סיוט בארץ הפלאות – ביקורת המשחק Balan Wonderworld

Balan Wonderworld אמור היה לקחת אותנו לסיבוב של ניסים ונפלאות, אך בפועל סיפק לנו חוויה דלה, קטנה ואפילו מבישה

Yuji Naka.
מכירים את השם? אם כן, סביר להניח שיש לכם אהבה כזאת או אחרת למשחקי סוניק, היות והוא האדם שעומד מאחורי משחקי הסוניק המוכרים והאהובים ביותר בכל הזמנים. השם של יוג'י נקה נחשב בהרבה מקומות לשם מכובד עם הרבה משמעות מאחוריו, ואני ללא ספק יכול להבין למה. בעוד ואני לא מעריץ של משחקי סוניק כלל, אני כן מכיר את השם של יוצר המשחק ולכן אני מאוד מבין את ההייפ שנוצר כשמעריצו של נקה גילו שהוא מפתח משחק חדש בשם Balan Wonderworld בשיתוף עם חברת ההפצה Square Enix. ועכשיו, אחרי שהמשחק הגיע אליי ויצא לי לחוות אותו, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על אחד המשחקים היותר גרועים ששיחקתי בחיי. שנתחיל?

אני מודה שלרוב אני מנסה להתחמק כמה שיותר מהתחלות שליליות לביקורות המשחקים או החומרה שלי, אבל הפעם אני לא יכול לחשוב על דרך אחרת להתחיל את הביקורת של Balan Wonderworld, ולפני שאתחיל אציין שוב שכן, מדובר ללא ספק באחד ממשחקי המחשב הגרועים ביותר ששיחקתי בחיי, והוא ללא ספק המשחק הכי גרוע ששיחקתי השנה, ואני מאמין שגם בשנים האחרונות. היות והמשחק כל כך מאזכב וכל כך גרוע, עלתה בי מיד השאלה הברורה והיא "מה לעזאזל קרה שם ליוג'י נקה האגדי עם המשחק הזה? האם הוא פשוט לא מה שהיה פעם? האם המפיצה היא האחראית לבלאגן?". כך או כך, עדיין צריך לדבר על המשחק הזה, בעיקר כדי שתדעו למה אתם נכנסים אם בסופו של דבר מסיבה כלשהי כן תבחרו לשחק בו.

אז העלילה של Balan Wonderworld היא.. איך לכתוב זאת.. לא ברורה בכלל. בצורה שאני אפילו לא מצליח להבין למה היא קיימת במשחק. אנחנו מגלמים ילד או ילדה שפוגש יום אחד בתוך ביתן מסתורי איש מסתורי שראשו הוא למעשה מגבעת לבנה המזדהה בפנינו בתור Balan. מיד לאחר מספר מלמולים בשפה לא ברורה אנחנו נשאבים בלי סיבה לתוך עולם המשחק, כאשר אין לנו מושג מה לעשות או למה הגענו לאותו העולם.

הבעיה הראשונה שהייתה לי עם הסיפור זה שהוא מרגיש כל כך זול שזה כבר מביך. באמת.. אני עוד יכול לנסות ולהגיד לזכותו של מר נקה שסיפור במשחקים שלו אף פעם לא היו הצד החזק (כן, לא משנה כמה אתם אוהבים משחקי סוניק, ברובם יש עלילה מאוד דלה וחסרת מעוף), אבל במקרה של באלאן אני באמת חושב שהעלילה כאן בלי שום סיבה נראית לעין.
אז יש לנו עלילה גרועה אבל זה לא פחות גרוע מהצורה שהיא מועברת אל השחקן. אין כלל דיבוב למשחק, ואפילו מילות הג'יבריש שפתחו את המשחק נעלמות אחרי סרטון הפתיחה ושאר העלילה מועברת רק בסרטונים חסרי דיבוב או בטקסטים חסרי משמעות.

אבל בואו ונגיד שזה עוד לא נורא, היות וכבר ראינו בעבר משחקים שנפלו די מהר על העלילה שלהם אבל סיפקו את הסחורה בצורה טובה מספיק הודות למשחקיות סבירה ואף מפתיעה לטובה. יכול להיות שכאן באלאן יצליח לאחר שכשל בעלילה? ובכן, לצערי גם כאן המשחק סובל מבעיה, בעיה קשה אפילו יותר מבעיית הסיפור.

אז המשחקיות של באלאן אמורה להיות משחקיות בסגנון פלטפורמה אבל בוא נגיד את זה בעדינות, זה משחק הפלטפורמה הגרוע ביותר ששיחקתי בחיי.
השלבים של המשחק פשוט גרועים, אין בהם עומק ואפילו הגרפיקה של המשחק הופכת אותם ליותר מבישים וגרועים ממה שהם כבר. אתגרי הפלטפורמה לא קשים בכלל (זאת אומרת הם סבירים, פשוט הקפיצה של הדמות שלנו כל כך גרועה שלא כיף להשלים אותם), ולדעתי זה הדבר הראשון שהמשחק נופל בו היות ורוב המשחק ננסה כן להתקדם בין אתגרי הפלטפורמה השונים.

מעבר לשלבים עצמם לאורך המשחק נצטרך לאסוף פסלוני זהב שיאפשרו לנו להתקדם לשלבים הבאים במשחק (קצת כמו שנצטרך לאסוף כמות מסוימת של כוכבים כדי לפתוח שלבים מסוימים במשחקי מריו).
על פניו לא מדובר במערכת לא מוכרת בתחום משחקי הפלטפורמה, אבל הבעיה כאן היא שאין אפשרות להשיג את כל הפסלונים בריצה הראשונה שלכם בשלב מסוים, מה שאומר שתצטרכו בסופו של דבר לחזור אחורנית אחרי שתפתחו את הכלים הדרושים לכם לביצוע משימת איסוף הפסלון, וכאשר מבנה השלבים עצמו לא מזמין, גם הצורך לחזור אל אותם השלבים על מנת להתקדם במשחק לא מזמין בכלל.

מעבר לכך מידי כמה זמן נוכל לאסוף את המגבעת של Balan בכבודו ובעצמו, וכשזה יקרה המשחק יכניס אותנו למעיין אירוע מסוג Quick Time Event בו נצטרך ללחוץ על הכפתור (זה לא באמת משנה איזה, תכף תבינו למה) על מנת לעבור את החלק הזה של השלב. זה נחמד, אבל לא יותר מזה. כמו כן יש קרבות בוס בכל סוף שלב כאשר עלינו לפגוע בכל בוס 3 פעמים על מנת לחסלו, אבל כמו האתגר של השלבים עצמם, גם הבוסים עצמם לא קשים או מאתגרים במיוחד.

לצד שלבים גרועים נקבל גם מכניקת שליטה גרועה, כאשר הדמות שלנו תוכל לאסוף חליפות שונות שיעניקו לה כוחות מסוימים לאורך המשחק. זה מתחיל מחליפת זאב ועובר לחליפת ארנב, אך משם זה רק מתדרדר. הגיוון בחליפות די מינורי (די מפתיע בהתחשב בעובדה שיש כ-80 חליפות שונות), והיות וכל חליפה מספקת לנו רק כוח אחד, ייצא לכם כמעט על בסיס קבוע להחליף בין חליפות, דבר שמתיש גם כן היות ולוקח לצערי כמה שניות טובות למשחק להחליף בשבילנו חליפות (שיחקתי על הפלייסטיישן 5 וזה הרגיש ששיחקתי על הפלייסטיישן 2 מרוב שטעינת החליפות כל כך איטית).

מעבר לכך אחד הדברים שהכי עצבנו אותי במשחק הזה היא השליטה שלו.
זוכרים שאמרתי קודם שתכף תבינו למה זה לא משנה על איזה כפתור אתם לוחצים במהלך שלבי ה-QTE? ובכן הנה הסיבה.
משום מה, במהלך המשחק תגלו שכל כפתור שתלחצו עליו עושה את אותו הדבר. מה זאת אומרת? ובכן נגיד ויש לכם את חליפת הזאב המאפשרת לכם להסתוב באוויר כמו טורנדו ובכך גם לקפוץ במעט, אם נלחץ כל כפתור האיקס בשלט, הדמות שלנו תסתובב ותקפץ באוויר. אם נלחץ על כפתור הריבוע, גם כאן נקבל את אותה התוצאה, עיגול? אותה התוצאה, משולש גם כן? בהתחלה חשבתי שזה ייגמר כאן אבל מהר מאוד גיליתי שכל כפתור שהוא לא הג'ויסטיק השמאלי בבקר או כפתורי החיצים יגרמו לדמות שלנו לקפוץ ולהסתובב, אפילו לחיצה על הג'ויסטיקים עצמם תעשה את זה. הדבר הראשון שעלה לי מכל הסיפור הזה זו השאלה המאוד פשוטה "למה?", למה יוצרי המשחק בראשותו של נקה חשבו שזה נכון לתת לכל כפתור אפשרי במשחק לעשות את אותה הפעולה. ומיד אחרי זה עלתה בי ההרגשה שמדובר בגישה פשוט מוזרה ואפילו מזלזלת, מהסיבה הפשוטה שזה מרגיש שיוצרי המשחק הגדירו את השליטה שלו בצורה שתהיה כל כך קלה, כך שגם כלב עם רגל אחת יוכל לשחק במשחק. אני כמובן לא רוצה לחשוב על המצב שעשוי לקרות עם מערכת השליטה הזו תקפה גם לגרסאת המחשב האישי של המשחק…

אבל אמרתי לעצמי אוקיי, נגיד וזה סביר להגדיר ככה את השליטה במשחק, אבל אז גיליתי שהשליטה המוזרה הזו תקפה גם לכל תפריטי המשחק, משמע אם נלחץ עיגול על מנת לנסות לחזור תפריט אחד אחורה, במקום זה אנחנו נתקדם תפריט אחד קדימה. זה אמנם יראה לחלק מהאנשים די קטנוני להתלונן על זה אבל כשאתם גיימרים שרגילים כבר שנים ללחוץ בכל משחק אפשרי על כפתור העיגול כדי לחזור אחורנית בתפריט כלשהו, זה נהיה מעצבן, מתיש ושוב, מזלזל באינטליגנציה הבסיסית ביותר של השחקנים, מתחילים ומתקדמים כאחד.

אז עלילה גרועה יש, משחקיות מחרידה יש, עיצוב שלבים לוקה בחסר יש? האם יש משהו חיובי אחד לזקוף לזכות המשחק הזה? ובכן.. אולי כן אתן קצת קרדיט למנגינה הראשית של המשחק שכן מרגישה טוב, אבל שאר המנגינות (בייחוד המנגינות שמלוות את השלבים עצמם) לא טובות מספיק ולא הצלחתי להתחבר אליהן.

בתחום הגרפיקה לרוב אני לא מאלה ששופטים לטוב או לרע היות ולכל משחק יש את החזון הגרפי הייחודי שלו, אבל אפילו כן מצאתי את עצמי מרים קצת גבה לגרפיקת המשחק ובעיקר לאנימציות הלא חלקות של הדמויות השונות שבתוכו. זה לא סוף העולם בשום צורה, אבל אני מודה שציפיתי לקצת יותר בתחום הגרפיקה.

בסופו של דבר, לא ציפיתי לשום דבר חיובי או שלילי מ-Balan Wonderworld אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי משחק באחד המשחקים היותר מאכזבים וגרועים שיצא לי לשחק בהם אי פעם. המשחק הזה יהיה וישאר לאורך תקופת החיים שלו לא יותר מבדיחה, וחבל שכך, היות ואם קצת יותר השקעה ורצון לספק את השחקנים והמעריצים הרעבים של יוג'י נקה, אני בטוח שהיה אפשר לספק לנו כאן חווית פלטפורמה איכותית ומהנה הרבה יותר.

*Balan Wonderworld זמין לרכישה ל-PlayStation 4/5, ל-Xbox One ול-Xbox Series S/X, ל-Nintendo Switch ולמחשב האישי.

*עותק לביקורת הובא על ידי עדלי יונייטד.

*שוחק על גבי ה-PlayStation 5 שהובאה על ידי ישפאר, היבואנית הרשמית של Sony PlayStation בישראל.