לאחר המתנה ארוכה סוף סוף אנחנו מקבלים משחק נוסף מסדרת Call of Duty: Modern Warfare ולאחר שיריתי, התפוצצתי דקרתי להנאתי בבטא הפתוחה חזרתי עם רשמים ומחשבות קדימה.
בנוהל די חריג מרוב הביקורות שכתבתי עד כה, אני אתחיל דווקא מהסוף, Call of Duty:Modern Warfare הוא יותר מסתם אתחול לז'אנרת משחקי היריות מגוף ראשון שסחפה בסערה את שחקני הגיימינג בשנת 2007 והוא כבר לא מרגיש כמו משחק ארקייד תחרותי שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות ואני לא יכול לחכות לראות איך Infinity Ward הולכת להביא את הקמפיין המסתורי שלה כנגד המוסכמות בשנת 2019, Remember, No Russian.
אחרי מספר שעות שלי עם משחק הדגל החדש בסדרת היריות המפורסמת בעולם, Call of Duty זה ברור שהצוות ב-Infinity Ward עבד קשה כדי להגדיר מחדש את התהליך של מה זה אומר לזוז ולהילחם במשחקי יריות מגוף ראשון במיינסטרים היום. התוצאה הייתה משחק הרבה יותר מתודי וטקטי מאשר כמו שרשמתי למעלה, משחק ארקייד תחרותי אך כל זה היה קורה אם כולם לא היו רצים כלכך מהר. מערכת התנועה במשחק החדש היא פשוט תענוג לעיניים, קפיצה מעל מכשולים מגיעה באופן טבעי מבלי להרגיש שהפעלת מכניקה אחרת בזמן המשחק. המפות מעוצבות כך שלא תעברו בנקודות שוממות אלה תמיד יהיה לכם דברים מלפניכם שמאחוריהם יכול להסתובב אוייב דבר העוזר במיוחד להרגשת הקרב שהמשחק נותן.
בנוסף, בשתי המפות שנחשפו עד כה המחשבה שרק קומת הקרקע תהיה עמוסה בשחקנים והקומות העליונות ייזרקו מהחלון על ידי כולם הופרכה לחלוטין כשבמספר רב של משחקים אף הקומה השנייה הייתה העמוסה יותר כשהיו עשרות פיצוצי רימוני נפץ והלם שתרמו לחווית משחק כאוטית במיוחד. כתוצאה מהעיצוב הדי חכם של המפות, המשחק מרגיש פתוח מאי פעם עם פחות מחסומים בלתי נראים שיאטו אתכם.
לאחר שהצלחתי לתפוס קצת את המקשים של המשחק התחלתי לראות הרבה יותר נקודות של אינטראקציה בין השחקן למפה בהשוואה למשחקים הקודמים. לדוגמא, הדלתות הפכו להיות אנלוגית לחלוטין כשאפילו הוכנסה מכניקת "הצצה" המאפשרת לכם לפתוח את הדלת בצורה מועטה על מנת לכסות זוויות יריה חדשות ואף העוצמה שבה נפתחות הדלתות כשאני נכנס לתוכן בספרינט משתנה באמת בהתאם לעוצמת הריצה שלי בשונה מהמשחקים הקודמים שהציגו עוצמת פתיחה אחת בלבד.
תכונה מעניינת שהוסיפו לנשקים היא אפשרות השענת הנשקים, יכולתי ללכת לכמעט כל דבר במשחק ולהניח את הנשק שלי על משטים שונים עבור תוספת יציבות (די פסיכית חייב לציין, הרתע של הנשק צונח לאפס וזה איפשר לי לצלוף בכמה שחקנים עם רובה אוטומטי די בקלות) כמו דלתות, חלונות ואף קופסאות ושרידים של כלי רכב במפה.
אחד הדברים כפי שאמרתי למעלה שדי העכירו על הבטא היה אי האיזון בין המערכות, הרשו לי להסביר. למעשה, ברגע שהפסקתי להשתמש במערכות החדשות כמו ההצצה דרך דלתות או השענת הנשק על משטחים אני בסופו של דבר נוריתי למוות על מה שפשוט אפשר לתאר כחייל מארינס שקופץ במהירות של 150 קילומטר לשעה בין חדרים. היתרונות של המערכות החדשות פשוט נעלמים כלא היו במצב המורבה שחקנים כי מהירות התנועה במשחק פשוט גבוהה בצורה מגוחכת.
כשאוייבים יכולים לטוס בין חדשים ובניינים על ידי ביצוע "קפיצות ארנב" – Bunny hopping אין כמעט יתרון בלעצור אפילו לא לשנייה על מנת לעשות משהו טריוויטלי כמו לפתוח דלת באיטיות כשאתה יכול להיכנס כמו מטוס קרב לחדר. בצורה הכי פשוטה להגיד זאת, המערכות הטקטיות של המשחק פשוט במלחמה עם מהירות התנועה של השחקנים וזה די ברור שמהירות התנועה מנצחת, ובהרבה. למרות זאת, אי אפשר להגיד שהמשחק לא כיף, הנשקים מרגישים נהדר כשהם מכילים רתע מספק וסאונד פשוט מצויין כשאתם מחוררים בכדורים את האוייב והצ'ופרים שמקבלים כשאתה מגיע לרצפי הריגות באמת מרגישים שהיה שווה לצאת למסע הרג.
Call of Duty: Modern Warfare יושק עבורו קונוסולות ה-PlayStation 4 וה-Xbox One ואף במחשב האישי בתאריך ה-25 לאוקטובר ואני לא יכול לחכות מספיק לשחרור המלא שלו.