עזבו את המשפחה – ביקורת לסרט "מרדף קר"

מסתבר שהמשפחה של ליאם ניסן לעולם לא בטוחה, גם בסרט "מרדף קר"

כשראיתי את הטריילר של "מרדף קר" די גילגלתי את העיניים בזה שאנחנו רואים פעם נוספת את ליאם ניסן מחפש נקמה והפעם זו לא הבת שלו אלא בנו, אבל להפתעתי הרבה קיבלתי סרט אקשן די מבדר שאפילו מצליח לצחוק מהז'אנר.

"מרדף קר" עוקב אחרי נלז כוסקמן (ליאם ניסן), נהג מפלס שלג שדואג לשמור על הדרכים פנויות קרוב לאתר סקי בהרי הרוקי, הוא מקבל פרס על עבודתו הנהדרת ועל זה שהוא פשוט אדם מצוין אבל כל עולמו מתמוטט כשהוא מגלה שבנו נמצא מת ממנת יתר של הרואין, מה שמוביל את נלז כעת לדכאון אובדני אבל בגלל שאי אפשר שהסרט ייגמר תוך 25 דקות, הוא מגלה מחבר עבודה של בנו שבמצב פצוע ומדמם, שבנו נרצח בגלל עסקת סמים במהלך מלחמת כנופיות וליאם ניסן מחליט לצאת לנקות את הרחובות בדרך הכי טובה שהוא מכיר, אלימות נקמנית.

הסרט הוא בעצם חידוש אמריקאי לסרט מתח נורבגי In Order of Disappearance של האנס פיטר מולנד, שביים גם את סרט זה ובמקום לקחת את הסרט למקום רציני כמו סרטו המקורי, נראה שמולנד החליט להשתחרר ולתת לאמריקאים בידור אלים שהם יעריכו וזה בדיוק מה שאנחנו מקבלים, הרבה אלימות והרבה בידור.

נלז מאוד מיומן באופן שבו הוא הורג אנשים למרות שאין לו רקע צבאי, אבל אפשר להניח שזה בגלל שהוא מגולם על ידי כוכב האקשן הקשוח ליאם ניסן או בגלל שהוא מוכה צער, אבל זה לא עוצר אותו מלהיות די מצחיק במהלך הסרט ולגרום לנו קצת לגחך מכל המצב הזה, אפילו אם זה לא בכוונה, ואם אתם לא בטוחים שמטרת הסרט להיות מגוחך, ישנם שני ראשי כנופיות בסרט, אחד נקרא "הויקינג" והשני "שור לבן", שהוא אינדיאני שתמיד מזכירים לו שהאיש הלבן שדד את העם שלו. הסרט גם מוודא שתדעו את השם שלהם בגלל שהוא מחליט לאמץ מסרטים אחרים עם כותרת לכל דמות שתעמוד בדרכו של נלז, כמו נבל במשחק Beat ’em Up.

באופן מפתיע, הפושעים הם הדמויות המעניינות בסרט, יש להם רקע ואנחנו לומדים להכיר אותם ואת העולם שלהם מקרוב, לפני שנלז בא להרוס ולהשמיד את הכל, וזה גם משהו שלדעתי מוסיף לקומדיה והבידור של הסרט, זה כאילו הבמאי יודע שליאם ניסן ידוע בחיסול כל מי שמתעסק עם המשפחה שלו והוא פחות או יותר הופך את דמותו לכמו מפלצת על טבעית שאין לאף אחד סיכוי נגדו וזה די מבדר עם הפנים הקרות (משחק מילים לא מכוון) של ליאם ניסן כל הדרך.

כל השחקנים בסרט עושים את תפקידם די טוב, ניסן נותן הופעת אקשן קרה כמצופה, בנו מייקל ריצ'רדסון שמשחק את בנו בסרט גם בסדר עם זמן החיים הקצר שלו, טום בייטמן בתור הויקינג עושה עבודה טובה אבל השחקן שהכי משך את העין שלי היה טום ג'קסון בתור השור הלבן שהיווה הרבה, באופן מפתיע, מהמשקל הרגשי של הסרט. היחידה שהתאכזבתי מהופעתה היא לורה דרן, כוכבת "פארק היורה" לשעבר מופיעה בעיקר בתחילת הסרט ודי נשכחת אחרי כמה דקות שניסן עוזב את הבית למסע הנקמה שלו, אחרי ההופעה המאכזבת שלה ב"אחרוני הג'די", קיוויתי לראות אותה יותר מכבבת בתסריט הזה אבל לצערי הרב זה לא קרה.

ההחלטה של מולנד להשתמש בהומור בסרט זה מאשר לעשות אותו רציני כמו סרטו המקורי היא הנכונה, ראינו את ליאם ניסן מחפש נקמה כבר על משפחה בטרילוגיית "חטופה" וראינו אותו שורד ומחסל בשלג ב"שטח פראי", כך שאם היה לוקח את כוכב האקשן המוכר והולך בכיוון הרציני לגמרי, היינו מקבלים מותחן אקשן די גנרי ומשעמם, אבל זה ההומור הקטן הזה פה ושם, והמגוחכת של המצב שהופכים את הסרט למבדר, בעיקר סצנת האקשן האחרונה שמרוויחה לסרט את שמו ואנחנו רואים את נלז משתמש במפלס השלג לחסל מספר מכוניות בצורה מרהיבה.

סיכום

"מרדף קר" הוא סרט אקשן מבדר בכיכובו של אחד מכוכבי האקשן הקשוחים של הוליווד. מולנד עשה בחוכמה שהוא החליט להזריק לא מעט הומור אל תוך החידוש האמריקאי שלו מאשר ליצור סרט רציני ומותח. העובדה שיש סרט שמישהו מתעסק עם המשפחה של ליאם ניסן כבר יוצרת בדיחה בראש של הצופים והבמאי מחליט לזרום עם הבדיחה ולהשתמש בה ליצור מומנטום שיבדר את הקהל לכל אורך הדרך.