יאללה ולהאלה – ביקורת המשחק Assassin’s Creed Valhalla

הביקורות מהללות, המפות עצומות, הגרפיקה מדהימה, הקרבות אלימים, החוויה מטורפת והבאגים חוגגים. זה הזמן לשים קסדה ולהשחיז את הגרזן, כי אנחנו יוצאים למסע מטורף שיסגור לנו מעגל במשחק החדש בסדרה המהוללת שבסופו נגלה אם מחכה לנו סעודה מסביב לשולחן של אודין או נצח של סבל בהלהיים. מוכנים? סקאל!

הקרקע מעולם לא הייתה מוכנה למשחק כמו זה, חמש עונות מטורפות של סדרה טלוויזיה שכמעט כולם ראו, שני משחקים שסחפו אחריהם קהל עצום (God of War ו-Hellblade: Senua's Sacrifice), דמות קומיקס אהובה שגרמה לאנשים לחפור קצת ברקע שלו, מיתולוגיה עשירה שרק מחכה שיתעסקו בה והכל באותו נושא – ויקינגים, לתוך זה תוסיפו התלהבות מחודשת שנוצרה מאז השינוי המשחקי עם שנתיים של שקט ופיתוח ותקבלו את Assassin’s Creed Valhalla, המשחק ה-12 בסדרה (או 16 תלוי אם סופרים את המשחקים לקונסולות הניידות) שלוקח אותנו למסע מטורף עם גיבורנו התורן – אייבור, באחת התקופות היותר מעניינות שכמו שאמרתי, מעסיקה את הקהל בזמן האחרון.

הסאגה מתחילה

השנה – 873 לספירה, קצת אחרי סדרת הטלוויזיה ״ויקינגים״ וקצת לפני המשחק הראשון בסדרה שמתרחש ב-1191, אנחנו נכנסים לנעליו או נעליה של אייבור (אתם תבחרו) בהרפתקה מרהיבה וחדשה מלאה בכל טוב עם המון דברים חדשים, דברים מפעם ועוד סתם דברים שנמצאים במשחק בשביל הכיף.

עלילת המשחק הפעם לאו דווקא מתחילה במאבק עתיק הימים בין המתנקשים/הנחבאים לבין הטמפלרים/העתיקים אלא בהכנות לקראת יציאת הויקינגים אל עבר עולם חדש, להתיישבות על אדמות אנגליה תוך הכרות מהירה עם קרבות ענקיים, פשיטות, חיבה יתרה לזהב ודברים שווים והווי ויקינגי.

את הסיפור מוביל/ה אייבור שיכולת להיות גבר או אישה עם אופציה להחלפה מתי שרוצים (בניגוד למשחק הקודם שברגע שבחרתם כאן זה נגמר), מטעמי נוחות נפנה אליו בתור ״הוא״. למען ההגינות אומר שבתחילת המשחק בחרתי בדמות הנשית תוך מחשבה על כמה היה כיף לשחק עם קסנדרה ב-Assassin's Creed Odyssey, בשלב מסוים עברתי לדמות הגברית ואחרי 100 שעות משחק חזרתי לנשית.

אז אחרי ששיחקנו עם הזהות המגדרית של אייבור, אספנו את הצוות, קיבלנו את הציוד, נפרדנו מהשלגים המרהיבים של נורווגיה ויצאנו אל עבר המרחבים הירוקים של אנגליה והכנסיות מלאות הזהב. אל המסע מצטרפות שתי דמויות מסתוריות המגיעות מקונסטנטינופול עם דרך חיים מוזרה שאייבור לומד לאט לאט להכיר המשתלבת בעלילה ועוזרת לנו יותר ויותר להתחבר ליקום ש(סוג של)השארנו מאחור עם צאתו של Assassin's Creed Origins. בשביל להתקדם בעלילה ולפתח את המושבה החדשה של השבט שלו, אייבור יוצר קשרי ידידות עם אזורים אחרים ברחבי אנגליה, פושט על מבצרים וכנסיות, משלים משימות ועל הדרך עוזר לנחבאים למגר אויב עתיק ימים. במבט ראשון העלילה מרגישה כמו סוג של ספין-אוף למשחקי הכס עם משחקי כוחות בין שליטים, בריתות, בגידות ומלחמת ענקיות אבל אז משלבים לתוך זה אירועים היסטוריים, תרבות ויקינגית רחבה, ואת כל האלמנטים שהפכו את המותג Assassin’s Creed למה שאנחנו מכירים ומקבלים אפוס משחקי מדהים.

הסיפור עצמו כאמור מתחלק לכמה מסלולים ששזורים אחד בשני:

1. הסיפור המרכזי בו אייבור מפתח ומחזק את הקהילה הצעירה שלו.
2. המאבק הבלתי נגמר בין ה"טובים" ל"רעים".
3. התגלגלות סיפורו של אודין, אסגרד וחלקים מהמיתולוגיה הנורדית.

כולם בסופו של דבר משתלבים בסיפור שאולי לא מפוצץ את המוח בהתחלה, אבל כן מסופר ומועבר בדרך מהממת, מסודרת ומהנה במיוחד שפשוט שואבת את השחקן פנימה לשעות על גבי שעות.

אני בטוח ששמתם לב שלא דיברתי על מה שקורה בימים אלו עם ליילה חסן, וזה בגלל שהעלילה העכשווית הפכה לכל כך שולית שהיא כמעט ולא קיימת. אנו פוגשים בליילה, רבקה ושון ממש בהתחלה, שומעים אותם ברקע פעם בכמה זמן ופחות או יותר זהו, אם רוצים לפגוש אותם במהלך המשחק צריך לצאת מהאנימוס וגם זה – לא ממש מוסיף או גורע מהעלילה. מצד שני יש לא מעט פעמים שמפגישים אותנו עם אירועי עבר מוכרים ונוסטלגיים שיעלו למעריצי הסדרה הכבדים דמעה בקצה העין. הכוונה – ייכנס להם קצת אבק לעין. כן, אבק.

משחקי כח

מאז שסדרת המשחקים יצאה בצורתה החדשה, אנחנו מקבלים דרכים חדשות לנהל את הדמות ואת הקרבות, ב-Origins היינו צריכים להתחזק בשביל להילחם כנגד אויבים חזקים יותר, ב-Odyssey כבר היינו יוצאים לקרבות ענקיים עם המון לוחמים לצידנו ונגדנו ועכשיו ב-Assassin’s Creed Valhalla, המפתחים לקחו את כל המאפיינים הללו צעד אחד קדימה. פיתוח הדמות הפך למורכב יותר עם עץ יכולות עצום המתחלק לשלושה חלקים: לחימה, התגנבות והתקדמות בחץ וקשת. כל חלק מכיל המון אפשרויות פיתוח, יכולות מעניינות, כוחות מיוחדים ועוד כל מיני דברים שעוזרים לנו יותר ויותר להתמודד עם מה שמגיע נגדנו. גם את הנשקים וה״חליפות״ שלנו ניתן לשדרג רק שהפעם זה פחות מסובך ובסך הכל צריך לאסוף דברים לשיפוץ ושדרוג, מי שמשקיע מספיק יכול תוך זמן קצר לשדרג נשק לרמות מאוד חזקות שאף אויב לא יוכל להתמודד נגדן. גם מבחינת הנשקים יש לנו מנעד רכב עם כמה סוג גרזנים (הנשק המוביל), חרבות, מגנים, חניתות ופטישים – הנשק האהוב עלי. בנוסף, כשזה מגיע למה לוקחים לקרב ניתן למקם שני נשקים בכל יד כשאחת היא הדומיננטית והשנייה תומכת, אם תרצו תוכלו להסתובב עם שני גרזנים, פטיש וגרזן, חנית ומגן, שני מגנים או כל מה שבא לכם, כל שילוב מביא איתו התקפות ייחודיות ומהנות במיוחד, ואם חלפה בראשכם השאלה ״מה קורה עם הלהב הנסתר, אתם יכולים להיות רגועים, הוא חזר כמו שצריך עם טוויסט קטן שמתאים ל-Assassin’s Creed Valhalla וכיף במיוחד לוודא איתו הריגה. אתם תבינו כשזה יקרה.

אז אחרי שחימשתם את עצמכם, הגיע הזמן לצאת לקרב, וגם הפעם יש כמה שינויים כשחלקם מעוררים נוסטלגיה למשחקים הקודמים. בראש ובראשונה יש לנו את הקרבות ההמוניים, מוצאים כנסיה מלאה באוצרות, לוקחים את הצוות ויוצאים לפשיטה כולם יחד כולל עזרה אחד לשני עד שהמקום נותר עם הררי גופות ונקי מאוצרות. הצורה השנייה זה קרבות אחד מול אחד או אחד מול מבצר שלם כמו שאנחנו אוהבים, בוחרים שיטה ויאללה בלאגן. הדרך השלישית היא התגנבות, דבר שהוזנח מאוד במשחקים האחרונים וכאן חזר ובגדול, באופן אישי מצאתי את עצמי לא מעט פעמים מתגנב למקומות, מוריד את החיילים אחד אחד ויוצא עם כל האוצרות וסיפוק גדול. אין מה לומר, הדבר שהכי אפיין את הסדרה הזאת והוזנח בטירוף קיבל זריקת חיים ובעיניי רק משפר את כל העסק והאתגר. מיותר לציין שמעבר לזה שהפשיטות מהנות בטירוף הן גם תורמות לפיתוח המושבה שלנו, הנשקים שלנו והאחיזה שלנו בכל טריטוריה אליה אנחנו מגיעים.

רגע, שאלתם איך מגיעים לכל טריטוריה? קודם כל אתם צריכים ״לבחור״ להגיע לשם, לעלות על סוס או ספינה ולדרך. שאלתם מה זאת אומרת לבחור? בלב הישוב שלכם יש ״מפת מלחמה״ המחלקת את אנגליה לאזורים, בכל פעם מתחייבים לאזור מסוים, מסיימים את המשימות הראשיות, את משימות הצדדיות, אוספים את כל הקשקושים וממשיכים לבא בתור. בגדול אתם יכולים להסתובב איפה שבא לכם ולעשות מה שאתם רוצים אבל הודות לצורת הפעילות הזאת עלילת הסיפור כבר לא מסובכת עם 1453467 משימות שצריך לעשות בכל רחבי העולם, כי כמה אפשר לקבל משימה בנקודה הצפונית ביותר שמסתיימת בנקודה הדרומית ביותר? המשימות מסודרות לפי האזורים ומה שיופיע לכם הן רק המשימות הראשיות, כן כן רק הראשיות, ואם חשבתם שאין יותר משימות צד ודברים לאסוף אתם טועים בענק. הכמות גדלה והמגוון יחד איתה, רק שעכשיו הן נקראות "אירועי עולם" ואתם תפגשו בהן במהלך הדרך. כל המשימות האלה יחסית קצרות ולרוב הן גם משעשעות וגם מתרחשות במקום בו אתם נמצאים, כך שאין יותר רשימת משימות צדדיות ששולחת אתכם לקיבינימט ושורפת כמה שעות, אלא באים, עושים משהו וממשיכים.

רק ש״העושים״ משהו יכול להיות קרב נגד מישהו או משהו, למצוא משהו, להקשיב למישהו אוכל את הראש, לדוג משהו, לקחת פטריות הזייה ולפתור חידה, לשבור משהו, לנצח קרבות ראפ הנקראים פלייטינג (מעליבים אחד את השני בחרוזים ומשפרים את יכולת השכנוע) ומשימות שעשו סוג של קאמבק מימי אציו – משימות האנומליה, בהן ליילה עוברת אל תוך הסימולציה למשימות טיפוס בעקבות קבצי וידאו קצרים מתקופת האיסו, שמתחברים לאחד ארוך, וכל זה הודות ל״באג״ בתוכנה. בקיצור אוסף ענק של משימות קטנות, קצרות וקולעות. ומה שהכי טוב – אין פה חזרתיות מונוטונית שאנחנו מכירים ממקומות אחרים.

בטח שמתם לב שלא דיברתי על השותף המעופף סונין שאמור להיות ה"לוויין" שלנו. בקצרה, במקום עיט או נשר קיבלנו עורב, בניגוד לקודמיו שסיפקו לנו יתרון אסטרטגי סונין לא עושה הרבה חוץ מלתת אינדיקציה כללית. לאורך כל Assassin’s Creed Valhalla הזמן המצטבר שיש לי איתו עומד על אולי עשר דקות. לא ממש מועיל לא ממש מזיק.

ציינתי מקודם שיש לנו כאן כמה סגירות מעגל ו/או דברים שמחזירים אותנו אחורה, אז חוץ מקטע ההתגנבות והלהב הנסתר הנה עוד כמה דברים שמזכירים לנו נשכחות:

• משימות האנומליה כמו בימי אציו
• נקודות הסינכרון חזרו גם להיות משמעותיות יותר ולא רק ליופי או כדי ״לקפוץ״ לשם ומשם
• הרגתם טמפלר? קיבלתם ״שיחת וידוי ופרידה״ כמו בימי עם אלטאיר ואציו.
• תרדפו אחרי אובייקטים שבורחים מכם על גגות בתים. פעם – תווים, היום – קעקועים
• הפרדה ברורה יותר בעלילה בין ״היסטוריה״ לפנטזיה/פולקלור
• התייחסות לברדס לא כאביזר אופנה
• התגנבות!
• אפשרות להתרוצץ כמו פעם במסך הטעינה
• התלבושות של החברים מקונסטנטינופול

וזה רק על קצה המזלג, כנראה שהמפתחים הקשיבו ללא מעט תלונות גולשים (תמיד יש) ולבקשות שחזרו שוב ושוב, והם החזירו/שדרגו כל מיני דברים בדרך זאת או אחרת.

אז לא משנה לאן אתם מגיעים ואיזה משימה תחכה לכם, או איזה סגנון לחימה תבחרו או אילו נשקים תיקחו – החוויה אדירה וזורמת בכל פעם מחדש.

בשביל שיהיה מקום לכל המשימות האלה כולל עלילה ענקית צריך מפה גדולה, נכון? אז קחו כמה מפות.

אזור המשחק שלנו כבר לא מוגבל לאזור מסוים או עיר או מדינה, אלא (סוג של) לכמה! אתם תשחקו בנורווגיה, אנגליה, עולמות מהמיתולוגיה, עולם חדש ועוד (חכו לחבילות התוכן) וכל מפה מפוצצת בדברים.

קחו טיפ קטן, מסלול העלילה בכל אזור עובר דרך רוב משימות הצד, אז אתם יכולים לצמצם שוטטות לפני משימה. תאמינו לי מנסיון.

המתנקשים שולטים!

Assassin’s Creed Valhalla מעבר להיותו משחק שסוגר סוג של מעגל, הוא גם משחק מעבר בין הדור הקודם לחדש ולכן גם השליטה השתנתה מקצה לקצה, דבר שאולי לגיימרים של היום זה אחלה ומאתגר אבל לגיימר ותיק כמוני ואני בטוח שלעוד כמה – זה סוג של כאב ראש. למה?  בשביל לנהל ולתפעל את סוגי הקרבות והיכולות צריך להקצות כפתורים בשלט נכון? אבל יש כמות מוגבלת של כפתורים אז מצד אחד הם מצאו דרכים ליצור שילובי לחיצות ומצד שני – הזיזו כפתורים מוכרים למקומות אחרים, לדוגמה אם ההתקפות היו בעבר איקס וריבוע או ריבוע ומשולש אז עכשיו זה R1 ו-R2, ניסיתם להחזיר למה שאתם מכירים? תתמודדו עם התנגשויות שיוצרות קצת סרבול, לדוגמה שאני שיניתי למה שאני מכיר ורגיל אז דיבור עם דמות אחרת + מעבר להתגנבות + לרדת למטה + לאסוף משהו מתבצעים ע״י אותו כפתור – משולש, אז אחרי שאספתי משהו או דיברתי עם מישהו הייתי צריך לצאת ממצב התגנבות. מבלבל אבל… מתרגלים כי אין ברירה.

מעבר לשליטה הרגילה יש לנו גם את האלמנטים של הפרקור שחזר לככב, כשבשני המשחקים הקודמים זה קצת התמוסס, רכיבה ארוכה על סוס, שיט ארוך בספינת הויקינגים שלכם והכל על רקע נופים מהממים שבהחלט מעבירים את הזמן. כל אחד מהם קל ופשוט לשליטה כולל האופציה של לשים על טיס אוטומטי וליהנות מהדרך. על נושא השליטה אין יותר מדי להרחיב מעבר למה שכבר ציינתי, וברגע שמתרגלים למה שהוגדר או שונה – החוויה פשוט מתגלגלת ואי אפשר להניח את השלט אלא אם נגמרה הסוללה או שמצאתם את עצמכם מנמנמים אחרי שעות משחק רבות על הספה.

אני רואה את ולהאלה ושומע את קריאת הוולקירים

זוכרים שאמרתי שזה החיבור בין הדור הקודם לדור הבא? שאנחנו מתעסקים במותג משחקים שמאוד אוהב להשקיע בגרפיקה וסאונד? אז הגיע הזמן לבדוק גם את זה לעומק, אחרי הכל אלו אלמנטים מרכזיים כמעט כמו העלילה. דבר ראשון שבאמת אי אפשר לפספס זאת הגרפיקה, וכמו בכל משחק ובכל הפעם החברים ב-Ubisoft דואגים לקחת אותה לשלב הבא ולמתוח אותה לקצה. הנופים בנורווגיה/אנגליה/אסגרד/עולם חדש וכו׳ לא פחות ממרהיבים, הפרטים הגדולים והקטנים תופסים את העין בכל פעם מחדש, ההשקעה באלמנטים ניכרת ובקיצור – הכל פשוט מ-ד-ה-י-ם! לא משנה איפה תסתובבו ומה תעשו, אתם פשוט תתלהבו ממה שאתם רואים ומכמות ההשקעה בכל דבר ובכל פרט ולא משנה אם זה מבנה, שדה קרב, עתיקות מרומא, ערים עצומות, כפרים קטנטנים או מעגלי סלעים סטייל סטונהנג׳. גם הדמויות נראות לא פחות מוואו, בין אם זה תווי פנים הכוללים הבעות ומצמוץ עיניים (דבר שהוא ממש לא טריוויאלי), פרטים מלאים והיסטריים בבדים, בגדים וכלי נשק, ובין אם זה הבחנה בסוג החומר שממנו מבנה עשוי כדוגמת פיתוחים בעץ שהיו מאוד אופייניים באותה תקופה. כמובן שעם כל העושר והיופי שאנו רואים מגיעים באגים, אבל בהם נעסוק עוד מעט.

בצד השני של המטבע יש לנו את נושאי המוזיקה, הסאונד והדיבוב. הנושאים האהובים עלי.

אחד הדברים שמאוד מאופיינים לסדרת המשחקים הזאת זה הפסקול, הוא תמיד מושקע, מרהיב, מגוון, נעשה בהשראת התקופה, כיף לשמוע בנפרד בלי קשר למשחק עצמו ותמיד מצליחלהעביר את התחושה שהמפתחים רצו בכל רגע ורגע. חוץ מב-Syndicate שסבל מפסקול נוראי…

ב-Assassin’s Creed Valhalla חברו להם יחד שני מלחינים שמוכרים לעולם הגיימינג בכלל ולסדרת המשחקים הזאת בפרט: שרה שכנר וג׳ספר קיד שני מלחינים ענקיים שאחראים ללא מעט פסי קול מפורסמים כשג׳ספר קיד הוא האבא של נעימת ״המשפחה של אציו״ המופרסמת, שהפכה עם הזמן למוזיקה הכי מזוהה עם סדרת המשחקים. כששמעתי ששניהם תופסים פיקוד על פס הקול והמוזיקה – לא היה מאושר ממני, מיד ידעתי שנפילה לא תהיה פה ואני כל כך שמח שצדקתי! כל תו מוזיקלי שנשמע וכל רגע שהמוזיקה התנגנה – חוויה מוזיקלית אמיתית, מצד אחד המוזיקה מתאימה בדיוק למצב הנתון בו משחקים, כשצריך היא אווירתית וכשצריך היא מלודרמטית או קצבית שתוביל את השחקן הלאה, מצד שני אי אפשר לפספס את הטון והסטייל הויקינגי, ואם תחשבו לרגע שהם אולי שלפו מהארכיון מוזיקה מאותה תקופה ועשו לה חידוש אתם תטעו אבל היי… גם אני חשבתי ככה, ולו רק מהסיבה שזה נשמע כל כך אותנטי. אחרי שהתפעלנו מפס הקול נעבור לאפקטים ולדיבוב, האפקטים והסאונד הכללי שמסביב כמו בכל משחק ובכל פעם מבוצעים ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר, על אף הבאגים שלפעמים פגמו באפקטים מסוימים ברגעים אלו ואחרים – הכל היה נפלא כמו שמצפים ממשחק בסדר גודל כזה.

בנושא הדיבוב יש לי מה לומר – נתחיל בזה שכמו שבמשחק הקודם דאגו שצוות המדובבים יהיה ברובו מרקע סקנדינבי (למי שקצת מבולבל זה הכינוי הכללי לאסופת המדינות נורווגיה, שוודיה, פינלנד ודנמרק) ובמיוחד 2 המדובבים הראשיים – מגנוס ברון שמדובב את אייבור הגבר ומגיע מדנמרק וססיל סטנספיל המדובבת את אייבור האישה שגם מגיעה מדנמרק, רק שהפעם התוצאה הפוכה ממה שהיה ב-Odyssey, אם שם הדיבוב של הבחורה היה עשוי מעולה ושל הגבר מאולץ, אז כאן הדיבוב של מגנוס מצוין ושל ססיל נשמע לפעמים כאילו היא מנסה לעשות חיקוי לא מוצלח של באטמן עפ״י כריסטיאן בייל, אחת הסיבות שהעדפתי ״לשרוף״ למעלה מ-100 שעות עם אייבור הגבר. גם שאר הדמויות מדובבות בצורה מעולה כולל הטיות וגלגולי אותיות כמו אצל הסקנדינבים למרות שיש כמה דמויות שמעט נופלים שם, אבל בקטנה, לא ניתן לזה להפריע לחווויה נכון?

בסופו של דבר כל מה שקשור לנראות וסאונד יש לנו כאן עבודה כמעט מושלמת, החוויות האינסטרומנטליות והוויזואליות פשוט מרהיבות ומוסיפות למשחק כמה רמות של כיף והנאה!

לחיות, לגלות ולמות כמו ויקינג, גם אם יש לו באגים

Assassin’s Creed Valhalla הוא משחק גדול, עצום, עמוס ומלא בכל טוב אך יש משהו שאי אפשר להתעלם ממנו וזה נושא הבאגים. את הנפילה הגדולה ב-Unity אף אחד לא שכח, רק שהפעם הבאגים הם לא פרצוף נעלם אלא אכזריים יותר. אחד קבלו אזהרה, אחד מהם פוגע ברגע לא צפוי, מפיל את המשחק ו״דופק״ את כל השמירות. אם לא עשיתם שמירה ידנית והסתמכתם על שמירה אוטומטית (כמוני וכמו כל אחד אחר) אתם בבעיה, בגלל הבאג הזה איבדתי במצטבר 50 שעות משחק… פשוט החזיר להתחלה.

מעבר לזה יש את הבאגים ״המוכרים״ של גרפיקה ירודה לכמה שניות, דברים מרחפים, ליפול דרך הרצפה ולהיתקע (עד טביעה), דמויות מקרטעות, דמויות שלוקח להן זמן ״למות״ סופית (בשביל לאסוף מהן שלל), סאונד מקרטע ועוד ועוד ועוד. לא נעים.

Ubisoft דאגה לשחרר יחסית מהר עדכון שאמור לסדר ולהעיף את רוב הבאגים הבעייתיים, ונכון לרגע זה הכל עובד כמו שצריך (טפו טפו) למעט פספוסים קטנטנים פה ושם. מה שכן, אני עדיין דואג לעשות שמירה ידנית בכל אזור חדש או כל חצי שעה. טראומה וזה. רוצים לקרוא את רשימת התיקונים (הלא קטנה בכלל)? לחצו כאן.

אני מנחש שאם אתם רק עכשיו יוצאים לדרך או תצאו בקרוב – תוכלו ליהנות ממשחק יציב יותר ונטול רגעים כואבים שיספק לכם חוויה ארוכה של למעלה מ-150 שעות משחק לא כולל תכנים עתידיים והמון דברים מסביב, אז תתכוננו.

Assassin’s Creed Valhalla הוא משחק שנפרד מהדור הקודם ומקבל בזרועות פתוחות את הדור הבא מביא לשולחן הרים של דברים טובים – גרפיקה מרהיבה, פסקול מצוין, מגוון ענק של משימות, מפות עצומות בגודלן, סיפור טוב, החזרה של דברים מהעבר, קרבות ופשיטות שזה פשוט חוויה טהורה סגירות מעגל ועוד! יחד עם זאת קיבלנו כמות גדולה של באגים, דמות נשית שנשמעת מאוד מתאמצת, צמצום מטורף של סיפור הרקע עם ליילה עד רמת הלא קיים. המשחק מספק לנו שעות רבות של כיף טהור שמחזיר לנו את ההרגשה שמדובר במשחק Assassin’s Creed ולא משחק תפקידים שנראה מדהים עם קישור יחסית קלוש (Odyssey היה מדהים אבל השאיר מאחור כמעט את כל מה שאפיין את הסדרה) הודות להחזרה לחיים של מערך ההתגנבות והשימוש בלהב הנסתר. מגוון הנשקים והתלבושות מרשים ומרהיב, השדרוגים ופיתוח הדמות יציב ולא מתסכל או נמרח ועל אף שעץ היכולות ענק ברמה מלחיצה – קל לכבוש אותו ולפתח את הדמות כמו שרוצים. בסופו של דבר יש לנו כאן משחק מעולה ומהנה שאומר בזהירות קלה – חיכינו למשהו כזה יותר משנתיים.

*עותק לביקורת סופק על ידי Ubisoft.