גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
שלום חברים וברוכים הבאים לפינת החדשה, "על הספה של דני"..
מה זה על הספה של דני, ולמה צריך להיות לי אכפת מזה ? " אתם שואלים את עצמכם בקול טיפשי בזמן שאתם מלטפים את הזקן היפיפה שלכם , אז אל תדאגו יצורים יפייפים שכמותכם אני כאן בשביל להסביר לכם הכל.
על הספה עם דני, הוא מגזין שייתן כתבה שבועית ובה אני רואה סרט שעליו המליצו הקוראים ואני ישתף אותכם בחוויה הזאת , יספר לכם מה חשבתי עליו ועם איזה רושם יצאתי מכל זה. במילים אחרות הזדמנות נחמדה בשביליכם לשתף את העולם בסרטים שאתם אוהבים או לגלות סרטים חדשים שאתם פספסתם.
אני רוצה להדגיש כמה חשובה הקהילה שלנו למטרה הזאת מכיוון שאתם בוחרים את הסרט שאנחנו הולכים לראות כל שבוע ובכללי בשבילכם אני עושה את כל זה אז לפחות תכתבו לי בתגובות למטה כמה שאתם אוהבים אותי … בבקשה .
והיום מכיוון שזהויא הכתבה הראשונה ואני הרגשתי את הצורך לעשות רושם טוב עליכם אני החלטתי להתחיל מאחד סרטי האנימציה האהובים אליי בשם "the garden of words " !
והסיקור הסופר קצרצר הראשוני שלי הוא כזה : אוהבים אנימציה יפנית יפיפיה , דמויות אנושיות שאפשר בקלות להזדהות איתן\ם ולהתחבר אליהם ריגשית , סיפור אהבה שימשוך בכל מיתרי הלב שלכם, אוהבים …. נעליים ? ( אנחנו באתר לא שופטים , מה שעושה לכם את זה אנשים … ) אז זהו סיפור בשבילכם ואני ממליץ עליו בחום לב .
אוקיי אז זהו סיפור על בחור צעיר בשנות ה15 לחיו בשם Takao Akizuki שחיי עם אמו הדרמטית ואחיו הגדול.
הוא בחור דיי שגרתי הוא לומד, עובד וכמו לכולנו יש לו חלום. טאקאו חולם להיות סנדלר ( לחברה שהתכוונו לפתוח דף בגוגל עכשיו – נחסוך להם – סנדלר זה הבחור שמכין ואף מתקן נעליים ) מאז ומתמיד הוא חלם ליצור נעליים אפילו שלמשפחתו ולי הצופים זה נראה בהתחלה כמו חלום טיפשי וחסר פואנטה אני חייב להודות שלראות אש בוערת בליבו של בנאדם , לראות תשוקה כל כך חזקה למשהו עד כדי כך בצורה מסויימת ממש חימם את הלב וגרם לי לרצות לראות אותו מצליח.
טאקאו נוהג להבריז מהשיעור הראשון כל בוקר גשום וללכת במקום זה לפארק , לפני שאני ממשיך אני חייב לציין עד כמה יפה ניראה הפארק ובכללי כל הסרט הזה האנימציה פשוט מהממת! זה ניראה והרגיש כמו עולם חיי ונושם ואני לא יכול לתאר אפילו כמה זמן וקישרון לקח לצייר את כל זה . בכל מקרה בפארק גיבורנו פוגש באישה שיושבת לה בנחת ושותה בירה ( ילדים אלכוהול זה רע ואל תישתו אותו בבוקר זה פשוט לא בריא ) וככה בלי לתכנן ולתאם הם מוצאים תעצמם נפגשים שוב ושוב באותו המקום בבקרים הגשומים האלה ולאט לאט נוצר בינהם קשר רגשי . בשבילי זה היה מרגש בצורה מפתיעה לראות עד כמה פשוט ותמים היה כל הקשר ביניהם בהתחלה ואני מצאתי את עצמי יותר מפעם אחת במהלך הסרט הזה מחייך בלי שום סיבה , זהו סרט קצר יחסית באורך של רק 46 דקות אבל העולם שהוצג בפניי בזמן הקצר הזה הרגיש עמוק ומלא שכבות. הסיפורים האישיים של שני הדמויות הראשיות באמת מאוד עניינו אותי ולא מצאתי את עצמי משתעמם לדקה ממה שקרה על המסך.
לכל האנשים שלא בטוחים בקשר לאנימה בגלל שהם חושבים שכל האנימציה היפנית היא רק אקשן או ילדותית כמו פוקימון או דראגון בול זי, אני ממליץ את הסרט הזה מכיוון שהוא הרגיש כל כך אנושי . זהו באמת סיפור שמראה לנו עד כמה פגישה מקרית בין שתיי זרים יכולה לשנות את חייהם בצורה מדהימה .
הטריילר של הסרט the garden of words
כל מי שרוצה לראות את הסרט עם כתוביות בעברית, מוזמן להכנס לאתר של המתרגמים הישראלים:
http://tempest-fansubs.com/
אז חברים איזה סרט אנחנו הולכים לראות בפעם הבאה ? מה חשבתם על הסרט הזה ? מה אתם חושבים על פסטרמה עם קטשופ ? ( אני אישית בעד מיונז )
תכתבו לנו בתגובות למטה !
