לקום אתמול בבוקר, גרסת התיכון – סיקור הסרט "לפני שאפול"

"לפני שאפול" הוא סרט גאולה על נערת תיכון מגעילה שלומדת מה באמת חשוב בחיים, אבל האם הסרט מביא למסך בצורה טובה את ספר רב המכר עליו מבוסס, או שמרגיש כמו חיקוי תיכוניסטי עצלן לסרט "לקום אתמול בבוקר"? המשיכו לקרוא.

"לפני שאפול" מתחיל עם סמנתה קינגסטון (אותה משחק זואי דוץ') כשהיא מתעוררת וצריכה להתכונן לבית הספר בחג אהבה שהמציא הסרט בשם Cupid Day (כמו חג אהבה, Valentine's Day, אבל רק ב-12 בפברואר במקום ב-14). סמנתה היא הדמות המרכזית שלנו, ואנחנו מאוד מהר מגלים בדיוק איזו מן בחורה היא – היא הבחורה הרשעית ומגעילה הקלישאתית שראינו אינספור פעמים בסרטים, סדרות ולצערנו הרב בפייסבוק וטוויטר של היום. אנחנו גם לומדים להכיר את חברותיה, ואת העובדה שהיא חלק מקבוצת בנות שנחשבות לבנות הכי מגעילות בבית ספר (פחות או יותר כמו Mean Girls בכיכובה של לינדסי לוהן), יפות, סקסיות, שטחיות וכמובן מרושעות לכולם.

אנחנו עוקבים אחריה לאורך כל היום, היא מספרת שהיא מתכננת לאבד את בתוליה לבן זוגה הספורטאי האידיוט, אנחנו רואים אותה שותה אלכוהול ומתנהגת כמו כלבה לכולם, והיא והחברות שלה מתייחסות בצורה נוראית לאחת הבנות הלא פופולריות של התיכון. היום בא לסופו עם תאונת משאית שבאה משום מקום שהורגת ככל הנראה את סמנתה וחברותיה, אבל מסתבר שלא. סמנתה מתעוררת שוב, חושבת שזה רק חלום רע ולאט לאט מגלה שהיא חיה את אותו היום שוב ושוב ללא שום שינוי לתוצאה הסופית של הערב.

היו מספר סרטים עד כה שביצעו את האפקט העל טבעי של להתחיל את היום כל פעם מחדש, סרטים כמו "קצה המחר" ו"לקום אתמול בבוקר" נתנו לנו את האפקט באופן מהיר ומובן, והסרט הזה עושה זאת גם. אולי זה בגלל שראינו סרט מסוג זה בעבר או בגלל שהשחקנית זואי דוץ' עושה עבודה מצוינת בלהביע את רגשותיה ואת המצב בו היא נמצאת בצורה טובה, אבל אנחנו לומדים מאוד מהר להבין מה קורה ולאן הסרט הולך, ופה אנשים אולי ירגישו שהסרט לא בשבילם. כל מה שקרה עד עכשיו מאוד ברור לנו שמוביל לגאולה של סמנתה, כמו שראינו את ביל מארי הופך ממגעיל ואנטיפט לאדם מאושר עם השקפה נהדרת על החיים, פה אנחנו רואים את דרכה של סמנתה מנערה מגעילה למישהי שתתן משהו חיובי בחייה.

למרות שהרעיון של לראות את סמנתה לאט לאט משפרת את גישתה על העולם ואנשים אחרים נשמע משעמם, בעיקר עם העובדה שאנחנו רואים את אותם האירועים מתרחשים שוב ושוב, הסרט עושה זאת בצורה מאוד טובה – כל פעם חושף לנו עוד על מערכת היחסים שלה עם אנשים אחרים בחייה, ומוסיף עוד שכבות לדמות שנראתה עד כה שטחית. אפילו כשאנחנו רואים את אותו היום קורה שוב ושוב, כמו ב"לקום אתמול בבוקר", כל יום מרגיש שונה כי הפוקוס של היום, סמנתה, מרגישה שונה אחרי כל פעם שהיא מתעוררת לבית הספר. אנחנו רואים אותה עוברת (בדומה לדמותו של ביל מארי) את 5 שלבי האבל (הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה) שמאוד הגיוני לראות מישהי במצבה עוברת, רק חבל שהיא עוברת אותם כל כך מהר על מנת להגיע למוסר הסיפור.

"לקום באתמול בבוקר" הוא סרט שעשה את הפורמט הזה בצורה הכי מושלמת, גם בגלל המשחק המצוין והמבדר של ביל מארי, אבל גם בגלל שהכל הרגיש מאוד טבעי וחלק. הוא לא מגיע למסקנה שהוא צריך לשפר את עצמו ואז הוא יוצא מהלולאה, הוא משתפר בגלל שהוא רוצה ויכול. "לפני שאפול" לא נותן מספיק זמן בשביל התפתחות זו ולכן הוא יכול להרגיש מעט ריק ובעל מטרה להטיף, ופה נחשף החוסר הכי גדול של הסרט. אני לגמרי בעד הטפה לצעירים על הערכים הנכונים בתיכון ובכללי לחיים, אבל אף תיכוניסט שיראה את הסרט הזה לא ימצא את עצמו מושפע ויאמין לתיכון שהסרט מספק. כל הדמויות מרגישות שטחיות וסטריאוטיפיות לצעירים שהוליווד מאמינה שקיימים בתיכון. חוץ מסמנתה, כל דמות תיכונית מרגישה חסרת עומק וקלישאית, מהספורטאי חסר המוח ועד הבחור הטוב המאוהב.

השירים שנבחרו עבור הסרט גם לא עוזרים בלמכור את הסרט לקהל היעד שלו – כל השירים נשמעים קלישאים וישנים עבור שנת יציאת הסרט, רוב הסיכויים כמהלך קמצני מצד ההפקה. למרות זאת, הפסקול של הסרט והצילום מחזקים מאוד את העולם החלול שקיבלנו, המוזיקה מצוינת ומספקת אווירה ורגש להרבה מהסצנות של הסרט, והצילום של הסרט פשוט מדהים, כל שוט נראה מאוד מקצועי ומאוד אותנטי. אבל, בסופו של יום, מה שחשוב זו הדמות המרכזית אליה אנחנו צריכים להתחבר לאורך כל הסיפור, וזואי דוץ' עושה עבודה מצוינת לאורך כל הסרט.

"לפני שאפול" הוא סרט טוב. למרות שמספר ההחלטות למוזיקה והסביבה של סמנתה פוגעות בעוצמה של המסר הסופי, ויכולים אף לגרום לרבים מאיתנו לגלגל את העיניים, הסרט עדיין מאוד נאמן לספר המקור שלו ומספק לנו משחק נהדר של הכוכבת הראשית יחד עם סיפור קטן ומעניין שנתמך על ידי מוזיקה וצילום נהדרים. "לפני שאפול" הוא לא טוב כמו "לקום אתמול בבוקר", אבל בואו נודה שזה צל שלא קל לצאת ממנו.