יורים ונהנים, כבר עשר שנים – ביקורת האוסף Bayonetta & Vanquish 10th Anniversary Bundle

ירי ללא הפסקה? יש! אויבים בכמויות מסחריות? יש! חידוש גרפי שמתאים לימנו אנו? יש! שני כותרים שהפכו למשחקי פולחן? דאבל יש! עלילות מרתקות שיצמידו את התחת שלכם לספה? קצת פחות, אבל היי, למי אכפת כשהם מספקים קטעי פעולה עוצרי נשימה? השאלה היחידה שעדיין אין לה מענה היא האם שווה לחזור למשחקים שיצאו לפני עשר שנים עם כל מה שיש מסביב. תכניסו מחסנית, את התשובה תקבלו בהמשך הביקורת

לפני עשר שנים הגיעו אלינו היישר מיפן שני משחקים, מבין לא מעט ששטפו את השוק, עם אג׳נדה מאוד ברורה – הם כאן כדי שלנו יהיה כיף, נוכל לפרוק עצבים על אויבים בגדלים וצורות שונים מבלי לשקוע יותר מדי בעלילה ולא משנה כמה היא מתיימרת להיות עמוקה, קודרת או פוליטית. בקיצור שיהיה כיף כמו שרק היפנים יודעים לעשות. כעת הם חוזרים באוסף חדש – Bayonetta & Vanquish 10th Anniversary Bundle.

כל אחד מהם לקח אותנו לכיוון שלו ולא משנה מה הביקורות אמרו, הם עשו את העבודה ותוך זמן יחסית קצר הם הפכו למשחקי פולחן אמיתיים שאנשים חרשו עליהם, דיברו עליהם, והתלהבו מהם עד שהקונסולה החלה להעלות עשן. במקרה שלי, המשחק האחרון לפני שקונסולת ה-Xbox 360 שלי עשה חיקוי לסאורון והציג את העין האדומה היה Bayonetta, כמה דקות אחרי הכתוביות כבר ארגנתי את ההלוויה.

ועכשיו אחרי שחלקנו כבוד לקונסולת הדור הקודם, בואו נדבר על כל אחד מהם בקצרה בשביל אלו שרק שמעו עליהם או רק רוצים להעלות קצת זכרונות נעימים שטופי דם. לאחר מכן נרחיב עליהם טיפה יותר כי בת׳כלס אין ביניהם יותר מדי הבדלים ומיד תבינו למה. נתחיל בגברת שבאה לעשות גיהנום עלי אדמות לכל דבר שמיימי כי … למה לא. גבירותי ורבותי, קבלו את Bayonetta.

אז מה הסיפור של Bayonetta? אחרי 500 שנה של תנומה שלא נגמרה מתעוררת מכשפת האומברה העונה לשם ביונטה והיא לא ממש זוכרת כלום, חוץ מכמה פלאשבקים ורצון עז לסוכריות על מקל. לפני שהיא מספיקה להבין מי מה מו – יצורים שמימיים מנסים למחוק אותה מעל פני האדמה. סה״כ לגיטימי. ביונטה חוברת לקלישאות מערביות בעיניי היפנים, ז״א סוחר נשק שחור ומאפיונר שמזכיר את ג׳ו פשי ובעזרת ארבעה אקדחים (שניים על העקבים ו-שניים בידיים), שיער רצחני והמון סקס אפיל מרומז היא יוצאת לקרב להשבת הזיכרון והאיזון לעולם.

בפינה השמאלית ניצב Vanquish. מה קורה ב-Vanquish אתם שואלים? אז כדור ארץ במצב לא להיט, בגלל פיצוץ האוכלוסין והמשאבים ההולכים ואוזלים. כולם מסתמכים על פרובידנס, מושבת חלל המופעלת על ידי אנרגיה סולרית, שתסייע להם.

כמובן שאת הכיף חייבת להרוס קבוצת מורדים שמשתלטת על המושבה ומנצלת את הטכנולוגיה כדי להרוס ערים אחרות. איך מטפלים במצב? בעזרת יחידת נחתי-חלל מיוחדת ומאומנת הכולל את סוכן-העל סם גדעון, שעמוס בנשקים מכף רגל ועד ראש ושיעשה הכל בשביל להציל את המצב, או יותר נכון – אתם תעשו הכל בשביל להציל את המצב.

אהבתם את הרעיון מאחורי המשחקים? יאללה, בואו נפרק אותם לגורמים. בשני המשחקים המשחקיות קלה, פשוטה, נלמדת ונשלטת מאוד מהר עם המון שילובים ומהלכים שדי חוזרים על עצמם ולא ממש נותנים גיוון משמעותי אבל היי, למי אכפת. בתכל׳ס אין כמו משחק שמהרגע הראשון שמתחילים לשחק בו ועד לכתוביות הסיום הוא זורם ומהנה, כזה שלא גורם לכם לחשוב יותר מדי, תוך שילוב מהלכי סיום משעשעים שתורמים לחוויית המשחקיות. לא צריך להסתבך יותר מדי ולשבור את הראש עד שמבינים איך להתמודד עם מה שקורה מסביב, פשוט נכנסים פנימה ויאללה בלאגן. כמו כל משחק בז׳אנר הקסום הזה ניתן כמובן לשדרג את הנשקים כולל כל מיני עם שיפורים שעוזרים להתמודד עם בוסים ענקיים והזויים שמחכים לנו בסוף כל שלב, אבל כמו שאמרתי הם בסופו של דבר לא ממש בעיה והכיף לא מפסיק לטוס מהקנה.

כבר לפני 10 שנים הגרפיקה בשני המשחקים הייתה מדהימה ועכשיו שהיא עברה שדרוג ל-4K ו-60FPS (כמו שהבטיחו לנו), כך שהיא עדיין נראית מעולה. כאילו רק אתמול הם יצאו לאוויר העולם בשביל שכולנו נוכל לחוות את הכיף הזה. הקרבות נראים מעולה, הם חלקים, זורמים ומהנים אבל מצד שני קטעי המעבר עדיין נותרו הרחק מאחור, בביונטה אנחנו מתמודדים עם תמונות סטטיות המלוות בדיבוב וסיפור עמוס קלישאות יחסית טיפשיות שנועדו להעביר אותנו לזירת הקרב הבאה. ב-Vanquish הסרטונים יפים יותר וסיפור עמוס קלישאות שנוגעות לצורה שבה יפניים תופסים את המערביים, אבל שוב, אין לי בעיה יותר מדי גדולה עם קטעים כאלה במיוחד כשזה דבר שדי מאפיין משחקים פעולה יפניים. לפחות לגבי ביונטה, אם כבר עושים חידוש ושיפור עדיף ללכת איתו עד הסוף.

גם מבחינת הסאונד והפסקול באוסף ניתן לחלק את זה לשניים מאותן הסיבות, כשזה מגיע לקרבות וללחימה – הם מצוינים. האפקטים, המוזיקה, קולות הקרב ורעשי הרקע פשוט עושים את העבודה. הדיבוב לעומת זאת די זוועתי, הוא מפוצץ קלישאות רעות, אמירות שנשמעות כמו קטעי טקסט שהולחמו יחד כי היה צריך להשלים זמן מסך והתוצאה – טיפשית וסתם מבאסת את חוויית המשחק, נכון שעברו עשר שנים אבל זה מרגיש כמו משהו שאפילו לא היה מקובל לפני 100 שנה, מה הבעיה לקחת תסריטאים מערביים או לפחות יועצי תסריט מערביים (כי שוב, הטון והסגנון קורץ לשם) כדי שיחוו את דעתם. לא ברור אם זה היה הופך את הכל למדהים אבל הדבר הבטוח שזה לא היה עד כדי כך מביך!

מבחינת אורך החיים אין עוררין לגבי שניהם, במבחן הזמן שני המשחקים שורדים נפלא והכיף חוזר שוב ושוב, גם כשיש כל כך הרבה דברים טובים וענקיים מסביב, ואם הייתי צריך להמר – אנחנו נראה מהדורת 25 שנה של שניהם עם עוד איזה חידוש גרפי אבל עם אותן סצנות מעבר איומות. היתרון הגדול והעצום בז'אנר משחקי הפעולה היפניים מלאי הלחימה והאלימות הוא שתמיד כיף לחזור אליהם לעוד סיבוב פרוע.

בשורה התחתונה צמד המשחקים בני העשור של חברת Platinum Games חוזרים לסיבוב מחודש יחד במחיר סביר לכל כיס לקונסולות PlayStation 4 ו-Xbox One עם גרפיקה מחודשת ומחודדת, סאונד מצוין וקרבות נפלאים וממכרים, מצד שני יש גם סיפור קלאשתי בטירוף, סצנות מעבר טיפשיות עד מאוד, דיבוב שהיה צריך להשתחרר מנקודת המבט היפנית, אבל כמו שאמרתי בהתחלה – עם כיף כזה, למי אכפת!

*עותק לביקורת סופק על ידי חברת עדלי יונייטד, יבואנית Sega בישראל. Bayonetta & Vanquish 10th Anniversary Bundle זמין לצרכן במחיר מומלץ של 169 ש"ח בחנויות המובחרות.