Big Daddy's Home. Again- סיקור BioShock Collection

היה טוב, נשאר טוב, רק שעכשיו, זה ברזולוציה טובה יותר. הנה מה שחשבתי על האוסף של BioShock:

אלא אם כן חייתם מתחת לסלע כמו פטריק במשך כל הדור הקודם של תעשיית הגיימינג אז בטח שמעתם על טרילוגיית המשחקים עטורת השבחים בשם BioShock. אז למי מכם שלא הייתה לו אפשרות לרכוש את המשחקים בדור הקודם (PlayStation 3 ו- 360 Xbox) חברת 2K הוציאה אוסף של שלושת המשחקים באיכות משופרת של 1080p במקום 720p (לשחקני PC הסיקור הזה לא מאוד משנה כי שם הגרפיקה ניתנת לשינוי, אבל יש כמה שינויים בגרסאות החדשות אז תשארו בכל מקרה).

חוץ מהגרפיקה המשופרת, מי שקנה את האוסף (דיגיטלית או פיזית) יקבל את כל ההרחבות שיצאו למשחקים, בנוסף לכך שברחבי המשחק הראשון מוחבאים פריטים (Collectibles) אשר לוקחים אותכם ישר לסרט דוקומנרטי על יצירת המשחקים בשם "Imagining BioShock" לי היה את המזל (או היכולת) למצוא את אחד מהפרקים הללו מוחבאים בתוך איזה מחסן מעופש, וככה זה נראה:

וככה נראה הראיון עצמו:

להשיג את הראיון היה ממש מגניב והרגשתי מסופק מאוד, כי הוא היה במקום שממש קשה להגיע אליו, הייתי צריך לעבור Big Daddy וכמה Splicers מעצבנים במיוחד. במקרה ואתם לא מכירים את המשחק, אני אסביר מי אלה האוייבים הללו בהמשך.

עלילה:

בתור מי שלא יצא לו לשחק בשני המשחקים הראשונים בסדרה, ידעתי שהעלילה בהם ידועה במדהימותה, לכן לא יכולתי לחכות ולהתחיל לשחק בהם, ואני חייב להגיד שקצת התאכזבתי… עלילת שני המשחקים הראשונים מתרחשת בעיר הדמיונית Rapture אשר, תאמינו או לא, ממוקמת מתחת למים!

המשחק הראשון: בזמן שאתם מגיעים לעיר במשחק הראשון היא כבר בשלבי גסיסה מתקדמים והיא מלאה באנשים שהשתגעו בגלל הסם שאותו חילק מייסד העיר Andrew Ryan. אנשים אלו נקראים Splicers ורוב המשימות דורשות מכם לעבור בתוך "נחילים" שלהם. האיש שמנחה אתכם ברוב המשחק והוא בעצם ה"איש הטוב" נקרא Atlas, והוא בעצם המורד הראשי שנלחם ב-Ryan. הוא מדבר אתכם דרך רדיו קטן שמצאתם בתחילת המשחק ונראה שהוא רוצה לעזור לכם, האמנם?

המשחק השני: המשחק BioShock 2 היה הגרוע ביותר לדעתי מבין כל השלושה, אבל מבחינה עלילתית, הוא היה יותר טוב מהראשון. במשחק זה אתם לוקחים פיקוד על 'Subject Delta', שהוא בעצם ה"Big Daddy" הראשון שהתמזג בהצלחה עם "אחות קטנה", אבל לאחר שגם הילדה וגם דלתא התחברו יותר מדי, Sofia Lamb, אמה של הילדה שאחר כך מתברר לנו ששמה Elinor, מורה לדמות שלך לירות לעצמה בראש. עשר שנים אחרי מותו, דלתא הוחזר לחיים ויוצא להילחם בסופיה ולהחזיר את אלינור בחזרה אליו, נוגע ללב? כן. קיטשי? עוד יותר. אם במשחק הראשון הגעתם לעיר גוססת, במשחק השני הגעתם לעיר מתה, כמעט כל תושבי העיר הם Splicers ומי שלא, מפחד מדי לצאת החוצה. הפעם, אין פה מרד. העיר מנוהלת ע"י Sofia אחרי מות מייסד העיר Andrew Ryan, ובניגוד ל-Ryan שהאמין בכוח הפרט ועצמאותו, Sofia מאמינה בכוח הרוב ושולחת את כל העיר לרדוף אחריך כדי שלא תמצאו את Elinor, האם היא מצליחה? אתן לכם לגלות לבד.

המשחק השלישי: במקום לעקוב אחרי Rapture, המשחק השלישי עוקב אחרי העיר Columbia אשר אמורה לייצג את החלום האמריקאי בהתגלמותו. הער נמצאת בגובה 15 אלף רגל (אם אני זוכר נכון), והיא לא רק מנותקת לגמרי מהעולם החיצוני, היא גם מתכחשת אליו ורואה בו כמקור זיהום, עד כדי כך שברגע ש-Booker DeWitt (שאותו אתם תשחקו במשחק) מגיע לעיר, הם מכריחים אותו שיעבור מאין טבילה דתית בשביל שיתנקה מהעולם החיצוני.

"מחילה היא הדרך היחידה לתוך העיר". DeWitt, סוכן של חברת Pinkerton National Detective Agency, נשלח למצוא אישה צעירה בשם Elizabath ולהביא אותה אל מי ששכר אותו. המשימה לא מתנהלת כמתוכנן ובין השניים נרקם קשר רומנטי, והם מנסים לברוח יחד לפריז, עיר שאליזבת' הפצירה שתמיד רצתה לראות. למרות ששחיקתי במשחק השלישי בקונסולת הדור הקודם שברשותי וסיימתי אותו כמה וכמה פעמים, עדיין אין לי מושג מה הסוף של המשחק אמור להביע, אם סיימתם אותו אני בטוח שאתם מרגישים כמוני.

סיכום קטגוריית עלילה- בגדול, העלילה של כל משחק בנפרד טובה מאוד, לי קצת הפריעה הצורה שבה המשחק מציג את העלילה ודורש מכם למצוא את ה"יומנים" בשביל באמת להבין את הכל, ואתם בעצם יכולים לעבור את כל המשחק בלי בכלל להתמקד בעלילה, אבל במשחק השלישי היא מוצגת בצורה הרבה יותר טובה לדעתי, וגם העובדה שהדמות שלכם אשכרה יכולה לדבר מוסיפה המון לעומק של הדמות שלכם ולהרגשת הסימפטיה איתה. בקיצור, בקטגורית העלילה- Well Done 2K.

אוייבים:

 למרות שאפשר לכלול את חלק זה ביחד עם העלילה, החלטתי להפריד אותם בגלל האוייבים הייחודיים שיש במשחקים.

במשחק הראשון אתם תלחמו לרוב ב-Splicers שהם, כמו שציינתי קודם, אנשים שהשתגעו וכרגע שולטים בעיר. רובם הם אנשים רגילים שפשוט השתגעו והם מחזיקים נשקים רגילים, ממוט ברזל ועד רובה, ואפילו רימונים, אבל יש Splicers שמחזיקים ביכולות מיוחדים אשר נקראים Houdini Splicers ולהם יש יכולות להיעלם ולצוץ במקומות שונים (הם מעצבנים ברמות). יש גם את ה-Spider Splicers שהם מחזיקים נשקים דמויי-וו ויכולים לטפס על קירות ותקרות. בנוסף ל-Splicers יש את ה-Big Daddies שהם מכונות לרוב אשר לובשות שריון דמויי חליפת צלילה ישנה, והם שומרים על ה"אחיות הקטנות". אני אתן לכם עצה, אם אתם משחקים על הרמה Hard, תתרחקו מהם.

במשחק השני אתם תתקלו באותם אוייבים בדיוק, שזו אחת הבעיות שלי עם המשחק השני בסדרה- חוץ מהעלילה שלו הוא לא מציע שום דבר חדש, ובעצם חוץ מהקטע ש-Bid Daddies אחרים לא יתקפו אתכם כי אתם בעצמכם כזה, והעובדה שיש עוד אוייב אחד בלבד שנוסף, שנקרא Brute Splicer והוא פשוט Splicer רגיל רק חזק וגדול יותר, אין שום שינוי באוייבים.

במשחק השלישי אתם תלחמו בעיקר בשוטרי העיר אחרי שאתם הפכתם מבוקשים על ידם. אני לא יכול לספר לכם יותר כי זה יפגע בחוויה של מי שהולך לשחק במשחק בפעם הראשונה, אבל אתם הולכים להילחם בציפור גדולה, מאוד גדולה. אז לסיום קטגוריה זו, האוייבים מאוד מגוונים במשחקים אבל הייתי שמח אם במשחק השני היו יותר הבדלים בהם.

משחקיות: 

המשחקיות באוסף לא השתנתה בכלל ברמה הבסיסית שלה בהשוואה למשחקים המקוריים, יש לכם בצד ימין רובה, בצד שני יד עם כוחות מיוחדים (Plasmid), אך מה שכן ישתנה זו הזרימה של המשחקיות עקב השדרוג לקונסולות חזקות יותר. המשחקים רצים ממש חלק ואין בכלל נפילות של פריימים. כמו כן, אני תמיד העדפתי את השלט של ה-PlayStation 4 לעומת השלט של ה-PlayStation 3 ולשחק במשחקים עם השלט הזה הרגיש הרבה יותר נוח (בנוסף לעובדה שיורים עם R2 ולא R1 כמו בדור הקודם). בנוסף, האוסף הביא עימו את כל ההרחבות שיצאו למשחקים, אבל מסיבה לא מובנת לא קיבלתי את ההרחבות של שני המשחקים הראשונים אז אם מישהו רוצה לקרוא על ההרחבות הוא מוזמן לעשות את זה פה. ההרחבה של המשחק השלישי נקראת Burial At Sea, והיא חוזרת לעיר Rapture, אבל אתם תשחקו את אותה דמות מהמשחק השלישי במעין יקום מקביל, ואם אי פעם תהיתם "למה אי אפשר לראות את Rapture בתהילתה במלאה"? אז ההרחבה הזו בשבילכם- היא מציגה את העיר לפני שהיא נהרסה והיא נראית מדהים.

הבעיה שיש לי עם ההרחבה הזאת שהיא קצת "עוד מאותו דבר", שוב משימות, שוב חיפושים של דברים ושוב עלילה טובה. אז למרות שהמשחקיות טובה בכל שלושת המשחקים, בנפרד היא מעולה- האוסף קצת הורס את החוויה לדעתי בגלל הדמיון בין כל שלושת המשחקים, מה שהופך למשעמם לאחר לא הרבה זמן.

פסקול ושמע: 

אוי שאני לא אתחיל לדבר על הפסקול. אם אתם אוהבים ג'אז אז כל משחק יהיה תענוג לאוזן שלכם, ואם אתם לא אוהבים ג'אז, אתם תאהבו ג'אז עד שתסיימו לשחק באוסף. אבל באמת, BioShock זה אחד המשחקים היחידים שאני יושב בבית ושומע את הפסקול שלו מבלי לשחק, אבל גם פה לדעתי האוסף נופל קצת- בזמן הקצר ששיחקתי במשחק המקורי על ה-PlayStation 3 שלי אני זוכר שזמני הטעינה הארוכים יחסית הזרימו יותר מוזיקה נעימה לאוזן שלי, אני יודע שזה טיעון קצת מוזר אז תקחו אותו בערבון גדול. השמע הכללי המשחק גם מעולה (באוסף ובמשחקים המקוריים כאחד), כל רובה מרגיש שונה (שמעת את זה Deua Ex?), הדמויות מרגישות כאילו הן באמת מדברות עם רגש וגם, אם תאזינו ממש טוב, תוכלו לשמוע קריאות של לווייתנים שנמצאים מחוץ לעיר מדי פעם. אז פסקול ושמע? למרות שהוא מצויין בכל משחק, אין הבדל בין המשחקים המקוריים לבין האוסף.

לסיכום, כמו שהפתגם העתיק אומר "מה שלא שבור, אל תתקן" וככה בדיוק הרגשתי. לא היה שינוי משמעותי בין האוסף לבין המשחקים המקוריים (חוץ מהעובדה שב-BioShock 2 היה מצב מרוצה משתתפים שהוסר באוסף וחבל שכך), וגם הגרפיקה לא הרגישה לי הרבה יותר טובה (היו שינויים אבל לא גדולים) למרות שכל האוסף הזה יצא במטרה להראות את המשחקים במלוא הדרם. אז עצה ממני, אם לא שיחקתם במשחקים אף פעם אז תקנו את האוסף, בלי שום ספק, אבל אם כן שיחקתם? תשמרו את הכסף, יש כל כך הרבה משחקים טובים שהולכים לצאת בזמן הקרוב שחבל להוציא אותו על משחק שכבר שיחקתם.