סיפור אהבה או גאווה? – ביקורת לסרט "אין גברים כאלה"

בילי אייכנר מגלם את בובי – פודקאסטר מצוברך שעומד למצוא את אהבת חייו בקהילת הלהט"ב(+)

"אין גברים כאלה" או באנגלית "Bros", הוא סרט הקומדיה הרומנטית הלהט"בית הראשון שמגיעה מאולפנים גדולים(Universal Pictures), על שני גברים הומוסקסואלים, שמתאהבים כמו בקומדייה קלאסית "של סטרייטים" אפילו שהיא עושה הכל כדי לא להצטייר כך. למרות המבנה הצפוי של הקומדיה, בדיחות פרטיות וסצנות נועזות שלא יתאימו לכל צופה, הסרט מצליח להעביר את החוויה והמסר שלשמה הוא יצא, והוא אהבה ללא גבולות.

אז כמו שאמרתי בהתחלה, הדמות הראשית היא בובי- פודקאסר פופולרי ונשיאה החדש של מוזיאון ההיסטוריה ה-LGBTQ+ הראשון במדינה, הוא הומו ציני המתגורר בניו יורק. מעולם לא הייתה לו מערכת יחסים שנמשכה יותר מחודשיים, והוא לא באמת "מחפש אהבה". לאחר כמה מפגשים מאכזבים, בובי פוגש עורך דין חתיך אהרון (לוק מקפרלן) במועדון, והם נראים כמו הפכים מוחלטים, גם פיזית וגם בגישה השונה לחיים, כך למשל הם לא מסכימים על סגנונות אימון בחדר הכושר(כי ברור שהם מתאמנים!) וסוג המוזיקה הטובה ביותר(מריה קארי נגד גארת' ברוקס). כמובן, זה הזמן שבו ניצוצות האהבה עפים, כשהם מתחילים לבלות יותר זמן ביחד, וסיפור אהבה אמיתי פורח.

מערכת היחסים בין בובי ואהרון בסרט הייתה יותר מורכבת ממה שציפיתי. אהרון מוצג כדמות שבדרך כלל הולכת עם הזרם ולכן הוא "נסחף" לקריירה לא מספקת שלו כעורך דין לצוואות ומערכות יחסים מורכבות עם משפחתו. אהרון פתוח לגבי המיניות שלו, אבל הוא שומר על מחויבות קבועה לא לטלטל את הסירה – בניגוד לבובי, שמתכוון להתהפך על כל אחד שיקרא בדרכו. רק במונולוג על חוף היה אפשר להבין איך אישיותו התעצבה- בגלל שקיבל הוראות כל חייו להגביל את המוזרות שלו החל מדמויות סמכות בבית ספרו ועד להוריו. סירובו להתפשר מהווה עבור אהרון אתגר, שסובלנותו ראויה להערצה אך גם הוא מאתגר את בובי בדרכים דומות, הוא מזכיר שאנשים חכמים, בעלי תפיסה רגשית, לא תמיד מכריזים על המעלות שלהם או על הערכים שלהם באמצעות מגפון. לפי דעתי הצפייה בשני הגברים האלה מביעים רגשות אמיתיים מראה את היופי האמיתי שהסרט מנסה להציג במערכת היחסים חד מינית ובכל מערכת יחסים שהיא.

בתחילת הסרט בובי מספר למאזיניו שלאחרונה התבקש לכתוב קומדיה רומנטית – כזו שהוצגה כזו שתמשוך קהל סטרייטים והומואים כאחד. אבל בובי, הבוטה ברוב הנושאים בכלל ובייצוג להט"ב בפרט, מתנער מהתפיסה שיש בזה משהו דומה ואומר שחוויה האהבה של הומואים וסטרייטיים אינן ניתנות להשוואה במשפט הזכור ביותר מהסרט: "אהבה היא לא אהבה" כשהכוונה היא למערכות היחסית בין סטרייטים להומוסקסואלים וכלל קהילת הלהט"ב. זהו סרט שבו כמעט כל דמות היא הומו, טרנסג'נדרית או ביסקסואלית, ובהחלט הדירוג R ניתן לסרט מסיבה מסוימת כשיש בו סצנות מין נועזות. זהו סרט נועז ומרענן, גם אם חלק מההומור שבו מעט פוגעני הוא לא מתנצל בשביל אחד. אולי בגלל סיבה זו הסרט נחסם לצפייה בקהילות שמרניות, אבל עבור אלה עם ראש פתוח, בהחלט יש משהו מעניין בלראות סיפור אהבה אוניברסלי. למעשה, אחת המחמאות הטובות ביותר שאני יכול לתת לסרט היא שאפשר לשכוח ששני האוהבים הם גברים הומוסקסואלים אלמלא "התזכורות הקבועות" בסרט.

בסרט "אין גברים כאלה" יש כנות כך שהוא לא מרגיש גימיקי,לאבי דאבי או שמרני מדיי וזה צעד ענק לקראת הקבלה של כלל הצופים לכל סוגי מערכות היחסים על המסך. למרות זאת, הקומדיה הרומנטית הולכת לפעמים רחוק מדיי, כמו חלק גדול מהבדיחות שרק הקהל הלהט"בי הבין או במבנה מערכת היחסים "הקלאסית" בין בובי לאהרון שהייתה דומה לכל מערכת יחסית סטרייטית שיצא לי לראות במספר רב של טלנובלות וסרטים והיא אהבה-ריב-חתונה.

"אין גברים כאלה" הוא סרט שמגדיר את עצמו כתיקון לעוול שנעשה לייצוג של קהילת הלהט"בים בהוליווד ובעולם בכלל. אף על פי שזוהי לא הקומדיה הרומנטית ההומגנית היחידה שצצה בחודשים האחרונים (כמו fire island, שבה הופיע גם השחקן בואן יאנג – המיליונר המתנשא מהסרט הזה). הסרט מתהדר באולפן מתוקצב וצוות ראשי להט"ב לחלוטין, כך שלא היה מפתיע שהגיוון הגזעי והמיני של הסרט יתבסס על סיפור אהבה בין שני גברים סיסג'נדרים, הומוסקסואלים ואולי עוד כמה מוזרויות ששכחתי לציין.

לסיכום

הקומדיה הרומנטית "אין גברים כאלה" היא בין הסרטים היחידים שבהם השחקנים בסרט נראים בדיוק כמו במציאות, זהו סרט עם שאיפות כל כך גבוהות שהוא יכול להרגיש כמו הגזמה בפוליטיקלי קורקט או תרגיל בייצוג כפוי של הקהילה הלהטבית. למרבה המזל, הוא אינו אחד מהם, והוא עושה צעדים גדולים בשיפור הנורמליזציה של מערכות יחסים הומוסקסואליות על המסך. אמנם מבנה הסרט מבוסס על אותה נוסחא של אהבה, אבל זה עובד. הסרט לוכד בכנות את השלבים השונים של מערכות יחסים חדשות, מהמפגש במועדון ועד ההתאהבות והנשיקה הראשונה, לכן אני מאמין שיש כאן סרט שכל אחד יכול להזדהות איתו.

מכירת הכרטיסים ל"אין גברים כאלה" החלה והסרט מתוכנן להגיע לאקרנים ברחבי הארץ ב-2022.10.6