נקמה פרועה – ביקורת למשחק Bloodroots

הם לקחו את הכפר שלכם, הם לקחו את חייכם (כמה פעמים), הגיע הזמן לקצת נקמה עם משחק האינדי Bloodroots

לרוב משחקי אינדי לא זוכים להרבה תשומת לב מהגיימר הממוצע וזה חבל כי יש מספר משחקים שלא הגיעו מהאולפנים הגדולים שאנחנו מכירים (EA, Ubisoft וכדומה) שמתעלים על המוצר של החברות הגדולות כמו Dead Cells, Hellblade: Sanua’s Sacrifice ו-Cuphead. אבל הקטגוריה שבה משחקי אינדי הכי נוטים להתעלות על המשחקים הגדולים זה בעיצוב, יש משהו יצירתי כשיוצאים מהתבנית האירגונית והולכים על סגנון אישי ומיוחד, ופה נכנס Bloodroots, משחק Hack n’ Slash שכולל הרבה סגנון משולב עם הרבה אלימות.

הסיפור

אתם מגלמים את וולף (זאב), צייד במערב הפרוע שנרצח על ידי כנופיית פושעים, שבראשה הזאב השחור, ביחד עם כל הכפר שלו. כעת, בסגנון ליאונרדו דיקפריו, אתם חוזרים לחיים ומחפשים נקמה על מי שעשה לכם אבל, בעיקר הזאב השחור (או זה מה שאתם חושבים).

הדמויות של הסיפור לא מעניינות יותר מדי וכך גם העיצוב שלהן, אבל עדיין יש להן מדי פעם משפטים משעשעים לגבי גיבורינו, עם לא מעט בדיחות טובות, והאופן שהסיפור מתקדם והדמויות מתנהגות, גורם למשחק להרגיש כמו סרט שיצר סם ריימי או אדגר רייט.

בזמן שהסיפור הוא סיפור שראינו אלף פעמים בסרטים כמו "המעניש", "להרוג את ביל" ו"העורב", זה עדיין סיפור קלאסי וטוב עם דיאלוג נחמד ועם מסרים מוחבאים, שמתאים לאווירת המערב הפרוע של המשחק ועובד טוב עם מוטיב האלימות והדם שמוצגים בסגנון שלו ובמשחקיות שלו.

המשחקיות

Bloodroots בהתאם לשמו הוא Hack n’ Slash עקוב מדם.

בכל שלב, המטרה שלכם זה לחסל את כל האויבים על המפה, איך אתם עושים את זה? עם כל מה שבא ליד בין אם זה חרב, גזע עץ, דג, סולם, חבית, מסור או חצי מגופו של אחד האויבים שלכם. כל נשק עובד בצורה שונה ומאפשר לכם לנוע בצורה שונה על המפה, והמטרה הסופית שלכם זה לחסל את כולם כמה שיותר מהר ברצף חיסולים כמה שיותר גדול, מבלי למות במכה אחת.

בזמן שזה יכול להשמע חזרתי ומשעמם, המשחק תמיד דואג לשמור אתכם על קצות האצבעות עם אויבים חדשים, מלכודות ופלטפורמות בכל שלב, נשקים חדשים שעובדים אחרת ומצבים חדשים שדורשים תכנון התקפה וזכרון כדי לנצח אותם בלי למות.

בסוף כל 5 שלבים אתם נלחמים מול אחד מחברי הכנופיה של הזאב השחור וזה הקרב המאתגר ביותר בזמן שאתם מנסים לחסל אותם ולהמנע ומאלפי דברים שעפים אליכם. אין ספק שזה משחק מאתגר בגלל כמות הסכנות ומהירות שבה הוא פועל.

בנוסף, אם תרצו לשפר את הניקוד שלכם ולעלות בטבלות הדירוגים ברשת, אתם יכולים לשחק שוב בכל שלב ואפילו לאבזר את הלוחם שלכם בתלבושת חדשה שנותנת לו בונוסים בקרב.

אבל כמה שהאקשן כייפי ואינטנסיבי, לא אשקר שלעיתים הרגשתי הפסד מתסכל- השליטה לא מרגישה הכי מדויקת ויש יותר מדי רגישות בתנועה של הגיבור שלכם כשהוא קופץ בין פלטפורמות או מתגלגל על גבי חבית. אבל לרוב, המשחקיות עובדת חלק ומדויק וזה פשוט כייפי לחסל כמויות של אויבים על המסך כמו מכונת חיסול בלתי ניתנת לעצירה.

הגרפיקה והעיצוב

בזמן שהגרפיקה והעיצוב של הדמויות והאויבים במשחק לא ממש ייחודיים (ראינו עיצוב דומה במשחקי אינדי אחרים כמו Knights and Bikes), העיצוב הכללי של המשחק ברוח המערב הפרוע הוא עיצוב ייחודי ונהדר עם הרבה אווירה, בעיקר כשאתם מפלסים את דרכם במדברים, הרים מושלגים ושדות חיטה.

כל האופן שבו המשחק מוצג גם מחזק את אווירה זו, בעיקר כשאתם מבצעים הריגות עם הילוך איטי ברוטלי ועריכה כמו סרטי מערבונים וסמוראים, ועם כמויות הדם והאלימות שאתם מפיצים לכל מקום, גורם למשחק להרגיש שהוא ממש בהשראה של סרטים כמו "שמונת השנואים" של טרנטינו ו"האיש שחזר לחיים". אין ספק שהעיצוב הכללי של המשחק ייחודי ובלתי נשכח.

הסאונד והמוזיקה

כמו שהתצוגה של המשחק ברוח של המערב הפרוע, כך גם המוזיקה והסאונד, עם אפקטי קול של קרבות ברים שראינו בעשרות סרטים בז'אנר ומוזיקה קליטה שמעודדת אותנו להמשיך להסתער קדימה בחיפוש אחר נקמה ועוזרת מאוד להכניס אותנו לקצב החיסול של המשחק.

אין דיבוב לדמויות של המשחק, אבל הסאונד (ביחד עם התצוגה) משדרים הרבה הומור נהדר שבא לידי ביטוי בשירים של שלבים מסוימים, כמו בשלב שבו החזיר עושה לכם מסיבה שיבה הביתה שבה אתם הורגים את כולם באמצעות חביות. אין ספק שמדובר במערב מאוד פרוע.

סיכום

Bloodroots הוא משחק אינדי מצוין שמצליח לבלוט מעל השאר בים המשחקים תודות למשחקיות מהירה וממכרת, עיצוב נהדר ברוח המערב הפרוע, מוזיקה קליטה ומגוונת, וסיפור נקמה שלמרות שמרגיש לעיתים קלישאי, הוא קלאסי באווירת המשחק וגורם לנו לרצות לראות את וולף מקבל את הנקמה שלו המערב הפרוע.