גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
הגיע הזמן בשובר קופות לדבר על הבעיה החמורה בסרטי וסדרות אדפטציה של אנימה, ספציפית "קאובוי ביבופ"
בזמן שאני ממתין לעונות המשך של "דברים מוזרים" ו"הכתר", אני מוצא את עצמי צופה באדפטציה של נטפליקס ל-Cowboy Bebop בפעם השנייה. אני כמובן הייתי בין האנשים הסקפטים נגד גרסת הלייב-אקשן לאחת מסדרות האנימה הטובות בכל הזמנים ואחרי צפייה ראשונה שהייתה מבדרת עד טיפשות, צפייה נוספת מעוררת הרבה בעיות שקיימות בסדרה וספציפית בז'אנר של עיבודי אנימה אמריקאים.
חברת נטפליקס עשתה טעות חמורה בהוספה של הסדרה המקורית לספריית התוכן שלה. כי למרות שהיא הביאה לנו עוד הרבה אנימות מצוינות לצפות, היא גם מגלה לנו איך כל הדמויות שונו והדיאלוג נהפך להיות טיפשי וגנרי, עם הרבה דמויות נהפכות לגרסאות קריקטוריות של עצמן ולגרסאות פחות חביבות.
הדיאלוג לאנימה המקורית לא הייתה בעצמה כזו מהפכני והכתיבה לעיתים מאוד בסיסית, אבל הפשטות שלו והבסיסיות שבו היו חלק מהקסם, כי בסופו של דבר, היה מדובר בעצם בסדרת נואר בחלל, עם דמויות ישירות מסרטי בלשות קלאסים, כולל פם פאטאל (ג'וליה).
ואז בזמן שאני צופה ומזועזע מההבדלים ונזכר בעיבודים שנעשו במערב ל-Death Note ו-Dragon Ball, שגם היו נוראים, אני קולט את הבעיה בעיבודים האלה, האמריקאיות.
כל אחד מהפרויקטים שציינתי הופך את הדמויות האהובות של סדרות האנימה לסטריוטיפים אמריקאים- ג'ט בלאק הוא שוטר לשעבר אפרו-אמריקאי גרוש, וישוס הוא ברון פשע בריטי דרמטי ומאהב, גוקו הוא תלמיד תיכון ממאות סרטי תיכון ולייט הוא דחוי חברתית אדג'י.
עכשיו, אתם בטח שואלים מה הבעיה עם לשנות דמויות כל עוד זה עובד ותרגום של משהו יפני יכול להיות בעייתי לפעמים, ובזמן שאסכים איתכם שישנם דברים בתרבות היפנית שלא תמיד יתורגמו טוב למסך במערב כמו תרבות הלימודים היפנית ב-Death Note או מסורת אומנות הלחימה ב-Dragon Ball, דברים אלו הם לא מרכז השינוי, הדמויות עצמן משונות לגרסאות עצלניות, לא חביבות ומגוכחות שלא עובדות בתוך העולם שהם מבוססים עליהם, מה שיוצר עיבודים מוזרים, לא נוחים ומעליבים לאינטליגנציה של הצופה.
וזה בעיקר מגוחך בעיניי עם קאובוי ביבופ, שבזמן שהסדרה של נטפליקס יפה לעין וכוללת הרבה רפרנסים לאנימה והמוזיקה הקלאסית (שלא משומשת טוב דרך אגב), היא מפספסת את העובדה החשובה שהאנימה המקורית הייתה עיבוד לז'אנר אמריקאי, ז'אנר פילם נואר, עם דמויות פשוטות עם עומק בסגנון אמריקאי וינטג', שמצליחות להרגיש פי אלף יותר אמיתיות ומכובדות מהדמויות המצוירות בגרסה של נטפליקס.
אפילו הנשים החזקות שנטפליקס כל כך אוהבת, הפכו לדמויות שטחיות וגנריות שחיות עבור עלילת הגבר, כשדמויות כמו ג'וליה ופיי היו באנימה עצמאיות, עם החלטות משלהן וסכנות משלהן, וסיפורי רקע מורכבים ומלאי רגש משלהן.
אני מבין שלכל עיבוד יש את החזון שלו, ולעשות העתק הדבק לסדרה יכול להיות עצלני, אבל זה לא יותר טוב אם אתם מתכננים לשנות משהו, וללכת לקלישאות עצלניות אפילו יותר. או שתהיו חדשנים או שלא, העיקר תחליטו.
בגלל זה ראינו עיבודי לייב-אקשן יותר מוצלחים במזרח כמו Death Note, Rurouni Kenshin ו-Parasyte, אם כי, גם היפנים לא חפים מפשע בפרשנות כושלת לאנימות, כמו שראינו עם העיבוד לייב-אקשן של Fullmetal Alchemist שכלל עלילה דחוסה בצורה מטורפת וליהוק מזעזע של אד שנראה כמו קוספליי. גם פה, היוצרים לא ניסו להבין את הנושאים של סדרת האנימה המקורית, במקרה הזה שהדמויות והסביבה בהשראת מזרח אירופה, ובמקום זה ליהקו שחקנים יפנים לתפקידים שהיו מתאימים יותר לאירופאים ("לבנים"). כן, זה אולי היה מעורר תלונות White Washing כמו שהיה עם "הרוח במעטפת", אבל צריך לקחת בחשבון את הקונטקסט והסביבה של הליהוק.
מה שחוזר למה שאמרתי על "קאובוי ביבופ", שבזמן שיוצרי סדרת הלייב-אקשן ניסו לשמור על האסתטיקה הצבעונית של הסדרה, הם פספסו לגמרי את הנושאים והרעיון של הסדרה. בואו נקווה שמתישהו במערב יהיה מישהו שידע להביא לנו ללייב-אקשן סדרת אנימה כמו שצריך.
