גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
המכשפה הכי סקסית והכי אנרגתית בעולם הגיימינג אי פעם חווה חוזרת אלינו לסיבוב שלישי, והיא מביאה איתה את כל המהלכים המוכרים כמו גם כמה חדשים, אבל הכיאוגרפיה קצת סובלת.
bayonetta 3 היה ללא צל של ספק משחק האקשן הכי מצופה שהיה אמור להגיע ל-Switch. אחרי ההצלחה של 2 המשחקים הקודמים, ובמיוחד עם ההגעה של שניהם לקונסולה החדשה של Nintendo, היה לו נעליים גדולות למלא. ההכרזה על המשחק הייתה לפני יותר מ-7 שנים, כאשר מידע עליו היה מועט ומפוזר. מאז קיבלנו פרורי מידע נוספים וקצת טריילרים, אבל זה לא היה אלא רק השנה בה קיבלנו סוף סוף טריילרים עדכניים כמו גם סרטוני משחקיות, ועם זה ההייפ חזר להיבנות ולעלות. אני, כמו הרבה אחרים, חיכיתי רק לשים את הידיים שלי עליו, ונהניתי ממנו מאוד, יחד עם זאת ישנה אכזבה קלה.
*ספוילרים קלים לסיפורים של שלושת המשחקים*
המשחק הראשון התמקד בביונטה שמנסה להחזיר לעצמה את הזכרונות שלה אחרי שינה בת 500 שנה, ולהבין למה כל העולם רודף אחריה. במשחק השני היא יצאה להציל חברת ילדות יקרה מגורל אכזר ממוות, והייתה תחת מגבלת זמן לעשות זאת. שני הסיפורים לא לקחו את עצמם יותר מידי ברצינות למרות ששניהם הכילו אלמנטים של דחיפות, אך bayonetta 3 הוא שונה. ביונטה מגלה על קיומם של עולמות מגבילים, וסכנה אשר מאיימת על המולטיוורס עצמו שמה לה למטרה להרוג אותה. נערה צעירה בשם ויולה מודיעה לביונטה שישנה רק דרך אחת לעצור את האיום הזה, והדרך הזאת תדרוש ממנה טיול דרך אותם עולמות מקבילים תוך התחמקות מהאיום מחדש בכל עולם אליו היא מגיעה. מההתחלה יש לנו פה סיפור הרבה יותר רציני ואפל מהשניים הראונים, ויש פה סוג של מסע הגיבור והתפתחות ביונטה מאחת אשר דואגת רק לעצמה ולקרובים לה, לאחת ששמה לה למטרה להציל את כולם.
הסיפור הזה מביא איתו שינויים רבים, בעיקר בטון ובהשפעה הרגשית שלו על השחקן. נהניתי מאוד מהאנרגיה הגבוהה של המשחקים הקודמים, מההומור, ומהסקסיות שפוזרה בנדיבות, כיאה לדמות ולמשחק. הפעם הרגשתי אחרת, והחיבור שלי אל ביונטה הרגיש חזק יותר במיוחד אחרי שראיתי אותה מגיבה אל הארועים שקורים סביבה. מעבר לרגשות הרגילים שאני רגיל ממנה, שמחה, הנאה, צחוק, גם במהלך הקרבות הכי מטורפים והאיומים הכי גדולים עליה, יש פה עצב, זעם לפעמים, ודאגה אמיתית לאחר מתחילה לחלחל פנימה. משהו אבד בסיפור הזה יחסית לקודמים, הרבה פחות הומור, הרבה פחות סקס, הרבה פחות אנרגיה מהנה, ובתמורה קיבלנו סיפור מרגש יותר, אנושי יותר, ועם גיבורה שאנו מעודדים אותה לא רק כי היא אלילה בעלת כוחות קסם מטורפים, אלא כי אנחנו רוצים להפסיק לראות אותה עצובה ואנו רוצים שהיא תנצח. לא בטוח שהרבה שחקנים יראו זאת בצורה דומה לאיך שאני ראיתי זאת, ואני לא יכול להגיד לכם בוודאות האם מה איבדנו פה שווה את מה שהרווחנו, אבל אני כן יוריד בפני Platinum Games את הכובע על האומץ לתת לנו משהו שונה והשקעה רבה יותר בסיפור במשחק אשר לא היה חובה שישקיעו בו ככה.
*סיום הספוילרים*
יש לי דבר אחד אחרון להגיד על העלילה של המשחק. היא הדבר הכי מטורף ראיתי כבר המון זמן, ומשהו יוצא דופן צץ מבעד לפיקסלים. יכולתי להרגיש כמה Platinum נהנו לעבוד על המשחק ועל הדמויות האלו, כמה השקעה רצה פה בין הקודים, כמה מחשבה עלתה על מנת לבדל בין העולמות השונים והדמויות השונות, וכמה רצון עז לתת לנו איום אמיתי על הקיום עצמו נעשה פה, ואני הרגשתי זאת. הרגשתי את השעון דופק ואת המולטיוורס עצמו מתמוטט מול העיניים שלי (ביחס לסדרת המשחקים כמובן), ואת כל מה שנלחמנו עליו עד עכשיו נעלם. האיום של שני המשחקים הקודמים נכנס לחלוטין לפרופוציה מול מה שאנו מתמודדים פה, וזה נעשה בצורה נפלאה.
מי שעקב אחרי תהליך ההפקה של bayonetta 3 יודע שזמן קצר יחסית לפני שיחרורו הייתה סערה עם המדובבת של ביונטה משני המשחקים הקודמים על עניין כספי מול Platinum Games. אני לא אעמיק בנושא, אבל רק אגיד שהמדובבת החדשה שהביאו נשמעת ממש כמו הביונטה שאנו רגילים לקבל, ואם לא הייתי מודע לכך שהיא הוחלפה מרבית הסיכויים שלא הייתי כלל מזהה זאת. כל הצוות עושה פה עבודת דיבוב נפלאה, כאשר הביונטות (כן, ברבים) וויולה זורחות במיוחד. ויוליה היא נערה צעירה שמנסה כמיטב יכולתה להוכיח את עצמה בפני כל העולם, תוך הכרה בכך שהשעון מתקתק ושאסור לה להיות משקל מת. זה הופך את האינטרקציה בינה לבין ביונטה המנוסה למרתקת, גם אם קרינג'ית לפעמים. לראות את התגובה של יולה להפרשי היכולות בינה לבין ביונטה היה משהו מאוד מעניין לצפייה, כמו גם את ביונטה לומדת שויולה היא יותר עוצמתית ממה שהיא חשבה. הדיבוב הוא מעולה והסיפור הוא טוב, יחד עם זאת הדיאלוגים היו יכולים לקבל מעט יותר שיוף. יש פה משפטים שאני לא מבין למה הם נכתבו, וחלק מהדברים שדמויות אומרות היו יכולים להיות מועברים באווירה שתואמת יותר את האווירה של סדרת המשחקים.
ובכן, ביליתי חצי מהביקורת בדיבור על הסיפור, אבל בואו נודה בעניין, כולנו פה עבור האקשן המטורף שיש ל-bayonetta 3 להציע לנו. ובכן, גם פה יש לנו מספר שינויים מעניינים, את רובם אהבתי מאוד. ביונטה, בתור מכשפה ששואבת את כוחה מהאפלה, יכולה לזמן לעצמה שדים ישירות מהגיהנום על מנת שהם יעזרו לה בקרב. במשחק הראשון הם שימשו כהתקפות סיום נגד בוסים וכסיומים חזקים לקומבואים מסויימים. במשחק השני השליטה של ביונטה גברה יותר, והיא יכלה זמנית לעטוף את עצמה באנרגיה שלהם על מנת לחזק משמעותית את כוח ההתקפה של הנשקים שלה. והנה פה, רמת השליטה שלה גוברת אף יותר, ועל ידי שימוש באומנת עתיקה ונשכחת, ביונטה מסוגלת לשלוט בהם ישירות בשדה הקרב. כמובן שהם רחוקים מלהיות הנשק היחיד שלה, ומעבר לאקדחים שלה ששקיבלו עיצוב חדש ומחודש, יש לה מגוון כלי נשק חדשים להביא את הכאב, מנבוט עוצמתי שיכול להפוך לתותח, יויוים עולים באש, מעמד של מיקרופון ועוד. הקרבות עדיין מהירים ומהנים, עם מגוון קומבואים ואת האפשרות להחליף נשקים באמצע קומבו, מה שיוצר גיוון ואת היכולת שלנו כשחקנים להתאים את עצמנו לשדה קרב עם מגוון של אויבים שונים. בחזרה קצת אחורה לשדים שלה, ביונטה יכולה עכשיו לזמן אותם באופן מלא במהלך הקרב ולשלוט בהם באופן ישיר כל עוד יש לה מספיק קסם. פנטזיית הכוח הזאת לראות שד בגובה 10 מטר מפרק אויב בגובה 2 מטר לחתיכות לא נמאסה עלי לעולם, ויחד עם זה בגלל ההגבלות של הכלי, כמו גם העובדה שביונטה עצמה חשופה לאויבים בזמן הזימון, הוא אינו עוצמתי יותר מיד.
המשחק מכיל מערכת פתיחת יכולות חדשות בדיוק כמו בקודמים רק שהפעם יש לנו גם עץ יכולות וקומבואים חדשים עבור השדים שלנו, מה שיכול לחזק אותם יותר. אבל ביונטה אינה הדמות היחידה בה נשלוט. ישנם מספר פרקים בהם אנו שולטים בויולה, ושיטת הלחימה שלה שונה משל ביונטה, ואף מותאמת עם מה שאנו רואים ולומדים עליה מהסיפור ומההתנהגות שלה. ויולה הרבה פחות מיומנת מביונטה, ועדיין לא שולטת בקסם ברמה גבוהה. הנשקים היחידים שלה היא חרב עוצמתית, חצים קסומים, והשד האישי שלה, צ'סר. היא לא יכולה להתחמק כמו ביונטה, אבל היא יכולה לחסום התקפות עד גבול מסויים, וחסימה בזמן הנכון תוביל להפעלת "זמן מכשפה" (Witch Time) אצלה, מצב בו הזמן מאט והיא יכולה ליצור נזק רציני אצל האויבים. ביונטה יכולה להיכנס למצב זה כאשר היא מתחמקת ברגע המתאים, והכלי הזה הוא עוצמתי ביותר בידיים של שניהן בשימוש נכון.
בנוסף לכך, יש לנו סגנון משחק שלישי, זה של ז'אן, חברה קרובה של ביונטה ומכשפה עוצמתית בפני עצמה. ז'אן נשלחת למשימה שונה בפני עצמה לאורך הסיפור, והשלבים שלה הם ההכי משונים מבין שלושתם. אין ספק שהיוצרים היו מעריצים ענקיים של סרטי ריגול, כל כל השלבים של ז'אן הם שלבי ריגול דו מימדיים בהם היא מתגנבת ברחבי מעבדה, מביסה בשקט שומרים, ומתחמקת ממצלמות אבטחה. זהו שינוי מאוד חד מהמשחקיות החופשית התלת מימדית של שאר המשחק, ותפס אותי לגמרי בהפתעה. אני אף צחקתי בקול כאשר ראיתי את הפתיח לשלבים האלו. אני חייב להודות, הרבה פחות נהניתי מהשלבים של ויולה וז'אן מאשר אלו של ביונטה, והרגשתי שהם עוצרים לי את הזרימה של המשחק. אהבתי את הרעיון של הגיוון פה, אך לדעתי הוא לא מבוצע בצורה הכי אידיאלית, ואם הייתי יכול במקום זאת לשחק רק את ביונטה לאורך כל המשחק, הייתי מרוצה יותר.
תראו מזה, 1,000 מילים ואני עוד ממשיך, אבל יש לי הרבה מה להגיד פה. גרפית bayonetta 3 נהדר ורץ חלק מאוד על ה-Switch. הגרפיקה פה היא נפלאה, המודלים נראים טוב, והאקשן זורם ללא הפסקה. הוא רק ב-60 פריימים באופן יציב, ללא נפילות שאני שמתי לב אליהם ועם שמני טעינה קצרים ביותר גם בהעלה של המשחק, גם בשמירות, וגם במעבר בין שלבים. השליטה פה היא חלקה ומדוייקת, ובשילוב מצלמה די טובה לא מצאתי את עצמי כמעט אף פעם במהלך הקרבות תוהה איפה אני ביחס לאויבים. ביונטה עצמה קיבלה עיצוב חדש, צעיר יותר, אשר אני לא חושב שמשרת את האווירה ואת העלילה הזאת בצורה הטובה ביותר. היא אמורה להיות מישהי מיומנת וותיקה שחוותה המון וראתה אף יותר, וזה לא בדיוק מועבר עם המראה הצעיר יותר הזה, במיוחד בדיאלוגים שלה מול ויולה.
והגיע הזמן לדבר באמת על משהו שמתרחש פה. המשחק הזה מרגיש פחות מהודק, פחות מושקע בפרטים, והכיאוגרפיה של קטעי המעבר, במיוחד בקרבות, מרגישה חלשה יותר. אני לא יודע מה קרה למיקוד של הסטודיו, שראיתי במשחק הראון והגיע לגבהים מטורפים במשחק השני, אבל משהו פה לא מגיע לאותה רמה. יכולתי לחוש את ההבדל הזה די בקלות לאורך כל המשחק, וזה ביאס אותי כשחקן שחיכה למשחק הזה המון. זה מופיע עוד מההתחלה, ברגע הגדול של חשיפת התלבושת של ביונטה, כאשר במקום להיבנות עליה היא יותר צצה לה בפריימים בודדים, והמשיך לקטע הקרב הראשוני הזה שהיה קצר ממה שציפיתי. זה גם עניין פה, כל המשחקים מורכבים מקטעי קרבות קצרים שמרכיבים את השלבים, אך פה הקרבות היו קצרים הרבה יותר מהמשחקים הקודמים, מה שגרם לי למקרים בהם אני רק נכנס ממש לזרימה של הקרב והוא מסתיים. המשחק גם הרבה יותר קל מהקודמים, אני חושב בניסיון להפוך אותו יותר ידידותי לשחקנים חדשים ש-Platinum חשבו שיגיעו כאשר הם ראו את ההייפ.
לסיכום, bayonetta 3 הוא משחק האקשן הטוב ביותר שאתם יכולים לשחק על ה-Switch היום, למרות חלק מהבעיות שלו. הוא מדליק, מהיר, מטורף, יפיפייה, ולא לוקח שום שבויים בדרך בה הוא יעביר אתכם במסע שלו. אני נפעם כמה תוכן הם הצליחו לדחוף אליו, ואני מקווה שהוא יהווה רף לא רק למשחקים הבאים, אלא לכל משחקי האקשן עבור ה-Switch בעתיד. אם אתם מעריצים וותיקים, אל דאגה, אתם תהנו ממנו מאוד. אם אתם שחקנים חדשים, אתם יכולים להתחיל פה, אבל בכל זאת הייתי ממליץ לכם להתחיל מהמשחק הראשון (ביקורת עליו על ידי אבירם לנו פה), ותחזיקו היטב, אתם יוצאים לחתיכת מסע.
bayonetta 3 זמין היום אקסקלוסיבית עבור ה-Switch.
*סוקר על גבי ה-Switch*
*עותק ביקורת סופק על ידי Nintendo*
bayonetta 3
ציון סופי - 8
8
מעולה
למרות מערכת קרב משודרגת, וסיפור רגשי הרבה יותר מהמשחקים הקודמים, מספר בעיות מונעות מהמשחק להפוך לטוב ביותר בסדרה, אך לא מונעות ממנו מלהיות משחק מעולה בפני עצמו
