מסירים את הכפפות – ביקורת הסרט הנוקמים: מלחמת האינסוף | Avengers: Infinity War

צ'רלי צ'פלין אמר "מה שחשוב בסרט איננה המציאות, אלא מה שהדמיון יכול לחולל בו", ואחרי 18 סרטים לאורך 10 שנים הגענו אל רגע השיא ביקום Marvel שבו הכל מתנקז לרגע אחד, לרגע שישאיר את הצופה על קצה הכיסא במשך 157 דקות. קחו נשימה ויאללה לקרב.

10 שנים חלפו מאז ש-Marvel Studios הכירו לנו עולם חדש של סרטים מבוססי קומיקס שלא התייחסו אל הצופה כמטומטם (ברוב המקרים) עם דמויות שמתפתחות מסרט לסרט, נלחמות בנבלים שרוצים להשמיד את העולם או לפחות להשתלט עליו, גורמות לנו להתחבר אליהן אמוציונלית ובלא מעט מקרים גם להיקרע מצחוק ולא בגלל טשטוש גרפי של שפם.
אז מאז שפגשנו את איירון מן לראשונה לפני 10 שנים והכרנו את הסיפורים של כל דמויות Marvel הגענו לנקודת השיא הבאמת גדולה (Civil War היה גם סוג של נקודת שיא אבל… לא כמו זאת) בה 98% מהדמויות של יקום Marvel נפגשות לחגיגה אחת גדולה ולפני שאתם שואלים כמה דמויות – 64. כן, 64 דמויות מופיעות לאורך הסרט ומעיפות אותנו למקומות שונים ברחבי היקום.

אבל לפני הכל, כמו תמיד בואו נדבר על הסיפור עצמו בקצרה.
הטיטאן ת'אנוס (ג'וש ברולין הענק תרתי משמע), זה שאחראי להתקפה הענקית על ניו יורק מלפני כמה וכמה סרטים שגם השפיעה על כל מה שקורה, חוזר ובגדול יחד עם "הצמודים" שלו במטרה אחת ברורה – להשיג את 6 אבני הנצח שאיתן הוא יכול לשלוט בכל אספקט ביקום שאנו מכירים ולעשות מה שהוא רוצה בנקישת אצבע אחת. גיבורינו העשויים ללא חת מתכוונים למנוע זאת ממנו, במיוחד כשאחת האבנים מחוברת למצח של ויז'ן ואחת אחרת לד"ר סטריינג' ואיך אומר הפתגם? התעסקת עם חבר שלי? התעסקת איתי ובכדי שהם יוכלו לנצח הם מתאגדים יחדיו ויוצאים לדרך בהרפתקה מטורפת שלא נותנת לצופה דקה לנשום.

אז השאלה הכי גדולה שאפשר לשאול בנושא זה מה עושה סרט מבוסס קומיקס לטוב? התשובה – איך מועבר הסיפור. כולנו היינו עדים לאסונות שנקראים Justice League ו-Suicide Squad שהיו עם אותו תמהיל כמו ה-Infinity war, לוקחים מלא דמויות, דוחסים לסרט אחד ויאללה בלאגן, רק שהפעם קיים הבדל עצום – הפעם הסיפור שהיה מחולק לקטעים שקפצנו ביניהם היו מסודרים בצורה הגיונית שהעבירו את הסיפור בצורה מושלמת ומדויקת בלי יותר מדי אכילת ראש, קטעים שאפשר היה לוותר, או כל מיני קלישאות שסרטים מסוג כזה נופלים בהם, הכל היה מהודק ומאורגן כאילו אנחנו יושבים עם אוגדן קומיקס (למי שלא מכיר – מספר חוברות שמספרות סיפור מתמשך שאוגדו לספר אחד) שנכתב ואוייר באופן מושלם שלוקח אותנו לטלטלה סיפורית מדהימה.
אך עם זאת, מעבר לזה שהסיפור נעשה והוצג בצורה מושלמת הגענו בעצם לראות אקשן שלא נגמר בין גיבורי על לחייזרים אכזריים. האחים רוסו שאחראיים על הבימוי ידעו את זה טוב מאוד וסיפקו לקהל המעריצים ולנו כמויות אדירות של סצנות שלא משאירות את הצופה אדיש ונינוח מלאות בקרבות מרהיבים ביופיים ובסדר גודל שלא ייאמן, החל מאחד על אחד ועד צבאות כנגד צבאות. כל הלחימה בין הדמויות הוצגה כמו שאנו באמת רוצים לראות בסרט קומיקס ואף פעם לא הגענו ליכולת הזאת באמת, הם לקחו את כל נושא כוחות העל לקצה יחד עם התחשבות בנושא התלת מימד שהפך למשפיע מאוד והגישו לנו מחזה ספקטקל ומטורף. אל תוך זה תוסיפו גם משחק מעולה מכל הדמויות שהופיעו שם ששילבו את הסגנון הייחודי להן עם הסגנונות האחרים באופן שהפתיע עד כמה הוא טוב ומדויק, הרצינות והתמימות של הקפטן עם ההומור השיקספירי המחודש של ת'ור, יחד עם ההומור הבוטה של שומרי הגלקסיה והתמימות הצעירה של ספיידרמן וזה רק על קצה המזלג, ובמקום שכמעט כל סרט קומיקס נופל שם ה-Infinity war התעלה מעל כולם – הנבל.
בד"כ אנו זוכים לקבל נבל לא הגיוני, לא מעניין, אחד שמתבזבז מהר ולא מספק את הסחורה כי הוא שטוח יותר מדף נייר, הפעם קיבלנו את ת'אנוס כנבל המושלם, אחד שלא עוצר ולא בוחל בשביל להגיע ליעד שלו תוך הסבר ענייני ומדויק למניעים שלו אסלי בלי לאכול את הראש, הוא הגיע לעשות משהו והוא גם יעשה אותו – לא יעטוף אותו בתירוצים נבובים או יתייפייף בכל מיני קלישאות של "לא מבינים אותי", אותו זה לא מעניין – הוא מגיע לעסק ישר ולעניין ואם הצופה חושב שעלול לקרות משהו אז… זה יקרה, לטוב ולרע.
אם נסכם את נושא המשחק לשורה אחת – כל מי שהשתתף שם נתן 154 אחוז ביצוע, כאילו זה היה תפקיד חייהם תוך זה שהם שילהבו והניעו את הקהל עמוק אל תוך הסיפור כשבסופו… טוב אתם תגלו לבד.
עוד מעלה שנזקפת לסרט הזה היא פס הקול המשובח שבדומה לסגנונות המשחק שהשתלהבו באופן מופלא גם הוא היה מורכב מכמה סגנונות שונים שעובדים נפלא ביחד ולא הרגישו מאולצים או סתם שם בשביל הרקע, הפס קול לקח אותנו עוד יותר לעומק הסרט וחיזקו את החוויה העצומה.

שורה תחתונה – אפשר להמשיך לפרק את הסרט לחתיכות קטנטנות ולשבח כל אחת ואחת מהן אבל בשביל שלא אעכב אתכם להגיע אליו אומר כך – הסרט הזה הוא לא סתם סרט מבוסס קומיקס, הוא לא פחות מאפוס קולנועי מרהיב מלא בעליות וירידות אמוצינוליות, משחק משובח, הומור קורע, אקשן מדהים, הפתעות שיפילו אתכם משוק או צחוק וקטעים שיגרמו לכם להרגיש בדיוק כמו אחרי צפייה בפרק 9 בכל אחת מעונות משחקי הכס – בשוק, מזועזעים, המומים עם תיאבון עצום לעוד.
Marvel Studios התעלו על עצמם הפעם בסרט הזה באופן שקשה מאוד למתחרים (עזבו לעבור) להתקרב אליו ועם חששות עצומים לקראת הסרט הבא בסדרה. פס הקול, הצילום, המשחק והתסריט עשויים ללא דופי ומסונכרנים היטב אחד עם השני בדרך מטורפת שעוד ידברו עליה שנים קדימה ובכלל כל החוויה עצמה – אדירה!

בנוסף חייב לציין שבהקרנת הבכורה הגיעו לא מעט מחופשים שנתנו אווירה של חו"ל לכל העסק, עבדכם הנאמן "ביים" חלק מהם בשיחזור סצנות והתוצאות לפניכם.