זה טוב להיות המלך – סיקור לסרט "הפנתר השחור"

זכיתי לקבל את פניו של המלך טצא'לה על המסך הענק של IMAX ולראות האם השבח המוקדם של "הפנתר השחור" הוא מוצדק

לפני שאכנס לעלילת "הפנתר השחור" והגיבור שלנו, אני חייב להגיד שהסרט היה מופלא על מסך ה-IMAX בתלת מימד. אני לרוב לא הולך לסרטים בתלת מימד בגלל שהרבה פעמים אני מתאכזב שהתלת מימד הוא די שטחי, אבל בסרט זה התלת מימד היה די טוב עם מספר אפקטים שהחמיאו לתלת מימד ובכלל לראות את זה על מסך ה-IMAX היה אדיר בגלל שאתם זוכים לראות את המדינה האפריקאית ווקאנדה במלוא תפארתה על המסך הגדול בארץ.

הסרט מתחיל (כצפוי) מאיפה שעזבנו את טצא'לה (צ'דוויק בוזמן) בפעם האחרונה שראינו אותו, בסוף של "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" עם אביו מת והוא עולה לשלטון המלוכה של המדינה האפריקאית ווקאנדה. למרות שאנחנו מכירים כבר את הפנתר השחור מ"מלחמת אזרחים", הסרט עושה עבודה טובה בלהכיר לנו מחדש את טאצ'לה ואת הממלכה שלו.

אנחנו מקבלים סיפור רקע על הפנתר השחור באנימציה ממוחשבת יפה, זוכים לראות את ווקאנדה היפה ואת השבטים שמרכיבים אותה ומכירים את טאצ'לה מחדש, רק הפעם לא בתור הגיבור בחליפה השחורה שמחפש נקמה על אביו, אלא בתור המלך החדש, בתור מנהיג. הכותבים ב-Marvel ממשיכים להראות שהם יודעים לפתח את הנוסחאות לכל סוגי סרטי הקומיקס ובמקרה של "הפנתר השחור" הם מראים שהם יכולים לבנות סרט בודד על גיבור-על כשזה לא ההופעה הראשונה של אותו גיבור.

אחרי ההכתרה של טצ'אלה, הוא יוצא למשימה הראשונה שלו בתור מלך- לתפוס את הנבל Claw (אנדי סירקיס), שפגשנו בפעם הראשונה ב"הנוקמים: עידן אולטרון". אנחנו מקבלים סצנת מרדף מאוד מגניבה בדרום קוריאה (ככל הנראה בשביל השוק האסייתי) ואת החשיפה שדמותו של מייקל ב. ג'ורדן קילומונגר הוא הנבל המרכזי של הסרט, וזו לדעתי בחירה מצוינת.

כמה שאני מת על אנדי סירקיס, הוא מגלם את Claw בדומה לרוב הנבלים שראינו מ-Marvel, ציני ומתבדח. מייקל ב. ג'ורדן לעומת זאת, גונב את ההצגה כל רגע שהוא על המסך- בתור קילומונגר הוא נותן לנו הופעה אינטנסיבית ודרמתית, הוא מזכיר לי את כל הדמויות הטרגיות הגדולות בסיפורים של שייקספיר, הוא רע ואנחנו שונאים אותו אבל הסיפור שלו כל כך טרגי שאנחנו סמפטים כלפיו, בנוסף, הוא נבל ראשון מצוין בשביל הפנתר השחור- הוא עוזר לטצ'אלה למצוא את דרכו כמלך ולהגדיר את המלכות שלו בצורה מיוחדת מכל שאר המלכים שבאו לפניו. קילומונגר הוא כוכב הסרט והוא הנבל הכי טוב שקיבלנו מ-Marvel מאז לוקי בסרטי ת'ור (שגם היה נבל עם סיפור רקע טרגי).

כל העימותים בין טצ'אלה וקילומונגר הם אינטנסיבים ומספקים את האקשן הטוב ביותר של הסרט, הכימיה של צ'דוויק בוזמן ומייקל ב. ג'ורדן היא נהדרת על המסך והם מהווים ניגודים נהדרים אחד של השני- ג'ורדן הוא נלהב וצעיר מהרחוב ובוזמן הוא קר רוח ובא ממלוכה.

למרות שאמרתי שסרקיס שיחק טיפה מגוחך, הוא עדיין נתן הופעה די טובה וכל שחקני המשנה גם עשו עבודה מצוינת על המסך בתמיכה במלך טצ'אלה ולהביא לחיים את ווקאנדה, וזה בדיוק מה שדמויות משנה צריכות לעשות, לחזק את הדמות הראשית ובו בזמן להרגיש אמיתיות ולגרום לעולם שלהן כמו כן להרגיש אמיתי.

האפקטים הויזואלים של הסרט פשוט נהדרים וכל הסצנות המרכזיות של הסרט, בין אם זה מפל ההכתרה או הקזינו בקוריאה, הכל פשוט נראה יפיפה ומעוצב לעין, כאילו נשלף ישירות מדפי הקומיקס. בנוסף, פס הקול של הסרט פשוט יוצא מן הכלל ומשדר עוצמה שחורה בלי שימוש ביותר מדי שירי ראפ מודרני, כל הכבוד לבמאי ראיין קוגלר על הבחירה שלו גם בשחקנים וגם במוזיקה של הסיפור.

סיכום

"הפנתר השחור" הוא סרט מצוין נוסף מסטודיו Marvel.

אחרי שכבר פגשנו את טאצ'לה בסרט קודם, "הפנתר השחור" מכיר לנו אותו בצורה חדשה לגמרי. הסיפור וקצב הסרט זורמים נהדר ומייקל ב. ג'ורדן מהווה את אחד הנבלים הטובים ביותר של הסטודיו מזה עשר שנים. המלך של ווקאנדה סוף סוף הגיע והוא לא איכזב.