מראות שבורות – ביקורת לסרט הישראלי

החלטתי לתת ביקורת כנה וסיכום של החוויה שלי מהצפייה בסרט הישראלי החדש "מראות שבורות" של אביעד גברון ואמרי מטלון – זהירות ספויילרים

"מראות שבורות" נפתח בהצגת משפחתה של אריאלה, ילדה רגילה בשנות הנעורים לחייה, אחותה הקטנה, אביה הנוקשה גיורא ואמה שסרה ברוב הסרט למרותו. אביה מפקד צבא ועל כן מאמין בניצול מקסימלי של הזמן, עבודה קשה ובעונשים תמידיים. זאת אנו רואים מתבטא במקרים רבים בסרט. אחד מהם הוא כשאריאלה רוצה לשוב הביתה לאחר מסיבה ומחליפה בגדים כדי שיחזירו אותה וכשאביה גיורא מעלה בדעתו שזה מה שהיא עשתה הוא קורע לה את הג'ינס, מנקב לה את החולצה ומורה עליה לעמוד בחוץ עד שש לפנות בוקר על מנת שתלמד מההפקרות שלה וכשהיא חוזרת דקה לפני שש הוא מצווה עליה לארגן את מיטתה מחדש וכשהיא לא מספיקה היא מסדרת אותה שוב ומתחמקת על ידי כך שהיא חותכת את עצמה עם חתיכת זכוכית.

יום אחד אריאלה יוצאת לטיול עם אחותה ואימה והן סוף סוף מקבלות מעט נחת מאביה הדומיננטי. בדרך חזרה אריאלה מבקשת לנהוג במקום אימה למרות שאביה לא מסכים והאם לבסוף מסכימה כדי להוכיח לבתה שהיא לא עד כדי כך תלויה באביה. אריאלה נוהגת והורגת את אימה. אריאלה מרגישה נורא ולכן יוצאת למסע בחיפוש אחר העונש המתאים. היא מאפשרת בעיקר לגברים לנצל אותה, אך מתיידדת לבסוף עם נער שפגשה בדרך שעובד בחממה והוא מאכלס אותה בינתיים בביתו. הם מתחברים ומגלים פרטים אחד על השני ובין היתר היא מגלה שאביה נהרג בתאונה כלשהי ומעולם לא שב להתנצל. זה מקשר אותנו למכתב מסתורי שכתב האב בתחילת הסרט ואריאלה מגלה שאביה הרג אותו בטעות במהלך תאונה צבאית וקרא לה על שם האיש שהרג-אריאל על מנת להיזכר כל יום במעשהו. למרות התחברותם של שני נערים אריאלה בורחת כשהיא שומעת את החדשות הללו וממשיכה להעניש את עצמה בדרכים זהות. סוף הסרט פתוח, אך לבסוף אביה מחלץ אותה משם באמצעות מכשיר איתור והוא מבין שהיא גילתה על התאונה שהסתיר ממנה במשך השנים.

יצא לי לראות את שירה האס (השחקנית הראשית) במספר תפקידים ולו קטנים על המסך והיא אכן הפגינה יכולות משחק מרשימות ביחד עם יפתח קליין ששיחק את האב. כפי שציינתי מקודם, הסרט קשה לצפייה ולפי דעתי על אף שלא חלה עליו הגבלה הוא מתאים מגיל 16 ואילך, ראיתי ילדות קטנות שסבלו בסרט ולא הבינו אותו וגם מבוגרים לא הבינו אותו בשלמותו. הסרט קשה לצפייה ולא צפוי בכלל, כך שבכל הסרט אתם תרגישו ערניים ובמסע סמוי של כאב. התסריט חכם וכמו כן גם הבימוי. לטעמי ה"עינויים" שהגיבורה חוותה היו מעט מוגזמים וחזרו על עצמם בצורה זהה ולכן הייתי מחליפה שתי סצינות לפחות בהסבר רחב יותר על האב או על האמא בחיי הגיבורה.

יצאתי מהסרט "מראות שבורות" בתחושה מוזרה שברוב הפעמים לא יצאתי מסרטים בתחושה כזאת. אפשר לומר שהסרט הזה הוא די קשה לעיכול. סרט עם כל כך הרבה כאב וסבל של נערה מתבגרת שהרגשתי שותפה לכאב יחד איתה. הסרט באמת נספג בצופים ולכן ניתן לומר עליו שהוא ביצע את עבודתו בתור סרט, כי אני בטוחה שלא אשכח אותו ובנוסף הוא סרט חכם עם המון מוסרי השכל, משחק מצוין ותהפוכות רבות בעלילה.