זוכרים אותי? – ביקורת למשחק Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegum

אסטריקס ואובליקס חוזרים לדור הנוכחי פעם נוספת עם החידוש השני Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegum

צמד הגאלים האגדי מתוצרת צרפת, אסטריקס ואובליקס, היו חלק בלתי נפרד מילדותי תודות לסרטים המצוירים והקומיקסים שלהם כמו "אסטריקס ואובליקס באנגליה" ו"אסטריקס ואבליקס וקליאופטרה", אבל למרות שהייתי בבעלות של PlayStation 2, לא זכיתי לנסות את המשחקים שלהם על הקונסולה. אז כששמעתי שהמשחק השני Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegum מקבל חידוש, קפצתי על ההזדמנות לנסות אותו.

הסיפור והעולם

המשחק מתחיל עם סצנה שבה גתפיקס, הדרואיד החבר של אסטריקס ואובליקס, באופן מסתורי יוצר מלכודת לכוהנים של הכפרים האחרים ועוזר ליוליוס הקיסר ללכוד אותם. כעת כשהוא מואשם בבגידה, הצמד יוצא לרומא ל-Las Vegum (גרסה קומית של לאס וגאס כמובן) כדי לרדת לשורש העניין ולהוכיח את חפותו של הדרואיד מאחורי שיקויי הכוח של אסטריקס.

הסיפור מתקדם קצת לאט אבל הוא כולל כמות הומור נהדרת ודיאלוגים מצחיקים כמו שאפשר לצפות מאחד הסיפורים של הצמד. בדומה ללאס וגאס אתם מגיעים לגרסאות קטנות של מגדל האייפל, התעלות של ונציה וכמובן הארמון של יוליוס הקיסר, והסביבה מאוד מגוונת וצבעונית, גם עם זה שיש הרבה אזורים שמרגישים פשוט אותו הדבר. אבל מה שבאמת עושה את הסיפור והסביבה של המשחק נהדרים זה הרפרנסים.

יש סיבה שחידוש זה מקבל מלוא היחס שלי ושל עוד הרבה אנשים, בגלל שבשונה מהמשחק הראשון, Mission: Las Vegum כולל אינסוף אזכורים ובדיחות מעולם הגיימינג של תקופת הדור של ה-PlayStation 2, כמו מרגל רומאי עם משקפת כמו סם פישר ממשחקי Splinter Cell או כתב חרטומים שנראה כמו Space Invaders. חלקם יכולים להיות מאוד מבדרים וחכמים כמו פצצה עם הפנים של Bomberman או אויב רומאי במשחק שנראה כמו מריו שיורה עליכם מים כמו ב-Super Mario Sunshine וחלקם יכולים להיות טיפשים ולא קשורים כמו רומאי עם מגן בצורה של פאקמן ואויב בשם לארי קרופט.

בכל מקרה, הרפרנסים בכמות מטורפת והם עושים את המשחק לקורע מצחוק בעיקר לשחקנים כמוני שגדלו על רוב האיזכורים. הם לא תורמים בצורה משמעותית לעלילה, אבל הם יוצרים סביבה מאוד ייחודית ונותנים למשחק זהות מגניבה, ואפילו הייתי אומר אמיצה (איך אף אחד לא תבע את המפתחים).

המשחקיות

כמו שאמרתי האיזכורים של המשחקים הם חלק מהסביבה וחלק מהמשחקיות של Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegum, כמו שציינתי קודם פצצה עם הפנים של Bomberman ומחסום שבנוי מלבנים של טטריס, אבל איפה שהאיזכורים הכי בולטים זה באויבים כמו רומאי עם מבנה גוף כמו של ריימן ורומאי שלבוש כמו סוניק ומכה אתכם עם טבעות זהב. כל האיזכורים פשוט מוסיפים לכיף המשחק.

אבל הרבה מהכיף נמצא גם בקרב עצמו. אתם יכולים לשלוט באסטריקס או באובליקס ולהחליף ביניהם כל הזמן, אתם יכולים לתת אגרוף, מתקפת החלקה ולקפוץ. אם היממתם את האויבים שלכם, אתם יכולים לתפוס אותם ולהשתמש בהם בתור שוט או לזרוק אותם כדי להתמודד עם שאר האויבים. עוד דרך להתמודד עם כל האויבים היא לשלוח את הכלב שלכם לתקוף. את היכולות של הצמד אתם יכולים לחזק באמצעות פריטים בחנות ובאמצעות שיקוי עוצמה שנמצא בחלק מזירות הקרב של המשחק.

החלפה בין הצמד חשובה גם כדי להשלמת חידות ומשימות, כמו איזורים שרק אסטריקס יכול להכנס אליהם כי הוא קטן יותר או רכבל שאובליקס מפעיל כדי להזיז את אסטריקס ממקום למקום במידת הצורך. המשחק מנצל בצורה טובה את שתי הדמויות ונותן לנו חידות נהדרות עבור שניהם.

המשחקיות של Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegum היא בסיסית אבל עדיין מאוד מבדרת תודות למכניקות הקרב והאזכורים שבאים לידי ביטוי בעיקר באויבים שאתם נלחמים. חלק מהקרבות יכולות להרגיש חזרתיות, בעיקר עם אתגרי ההישרדות שיש בכל מקום במשחק, אבל החוויה עצמה עדיין כייפית.

הגרפיקה

בשביל Remaster הגרפיקה של המשחק היא די טובה, כל המודלים והטקסטורות חדים וחלקים יותר. האנימציה זורמת די טוב אבל עדיין ישנם רגעים שאפשר לראות שמדובר במשחק PlayStation 2 מהאופן שהדמויות זזות.

בין שלב לשלב ישנן סצנות סינמטיות שנשארו אותו הדבר כמו בגרסה המקורית, באותה רזולוציה וללא שיפור, קצת מאכזב אבל הן מתקבלות רק בגלל ההומור הנהדר שהן כוללות.

בהשוואה לכל משחקי ה-Remastered ששיחקתי (Dark Souls, Final Fantasy VIII, Burnout: Paradise City ועוד…) אני חושב ש- Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegumנראה די טוב בשביל Remaster מה-PlayStation 2 ועושה את העבודה.

הסאונד

רוב אפקטי הקול של המשחק הם די סטנרדטים, אבל כמובן שכל הרפרנסים מגובים עם אפקטי קול תואמים למשחקים שמהם הגיעו האיזכורים.

דיבוב המשחק הוא נהדר כמו שהוא היה אז, עם הקולות המקוריים של הדמויות מהעיבודים באנגלית לסרטים. אבל זה קצת מאכזב שאין בגרסה הזו של המשחק בארץ את האפשרות לשנות לדיבוב הצרפתי המקורי ביחד עם כתוביות. לפחות הדיבוב עדיין מצוין גם באנגלית בלבד.

המוזיקה של המשחק היא גם טובה וכוללת מספר מנגינות קליטות שמתאימות לסביבה המגוכחת של המשחק. המעברים בין המנגינות הם לא כל כך חלקים, אבל זה עדיין פסקול לא רע בכלל בשביל משחק פלטפורמה.

סיכום

Astreix & Obelix XXL 2: Mission: Las Vegum הוא חידוש לא רע למשחק פלטפורמה מלא באקשן וכיף. למרות שהגרפיקה והסאונד לא במיטבם ויש כאלו שימצאו את המשחקיות קצת חזרתית, המשחק מלא בקסם והומור מתקופת ה-PlayStation 2, בעיקר בגלל כל האיזכורים הנהדרים למשחקים של התקופה שגורמים למשחק להיות חוויה בלתי נשכחת.