מטען רגשי – ביקורת לסרט "קריד 2"

אדוניס קריד נלחם את דרכו למורשת בסרט ההמשך המצופה "קריד 2"

לשחזר קסם של סדרת סרטים אהובה זה לא קל, בעיקר כשאתם מכירים לקהל רחב דמות ראשית חדשה שבעצם תחליף את אחד מכוכבי האקשן הגדולים בכל הזמנים. אבל "קריד" הצליח לעשות זאת עם סרט אגרוף מלא בנשמה וכבוד לסדרת סרטי "רוקי" האהובה שהכיר לנו את מייקל ב. ג'ורדן המוכשר, שחוזר גדול מתמיד לככב בסרט ההמשך ב"קריד 2".

"קריד 2" מתחיל עם אדוניס קריד (מייקל ב. ג'ורדן) בדרכו לזירת הקרב פעם נוספת על מנת לזכות בחגורת אליפות העולם במשקל כבד, אחרי הכרה די יפה ומכובדת למאמן שלו וגיבור הילדות של כולנו סילבסטר סטלון, אנחנו רואים אותו צועד לזירה בזמן שהשדרנים של הקרב מדברים על הדרך שלו עד קרב אליפות זה. כבר פה אני מרוצה מהכיוון שסרט ההמשך לוקח- במקום לשחזר את מה שעשו ב"רוקי" ו"רוקי 2", אדוניס מרוויח את קרב האליפות שלו אחרי שניצח 6 קרבות מקצועיים ברצף, הוא עבד קשה עבור ההזדמנות הזו מאשר פשוט לקבל אותה בסגנון הוליווד. אז כבר התחלת הסרט מדגישה את הטון שחווינו בסרט הראשון, שזה סרט אגרוף מקובע במציאות וזה משהו שנחזור אליו בהמשך הסרט.

קריד זוכה בחגורת האליפות ומתחיל לבנות את דרכו בתור אלוף העולם במשקל כבד (כמו אביו) ובתור בעל, אחרי שהוא מציע נישואים לבת זוגתו ביאנקה. הסרט מתחיל להראות את תבנית ה-Three Act-Structure שלו עם התפנית הראשונה של הגיבור שלנו, קריאת תיגר מויקטור דרגו ואביו איוון דרגו, המתאגרף הרוסי שהרג את אביו של אדוניס ב"רוקי 4".

בדיוק בזמן שידור קריאת התיגר, אנחנו מקבלים את הרגע הכי מצופה עבור מעריצים של סדרת הסרטים המקורית, מפגש בין רוקי ודרגו, ואני ממש אוהב את הכימיה בין השניים, למרות שהסרט לא נותן להם יותר מדי אינטרקציות ביחד. אנחנו יודעים שרוקי ניצח ונוצר סוג של כבוד בין השניים בסוף "רוקי 4", אבל אנחנו מגלים שאיוון גורש מרוסיה (לאוקרינה), אשתו עזבה אותו ואת בנו והוא חי איתו במדינה זרה, בעוני וזעם. אני אוהב את זה שאנחנו רואים השלכות רעות לנצחון של רוקי, "רוקי 4" נגמר בצורה מאוד קלישאית עם רוקי נואם ו"מביא לסיום המלחמה הקרה", אבל הסרט לוקח את חוסר המציאותיות של "רוקי 4" ומוריד אותה לקרקע ולמציאות של "קריד 2", החלטה מצוינת שגורמת לדמות המבוססת של רוקי עוד להתפתח (באופן מפתיע) ושנותנת לנו נבלים מורכבים עם פחדים, עבר ורצון לעתיד.

כמובן אחרי לא מעט התלבטות קריד לוקח על עצמו את הקרב על מנת לבנות לעצמו מורשת בתור מתאגרף ובגלל שמדובר בבנו של הרוצח של אביו, הוא אפילו מסתכסך עם רוקי על העניין ועדיין רוצה להלחם למרות האזהרות של כולם. פה הסרט יכול להתפס מאוד קלישאי וצפוי, אבל בעיניי זה כמו לראות תאונת דרכים בהילוך איטי, אנחנו יודעים שאם הקרב מתרחש כל כך מוקדם בתחילת הסרט שאדוניס יפסיד ואנחנו יודעים שהמטען הרגשי של מות אביו והמורשת שלו יגרמו לו להפסיד בקרב, אבל אנחנו לא יכולים להטות את מבטינו מההרס הטוטאלי שאדוניס מביא על עצמו.

כמובן שויקטור מנצח את הקרב בצורה מאוד אלימה, בדומה לקלאבר לאנג מ"רוקי 3" ובדומה לרוקי, אדוניס צריך למצוא את הכוח הפנימי שלו ולהתגבר על הפחדים שלו על מנת להחזיר לעצמו את כבודו ולהמשיך עם חייו. משהו מעניין שהסרט עושה פה ששובר את תבנית סרטי האיגרוף וסרטי "רוקי" בפרט זה להראות את "נבל" הסרט ואיך החיים שלו גם משתנים בעקבות הקרב ואנחנו מכירים אלמנטים חדשים שיביאו לניצחון של אדוניס. זה לא הגיבור נגד המפלצת, זה הגיבור נגד האנטי גיבור, ויקטור יכול היה להיות גיבור בסרט משלו ואנחנו רואים את השינוי שהוא עובר יחד עם השינוי של אדוניס, שמוביל בסופו של דבר לתוצאות של הקרב הסופי של הסרט בין השניים על האליפות.

אני רוצה לשבח את הצילום והמוזיקה של הסרט. הצילום של "קריד 2" הוא פשוט מצוין עם זוויות יפות ומעניינות ובחירת גוונים נהדרת עבור כל סצנה וכל אזור שמצולם. המוזיקה גם מצוינת עם שירי היפ הופ ו-RNB טובים שממש מגבירים את הדרמה ומשדרים את מה שהדמויות מרגישות, והם מכניסים אתכם לאווירת הקרב והאימונים של אדוניס. מה שכן, למרות שהקרבות צולמו בצורה נהדרת והם הרגישו מאוד אמיתיים (והם היו ברוב המקרים), השימוש בהילוך איטי בחלק מהאגרופים הרגיש לי טיפה קיטשי ולדעתי הוציא מהרגש של הקרב לפעמים רק על מנת להיות מרהיב לעין.

המשחק גם ראוי לשבח- סילבסטר סטלון חוזר בהופעה נהדרת בתור רוקי הזקן, הופעה שאולי לא משתווה להופעתו המועמדת לאוסקר ב"קריד" אבל בהחלט הופעה טובה. כך גם דולף לונדגרן שמגלם איוון זקן מלא בכעס אבל גם הרבה חרטה, הוא בקלות יכל לשחזר את המבטא הרוסי הרע שלו מ"רוקי 4", אבל הוא נותן בסרט זה מבטא רוסי הרבה יותר טוב, שאין לי ספק שהוא התאמן עליו לקראת הסרט.

הדינמיקה בין הדמויות היא גם נהדרת. היחסים בין ויקטור לאיוון, איוון ורוקי, ורוקי ואדוניס הם כולם טובים, בעיקר היחסים בין רוקי ואדוניס. אחרי שהיה מנטור זקן עבורו, אדוניס כעת רואה ברוקי כמו אבא שלו וזה משתלב נהדר עם הדרמה הסובבת את מות אביו של אדוניס, העובדה שרוקי מרגיש שזה היה באשמתו והניסיון של אדוניס לעמוד במורשת של אביו. זה מתבטא בצורה הטובה ביותר אחרי ההפסד הראשון של אדוניס שאפילו יצליח לסחוט מהקשוחים ביותר שבינינו דמעה אחת.

אבל כמה שסטלון ולונדגרן עושים עבודה טובה, מייקל ב. ג'ורדן גונב את ההצגה, הוא פשוט מצליח להראות בסרט הזה טווח כל כך רחב של רגשות שזה מדהים ובקלות מוכיח לכולם בהוליווד שהוא מסוגל להחזיק סרט בכוחות עצמו וזה מה שהדמות שלו גם עושה לאורך הסרט, כמו שרוקי אומר בעצמו "זה הזמן שלך". מייקל ב. ג'ורדן מבסס את המורשת והקריירה של אדוניס קריד וממשיך את סדרת הסרטים שלו למקום עצמאי יותר ומצליח יותר.

סיכום

"קריד 2" הוא סרט אגרוף מצוין שמצליח להמשיך את תהליך תפיסת מקומו של סילבסטר סטלון בידי מייקל ב. ג'ורדן כהכוכב של כותר "רוקי".

גם אם אתם לא מעריצים גדולים של "רוקי 4" עדיין תמצאו הרבה דרמה ובידור בסרט זה, אבל אם אתם כן מעריצים של סדרת הסרטים המקורית (כמוני), אתם רק עוד יותר תעריכו את הכיוון שהסרט לוקח ואת ההשפעה שלו על הסרטים והשחקנים של סדרת סרטי "רוקי".