על הספה של דני : the perks of being a wallflower

היי , שמעתי שעוברים עליכם זמנים קשים . קשים בבית הספר, פוטרתם מהעבודה , בדיוק עברתם פרידה קשה ומעל כל זה גיליתם שאתם מאומצים . אני מבין שכל העולם מקשה עליכם אבל לפעמים אתם פשוט צריכים לקחת נשימה עמוקה ולומר " הכל יהיה טוב ".

והיום על הספה של דני הבאתי את הסרט המושלם בשביל להראות לכם שהחיים ממשיכים ושכל פצע מחלים מחלים בזמנו , the perks of being a wallflower . אז קחו נשימה עמוקה ובואו לשבת על הספה של דני.

למי שלא מכיר עדיין על הספה של דני היא כתבה שבועית בה אני רואה סרט שעליו המלצתם (אתם או פשוט סרט שממש באלי לראות) וכותב מה חשבתי על הסרט, כגון מה אהבתי ומה לא אהבתי בו ואת הרושם שהוא השאיר בליבי לאחר הצפייה בו.
הזדמנות מושלמת בשביל כולנו לגלות סרטים שווים לצפיה ולקבל חוות דעת על סרטים חדשים שעוד לא הספקנו לראות.

אם לא ראיתם את הסרט הזה אז הנה הגרסא המקוצרת שלי : הדמות הראשית בסרט הזה הוא צ'רלי , בחור צעיר בעל עבר נפשי לא כל כך ברור ולא כל כך יציב שמתחיל לימודים בבית ספר חדש , הוא במהרה פוגש את פטריק ואת סם , אח ואחות חורגים ומשם מתחיל סיפור מרתק על אובדן , סבל והתמודדות עם קשיים. קצת קשה לתאר את הסרט הזה בתקציר הזה מכיוון שהדברים שקורים בסרט הזה פחות חשובים מהמסר שלו בעייני.

ולמי שאין כוח לקרוא כתבה שלמה הינה הסיקור המקוצר שלי : למרות שחלק מהדיאולוג בסרט הזה גרם לי לגלגל עניים ולהסתכל בשעון , זאת עדיין הייתה חוויה מרגשת ומעודדת . הוא לא מושלם אבל זה בהחלט סרט טוב .

קודם כל אני חייב לציין שזהו בהחלט סרט דרמה והוא עסק בכמה נושאים מאוד כבדים אבל אני לא רציתי לדון עליהם בכתבה הזאת בגלל שאני רואה בהם ספויילרים וכולנו שונאים ספויילרים !

אוקיי אז בוא ניכנס עכשיו טיפה יותר לפרטים וניראה מה בדיוק אהבתי ולא אהבתי בסרט הזה .

הפעם אני חושב שאני יתחיל דווקא מהדברים שלא אהבתי בסרט הזה כי בצורה מפתיע יש דיי הרבה דברים שהפריעו לי בו , אוקיי אתם כניראה מרימים עכשיו גבה וחושבים לעצמכם " אבל בסיקור הוא כתב שהוא אהב את הסרט הזה , מזה הפיצול אישיות הזה שיש לו ? " אל תדאגו חברים אני ישתדל להסביר הכל.

הדבר הראשון שלא ממש ריגש אותי היה סגנון הצילום האומנותי עם כל מעברים בין זמנים וסצנות שנועדו לעורר בי רגש , הרבה פעמים הם הרגישו מיותרים ואומנותיים אך חסרי תוכן .
הדבר השני והכי גדול שהציק לי בסרט הזה היה הדיאלוג , יותר מפעם אחת הוא הרגיש מוגזם , מוזר , ופשוט לא מציאותי .
כמוכן הרבה מהדמויות הרגישו כמו סטראוטיפים של עצמם , הדרך בה הם היו לבושים , איך שהם דיברו , והתנהגו הכל הרגיש מידי פעם כמו קלישה נדושה.
כמו כן לא הרגשתי שום סיבה לדמות של פטריק להיות גיי מעבר ל " אנחנו צריכים טיפה לעשות את הדמות שלו מיוחדת אז בוא נעשה אותו גיי "
למען האמת כל הדמויות הרגישו כאילו הדביקו לכל אחד מהם איזה גימיק כדי שיהיה קל יותר להבדיל בינהם .
הדמות היחידית שהרגישה אנושית באמת היה צ'רלי.

ועכשיו אני ינסה להסביר לכם למה למרות כל המינוסים הענקיים האלה שהיו הופכים כל סרט אחר ללא שווה צפייה אני עדיין נהניתי ואהבתי את הסרט the perks of being a wallflower.
הסרט השתמש בחולשות שלו והפך אותם ליתרונות.
והדבר שהכי אהבתי בסרט הזה במבט לאחור היא הדרך בא אני מרגיש שראיתי את הסיפור דרך עייניו של הדמות הראשית . כן שאר הדמויות הרגישו מוגזמים בהתחלה אבל זה מכיוון שאני בתור צופה לא הכרתי אותם ועם הזמן במהלך הצפיה אני גיליתי שלהרבה מהדמויות האלה יש סיפור מאחוריהם ,
אפילו פטריק שבהתחלה לא סבלתי בגלל ההתנהגות הסופר דרמטית שלו הרגיש כמו בנאדם אמיתי בעל פגמים , יתרונות וחסרונות לקראת סוף הסרט הזה.
במשך הרבע הראשון הרגשתי שהסרט הזה מתאמץ יותר מידי במטרה לגרום לי לאהוב אותו , אבל לאט לאט הוא בסופו של דבר הצליח .
זהו בהחלט לא סרט מושלם אבל בסופו של דבר זהו אכן סיפור נוגע ללב.

ולפני שאני שואל אותכם מה חשבתם על הסרט הזה אני רק רוצה לומר : אם אתם עוברים קשיים , תדעו שאתם לא לבד, ואין שום בושה בלבקש עזרה .
אוקיי חברים , מה חשבתם על the perks of being a wallflower ? מה ניראה בפעם הבא ? תכתבו לי בתגובות ולמטה .