A riddle inside an enigma – ביקורת המשחק Control

משחק היריות Control של חברת Remedy סוף סוף הושק ויצא לי לחוות אותו על ה-PlayStation 4. בואו להבלע אל תוך המיסתורין והאניגמה

אחד המשחקים שתפס את תשומת ליבי מאז הצגתו בתערוכת E3 עוד בשנת 2018 (שבה נכחתי) היה Control של Remedy. כבר אז חשבתי שאני רואה משחק מיסתורי שיספק חווית משחק יוצאת דופן כמו זו שקיבלתי מ-Hellblade: Sanua’s Sacrifice וכעת כשזכיתי לסיים אותו, אני שמח להגיד שלא טעיתי.

המשחק של קובריק

אתם מגלמים את ג'ס שנכנסה לסוכנות השליטה של אמריקה בלב ניו יורק, היא בחיפושים אחרי אחיה שנעלם בצעירותה והיא רוצה להשיג תשובות מהסוכנות הסודית הזו להעלמות אחיה ואירועים שהתרחשו בעיירת הולדתה בארצות הברית. בלי שהיא מתכננת את זה, היא נהפכת בין רגע להיות המנהלת החדשה של הסוכנות ונבלעת אל תוך קרב מול כוחות על טבעיים ומיסתורין בין ממדי מסובך.

כבר מהסצנה הראשונה המשחק הרגיש לי בעל אווירה מאוד מסתורית ומותחת. אולי כי ידעתי בסופו של דבר יבואו להרוג אותי, אבל המשחק הצליח לתפוס אותי לא מוכן מבחינת עלילה, גם במתח שלו וגם במורכבות שלו. הרגעים הראשונים בהם אתם צועדים במשרדים הריקים של הסוכנות ורואים כתמי דם, איכשהו תופס בצורה מושלמת לדעתי את האווירה והמתח העל טבעי של סרטיו של סטלני קובריק ("הניצוץ", "2001: אודיסאה בחלל"), בין אם זה היה במכוון או לא, זה היבט נהדר שנותן למשחק גוון ייחודי.

עולם המשחק הוא לא גדול כמו זה של Horizon: Zero Dawn או Witcher 3, כי מדובר פה במשחק לינארי ולא עולם פתוח, אבל המציאות שהוא יוצר מרגישה גדולה ואמיתית באותה המידה עם מציאות מקבילה, כלים שמשמשים לשליטה במציאות ובניין חי שכל הזמן משנה את צורתו. היקום שהמשחק הזה יוצר מרגיש כל כך מורכב ומעניין שאני מצאתי את עצמי קורא כל מסמך במשחק (משהו שאני אף פעם לא עושה) והייתי בשמחה צופה בסדרה מלאה ביקום הזה, כמו ש-Remedy ניסו לעשות עם Quantom Break.

Control הוא משחק של כעשר עד 12 שעות. אם המשחק לא מתרכז בליצור עולם ענק ומשחקיות שנמשכת כמאה שעות, הוא צריך להתרכז לספק לנו סיפור מרתק שישאר איתנו ונרצה לחזור אליו ו-Control עושה זאת בלי שום ספק, אחד הסיפורים המרתקים והמסקרנים שקיבלתי ממשחק וידאו בעשור האחרון ואני לא אהיה מופתע אם נקבל משחק המשך.

אקדחים וכוחות ג'די, איך אפשר לטעות?

כפי שראינו בכל סרטוני המשחקיות של Control לפני ההשקה, הגיבורה שלכם משתמשת באקדח והיא צוברת כל מיני יכולות.

בהתחלה אתם עם האקדח שלא דורש תחמושת וכל הזמן נטען מחדש, את האקדח אפשר לשדרג עם מצבי ירי שונים כמו רובה ציד ומקלע, ועם הזמן אתם משיגים עוד חפצים ששוברים את המציאות, כמו דיסקט פלופי מהמלחמה הקרה שמאפשר לכם להזיז דברים עם המוח שלכם או כספת שנותנת לכם את היכולת ליצור מגן. אתם משתמשים ביכולות אלו והאקדח שלכם לחסל בני אדם שנדבקו על ידי משהו שג'ס קוראת לו ההיס, כמו וירוס מחשבתי שמשתלט על כל העובדים של הסוכנות, והם מצוידים בנשקים שונים, יכולים לעוף או להיות בריונים שקשה להרוג.

למרות שהמשחקיות שהוצגה בטריילרים גורמת לזה להראות קל, הקרבות אינם קלים ויש צורך להיזהר בעימותים בינכם לבין האויב. מזל שג'ס יכולה לנוע כמעט כמו בכל משחק יריות גוף שלישי, היא יכולה למצוא עוד חפץ עוצמה שנותן לה לנוע במהירות וישנן נקודות שמירה שהיא מפעילה במקומות שונים בבניין כשהיא מחזירה אותו למצבו הקבוע והלא משתנה. בנוסף, אתם לאורך המשחק מוצאים יכולות ושידרוגים לגיבורה שלכם, מה שמשפר את סיכויי ההצלחה שלה ואפילו משדרג את יכולות הירי של האקדח.

לצערי הרב, לא מעט פעמים מתתי במשחק כי השליטה לא הכי חלקה ולכוון עם האקדח זה לעיתים קשה, זה לא שהשליטה של המשחק גרועה כמו בהרבה משחקים גוף שלישי אבל היא לא טובה כמו במשחקים אחרים בסגנון. בנוסף, ישנם רגעים שבהם הגיבורה שלנו נשאבת למישור האסטרלי בו היא צריכה לנווט גושים של אבן עליהם היא קופצת והשליטה לא מספיק חלקה בשביל שזה יהיה כיף, אז מזל שהמשחק לא מתמקד בזה יותר מדי.

בסופו של יום המשחקיות של Control תואמת את העלילה של המשחק ולמרות שליטה קצת גסה שדורשת טיפה ליטוש, היא מאוד מהנה וגורמת לכם להרגיש כמו אבירת ג'די קשוחה עם אקדח (ג'ס לא רואה את ריי בעיניים).

השולחנות, הדפים וגרגירי האבק

הגרפיקה והעיצוב של Control מצוינים מאוד.

העיצוב בכללי של המשחק, הדמויות והסביבה טיפה בהשראת המשחק Quantom Break של האולפן ועם הרבה מאפיינים שכבר הופיעו במספר סרטי מדע בדיוני אהובים.

משהו שב-Remedy יישמו בדומה ל-Quantom Break זה השימוש בשחקנים אמיתיים בחלק מהסצנות, אבל במקום לעשות את זה משעמם עם סדרה ארוכה, זה מיושם בדומה ל-Hellblade, עם צילומים של שחקנים אמיתיים ברקע או בחלק מהסצנות וזה עובד נהדר ולגמרי משתלב עם הגרפיקה של המשחק וזה משהו שהייתי רוצה לראות את בעוד משחקים בתעשייה. כמובן שהאפשרות הזאת מאוד תלויה בגרפיקה טובה ובדומה ל-Hellblade ל-Control יש גרפיקה מאוד טובה.

הגרפיקה היא פשוט מצוינת, בעיקר כשמביאים הרס במהלך הקרב. המפתחים נתנו פיזיקה לכל חפץ באזור וזה פשוט מופע אדיר כשמתחילה מלחמת יריות ביניכם לאיזה יצור מעופף. אבל עם הרבה חלקיקים מגיעה גם קצת האטה וכן חוויתי במהלך המשחק שלי על קונסולת ה-PlayStation 4 טיפה האטה על המסך וגם היו מספר פעמים שהמפה של המשחק לא נטענה לי. בכל מקרה, אני לא צופה את הבעיה הזו צצה לשחקנים של קונוסולות ה-Pro או המחשב האישי ומבחינה גרפית המשחק פשוט יפה לעין תודות לדגמים טובים, תאורה נהדרת וסביבה מפורטת, ובעלת משקל.

קולות של מציאות נשברת

הסאונד ברמה דומה לגרפיקה הנהדרת. כל אפקטי הקול במשחק נהדרים ומפורטים עם קולות של אבנים נשברות ודפים נקראים כל פעם שתשתמשו ביכולות שלכם. כמו כן, הקולות שלוחשים לכם במהלך המסע שלכם כשאתם ממשיכים להתקרב למציאות האחרת מצמררים ומחזקים את תחושת המתח והמדע הבדיוני.

המדבבים גם עושים עבודה נהדרת בלגרום לכל הדברים המוזרים שקורים להשמע די הגיוניים, כמו בכל סדרת מדע בדיוני, והמדבבת של ג'ס מצליחה להרגיש גם מגניבה אבל גם לחוצה בו זמנית.

המוזיקה של המשחק לא מופיעה יותר מדי אבל כשכן היא מצמררת כמו שהיא אמורה להיות והיא מתאימה לעולם שהמשחק יצר ועוזרת לנו להבלע אל תוכו, ויש במשחק שני שירים בלתי נשכחים ("Madness" מאת רואל ו-"Take Control") שכשסיימתי את המשחק חזרתי לשמוע אותם כמה פעמים כמו שחזרתי לשמוע את "Late Goodbye" (שיר של "Poets of the Fall" שיש להם גם שיר פה) אחרי שסיימתי Max Payne 2 (עוד משחק של Remedy).

אני לרוב לא אומר את זה על משחקים, למרות שכרגע זה מאוד פופולרי להגיד את זה, אבל בעיניי Control הוא פנינה, משחק מצוין וייחודי שלא זוכה למספיק תשומת לב.

אפילו שהגרפיקה שלו יכולה להעמיס על המערכת ולגרום להאטה, המשחקיות המגניבה, הגרפיקה הנהדרת והמפורטת, הדיבוב המדויק והעלילה המצמררת והייחודית הופכים את Control לאחד המשחקים המיוחדים והמצוינים ששיחקתי בדור הזה.