הרפתקה ענקית לקטנטנים – ביקורת הסרט ״קליפורד הכלב האדום הגדול״

מה זה מתחיל בקטן ומתוק בטירוף בצבע אדום והופך למשהו ענק, מתוק עוד יותר ועדיין בצבע אדום?
אם אמרתם האדפטציה החדשה של סדרת הספרים ״קליפורד״ לקולנוע אז צדקתם ב…ענק!
מוכנים להרפתקה שתחזיר את הילד שלכם (והילד שבכם) מרותקים לכסא? הצטרפו אלי!

אמא, אבא, סבא, סבתא, אח ואחות גדולים, כמו שבטח שמתם לב, חופשת החנוכה מתקרבת וגם החורף, ואם יש משהו משותף לשניהם זה ימים גשומים שלא ממש מאפשרים לצאת לטייל או להסתובב, והפתרונות היחידים הם או לטייל בקניון או לצאת לסרט, ואם אפשר לחסוך כמה מאות שקלים ולצאת ב״נזק״ רק על הפופקורן והשתייה ועל הדרך ליהנות ממשהו עם מסר חיובי אז למה לא?

הפעם אני מזמין אתכם לצאת להרפתקה מהנה, קסומה, מצחיקה, מרגשת ואפילו מעט מלמדת יחד עם כמה ילדים חמודים שלומדים דבר או שניים על העולם, דוד סטלן, חובב חיות קסום וכלב אחד אדום שאי אפשר לפספס ועונה לשם ״קליפורד״.

אז מי זה בעצם קליפורד ומאיפה הוא הגיע? קליפור הוא כוכב סדרת ספרי ילדים אמריקאית מאת נורמן ברידוול, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1963 ומאז הפכה הסדרה להצלחה מסחררת שתורגמה לטלוויזיה במגוון פורמטים ועכשיו גם לסרט לייב אקשן שעושה הכל בשביל לשמור על הקסם המיוחד שקיים כבר כ-60 שנה וגידל עשרות ילדים שהיום לוקחים את הנכדים שלהם לצפות בסרט.

על מה העלילה?
גיבורת הסרט (והספרים) אמילי אליזבת שעברה לעיר הגדולה ולבית ספר יוקרתי, מוצאת את עצמה מתקשה להשתלב חברתית עם שאר הילדים ״הנפלאים״ שמעדיפים להסתכל עליה דרך המצב הפיננסי של המשפחה ולא מי שהיא באמת. לתוך המצב בו היא נמצאת אמא שלה מודיעה לה שהיא צריכה לנסוע לענייני עבודה ומי שישאר לשמור עליה זה הדוד שלה קייסי, בחור חביב, מאייר, ילדותי ובעיקר עצלן.
באחד מהימים בהם קייסי מופקד על אמילי, הם מגלים אצל מציל בעלי חיים קסום גור כלבים אדום בשם קליפורד שבדרך קסם הופך מגור קטן ומתוק לגור ענק בגובה 3 מטרים, שמעניין פתאום את כולם ובמיוחד חברת גנטיקה שרוצה לחטוף אותו ולבדוק איך הוא נהיה כזה גדול.
כמובן שכאן מתחילות כל ההרפתקאות המטורפות של החבורה המוזרה.

אחרי שהלהבתי אתכם על העלילה, בואו ניתן לילדים איזה שוקולד ונדבר על מה שקורה מעבר- למי זה מיועד והאם שווה לשרוף כשעה וחצי מול המסך הענק?

בואו נתחיל על מה הסרט רוצה ״ללמד״ אותנו כמו כמעט כל סרט ילדים שיוצא, כי אחרי הכל אי אפשר רק סרט, צריך גם מוסר השכל ולקח חכם וכו׳ וכו׳ וכו׳. הסרט עוסק באג׳נדה שהכי אוהבים לעסוק ולדבר עליה (אבל בפועל לא מספיק עושים) וזה קבלת האחר, ולא רק במובן של מראה או מיניות או משהו אלא פשוט לקבל את מי ששונה ממך, בצורה הכי פשוטה. אנחנו נמצאים בסביבה די רעילה שאם מגיע ילד שהוא גבוה/נמוך/שמן/רזה/בהיר/כהה יותר מהאחרים הוא מיד הופך למטרה ללעג וזה עוד לפני מצב כלכלי (כמו בסרט), עדה, דת, מיניות, מוצא, אהדת קבוצת כדורגל, צבע פנדה אהוב או גיבור קומיקס מועדף, הילדים בפרט והאנושות בכלל – מאוד אוהבים לשים תגיות אחד על השני, להתייחס בהתאם לתוויות ואם אותו אדם/ילד ״נחות״ יותר אז בכלל סיבה למסיבה, וכך גם קבוצת הגיבורים שלנו:
אמילי ״שונה״ מהשאר כי היא מגיע לבית הספר היוקרתי עם מלגה בגלל שהיא חכמה (כנראה) ולא עשירה, היא באה מחוץ לעיר, היישר אל המרכז והיא ג׳ינג׳ית.
אואן, חברה הטוב של אמילי ״שונה״ כי הוא קטן יותר במידותיו מהאחרים, מגה חנון, אסייתי ומתבודד (אז מה אם אבא שלו סופר מגה עשיר).

קייסי הדוד שונה כי הוא גר במשאית שלו בגלל מצב כלכלי עגום.
קליפורד ״שונה״ כי הוא גם כלב, גם בצבע אדום וגם ענק לאללה!
אז אם הארבעה ״שונים״, איך הם בעצם נתפסים בעיני הציבור ה״רגיל״? לפי החולשות שלהם והמצב בו הם נמצאים כרגע – אמילי וקייסי נתפסים כעניים, פשוטים ומסכנים שאין להם שום ערך חוץ מלהיות בדיחה מהלכת, אואן כחנון שברירי מתבודד וקליפורד כמפלצת.
שמתם לב שהפוקוס בעצם נמצא על דברים שהם מאוד נפוצים היום, יוצרים בידול מאסיבי ומשפיעים חברתית על אותם ״שונים״ ולא משנה מי הם, מה הם ולמה הם מסוגלים?
הסרט בעצם מגיע לחנך גם את הילדים שצופים וגם את ההורים שלהיות שונה זה בסדר ואפילו יותר טוב מהשאר בשלב זה או אחר כי אתה בן אדם שמקבל את כולם ולא מקובע מחשבתית או התנהגותית, כמובן שאם נמשיך להחדיר את המסרים הללו לילדים ולדור הבא – אולי נקבל דור עתידי מעט יותר סבלני ומכיל למרות שקצת קשה לי להאמין. למה? בסרט צפיתי עם הבת שלי, שובבה קטנה בת 4 שזה היה סרט הקולנוע הראשון שלה, מסביבה ישבו המווווון ילדים מכל מיני גילים, מבני שנתיים ועד 14, שמעתי את השיח ביניהם, את התגובות שלהם לאורך הסרט ואת ההתנהלות שלהם אחרי, לחלק המסר של לקבל את האחר מעט חילחל ולחלק לצערי לא ואולי אפילו היה מעט ההפך. אבל היי – זה מחוץ לידיים שלי.
נמשיך. 

אם חשבת שהסרט עוסק רק ב״שונה״ – אתם טועים, אנחנו הרי בהוליווד 2021 (אוטוטו 2022) ואיך אפשר בלי קצת פוליטיקלי קורקט, אז בשביל ליצור אהדה וסימפטיה בקרב קהלים רבים לקחו את כל הגוונים של ניו יורק ודחפו פנימה ובניגוד ללא מעט סרטים – זה לא היה כזה מוגזם, קצת מוגזם, אבל לא יותר מדי.
קיבלנו את כל שכבות האוכלוסיה שמרכיבות את המרקם הניו יורקי- את האתניות, צבעים, קולות, מבטאים, התנהגות ותפיסה בצורה מאוזנת יחסית שלא השאירו תחושה שהתאמצו להכניס את כולם בשביל למצוא חן בפני איזה קודקוד באולפנים או קהל זועם. דבר שמחבר אותנו יחסית בקלות אל השחקנים ופה מחכה הפתעה קטנה להורים:

• דרבי קאמפ – אמילי אליזבת הווארד, גיבורת הסרט שמאמצת את קליפורד
• ג'ק וייטהול – קייסי, הדוד המשעשע של קייסי
• אייזק וונג – אוון, החבר האנושי היחיד של אמילי
• טוני הייל – פיטר טיירן, הבעלים של חברת הגנטיקה שרוצה את קליפורד למחקר
• סיינה גילורי – מגי הווארד, אמה של אמילי אליזבת
• קינן תומפסון – וטרינר
• ג'ון קליז – מר ברידוול, מציל החיות הקסום (הוא ההפתעה אם לא הבנתם…)

שורה תחתונה – קליפורד הכלב האדום הגדול הוא סרט הרפתקאות מהנה לכל המשפחה שמלא בצחוק, כיף, התרגשות וגם לא מעט מסרים חינוכיים שיכולים להיות אחלה נושא שיחה עם ילדים, ואחלה דרך להחדיר ערכים. צוות השחקנים שנע בין מגה מוכרים (כמו ג׳ון קליז) ליחסית אנונימיים מעבירים יחד חוויה מהנה ומשעשעת לאורך של שעה וחצי מבלי ליפול לקלישאות איומות שסרטי ילדים נופלים בד״כ. איך רובין (הבת שלי) אמרה? היה כיף גדול