הפתעה גדולה בחבילה קטנה – ביקורת המשחק Bayonetta Origins: Cereza and the Lost Demon

אני ממש מופתע, וזה לא קורא לי לעיתים קרובות. בתור שחקן וותיק מאוד של מגוון ז'אנרים, זה לא קל להפתיע אותי, כי אני מזהה הרבה פעמים טרופים ידועים, משחקיות מוכרת, ואלמנטים שחוזרים על עצמם. Bayonetta Origins: Cereza and the Lost Demon התגנב מאחורי, עצם לי את העיניים, וחיבק אותי מאחורה עם כזה חום ואהבה שלא יכולתי לחייך, ולא סיימתי לחייך עד שסיימתי אותו.

Bayonetta Origins: Cereza and the Lost Demon, בדיוק כמו שהוא רשום, נותן לנו סיפור מקור לביונטה, המכשפה הסקסית שגדלנו לאהוב ממשחקי Bayonetta שהביאו לנו Nintendo ו-Platinum Games. הוא מגיע אלינו ממש זמן קצר לאחר Bayonetta 3 (אותו סיקרתי) ונותן לנו הצצה מעניינת אל תוך העבר של ביונטה, כאשר השם שלה היה זרזה (Cereza), וכן מסתבר שככה הוגים אותו. לפני שאגש לדבר על המשחק עצמו ארצה להבהיר משהו שאמור להיות מובן אבל בכל זאת: זה לא משחק Bayonetta קלאסי. מי שמחפש זאת לא ימצא את זה פה. זה לא האק אנד סלאש מטורף עם מיליון קומבואים ונשקים שונים. זה משחק פלטפורמה מטרווניה שנראה מאוד פשוט וחמוד על פני השטח, אבל מסתיר בתוכו יותר, הרבה יותר. כמה יותר? בואו נדבר על זה.

למי ששיחק Bayonetta 1, ואזהרת ספויילר קלה פה: בטח זוכר את הילדה הקטנה שביונטה פוגשת זמן קצר אחרי תחילת המשחק. היא קוראת לעזמה זרזה, וביונטה לא מבינה מהיכן היא הגיעה. סוף הספויילר. אז מסתבר שזרזה היא אכן ביונטה שלנו, בתקופה הרבה לפני שהיא למדה את הכישורים שאנו מכירים היום אצלה במשחקים הראשיים של הסדרה. פה היא ילדה צעירה שלומדת את רזי הכשפות מהמורה שלה, מורגנה, וחיה די מבודדת בעקבות נסיבות היוולדה. היא מקדישה את חייה למטרה אחת בלבד, והיא לעזור לאמא שלה, אחד משני אנשים בלבד שהראו לה חום, אהבה, וחברות לאורך חייה. חלומות יכולים לתת לנו תקווה, והחלום של זרזה לעזור לאימה מקבל בוסט כאשר חלום שהיא חולמת מפנה אותה לכיוון יער אבלון, יער מסוכן שנאסר עליה להיכנס אליו. כל מי שנכנס בעבר לא יצא משם, והוא מכיל סכנות שאפילו מכשפות מנוסות, על פי מורגנה, יתקשו להתמודד איתם. אבל ילדים מאמינים בעצמם הרבה יותר משהמבוגרים יכולים לחלום, ובעקבות כך זרזה יוצאת למסע שישנה אותה ואת גורלה לעד.

חלומות זה טוב, אבל זרזה שלנו היא ילדה, וכוחות הכישוף שלה לא מפותחים או חזקים במיוחד. פה בדיוק נכנס צ'סר, שד שזרזה הצליחה לזמן וללכוד בתוך הבובה שלה. מהר מאוד הם מבינים שעל מנת ששניהם ישרדו ועל מנת שצ'סר יחזור חזרה לגהנום, עליהם לעבוד יחדיו. Bayonetta Origins: Cereza and the Lost Demon הוא משחק קו אופ לשחקן יחיד, כאשר הגיוסטיק השמאלי שולט בצ'סר והימיני בזרזה. בהתחלה חשבתי שזה יהיה נוראי להתרגל אליו, כיוון שהמוח שלנו לא ממש מחווט לשחק משחק שלם בצורה כזאת, אבל לא רק שהשליטה הזאת ניתנת להתרגלות, כמו שקרה אצלי, אלא שהיא לא קבועה, ובהרבה מאוד חלקים יהיה  ניתן לחזור לשליטה רק באחד מהם, מה שמקל המון על הניווט ברחבי העולם.

צ'סר עצמו, כיאה לשד, מהווה את עיקר כוח הלחימה במשחק. הטלפים שלו הם הנשק העיקרי שלו, ולאורך המשחק הוא ילמד יכולות וצורות שונות שיקנו לו גם יכולות ייחודיות לכל צורה. היכולות משמשות בצורה חלקה גם לקרבות וגם לעזרה בהתמודדות עם מכשולים ביער, וכניסה לאזורים חדשים וישנים. שוב, זאת לא משחקיות ביונטה קלאסית, יחד עם זאת, היא מאוד מהנה בדרכה ונותנת לנו אפשריות שונות להתמודד עם אויבים שונים. זרזה עצמה אינה יכולה לתקוף את האויבים, אבל שימוש בקסם המיוחד שלה יכול להחזיק אותם במקום לזמן מסויים, מה שכן מאפשר לצ'סר עצמו לסיים את העבודה. לאורך הזמן נוכל לשדרג את היכולות גם של זרזה וגם של צ'סר, כמו התקפות משולבות, יכולות חזקות יותר, ואת היכולת להחזיק יותר מאויב אחד במקום בו זמנית. אני מצאתי את עצמי נהנה מאוד ממערכת הקרב, במיוחד כאשר היא פשוטה להבנה אבל דורשת מעט יותר תחכום מאשר רק לחיצה על כפתורים. הבוסים במשחק מהווים נקודה חיובית במיוחד, כאשר לא רק שכל אחד מהם שונה מאוד אחד מהשני והדרך להבסה שלהם היא שילוב של רפלקסים, מחשבה, והבנה של נקודת החולשה שלהם, הם גם מחוברים אל הסיפור המתמשך ומהווים נקודות בולטות לאורך הנרטיב, מאשר סתם אויב חזק שאנו נתקלים בו פתאום באמצע.

הסיפור של זרזה וצ'סר, המסע שהם עוברים יחד ובנפרד, תהליך הגדילה והלמידה שלהם, מהווים עבורי את הכוח המניע מאחורי המשחק והסיבה העיקרית שבגינה נהניתי ממנו עד סופו הלא קצר. לא ציינתי זאת, אבל למשחק שנראה שהוא מכוון לקהל יעד צעיר יותר, מדובר בכל זאת על חוויה שתיקח בערך 15 שעות של משחק עד לסיום, משך זמן שהמשחקים הראשיים של ביונטה לוקחים בערך. זה מאוד מכובד שללא האקשן המטורף של ביונטה, הוא הצליח עדיין למשוך ולחזיר אותי אליו פעם אחר פעם.

ניסיתי לחשוב על זה, ואין לי המון דברים שליליים שאני יכול להגיד על המשחק. הוא לא מרגיש ארוך מידי או קצר מידי, הוא מאתגר בלי להיות מתסכל, מערכת הקרב שלו מעניינת ומתפתחת מעט עם הזמן ועם יכולות חדשות שאנו פותחים, העולם שלו מעניין, והדמויות ממש תפסו אותי בלב. יחד עם זאת, נקודה אחת שכן מפריעה לי ממש נוגעת לדיבוב במשחק. כל הדמויות מדובבות פה, ובאופן כללי רמת איכות הקול היא גבוהה מאוד. לזרזה עצמה יש קול ילדותי ומנעד ילדותי, אך היא לא מעצבנת ואף פעם לא נמאס לי לשמוע אותה. אבל צ'סר, ובכן, פה יש לי בעיה. לצ'סר עצמו אין קול משלו, ומה שהוא אומר מועבר על ידי הקריין שעושה קול עמוק ומפחיד (או לפחות מנסה להיות עמוק ומפחיד). זה מסתדר עם התמא של אגדה, כמו סיפור שהורה מקריא לילד ונאלץ לתת קולות שונים לדמויות, ובכל זאת, הייתי מעדיף שיהיה לו קול משלו. הקריין לא מצליח להעניק לו קול שאני מרגיש שהיה לו באמת בתור שד מהגיהנום. חוץ מהנקודה הזאת באמת שאין לי תלונות על המשחק, ובסופו של דבר אני מוצא אותו כאחד מהמשחקים היותר טובים בסדרה.

Bayonetta Origins: Cereza and the Lost Demon הוא משחק קסום, חמוד, מעניין, בעל עלילה מעניינת, דמויות טובות, משחקיות ייחודית שמשלבת בצורה טובה את 2 הדמויות השונות, מוצב בעולם שכיף לחקור ומראה לנו היטב חלק ממה שהפך את ביונטה לדמות שאנחנו כל כך אוהבים היום.

*סוקר על גבי Nintendo Switch*
*עותק לסיקור סופק על ידי נינטנדו ישראל*