא ממש חיבבתי את המשחק הזה בסדרה. אבל כיום אני מחבבת אותו למדי. הודות לשיפורים הגרפיים וחומרה בת ימינו הוא רץ חלק, עם משחקיות ישנה וטובה של הכותר, וחבילות הרחבה עם עלילה טובה. ללא ספק גרסת Remastered ששווה לשים עליה את הכסף.
השאלה הכי חשובה שנותרה לנו היא "Where is Charles Lee?!"
Assassin's Creed 3 Remastered
עלילה - 7.5
משחקיות - 7.5
גרפיקה ואווירה - 9.5
8.2
טוב
הכותר שרובינו אוהבים לשנוא חוזר, Assassin's Creed 3 Remastered הוא מביא איתו שיפורים גרפיים ואת כל חבילות ההרחבה, ונדמה שהזמן עושה לו טוב.
