סיקור המשחק Bravo Team ל-PSVR

החברה Supermassive הביאה לנו לא מעט משחקים מוצלחים כמו Until Dawn ו-Rush Of Blood, אך האם המשחק הבא שלה (Bravo Team), שמתיימר להיות ה-Time Crisis של המציאות המדומה יצליח במשימה?

Bravo Team שוחרר ב-6 למרץ השנה באופן בלעדי ל-PSVR והוא משחק פעולה קו-אופרטיבי אשר ניתן לשחק בו בזוג, השואף להביא סגנון משחק צבאי-טקטי לראשונה לפלטפורמת ה-PSVR.

כחובב מושבע של משחקי הארקייד של העבר, כאשר שמעתי לראשונה כי Supermassive Games הולכים להוציא לשם שינוי משחק פעולה ארקיידי בסגנון Time Crisis למציאות המדומה התמלאתי התרגשות וציפייה. לצערי האכזבה לא איחרה לבוא.

ברגע הראשון שתיכנסו למשחק הדבר הבולט ביותר יהיה חוסר הפרופורציה של הגוף שלכם, למעשה, כל דבר במשחק ירגיש לכם מוזר, זה מרגיש כאילו הגוף, הזרועות והאקדח בידיים שלכם גדולים מדי, תוסיפו לזה את תכונת המעקב הבעייתית של ה-PSVR שגם לא עושה לכך צדק וזה פשוט לא מרגיש נכון. גם כאשר משתמשים באקדח ה-Aim של סוני, האקדח תמיד מרגיש… מוזר.

המשחק בנוי מהיסוד כמשחק אקשן זוגי שיתופי. תוכלו לבחור להצטרף לשחקן רנדומאלי ברשת, לשחק עם חבר או כנגד בינה מלאכותית (AI). המשחק בנוי עם מחשבה ובסיס חזק לרובה ה-Aim של סוני, אך ניתן לשחק גם עם שלטי ה-Move או שלט הפלייסטישן הרגיל.

בליבה שלו, Bravo Team הוא משחק פעולה המבוסס על מחבוא-ירי-חזרה למחבוא תוך כדי תנועה. תילחמו על פני שטחים פתוחים, בתוך פרוזדורים וסביבות שונות כאשר אתם מתקדמים ממחבוא אחד לאחר.

כדי לעבור ממקום למקום, תצטרכו לחפש בסביבה סמלי מגן לבן המציינים את המקום אליו באפשרותכם לעבור. בלחיצה על כפתור תראו את הדמות שלכם יוצאת מהגוף (תראו את הדמות במבט של גוף שלישי) כאשר היא נעה 'מחוץ לגוף' ומתקדמת לעבר הנקודה (בדומה לאפשרות הקיימת במשחק L.A. Noire: The VR Case Files). וכאשר היא מגיעה לנקודה תשוגרו לשם מיידית (חישבו על זה כמו האפשרות לשגר את עצמכם (Teleport), אבל באופן מעט פחות מיידי כיוון שיש את החלק שבו אתם רואים את הדמות שלכם מתקדמת). דבר די מעיק לדעתי וטיפשי שפוגע בזרימה של המשחק. בטח כשמדובר על משחק שמתיימר להיות אקשן מהיר מלא אדרנלין.

לרוב, מקומות חיפוי\מחבוא יהיו זמינים וממוקמים היכן שהייתם מצפים, אבל מדי פעם תחפשו נואשות עבורם והם פשוט לא יהיו שם. חבל שלא פתחו את האפשרות הזאת כדי לתת לשחקן חופש תנועה גדול שיהיה אפשר לזוז איך ומתי שרוצים. אין כאן דינאמיקה כמעט כלל, וזה עוד אחד מהדברים הבעייתיים והמאכזבים במשחק הזה.

ברגע שאתם מאחורי מחבוא, אתם יכולים ללחוץ על כפתור ולצוץ ולהתחיל לירות על האויבים. הנשק ההתחלתי שלכם הוא רובה סטנדרטי למדי עם כוונת הולוגרפית אשר נראה שמעודדת שתכוונו אותה למטה על הזמן.
הנשק פונקציונאלי, ועם בקר ה-Aim עושה עבודה לא רעה ונותן תחושה של נשק בידיים, אבל – הוא מאבד את הדיוק במהירות תחת אש מתמשכת, וזה מונע ממכם מלחסל אויבים ביריה לראש, או לכל חלק אחר בגוף שאליו אתם מנסים לכוון.
פעמים רבות יהיה קשה לכם לדעת מתי אתם באמת פוגעים במישהו והוא נהרג או שהוא פשוט חזר בחזרה למקום המחבוא שלו. אין אינדיקציה מספיק ברורה לזה כיוון שהאנימציות כלכך גרועות.

אויבים מיומנים ועושים שימוש טוב יחסית במערכת המחבוא\כיסוי, אבל המשחקיות מתחילה לשעמם די מהר כאשר האויבים נעים בין "בחור עם אקדח", ל "בחור עם אקדח גדול יותר שלוקח יותר יריות" וזהו פחות או יותר. יש במשחק קטעים שבו האויבים רצים אליכם עם סכין ונועלים אתכם באנימציה שתגרום למותכם בלי האפשרות שלכם לעשות שום דבר, אלא אם כן חבר שלכם בא ומציל אתכם בזמן. אבל חוץ מזה, כל האויבים פועלים פחות או יותר באותה צורה. אז האסטרטגיה שלכם כמעט ולא משתנה כלל.

לאורך כל המשחק תקבלו רק עוד 2 נשקים (לא כולל את הנשק גיבוי שלכם-אקדח עם משתיק קול אשר תמיד זמין לכם בתור נשק משני)- רובה ציד (שוטגאן), ורובה צלפים. אין אביזרים נוספים, אין סכינים, אין פנסים, אין ראיית לילה, אין רימונים, אין תחמושת מיוחדת וכו'. רק רובה ציד לטווח קרוב, רובה תקיפה לטווח בינוני, ואת הרובה צלפים לטווח ארוך. וזהו, מאכזב כבר אמרתי?

המשחק מנסה לערבב גם כמה קטעי התגנבות שבו אתם יכולים לחכות לאויב כאשר הוא פונה אליכם עם הגב ולבצע תקיפה, אך גם כאן הדבר מאכזב כי התקיפה מתבצעת אוטומטית עם אנימציה מגוף שלישי! כן, זה עד כדי כך גרוע.

האויבים נראים עם אפס מודעות לכמות הרעש שאתם עושים, וגם נראים כמעט עיוורים לחלוטין, זה גורם לחוסר מתח שהתגנבות בד"כ מביאה איתה… לכן מצאתי את ההתגנבות (אם בכלל אפשר לקרוא לזה ככה) משעממת ובנאלית ביותר. אז אחרי פעם או פעמיים שהבנתי את הרעיון הפסקתי להתגנב ופשוט פתחתי באש. לפחות אני לא אראה עוד הפעם את האנימציות המעצבנות האלה אלא ארגיש שאני עושה משהו בעצמי.

כשקיבלתי את רובה הציד לראשונה שמחתי וחשבתי שזה אולי יוכל לחדש במשהו ויוציא אותי מהמשחקיות הבנאלית, אבל לא, במקום לשנות את המשחק בצורה כלשהי הרגשתי כאילו יש לי אותו רובה, רק שהוא יכול לירות מטווח קרוב יותר. זה היה מעט יותר מספק לפוצץ אויבים בטווח קרוב מאשר לרסס אותם מרחוק אבל הקצב הבלתי פוסק של המשחק שמאופיין בזריקת אויבים לשדה הקרב בלי כל הגיון היה שטחי למדי.

מאוחר יותר במשחק תקבלו רובה צלפים, וכפי שחשבתי זה אומר שהסביבה נפתחת קצת יותר כדי להתאים את טווח הירי.

עם רובה הצלפים אתם מסתכלים דרך כוונת שכבר מוכנה מראש עם זום מועט, אבל אם אתם לא מסתכלים בקירבה מאוד גדולה לתוך הכוונת תראו תמונה מפוקסלת וגרועה למדי. אפילו עם רובה ה-Aim דיוק המעקב היה גרוע למדי ולא פעם תפספסו יריות עקב כך. אמנם רובה הצלפים היה מסוגל לצלוף בראשי האויבים הרבה יותר מאשר כל נשק אחר, אבל עדיין בעיות זיהוי התנועה שה-PSVR ניחן בהם מהווה גם כאן בעיה רצינית ומתסכלת. בכל זאת-מצאתי את רובה הצלפים המספק ביותר מכל הנשקים והמתאים ביותר לקצב שניסו להגדיר למשחק.

המשחק עטוף בתסריט קטן מאוד, יש למעשה דמות אחת במשחק מלבדכם אשר אתם רואים ב-2 הדקות הראשונות בתחילת המשחק.

המשך התסריט מסופר 'על הדרך' דרך אירועים מזדמנים כמו לחישה באוזן ממפקד כלשהו שאומר לכם דברים ברורים מאליו כמו "החב'רה האלה רוצים אותך מת' אחרי שיורים עליכם במשך חצי שעה (וואלה). מכלול הנרטיב במשחק בקושי יכול להחשיב את עצמו כסיפור.

בסיום מצב הסיפור של המשחק (הקמפיין) יפתח לכם 'מצב תקיפה' (Time Attack Mode) שמאפשר לכם להפעיל את הקמפיין מנקודות מסויימות במצב בסגנון ארקיידי לניקוד. דבר שנראה כמו נסיון נועש להכניס למשחק תוכן המשכי כלשהו שיגרום לכם להמשיך לשחק.

במשחק אתם לא באמת יכולים להזדהות עם הדמות שלכם, מלבד הירי יש אפס אינטרקציה ישירה בין השחקן לבין העולם. ועם מעט מאוד הזדמנויות להביע את סגנון המשחק שלכם, מה גם שהדמות שלכם לא אומרת שום מילה ואין לכם אפילו שם (מעבר לשם-קוד). אתם יכולים להיות כל חייל בשדה הקרב וזה לא ישנה כלום לסיפור במשחק (אם בכלל אפשר לקרוא לו ככה).

הדבר היחיד שעוד איכשהו יצא טוב במשחק הזה הוא תחושת העומק של לשחק במשחק יריות במציאות מדומה עם בקר ה-Aim, אם כי זה מתסכל לעתים קרובות כאשר מערכת השליטה לא מדוייקת כלכך וניחנת בהמון בעיות טכניות ותקלות. אבל את זה אפשר להאשים לא בהכרח במשחק עצמו אלה בחומרה, אם כי המפתחים יכלו להבין את המגבלות של החומרה שאליה הם מפתחים את המשחק ולמצוא דרכים יעילות כדי למנוע זאת או לפחות למצוא פתרון כלשהו למגבלות האלו.

לסיכום – Bravo Team הוא משחק ירי מבוסס מחבוא הניחן בלא מעט בעיות, נרטיב מצומצם ומשחקיות החוזרת על עצמה מהר מאוד שלא מצליחה לחדש, יחד עם מספר הנשקים המועט, המשחק לא חודל מלהיות מונוטוני ומשעמם.

מעוניינים במשחק לאירוע שלכם? 'העולם הוירטואלי' מפעיל חוויות מציאות מדומה לאירועים! לפרטים: www.virtualworld.co.il טל'-0504735888