גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
טרילוגיית "אציו" המפורסמת השייכת למותג Assassin’s Creed חוזרת שוב אל הקונסולות והפעם עם מתיחת פנים גרפים (תרתי משמע), חידושים, תוספות והמון כיף כמו שמשחק בסדרת Assassin’s Creed צריך להיות. אז האם זה עדיין עומד במבחן התוצאה ואנו מקבלים את החידוש לו כולנו מצפים או ש-Ubisoft פשוט עלתה על השטנץ של איך להוציא עוד כסף משחקנים מבלי לעשות כלום? לכל התשובות – עלו על הגונדולה וצאו לדרך.
מבין כל המשחקים שיצאו תחת המותג המהולל Assassin’s Creed מ-2007 ועד היום, יהיה אחד שתמיד יבלוט מעל כולם, יהיה המקור להשוואה מול האחרים וזה שייצא במיליון ואחד גירסאות כי הוא פשוט עובד ובגלל עוד כמה וכמה וסיבות כאשר לא משנה כמה ינסו להמציא את הגלגל מחדש – גבירותי ורבותי הסיפור של אציו אודיטורה דה פירנצה, האססין האיטלקי עם הפוזה, היכולות, התשוקה, הסטייל וה-requiescant in pace.
ברוכים הבאים לתקופה הכי יפה בהיסטוריה של האנושות – הרנסנס. תקופה בה האומנות יצאה מכבלי הכנסייה, המדע החל לגלות דברים חדשים ופורצי דרך בכל אספקט אפשרי, 4 אמנים שעל שמם קרויים 4 צבי נינג'ה עשו חיל ואנחנו קיבלנו את הזירה לטרילוגיית משחקים שעומדת על תקן של מאסטרפיס. בלב תקופה זו אנו מצטרפים אל אציו, הבן השני מבין 4 הילדים של ג'ובאני אודיטורה, מהרגע שהוא יוצא אל אוויר העולם, דרך חייו כצעיר הולל שדואג לעצבן את צאצאי משפחת פאצי הידועים לשמצה ועד לרגע שעולם האססנים נכנס בו חזיתית כמו גונדולה שלקחה סיבוב מהר מדי בתעלה המרכזית בונציה. אציו שרגיל לחיים קלילים של "לקום בבוקר, לעזור קצת לאבאמא, לחגוג עם נשים וחוזר חלילה", מוצא את עצמו בלב ליבה של קנוניה ענקית שמתחילה במשפחות המיוחסות של פירנצה ובהם משפחת מדיצ'י האצילה דרך הכס הקדוש בותיקן ועד קרב עתיק יומין בין האססנים לטמפלרים על מי ישלוט בעולם, באנושות וחופש הבחירה. לא פשוט…
כאמור הסיפור של אציו מתפרש על פני 3 משחקים ולא אחד, ובשונה מהמון משחקים בהם אנו מלווים את הדמות על פני כל מיני הרפתקאות, כאן זה (כמו שאמרתי מקודם) מתחיל בלידה, ממשיך בבגרותו והבנתו שהעולם דפוק מטבעו ומסתיים במותו הטבעי מזקנה, משהו שאין שני לו בעולם הגיימינג. זה מתחיל בסרט באורך של 35 דקות בו אנו מכירים את הרקע של כל הסיפור אליו אציו ייחשף כאשר הכוכב הראשי הוא אביו של אציו – ג'ובאני, ושם גם נפגוש את השחקנים עליהם ביססו את המראה של לא מעט מהדמויות (ככה שתחושת ההמשכיות זורמת באופן מושלם). לאחר שלושת המשחקים ישנו עוד סרטון קצר בן חצי שעה העונה שלם Embers ושם אנו פוגשים את אציו בימיו באחרונים ובעצם סוגרים את כל הסיפור שלו הרמטית, אבל…אנחנו קופצים רחוק מדי מוקדם מדי.
כמו שאנו רגילים במשחקים הללו אנו פוגשים מגוון עצום של דמויות היסטוריות אמיתיות שעיצבו את התרבות שאנו מכירים בהן לורנצו מדיצ'י שבזכות אהבתו לראוותנות ואומנות האיץ את לידת הרנסנס בפירנצה, מקייואלי השנוי במחלוקת, דה וינצ'י הגאון (כולל קריצות ורמיזות על חיבתו לנערים), רודריגו בורג'ה שמצד אחד הוא הנבל הגדול והיה מאפיונר לא קטן אבל מצד שני עזר ללא מעט יהודים שגורשו מספרד למצוא מקלט באיטליה, צ'זארה ולוקרציה בורג'ה, הסולטן התורכי מחמט ועוד ועוד ועוד, עם כולם המפתחים השתדלו להישאר כמה שיותר נאמנים ל"מקור" (במקרה של רודריגו הם קצת פיספסו אבל אנחנו נסלח להם) בשביל שממש נוכל לחזור אחורה בזמן ולגלות את ההיסטוריה מחדש.
עכשיו מה לגבי שטח המשחק? זה שיש לנו דמויות רב-גוניות וסיפור מלא תככים ומזימות זה נחמד אבל צריך מקום התרחשות, אז 3 המשחקים מתרחשים במגוון עצום של ערים אשר עוצבו ברמת פרטים מרהיבה ומדויקת שהדהימה אותי אישית בכל פעם ששיחקתי במשחקים וגם כאשר ממש ביקרתי בערים הללו:
- ונציה המדהימה עם התעלות הרומנטיות, הרחובות הצרים והקרנבל הקסום
- פירנצה המרהיבה מלאת האומנות, המברנים המרשימים והדואמו היפיפה
- סן ג'ימיניאנו עם המגדלים הרבים הפזורים ברחבי בעיירה המגיעים כמעט עד השמיים
- מונטריג'יוני הקסומה שנראית כאילו המציאו אותה בשביל המשחק, שבגדול זה חצי נכון, טירת אודיטורה מן הסתם לא קיימת במציאות אבל העיירה בהחלט כן. קבלו פריט טריוויה קטן, העיירה הקטנה מוקפת חומה הזאת שיש בה אולי 100-150 תושבים קיימת מאז 1214 והייתה מוקד עלייה לצליינים שהיו בדרך לאפיפיור או לאיזה מסע צלב, בשנים האחרונות היא ירדה מהכותרות ובזכות המשחק התיירות חזרה אליה וממש הצילה אותה. לא מאמינים? במרכז המבקרים הרשמי של העיירה יש קיר שלם שמוקדש לדברים הקשורים למשחק ובמוזיאון שיש שם – מוזיאון להיסטוריית הטמפלרים חצי ממנו מוקדש ל…ניחשתם נכון, למשחק.
- רומא העצומה בגודלה עם הקוליסאום המרשים מצד אחד ומדינת הותיקן בלב ליבה
- קונסטנטינופול הביזנטית המתפרשת על 2 יבשות ולנגד עיננו מחליפה את זהותה לאיסטנבול של היום.
בקיצור כמות מטורפת של מקומות שכיף לטייל, ללכת לאיבוד, ליהנות מהמבנים שעד היום עומדים להם וכמובן לזנק מהגגות שלהם בזמן שמתנקשים בחייהם של שומרים שלא באו לנו טוב בזווית העין.
וכאן מגיעה לידי ביטוי מתיחת הפנים שטרילוגיה קיבלה במעבר לקונסולות של הדור הבא, בהבדל עצום מ"הסיבוב" הקודם לעכשיו ניתן להרגיש את המקומות ואת התושבים שהם הרבה יותר חיים, הרבה יותר ריאליסטי והרבה פחות מכני, אם תשחקו בכל הטרילוגיה ברצף תוכלו גם להיות עדים להתפתחות הטכנולוגיה של עולם הגיימינג ועל כל זה גם הוסיפו את כל העושר והיופי, הוסיפו את כל הפרטים הקטנטנים שכל כך אופייניים לתקופת הרנסנס ושיפוץ האווירה הכללית פשוט הופכת את המשחק לעוד יותר מרהיב ממה שהיה. אך עם זאת, גם יצירת אומנות זו לא חפה מבאגים וזה משהו שבהחלט ביאס אותי, כל כך השקיעו ושיפצו אז למה לא עד הסוף? הם לא למדו ממה שהיה להם עם Unity? בגלל חידוד הפרטים והרצון ליצור אובר ריאליזם גם מבחינת תנועת עיניים הדמויות נראות משום מה "מופתעות" בכל רגע (או כמו ששחר חסון אומר – ייה) אמנם עם העדכון שהגיע הם הצליחו למתן את זה אבל עדיין משהו נראה מוזר במבטים. מעבר לזה ה-AI נהיה יותר עילג משהיה והמון משימות נכשלו לי בגלל בעיות שכאלה, לדוגמה באחת המשימות אנו מלווים גנב צעיר ופצוע אל מקום מבטחים ובשביל לעשות זאת אנחנו צריכים להיטמע בקבוצת אנשים, הכל טוב ויפה רק חבל שחלק מהם פשוט נתקעים בעץ ואז הקבוצה מתפזרת ו…הנה אנחנו והלכה המשימה. חבל, השקיעו ושידרגו בהמון מקומות אבל בסוף בדברים האקוטים הם נופלים.
גם המוזיקה במשחקים היא אחד הדברים היותר מדהימים שנעשו בכל היסטוריית הגיימיניג (אולי אני קצת מגזים אבל זו דעתי האישית) העבודה שג'ספר קיד עשה בהלחנת פסי הקול למשחקים היא מרהיבה, מדויקית ונותנת תחושה כאילו היא מתקופת הרנסנס עם התאמה להיום, ואם לא רק זה, היא גם עומדת במבחן ה-Stand alone זאת אומרת שאפשר להקשיב למוזיקה ללא קשר למשחק וליהנות ממנה וגם הנעימה "Ezio Family" הפכה להיות הנעימה הכי מזוהה עם סדרת אססין קריד. אז לצד החידוש והחידוד המוזיקלי שנעשה בשידרוג, מן הראוי שיגיעו גם באגים נכון? נכון. בלא מעט פעמים בנקודות בהן אמורה להתנגן המוזיקה בין אם זה מרדף על גגות או בדהירה מטורפת על הסוס אנו מגלים שהסאונד היחיד שאנו שומעים זה רחשי הרקע ואף לא תו מוזיקלי אחד, דבר שבמשחקים מסוג זה בכלל ובטרילוגיה הזאת בפרט זה משהו סופר חשוב! ואם זה לא מספיק, נתקלתי מספר פעמים בכפילות ערוץ מוזיקה, זאת אומרת ששמעתי פעמיים את המוזיקה המתנגנת כאילו יש לה הד וזה מעצבן בטירוף במיוחד כש-10 שומרים + 2 על סוסים רודפים אחריך!
אז דיברנו על הגרפיקה, על המוזיקה, על הדמויות ועל התקופה, אבל מה עם המשימות? כמות המשימות והדברים שיש לעשות בכל אחד ואחד מהמשחקים היא מ-ט-ו-ר-פ-ת-! המון משימות צד שעוזרות לפתח את הדמות, לשחרר איזורים מאחיזת אויבים, שיפוץ העיר או הוילה או האחווה, גיוס לוחמים, פיתוח נשקים, איסוף אומנות, מציאת דגלים, תיבות, מרכיבים וכל זה עוד לפני משימות הסיפור המרכזיות שהן בפני עצמן מרובות ועשירות,אם נשים את כל הבאגים שיש בצד, אנו מגלים שיש לנו כאן טרילוגיית משחקים מלאה בתוכן שלא משאירה לנו אפילו רגע משעם אחד. בין אם אתם מהאלה שחייבים לעשות את המשחק 100% ולא להשאיר דבר אחד לא פתור או כאלה שמעדיפים להריץ את הסיפור הראשי ויאללה לבא בתור, מחכות לכם שעות על גבי שעות של הנאה אמיתית עם כמויות עצומת של דברים לעשות ולראות. במיוחד לראות.
שורה תחתונה – הטרילוגייה המחודשת שהגיעה אל הקונסולות בהחלט מציגוה את העולם הקסום והמרהיב שסובב את ידידנו אציו בצורה הרבה יותר חדה, יפה ומפורטת, המשחזרת את אותה חוויה מדהימה שהייתה ממש כמו בפעם הראשונה. הסאונד המשופץ גם הוא מוסיף אקסטרה לחוויה רק חבל שברגעים הקריטים הוא נופל ומשאיר אותנו עם רעש צעדים ופרסות. המשחקיות מהנה ומשתפרת ממשחק למשחק וכך גם ה-AI אך גם פה יש נפילות שיכולות לעצבן ואף להרוס משימות. אך מעבר לזה, אנו מקבלים מארז של גרפיקה מרשימה, סאונד מדהים, סיפור משוגע המתפרש על פני 3 משחקים ו-2 סרטים וחווייה אחת מושלמת שתגרום לנו לחזור לזה שוב ושוב ושוב!
*תודה לארקדיה על סיפוק הנחה לרכישת עותק ה-PS4 בו השתמשנו בסיקור זה*
Assassin’s Creed The Ezio Collection
גרפיקה - 9
סאונד - 9
משחקיות - 8
סיפור - 10
תמורה בעד האגרה - 9
9
הרנסנס במיטבו
חוויית משחק מדהימה, גרפיקה וסאונד ברמה סופר גבוהה, מומלץ במיוחד!
