ביקורת בונה – חמש סדרות משחקים גרועות בהן אתם חייבים לשחק

לפעמים יש נקודות אור בתוך האפלה

ברשומה הראשונה "ביקורת בונה", לפני כשנתיים, צללתי לתוך מקום נוראי, התחתית של הסיר שנקרא תעשיית המשחקים, כדי לספר לכם מאילו משחקים כדאי לכם להתרחק. כעת, לקראת צאתו של Deadly Premonition 2: A Blessing in Disguise, המשך לאחד מהמשחקים הגרועים הטובים ביותר שאי פעם הופקו, שעתיד להגיע לקונסולת ה-Nintendo Switch בחודש יולי, החלטתי לחזור לפינה המוזנחת שלי באתר כדי להציג בפניכם חמש סדרות משחקים גרועות בהן אתם חייבים לשחק.

Deadly Premonition

נכון שזאת עדיין לא סדרה אלא רק משחק (כי משחק ההמשך,כאמור, טרם יצא), אך הוא הסיבה שלשמה חזרתי לכתוב את הפינה שלי, ולכן אני מחויב להזכיר אותו כאן. Deadly Premonition הושק במקור בלעדית לקונסולת ה-Xbox 360 בשנת 2010 וקיטב מיד את עיתונות המשחקים. כולם פחות או יותר הסכימו שמבחינת שליטה וגרפיקה Deadly Premonition הוא משחק נוראי, אך היו חלוקים לגבי המשחקיות, המוסיקה, הסיפור, הדמויות והאווירה. לדעתי המשחקיות והמוסיקה שלו היו די גרועות אם כי חלקים בהן היו מקוריים במיוחד, אך הסיפור, הדמויות והאווירה הם מהטובים, המוזרים והמקוריים ביותר שראיתי בתעשיית המשחקים. כולי תקווה שגם משחק ההמשך יקטב את עיתונות המשחקים ויהיה כר פורה לבדיחות, דיונים וביקורת.

המשחק זמין למחשב האישי דרך Steam ולקונסולת ה-Nintendo Switch.

Postal

סדרה זו היא אחת הידועות ביותר לשמצה (בין השאר משום שמשחקיה נאסרו להפצה בכמה מדינות) וכבר הזכרתי את המשחק השלישי (שהיה סתם גרוע) ברשימת המשחקים הגרועים ביותר שהייתה, כאמור, נושא הרשומה הראשונה של "ביקורת בונה". שאר המשחקים בסדרה הם גם משחקים גרועים, אבל כאלה שכיף לשחק בהם. המשחק הראשון בסדרה Postal ששוחק מנקודת מבט עילית, הושק בשנת 1997 למחשב האישי וכלל הרבה מהמאפיינים הקיצוניים שהסדרה התברכה בהם, כגון ההומור השחור, היכולת לבצע טבח חסר הבחנה בכל מה שזז ובוז כללי למוסכמות חברתיות. רק כשהסדרה עברה לנקודות מבט מגוף ראשון במשחק השני, שהושק בשנת 2003, היא זכתה להכרה הבינלאומית לה היא "ראויה". המשחק השני גם לקח את הסדרה לכיוון קיצוני הרבה יותר ואפשר לכם לעשות ככל העולה על רוחכם בעולם המשחק, כולל להשתמש בחתולה בתור משתיק קול. המשחק השלישי, כאמור, היה זבל מוחלט והוא לא פותח על ידי המפתחת המקורית של הסדרה, חברת Running with Scissors (אכן שמה של המפתחת הולם את האופי של הסדרה). החברה חזרה לסדרה כדי לפתח את המשחק הרביעי, Postal 4: No Regerts, יורש "ראוי" לסדרה (אם אפשר בכלל לומר את המילה הזאת בסמיכות ל-Postal), שנמצא כעת בגישה מוקדמת ב-Steam. ברמת השליטה והמשחקיות, משחקי הסדרה הם די גרועים, אבל שווה לשחק בהם רק בגלל ההתרסה שלהם נגד מוסכמות וההומור הקיצוני. הסדרה יכולה להיות מאוד פוגענית כלפי כל גזע, מין ודת, אך לדעתי חשוב למתוח לפעמים את הגבולות לטובת חופש הביטוי.

כל משחקי הסדרה זמינים כעת למחשב האישי דרך Steam.

Shenmue

אילו הייתי כותב את הרשומה הזאת לפני שנת 2018, סדרת המשחקים הזאת הייתה, כנראה, נכנסת לרשימת המשחקים המשפיעים או הטובים ביותר בכל הזמנים, אבל השנים שעברו מאז לא עשו עימה חסד (בלשון המעטה). סיפור הנקמה המגוחך, מערכת הקרב המוזרה ומשחקונים הזויים כמו מירוצי מלגזות הם רק חלק מהדברים שגורמים לסדרה הזאת להיכנס לרשימת המשחקים הגרועים שאתם חייבים לשחק בהם. לשני המשחקים הראשונים עוד אפשר לסלוח, משום שהם יצאו במקור בשנת 1999 ובשנת 2001 בהתאמה. סדרות המשחקים שמתיישנות היטב הן מעטות, ואני שיחקתי בהם רק כאשר הם הושקו מחדש בשנת 2018. המשחק השלישי בסדרה, שהושק כלאחר כבוד בשנת 2019, עונה לחלוטין על ההגדרה של משחק גרוע אך מהנה. החזון העצום של יו סוזוקי, שרואה בסדרה מעין אפוס משחקי המורכב מהרבה חלקים קטנים אך משמעותיים, מתרסק ומתפרק במשחק השלישי לאלף חתיכות בצורה משעשעת ביותר, החל מהסיפור המגוחך (אין חדש תחת השמש) ועד למשחקיות המקרטעת.

שני המשחקים הראשונים בסדרה זמינים למחשב האישי דרך Steam ולקונסולות ה-PlayStation 4 וה-Xbox One. המשחק השלישי בסדרה זמין למחשב האישי דרך החנות של Epic ולקונסולות ה-PlayStation 4 וה-Xbox One.

Earth Defense Force

הסדרה הזאת היא עוף מוזר ברשימה שלי. היא לא עד כדי כך גרועה והיא בכלל לא מעוררת מחלוקות, אך רמת התעוזה, החוצפה וההגזמה מצדיקה את הכנסתה לרשימה. נתחיל מהטריילרים שלה, כל אחד יותר מוגזם מהשני (בייחוד בכל שנוגע למוסיקה שנשמעת ברקע) ומציג את משחקי הסדרה כמעין יצירת מדע בדיוני מופתית ומרהיבה על פלישת חייזרים לכדור הארץ. בפועל מדובר במשחקים שסובלים משורה של בעיות טכניות, גרפיקה גרועה ומשחקיות חזרתית, אך הנשקים הייחודים, העיצוב של החייזרים, השירים הביזאריים שהחיילים במשחק יכולים לשיר (כן, חפשו את זה ביוטיוב, זה גאוני) והיומרות של יוצריה מקנים לה מקום של כבוד ברשימה.

ארבעת המשחקים האחרונים בסדרה זמינים למחשב האישי דרך Steam ולקונסולת ה-PlayStation 4.

Super Seducer

הסדרה החדשה ביותר ברשימה הזאת היא סימולטור חיזור קורע, מצחיק ומטריד גם יחד. הוא פותח בשיתוף עם אמן הפיתוי, ריצ'ארד לה רואינה. אם אינכם יודעים מה זה אמן פיתוי אז מצבכם מצוין, כי מדובר באחד "המקצועות" הבזויים, המיזוגיניים והשוביניסטיים ביותר שניתן להעלות על הדעת, אנשים שמתייחסים לאישה כאל חפץ או כאל יעד שאותו יש לכבוש ומנסים להכווין אליו גברים פראיירים שמוכנים לשלם להם ממיטב כספם. גם בישראל היו אמני פיתוי כאלה, והבולט שבהם היה סטס סגין, שזכה (בצדק) ללעג ולקלס על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. המשחק פותח, כביכול, במטרה להיות סימולטור אמנות פיתוי רציני שילמד גברים איך לכבוש את ליבן של נשים (לפי דבריו של ריצ'ארד, שבאמינותם אני מטיל ספק), אך מהר מאוד התברר לכולם שמדובר בגרסת משחק הווידאו של סרט הפולחן "החדר", כלומר משחק שמציג בצורה מעוותת וחסרת כל הבנה עד כדי גיחוך את מערכת היחסים בין גבר לבין אישה. ריצ'ארד הבין, כנראה, שבבדיחה הזאת יש הרבה מאוד כסף, ולכן החליט לזרום איתה ולפתח משחק המשך מגוחך אף יותר.

שני המשחקים הראשונים בסדרה זמינים למחשב האישי דרך Steam. המשחק השלישי בסדרה אמור היה לצאת במהלך שנת 2019 אך נדחה למועד בלתי ידוע בשנת 2020.

אלו סדרות המשחקים הגרועות בהן אני חשבתי שאתם צריכים לשחק. ספרו לי בתגובות באילו משחקים גרועים כדאי לי לשחק.