ביקורת הסרט – שחור על לבן

אני חייבת להוציא את זה מהמערכת – "שחור על לבן" (BlacKkKlansman) הוא אחד התרגומים המטומטמים ביותר שנתקלתי בהם בשנים האחרונות. ונתקלתי בהרבה. זה נראה כאילו האנשים האחראים על התרגום לא צפו בעצמם בסרט ואם צפו, כנראה שכלל לא הבינו את המשמעות שלו ואותה הגזענות שעומדת בלב לבו של הסרט באה לידי ביטוי גם בכותרת שלו (לפחות בעברית) בצורה הוולגרית ביותר שיש.

דרמה במסווה של קומדיה

אולי הדבר יפתיע אתכם, אבל העלילה המופרכת מעט של הסרט מבוססת על סיפור אמיתי לחלוטין, אשר התרחש בשנות ה-70 בקולורדו ספרינגס, כאשר רון סטולוורת' (ג'ון דיוויד וושינגטון, "Ballers") הפך לשוטר השחור הראשון בעיר. במסגרת עבודתו כבלש במשטרה, סטולוורת' נתקל במודעה בעיתון של ה-KKK (קו קלאס קלאן) אשר מחפשת לגייס חברים חדשים לשורותיה ויוצר עמם קשר טלפוני תוך התחזות לאדם לבן אשר שונא את כל מי שאינו לבן, ובמיוחד את השחורים. במהלך הסרט, סטולוורת' מתחזה לאדם לבן בשיחות הטלפוניות ובמקביל שולח את חברו השוטר הלבן פליפ צימרמן (אדם דרייבר, "מלחמת הכוכבים") לפגישות פנים מול פנים עם חברי הארגון, תוך שהאחרון נאלץ לנקוט במשנה זהירות ולהסתיר את יהדותו שלו.

שלא תטעו, גם אם העלילה נשמעת לכם משעשעת – דבר אשר בא לידי ביטוי גם בטריילר – BlacKkKlansman הוא לא סרט שאפשר להתייחס אליו בקלות ראש. אומנם הסרט מלא ברגעים קומיים וביזאריים, אשר חלקם הגדול אף התרחש במציאות (דבר ביזארי בפני עצמו), אך המרחק בינו ובין קומדיה טיפוסית עכשווית הוא רחוק מאוד.

שחקן חיזוק

למרות שהוא מככב על הפוסטר של הסרט, אדם דרייבר, המוכר יותר כ"קיילו רן" שכולנו אוהבים לשנוא, הוא לא השחקן הראשי בסרט. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בדרייבר, זאת העובדה כי הוא שחקן אופי. הוא משתייך לזן מאוד נדיר של שחקנים איכותיים אשר יתמסרו לתפקיד בצורה יוצאת דופן, מה שבסופו של דבר יגרום לנו להעריך אותם אף יותר. כזה בדיוק הוא דרייבר. דרייבר לא מושך אליו הרבה תשומת לב וזהו הדבר שגורם לנו להבחין בו, גם אם הוא לא עומד במרכז הסרט.

בסרט זה, דרייבר הוא מה שנקרא "שחקן משנה", אבל בהיותו כזה, הוא מספק את כל מה שנחוץ לדמותו של וושינגטון בשביל לזרוח ולתפוס את אור הזרקורים. יש בכך מן המשעשע, כאשר נוצרת הקבלה ברורה בין הדמויות לבין השחקנים המגלמים אותן – כאשר וושינגטון מוביל את הסרט ומחזיק אותו על כתפיו ודרייבר מספק את התמיכה, בדיוק כמו שקורה בין סטולוורת' וצימרמן.

גונב את ההצגה

אם תהיתם בקשר לשם המשפחה, אז כן, ג'ון דיוויד וושינגטון הוא אכן הבן של דנזל ולפי תצוגת המשחק שלו, נראה שהוא הקשיב לטיפים של אבא בתשומת לב ויישם אותם בצורה מעולה. אפשר לומר שזוהי הופעת הבכורה של וושינגטון בקולנוע לאחר ששיחק במשך 3 שנים בסדרת הטלוויזיה Ballers לצד דוויין ג'ונסון וכעת החליט לעשות את המעבר למסך הגדול. וכפי שהדבר נראה, לפחות מהצפייה בסרט הנוכחי, המעבר הזה הולך להיות מוצלח.

אפשר לומר שהיה זה הימור מצד ספייק לי, כאשר בחר בוושינגטון לתפקיד הראשי, אך נראה שההימור היה משתלם. בפרק זמן של כשעתיים, וושינגטון מצליח להפיח חיים בדמות מורכבת של אדם שחור אשר נאבק על מקומו ועל כבודו בעולם מלא בגזענות כאשר במקביל הוא מנסה לבצע את עבודתו כשוטר ולעבוד לצד אלו אשר לא מעריכים אותו ואף בזים לו. את כל זה מציג וושינגטון בהצלחה רבה, כאשר לצד זה הוא מפגין יכולות הומוריסטיות נפלאות וגם מראה את הצד הרומנטי שבו, כאשר מנסה לשמש כבן זוג תומך לפטריס (לאורה הרייר, "ספיידרמן: השיבה הביתה"), העומדת בראש המחאה של הסטודנטים השחורים, אותה מחאה אשר דמותו של סטולוורת' צריכה למנוע.

אז והיום

אומנם הסרט מתרחש אי שם בשנות ה-70, לא ניתן להתעלם מהדמיון המטריד בין האירועים אשר קרו לפני כ-40 שנה בארצות הברית לבין המצב במדינה כיום. ספייק לי, במאי הסרט, דואג שנבין את ההקבלה הזאת בסוף הסרט, אם במשך שעתיים רצופות של צפייה עדיין לא הגענו למסקנה המתבקשת בעצמנו. מבלי להסגיר יותר מידי פרטים – הסיום של הסרט, אשר לא מהווה המשך ישיר של העלילה ונראה כחלק נפרד העומד בפני עצמו, מציג ביקורת חריפה כלפי הנשיא טראמפ ומראה מה קורה כאשר מילים הופכות למעשים של אנשים שטופי מוח ומלאי שנאה.

זהו לא סוד שספייק לי עושה סרטים פוליטיים, אם כי במקרה הזה הופתעתי שהסרט בכלל רואה אור יום. מה אפשר לומר, ככל הנראה עדיין יש תקווה לעם האמריקאי. הסרט הנוכחי מצטרף לגל סרטים וסדרות אשר החלו לצוץ לאחר תחילת תקופת כהונתו של טראמפ ואשר מבקרים אותו בחריפות. בין הדוגמאות הבולטות ביותר ניתן למצוא את העונה השביעית של הסדרה "סיפור אימה אמריקאי", הנושאת את תת הכותרת "הכת" ומתייחסת – איך לא – להשלכות אפשריות הנובעות משלטונו של אחד הנשיאים השנויים ביותר במחלוקת של ארצות הברית.

לסיכום, עצה ידידותית לכל אלו מכם אשר מתכוונים לצפות בסרט מבלי לדעת מי הוא ספייק לי – תקראו קצת על הבמאי, אולי אפילו תראו את הסרט "עשה את הדבר הנכון" (Do The Right Thing) משנת 1989 ואז תגיעו אל אולם הקולנוע עם הבנה בסיסית, לפחות, לגבי ספייק לי והאג'נדות אשר נמצאות מאחורי הסרטים שלו.