צלילי היירול – סיקור המשחק Cadence of Hyrule

Cadence of Hyrule הוא משחק ספין-אוף מופלא

הביקורת הכי גדולה שלי כלפי Cadence of Hyrule היא שהמשחק הזה לא מגיע עם דיסק של הפסקול בנפרד. עזבו דיסק, קבצים להשמעה. אפילו תוסף לנגן המוזיקה של Super Smash Bros. Ultimate שיאפשר לי לשמוע באופן מסודר את כל השירים של Cadence of Hyrule היה מספיק. כי מעבר למחסור המשווע הזה באפשרות לשמוע שירים, מדובר באחד ממשחקי האינדי המוצלחים ביותר שנראו בזמן האחרון.

Cadence of Hyrule, או בשמו המלא Cadence of Hyrule: Crypt of the NecroDancer Featuring The Legend of Zelda, הוא הכלאה מבורכת בין שתי סדרות משחקים שלכאורה אין קשר ביניהן. הסדרה הראשונה היא The Legend of Zelda, סדרת משחקי ההרפתקה הוותיקה והמצליחה של Nintendo. הסדרה השניה היא Crypt of the NecroDancer והיא קצת פחות מוכרת. עד היום יצא בדיוק משחק אחד בסדרה, אי אז בשנת 2015. הרעיון המקורי של המשחק הוא שילוב בין חקירת מבוכים ומשחק קצב, שילוב שנשמע בהתחלה הזוי, אבל בפועל עובד נהדר.

מה שלמעשה קרה זה ש-Nintendo החליטו לקחת סיכון. החברה, שידועה בשמירה הקנאית שלה על המותגים שפיתחה, החליטה להמר ולתת לחברת פיתוח עצמאית וקטנה את הרשות לפתח משחק עם אחת מסדרות הדגל שלה. כך קיבלו האנשים המוכשרים באולפן Brace Yourself Games הזדמנות ליצור משחק שמבוסס על העולם, הדמויות וההיסטוריה של סדרת The Legend of Zelda. העובדה שהמשחק הקודם שלהם, Crypt of the NecroDancer, קיבל השראה לא מעטה ממשחקי The Legend of Zelda הישנים הפכה את השילוב בין שתי הסדרות לטבעי והביאה לנו משחק שמרגיש ממש כמו חלק משתי הסדרות בו זמנית, אבל עם ייחודיות ואופי משלו.

אז איך כל זה עובד? ובכן, המשחקיות מתבססת בעיקר על הקונספט המיוחד של Crypt of the NecroDancer כמשחק קצב. כל הפעולות שנעשה במשחק מתבססות על תזמון והתאמה עם המוזיקה שברקע. השחקן צריך לנוע על פני המשבצות שמרכיבות את עולם המשחק, להילחם ולהשתמש בחפצים לפי קצב המוזיקה. כשחורגים מהקצב, הפעולה פשוט לא מתבצעת. לכן צריך להקשיב טוב, ולהשתמש גם במד הקצב שבתחתית המסך, כדי להתאים כל תזוזה והתקפה למנגינה שברקע. זה נשמע מסובך, אבל ברקע שקולטים את הרעיון זה הופך לטבע שני.

בכל פעם שנתחיל משחק חדש, Cadence of Hyrule יבנה לנו עולם משחק אקראי וחדש. שום משחק לא דומה לחלוטין לזה שקדם אליו. פעם נוכל למצוא במערב את הים ובפעם אחרת יהיה שם מדבר. כל הרפתקה תהיה שונה ביחס לזאת שלפניה, מה שמאריך את חיי המשחק באופן משמעותי. בנוסף למפה הכללית, יש ב-Cadence of Hyrule גם מספר מבוכים. כל אחד מהם הוא אקראי לחלוטין בעצמו, ומשתנה בכל פעם שנכנס אליו מחדש, כך שאם נעזוב אותו כדי ללכת לחפש שיקוי רפואה נכנס למבוך חדש לחלוטין.

מבוכים ואקראיות זה בעיקר התחום של Crypt of the NecroDancer. התרומה של סדרת The Legend of Zelda היא בעולם שבו הכל מתרחש. עלילת המשחק מספרת על קיידנס, גיבורת המשחק Crypt of the NecroDancer, שמשוגרת לעולם חדש שהיא לא מכירה אבל שלשחקנים ותיקים מוכר בתור היירול. מהר מאוד נוכל לבחור אם אנחנו רוצים לשחק בתור לינק או בתור זלדה כדמות הראשית שלנו. בהמשך נוכל לצרף את הדמות השניה ואפילו את קיידנס. לכל אחת מהדמויות יש קצת יכולות מיוחדות משלה, אבל סך הכל הן די דומות.

שלושת גיבורינו יצאו למסע ברחבי ממלכת היירול כדי לאסוף מספר חפצים קסומים שיעזרו להם להביס את הקוסם אוקטבו המרושע. בדרך אליו הם יצטרכו להתמודד מול כמות עצומה של מפלצות מוכרות שנאספו ממיטב משחקי The Legend of Zelda לדורותיהם. לכל אויב ואויב שנפגוש יש התקפות ותנועות מיוחדות משלו, אותן נצטרך ללמוד ולהכיר כדי לדעת להתגונן מפניהן. המגוון הזה מוסיף הרבה לאתגר שבמשחק, כיוון שהשחקן צריך לא רק לזוז לפי הקצב אלא גם באופן חכם ומחושב.

למרבה המזל, גם מי שמאותגר קיצבית יוכל להנות מ-Cadence of Hyrule. למשחק יש לא מעט אפשרויות אותן אפשר לשנות, וביניהן גם האפשרות לבטל את המשחקיות מבוססת הקצב. כאשר מבטלים את האפשרות הזאת העולם כולו ינוע לפי התזוזות של השחקן, והמשחק כולו הופך בעיקר למשחק טקטיקה חביב. זאת אופציה, אבל היא לא מומלצת כיוון שהיא מוציאה הרבה מהכיף של התנועה לפי המוזיקה.

ואם כבר דיברנו על המוזיקה. הו, המוזיקה. זה לא סוד שהפסקול של סדרת The Legend of Zelda כולל כמה מהמנגינות האהובות והמוכרות ביותר בהיסטוריית משחקי הוידאו. הרבה מההצלחה של Cadence of Hyrule היה תלוי בשאלה האם ניתן לתרגם את הנעימות הקלאסיות הללו למשהו קצבי שמתאים לסדרת Crypt of the NecroDancer. למרבה המזל, האיש שקיבל על עצמו את המשימה האדירה הזאת הוא לא אחר מאשר דני בארנובסקי. בארנובסקי, למי שלא מכיר, הוא אחד מגדולי מלחיני האינדי שפועלים כיום ויצר פסקולים מדהימים למשחקים כמו Super Meat Boy, The Binding of Isaac ו-Crypt of the NecroDancer המקורי. כששמעתי שבארנובסקי הוא האיש שיעבד את המוזיקה ל-Cadence of Hyrule ידעתי שהמשחק לא רק בידיים הכי טובות שיש אלא שמצפה לנו משהו מיוחד. ועכשיו, כשהמשחק יצא, הו, כמה שאני שמח כיוון שמה שקיבלנו פשוט מופלא. קטעים כמו "Gerudo Valley" או "Fairy Fountain" מקבלות חיים חדשים ונשמעות רעננות מתמיד. המוזיקה של סדרת The Legend of Zelda קיבלה את הטיפול האוהב והמוצלח ביותר שאפשר היה לבקש.

כפי שאמרתי, העובדה שאי אפשר להשיג את הפסקול של המשחק באופן רשמי היא כנראה האכזבה הגדולה ביותר שיש לי מ-Cadence of Hyrule. אפשר להוסיף לרשימת המינוסים של המשחק את אורכו הקצר יחסית של מספר שעות בודדות. עם זאת, בעיית האורך היא יחסית, כיוון שאפשר לשחק במשחק מחדש בעולם אקראי ושונה, ולצאת להרפתקה שלא דומה לחלוטין לזאת שעברנו. בנוסף אפשר להתחרות מול שחקנים אחרים בעולם באתגרים יומיים או באתגרי זמן שונים, כך שיש מה לעשות גם אחרי שמביסים את הבוס הסופי.

Cadence of Hyrule הוא הימור של Nintendo, אבל בלי ספק מדובר בהימור מחושב. החברה היפנית ידעה בדיוק מה היא עושה כשהחליטה לתת את הזיכיון של סדרת The Legend of Zelda לאולפן Brace Yourself Games, והתוצאה ממש לא מאכזבת. גם אם המשחק שונה, ולא דומה מבחינת השליטה שלו למשחקים אחרים בסדרה, הוא עדיין כותר נהדר ומיוחד ששווה את הכסף ואת תשומת הלב של כולנו. אפשר רק לקוות ש-Nintendo ילמדו מהניסוי המוצלח הזה, ואולי נזכה בעתיד לשחק בעוד משחקי אינדי מוצלחים כמו זה שקיבלנו הפעם.