יחסי כוחות א-סימטריים – סיקור המשחק Battle World Kronos

הבעיה הכי גדולה של Battle World Kronos נעוצה במתחרים שלו. לא מדובר במשחק שבור או נוראי, אבל האם הוא יכול לעמוד מול משחקים אחרים בז'אנר?

Battle World Kronos הוא משחק אסטרטגיה מבוסס תורות הזמין בין השאר גם לקונסולת ה-Nintendo Switch. בניגוד ל-Fire Emblem ו-Wargroove הוא מתרחש בסביבת מדע בדיוני וכוכבים זרים ולא בקרבות פנטזיה המבוססים על חרבות ויצורים מיתולוגיים. אבל ההבדל המשמעותי בין שני המשחקים האלו למשחק הזה הוא שהוא לא מצליח לעמוד ברמה שלהם. לא שמדובר במשחק נוראי, זה לא שסבלתי מהמשחק בו, אבל אני לא מצאתי בו שום דבר שיגרום לי לדלג על "Fire Emblem הוגוורטס" (או Three Houses אם אתם מתעקשים) שעומד להגיע בסוף החודש לקונסולה. אפשר לשחק את Battle World Kronos בשלוש דרכים: מצב משחק עלילתי המחולק לשלושה פרקים קצרים, קרב בודד מול המחשב או מול שחקנים אחרים. בזמן שמשחקי Fire Emblem כוללים רק משחק עבור שחקן בודד, Wargroove מאפשר משחק של עד ארבעה שחקנים. אם היה מדובר במשחק היחידי מסוגו על קונסולת ה-Switch של Nintendo הייתי ממליץ עליו בלי לחשוב פעמיים אבל כרגע, חוץ משחקנים אדוקים של הז'אנר שחייבים משהו לשבועיים הקרובים, אפשר לדלג ולחכות למשהו יותר טוב.

אז מה המשחקים האחרים עושים יותר טוב מהמשחק שלנו? אין שום תחום בו Battle World Kronos כושל בצורה טוטאלית, אבל גם אין שום תחום בו הוא בולט במיוחד. הגרפיקה של המשחק נראית די גנרית. למרות שמדובר במשחק מד"ב המתרחש הרחק ממערכת השמש השכונתית, המפות נראות כאילו נלקחו מכותר בסדרת Command & Conquer שלא יצא לאור. גם כלי הנשק נראים כמו החלקים הסטנדרטיים של משחקי Red Alert – כלי מלחמה עתידניים המבוססים מבחינה עיצובית על מה שאנו מכירים כיום. הסיפור של המשחק אמור להיות מעניין אבל הדיאלוגים שמלווים אותו פשוט לא גרמו לי להתעניין בו.

מבחינת רמת קושי, המשחק מזהיר כבר על השלב הראשון שמדובר במשחק קשה ומאתגר ועומד במשימה יפה מאוד. כבר את השלב הראשון הייתי צריך להתחיל מחדש אחרי שעשיתי כמה טעויות שנבעו מחוסר הבנה של הממשק. וזו אולי נקודת התורפה הכי גדולה של המשחק. ישנם לא מעט פעולות בסיסיות שלא הבנתי איך לבצע, לפעמים אפילו אחרי שהצלחתי לבצע אותן כמה פעמים. דרך ההעמסה וההורדה של יחידות מספינות מסע או בניינים היא מסורבלת ולא נוחה. הדרך בה רואים את הטווח של יחידות האויב מוגבלת ליחידה אחת בכל רגע נתון, כולל יחידות של הצבא של השחקן עצמו. זה לא מעלה את רמת הקושי של האסטרטגיה של המשחק אלא פשוט מוסיף משחק זיכרון שמסרבל אותו.

הממשק החורק של המשחק פוגע גם ברעיונות הטובים שיש למשחק להציע. ליחידות במשחק יש שתי פעולות בתור, חלקן יכולות לזוז פעמיים אבל לתקוף רק פעם אחת וחלקן יכולות לתקוף פעמיים אם הן לא זזות. יש גם יחידות ארטילריה שדורשות תור שלם עבור פריסה. הבעיה היא שבשום שלב המשחק לא הסביר את הסימונים מסביב ליחידות או איך עושים פעולות מיוחדות. יש כפתור לעבור בין יחידות שעוד לא פעלו התור, רעיון מצוין אבל אם ביצעת פעולה כלשהי באחת היחידות אתה לא תעבור ליחידה הבאה בלחיצה נוספת אלא לתחילת הרשימה. לא היו להם בצוות הפיתוח אנשים שעלו על בעיה שלקח לי עשר דקות מתחילת המשחק לשים לב אליה? ולא רק שהממשק הוא לא נקודת החוזק של המשחק, על השלב השני יש משימת ליווי של כמות גדולה של כלי רכב. אמנם משימות ליווי במשחקי מחשב מעולם לא היו אהובות אבל בז'אנר הזה זה פשוט גרם לי להפסיק לשחק במצב המשחק העלילתי. למה המשחק דורש ממני להזיז את הרכבים אחד אחד, בניגוד למשחקים אחרים ששמים את היחידות האלו בתור 'שחקן' עצמאי עם אינטליגנציה מלאכותית שמזיזים את עצמם? זה לא משנה עד כמה מלאכת האסטרטגיה של המשחק מעולה אם הממשק לא נותן לנו ליהנות ממנה.