Bastille Day – סרט פעולה מודרני משנות השמונים

אדריס אילבה, טוויסט מפתיע וסצינות פעולה מקוריות ואמינות הפכו את הג'וב הצרפתי (Bastille Day) מעוד סרט פעולה בסדר לסרט ששווה להוציא כסף מהארנק עבורו.

הסצינה הפותחת של הסרט Bastille Day מגלה לצופה בדיוק לאיזה סרט הוא נכנס – סרט עם סצינות מקוריות שמוקף בעלילה ודמויות קלישאתיות – וזה בסדר גמור. הסצנה האחרונה של הסרט לעומת זאת, מראה שבעומק מדובר בסרט Buddy Cop כמו נשק קטלני וזו ההפתעה הכי גדולה שלי מהסרט. הסרט עוקב אחרי אזרח אמריקאי, אזרחית צרפתיה ומי שראוי שיהיה ג'יימס בונד הבא בתור סוכן CIA אמריקאי, הנמצאים בפריז וצריכים לעצור מתקפות טרור המאיימת לערער את המרקם העדין של העיר בזמנים שאנו חיים בהם. הסרט משתמש בפוליטיקה כפיתיון גם במסגרת התפתחות העלילה וגם עבור הצופים. במערכה הראשונה דאגתי שהסרט הולך לנסות ללמד אותי קצת על המצב הגיאופוליטי בצרפת ובאירופה אבל כמה סצינות הבהירו לי שזה לא מעניין לא את הנבלים ולא את הסרט וטוב שכך- הסרט לא מדבר על המצב העכשווי באירופה אלא על אנשים שמנצלים אותו.

השאלה האמיתית בנוגע לסרט היא האם הייתי נהנה מ-Bastille Day באותה המידה לולא נוכחתו המגנטית של אדריס אילבה שמגלם את סוכן הCIA ברייאר. לא יודע אם זה, משנה אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שחצי האל חצי האדם משפר כל סרט שהוא מופיע בו. אבל למרות ההערצה לשחקן ולתפקיד הסרט לא מתייחס אליו כמו גיבור בלתי מנוצח, והוא אפילו יכול לחטוף מכות כאשר הוא מתמודד מול הרעים של הסרט, וכאן מגיע הכישרון האמיתי של יוצרי הסרט- עשיית סצינות פעולה ריאליסטיות ומקוריות- בעידן של סרטי גיבורי על, הג'וב הצרפתי בולט על ידי האנשת הגיבורים שלו: סצינת מרדף על גגות העיר שהיתה יכולה להיות סטנדרטית ולעוסה, הופכת להיות הרבה יותר מעניינת כשאתה מבין שלא מדובר בשני אומני פארקור מהרמה הגבוהה ביותר, לא בשתי דמויות שמתקשות לרוץ בלי לאבד שיווי משקל. כל סצינת פעולה מקבלת הרבה יותר משקל, כי באמת יש דאגה אמיתית לגיבורים שנמצאים רוב הזמן הרבה יותר עמוק ממה שהם יכולים להתמודד איתו.

הקשר בין הדמויות הראשיות ובין סוכן ה-CIA לממונים עליו, מגניבה מתחת לדלת שלנו את רוח שנות השמונים בצורה שהופכת אותה לרלוונטית עבור הצופה הציניקן של ימינו. אמנם חיכיתי וחיכיתי שמישהו יגיד "ברייאר אתה חסר שליטה, אבל לכל הרוחות את סוכן טוב" ולא קיבלתי אפילו סצינה שבה ברייאר חייב להחזיר את התג והאקדח שלו (כנראה כי אין לו תג ומי בכלל יעז להגיד לו דברים כאלו לפנים). חוש ההומור של הסרט עדין ומודע ברמה מסויימת לקלישאתיות שסובבת את הסרט, לדוגמה באמצע הסרט מופיע טוויסט מרשים ומפתיע כאחד, וגם הוא נגרר לקלישאתיות מסויימת.בסופו של דבר- הסרט עצמו מעניין ועשוי היטב. אז אומנם אף אחד לא הולך לכתוב דוקטורט על הסרט הזה אבל אם אתם מחפשים סרט טוב ומהנה לקיץ אתם במקום הנכון.

את הסרט יצא לי לראות על גג קניון עזריאלי בתל אביב בחוויה קולנועית אחרת. למרות הפחד שהיה בי לפני תחילת הסרט הרעש מבחוץ לא הפריע לסרט. ראוי לציין שהסרט מוקרן עם ווליום מאוד גבוה אז אם דברים כאלו מפריעים לכם כדאי ללכת לאולם קולנוע רגיל. לכל השאר, אין ספק שזה נחמד לגוון ולראות קולנוע מחוץ לאולם. ככלל, הייתי ממליץ ללכת לגלובוס מקס Rooftop בקבוצה וליהנות מהבר המחכה לכם בכניסה -שדרוג רציני מהנאצ'וס בסינמה סיטי ויס פלאנט.