גם סוס מנצח צריך לטפח – ביקורת המשחק Demon's Souls

המשחק שהתחיל את הכל חוזר כ-11 שנה לאחר השקתו המקורית

ההכרות הראשונית שלי עם סדרת Souls התחילה אי שם בשנת 2011, תחילת כיתה י"ב, כשנתיים אחרי ש-Demon's Souls הושק, עת יצא משחק חדש בז'אנר זה שאולי שמעתם עליו, Dark Souls. בתמימותי הרבה חשבתי שמדובר בעוד משחק תפקידים חביב לקונסולת ה-Xbox 360. אוי כמה טעיתי. במהלך שלב הפתיחה נעמדתי מול הבוס הראשון ומתי בתוך שניות ספורות. ואז מתי שוב, ושוב. מחזור המוות הזה נמשך כחצי שעה כשבכל פעם הצלחתי להוריד עוד טיפה ממד החיים של הבוס אבל אפילו לא התקרבתי למצב בו יכולתי להרוג אותו. לאחר ששבעתי כשלונות הוצאתי את הדיסק מהקונסולה בזעם, והחזרתי אותו לקופסה. Dark Souls שוחרר בתחילתה של שנת הלימודים האחרונה שלי בתיכון כשבמקביל התכוננתי גם לבחינת הפסיכומטרי. לא היה לי את הזמן או את הסבלנות למשחק המוזר הזה וגם לא ידעתי שהייתי צריך לברוח מהבוס ולהמשיך בדרכי, משחקים פשוט לא עבדו ככה באותה התקופה. בזמנו אנשים רבים (ואני ביניהם) לא הבינו מה המפתחת From Software ניסתה להשיג עם המשחק הזה, משהו שבהמשך התברר לי שהוא לא פחות ממהפכה של ממש בז'אנר משחקי התפקידים בפרט ובתעשיית המשחקים בכלל.

דעתי על סגנון המשחק של סדרת Souls השתנתה ב-2015. חודש מרץ הגיע ואיתו חופשת פסח ארוכה במיוחד מהצבא ולא היה לי מה לשחק על גבי קונסולת ה-PlayStation 4 אז החלטתי כלאחר יד לרכוש את Bloodborne, המשחק החדש של From Software שהיה בלעדי לקונסולה. גם אותו זנחתי מהר מאוד, בעיקר לאור העובדה שאורכם של זמני הטעינה בעת ההשקה היה כאורך הגלות. לאחר כמה חודשים חזרתי למשחק, שיחקתי בו עד תומו והמשכתי לשאר המשחקים בסדרה ובהמשך גם זכיתי לכתוב את הביקורת על Sekiro: Shadows Die Twice, המשחק המאוחר ביותר של From Software עבור אתר זה. אבל מכיוון שלא הייתה ברשותי קונסולת PlayStation 3 מעולם לא זכיתי לשחק ב-Demon’s Souls, המשחק המקורי שלמעשה הביא את ז'אנר משחקי ה-"Souls-Like" לקדמת הבמה, ועכשיו, הגיע הזמן סוף כל סוף להשלים את החור הענק הזה.

יותר מעשר שנים עברו מאז השקתו המקורית של המשחק וכעת הוא חוזר לקדמת הבמה כמשחק השקה של קונסולת ה-PlayStation 5 וסוף סוף קיבלתי את ההזדמנות לשחק בו. הבעיה היא שהגעתי למשחק "הראשון" בסדרה עם יותר מחמש שנות ניסיון משחק בסדרה, ובעוד ש-Bluepoint Games עשו עבודה מדהימה בשחזור המשחק, קשה שלא לראות איך הנוסחה המנצחת של From Software התפתחה וזוקקה לאורך העשור האחרון. כתוצאה מכך Demon’s Souls מרגיש קצת מיושן בהשוואה לשאר המשחקים בסדרה.

המפתחים ניסו להישאר כמה שיותר נאמנים למקור ולכן רוב השינויים כאן נוגעים לגרפיקה ולביצועים. מצב הביצועים מוגדר כברירת מחדל על גבי קונסולת ה-PlayStation 5 ומספק חווית משחק חלקה ב-60 פריימים לשנייה. ולמרות שיש מצב "קולנועי" שמקפיץ את הרזולוציה ל-4K ומוריד את קצב הפריימים ל-30 לשנייה, לא שווה לאבד בשבילו את המשחקיות החלקה.

מבחינה סגנונית הייתי מתקשה להבדיל בין האמנות של Bluepoint Games לבין זו של From Software שמאפיינת כל כך את סדרת Souls אם לא הייתי יודע ש-Bluepoint יצרה מחדש חלק גדול מהאמנות במשחק. החברה באמת עשתה עבודה מושלמת ואמינה מאוד שגורמת למשחק להיראות כאילו הוא נוצר מחדש על ידי חברת From Software בעצמה.

המשחקיות נותרה ברובה ללא שינוי מלבד מצב מיוחד שמסובב את השלבים, כמה תוספות שהופכות את המשחק ליותר נוח (אך לא בהכרח ליותר קל) וכמה סודות קטנים שנוספו על ידי Bluepoint. לולאת המשחקיות הבסיסית נשארה זהה, אתם עדיין מתים המון, אוספים נשמות כדי לשפר את דמותכם ולהתחזק בעודכם נלחמים באויבים קשים יותר ויותר ככל שהמשחק מתקדם. למרבה הצער המשחקיות ב-Demon’s Souls מרגישה קצת חלודה, במיוחד כשמשווים אותה לשיפורים ש-From Software ביצעה במשחקיות המוכרת של הסדרה לאורך העשור האחרון.

אחד ההיבטים הבולטים ביותר של השינוי שעבר על הסדרה בעשור האחרון הוא מבנה השלבים. ככל שהסדרה התקדמה From Software בנתה שלבים שמתשלבים אחד בתוך השני כמו מבוך והשחקן יכול לפתוח קיצורי דרך חדשים ביניהם. פילוסופיית העיצוב הזאת באה כמובן לידי ביטוי כבר ב-Demon’s Souls אבל היא הייתה אז בחיתוליה, והמשחק מכיל לא מעט אזורים בנאליים ומשעממים עדי כך שכבר שיימאס לכם לעבור דרכם בדרך אל הבוס.

בדומה למערכת הקרב של המשחקים האחרים בסדרה גם מערכת הקרב ב-Demon’s Souls מספקת את אחת מחוויות המשחק המתגמלות ביותר בהן תזכו לשחק. המשחק מגיע גם עם אוסף של בעיות שמאפיין בעיקר את המשחקים הראשונים בסדרה כמו היכולת לפגוע באקראי באויבים דרך משטחים, או להיפגע בעצמכם מאויב שלא היה אמור להיות מסוגל להניף את חרבו דרך קיר. למרבה המזל, עם יכולת הטעינה המהירה של קונסולת ה-PS5, מוות מיותר הוא תופעה פחות מעצבנת כי תוכלו לחזור למשחק בתוך שניות ספורות. הטכנולוגיה הזו היא ככל הנראה משהו שישפר את המשחקים הבאים של From Software באופן ניכר. היא מאפשרת לשחקן להתנסות באופן חופשי יותר במשחקיות מבלי שיצטרך לדאוג שהוא הולך לשבת מאחורי מסך טעינה ארוך בכל פעם שהוא מת.

כל אזור במשחק מקושר למצב "נטיית העולם" המשפיע על האזור בדרכים שונות ותלוי באופן האינטראקציה של השחקן איתו. מצב זה מושפע מהרג של בוסים, השלמת משימות עבור דמויות משנה או אפילו סתם מוות. המערכת הזאת קיימת בצורות שונות גם במשחקים האחרים של From Software אבל פה היא מוסברת בצורה גרועה מאוד, ולרוב לא יהיה לכם מושג איך אתם גורמים לשינויים האלה להתרחש, אלא אם כן אתם חופרים באינטרנט כדי לראות בדיוק איך המערכת הזו עובדת, כך שזה לא באמת מפתיע שהמפתחים שינו אותה במשחקי "ההמשך".

Demon’s Souls למעשה מספק הצצה לתחילת המסע של From Software שבמהלכו היא הפכה לאחת המפתחות הדומיננטיות ביותר בתעשיית המשחקים בעשור האחרון ואני בטוח שכל שחקן יהנה מאוד ממנו, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשיפורים ש-From Software הכניסה במשחקי Souls האחרים לאורך העשור לא באים לידי ביטוי במשחק הזה. אין לי שום ספק ש-Bluepoint Games הצליחה ליצור גרסה מלוטשת ומעודכנת למשחק נישתי שלא הרבה אנשים זכו לשחק בו בעת השקתו המקורית ואם כבר יש ברשותכם PS5 אני ממליץ לכם לשחק בו, אבל אם אתם מחפשים משחק שמספק את המיטב ממה שיש לחברת From Software להציע אז עדיף שתשחקו ב-Bloodborne או ב-Sekiro.

*עותק לביקורת וקונסולת ה-PlayStation 5 סופקו על ידי חברת ישפאר, היבואנית הרשמית של PlayStation בישראל.