קהילת הקולנוע איבדה עכשיו עוד אגדה, כאשר אגדת המסך ברט ריינולדס נפטר בגיל 82.
ברט ריינולדס היה אחד הכוכבים הכי גדולים של הוליווד בשנות השבעים והשמונים, שהרצף שלו ככוכב הקולנוע המרוויח ביותר בשנים 1979-1982, היה כל כך נדיר שהוא לא נראה מאז בינג קרוסבי בשנות הארבעים. הוא יזכר בהיסטוריה בעזרת מספר תפקידים אגדיים בסרטים כמו: "הפרחח ובת השריף", "מירוץ מחוף לחוף" וכמובן "לילות בוגי".
ריינולדס נולד במישיגן אבל גדל בפלורידה, איפה שהוא נהיה כוכב פוטבול באוניברסיטת פלורידה, לפני שקריירת הספורט שלו נקטעה בגלל פציעת ברך ותאונת דרכים. עם סוף לתוכניותיו של קריירת NFL, הוא החליט לעזוב לניו יורק אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה, והתחיל במסע אחר קריירת משחק. ריינולדס שיחק במספר תפקידים קטנים בזמן שנות ה-60 שלא הביאו לו הצלחה גדול. פריצתו הגדולה באה בשנת 1972 עם הופעתו היוצאת מן הכלל כלואיס מדלוק, בקלאסיקה של ג'ון בורמן- "גברים במלכודת".
מנהלו האישי הודיע על מותו במרכז הרפואי ביופיטר, פלורידה למרות שעדיין לא ידועה סיבת המוות. השחקן התכונן למה שהיה אמור להיות הקומבאק שלו למסך הגדול, בסרטו החדש של קוונטין טרנטינו- "היו זמנים בהוליווד", שבו הוא היה אמור לשחק את ג'ורג' ספאן, שנתן לצ'ארלס מנסון ול-"משפחה" שלו להישאר בחווה שלו לפני הרצח המפורסם של שרון טייט. עדיין לא ידוע איך המוות ישפיע על הפקת הסרט, ואילו שינויים יתרחשו בהתחשב בזה שריינולדס היה צריך להתחיל בצילומים עוד כמה שבועות.
בצמרת הקריירה שלו ב-1978, היו לא פחות מארבעה סרטים ששודרו בו זמנית בקולנוע, שבהם הוא שיחק מספר תפקידים אייקונים, מה שאומר רבות על רמת המשחק והכוכבות שלו. בין התפקידים "הקטנים" שהוצעו לו בקריירה ולא התממשו נמצאים: התפקיד של האן סולו במלחמת הכוכבים (שעשה את הריסון פורד לכוכב), ג'ון מק'ליין ב- "מת לחיות" (שאותו שיחק ברוס וויליס) והתפקיד של גארט ברידלאב ב-"תנאים של חיבה", תפקיד שהביא לג'ק ניקלסון את האוסקר השני שלו. ריינולדס אמר שסירובו לשחק את ברידלאב, הייתה הטעות הגדולה ביותר של הקריירה שלו.
בלי ספק שברט ריינולדס עשה הכל בקריירת המשחק שלו, ואפילו שמר תמיד על ההומור העצמי שלו שבו הוא צחק על התפקידים הכי גדולים שלו בקולנוע. למרות
."שחווה הרבה ירידות ועליות בקריירה, תמיד ידע לעשות קומבאקים כמו ב- "לילות הבוגי" וכמו שמאוד רצינו, ב- "היו זמנים בהוליווד
.אבל אפילו בלי שנראה אותו על המסך בסרטים חדשים, תמיד תהיה לנו את המורשת שלו שתגרום לנו להתגעגע אליו כמו שלא נתגעגע להרבה