בית ספר לשוטרים – סיקור המשחק Blood and Truth

אמא ואבא תמיד אמרו לכם שאתם צריכים ללכת להיות שוטרים? שמירת החוק היא המעלה החזקה שלכם? תשמחו לדעת ש-Blood and Truth הוא הפיתרון המושלם עבורכם. מי אמר שמשחקי מציאות מדומה הם מטופשים וחסרי כל טעם?

משחקי מציאות מדומה קיימים בשוק כבר זמן מה. נכון ישנם שלל מכשירים ומשחקים, אבל נדמה שעד היום אף אחד מהם לא באמת היה רציני במיוחד. לא בגרפיקה ולא בעלילה. כל זה היה נכון עד הגעתו של Blood and Truth אל מגרש המשחקים הזה. מעתה שום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר…

אתם ודאי תוהים על מה כל הרעש והמהומה. ובכן אתחיל מהסיפור שהמשחק מחביא בתוכו. מדובר במשחק יריות בגוף ראשון, הסובב סביב כנופיות עבריינים ותיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות. אתם תגלמו את ראיין מארקס, חייל לשעבר בכוחות המיוחדים. המניע שלו הוא הצלה של משפחתו מפני ראש מאפיה לונדוני, ואכזרי במיוחד.

העלילה לאט לאט הולכת ומסתבכות קלות. על פני מסך המשקפת תוכלו לראות כמה פרצופים מוכרים, המהווים דמויות בתוך המשחק. אחד מאותם שחקנים הוא קולין סלומון (המוכר לנו מ-Resident Evil). באופן הזה תשאבו אל תוך המשחק ולמה שנדמה כמו לונדון של שנות ה-90.

לאורך כל המשחק אתם יורים, דורכים, מתחבאים ושוב פעם יורים. בין אם זה באמצעות רובה כזה או אחר, המטרה נשארת זהה, לנטרל את האויבים הניצבים מולכם. מגוון הנשקים בהם תוכלו להשתמש הוא רחב והכי חשוב משתנה כל הזמן. אתם מתחילים עם אקדח פשוט, עוברים לשניים, שאטגנים, רובי צלפים ועוד. על הדרך יש לכם את אפשרות לשנות ולשדרג את אותם כלי נשק. כמו בכל משחק יריות כזה או אחר, תחמושת פזורה וזרוקה לכל עבר. מי שקורא את הסיקור הזה, ככל הנראה תוהה לעצמו כיצד זזים עם הדבר הזה במשחק עצמו? דעו לכם שזה די פשוט. מתבוננים לכיוון אליו רוצים ללכת, ובלחיצת כפתור אחת הדמות צועדת לשם. על מנת להוסיף עוד קצת עניין למשחק, יש לכם את היכולת להשתמש בחפצים שונים בסביבה. נוסף לכל אלו, מסתבר שראיין הוא גם סוג של מקגייבר. אין דבר שהוא לא יודע לעשות. פריצת מנעולים? קלי קלות. טיפוס על סולמות (שבהחלט גורם למעט מאמץ מהצד של העולם האמיתי), הטמנה ותפעול של מטעני חבלה? אין בעיה.

אם כל זה לא הספיק לכם, המשחק לעיתים גם יזרוק אתכם לתוך סיטואציות בהם השימוש במציאות המדומה הופך למעט יותר שליו, אבל לא יותר מדי מרשים.

כפי שציינתי קודם לכן, החל מהרגע בו תניחו את משקפת המציאות המדומה על ראשכם, זה עולם אחר לגמרי. הגרפיקה המרשימה (והיא באמת כזו, משחקי מציאות מדומה לא כל כך הצטיינו באיכות הגרפית שלהם עד היום), תחזיר אתכם אחורה בזמן אל העיר לונדון, אי שם בשנות ה-90. מדובר בגרפיקה שלא תבייש שום כותר גדול כזה או אחר, המשקיע את כל כולו במחלקה הגרפית והעיצובית. נעשתה כאן עבודה מאוד גדולה ומרשימה, ועל כן אני בהחלט חייבת לתת את הערכתי לכך.

כשאני מסתכלת על התמונה הכוללת, Blood and Truth הוא משחק מהנה מאוד, אבל עם כמה חסרנות. נכון שמשחקי מציאות מדומה נמצאים איתנו כבר כמה שנים, אבל עדיין מדובר על טכנולוגיה שנמצאת בחיתוליה. כמות הפעמים בה נדרשתי לפעול מהר ולדייק במהלך המשחק כבר הפסקתי לספור. לצערי ה-PSVR לא תמיד מצליח לעמוד בקצב, וזה מעצבן. בגלל השטות הזו לא הצלחתי ללחוץ על ההדק בזמן, לטעון את כלי הנשק או פשוט לא להגיב בזמן, מה שפגם בחווית המשחק.

אם תוסיפו לכך את העובדה שהמשקפת יוצא מסינכרון, אתם נותרים עם ידיים שמתפקדות בערך כמו זרועות של טי-רקס. כל דבר ופעולה פשוטה הופכים למשימה בלתי אפשרית של ממש. לצערי זה קורה לא פעם אחת במהלך סבב משחק, ואז נאלצתי להתחיל את כל השלב מחדש.

אם תשימו בצד את הבעיות הטכניות לכמה רגעים, יש כאן כותר שנועד להעלות שלב את רמת משחקי המציאות המדומה. נכון שקיימים עוד משחקי יריות במציאות מדומה, אבל כשהכל זורם ונע בקצב הנכון, Blood and Truth מביא לנו את החוויה האמיתית והאותנטית של משחק יריות קלאסי.