Destiny 2 – להציל את העיר האחרונה ב-60 FPS [סיקור מהדורת המחשב]

אחרי שבזבזתי מעל 1500 שעות אצל אחיו הגדול, ישבתי וחיכיתי לצאתו של Destiny 2 למחשב הנייח ולאחר שחרשתי עליו מעט (שקר) חזרתי עם ביקורת מקיפה למשחק החדש מבית Bungie אך הפעם ב-60 FPS

לפני שנתחיל את הביקורת על Destiny 2 (אל הביקורת של מהדורת ה-PS4) אני מאמין שאנחנו צריכים להיכנס לאווירה המתאימה, לכו למקרר, תעשו לעצמכם שוקו חם ותתכוננו לחוויה מסעירה מרגשת ובהחלט מוחצת דמעות (בעיקר שלי). הפעילו את הסרטון ובואו נתחיל את ההרפתקה.

https://soundcloud.com/kirkap/destiny-2-original-31

הודתי בעבר ואעשה זאת בשנית, הייתי חזק לצד הסקפטיים לקראת שחרורו של Destiny אי שם ב-2014. עם כל ההייפ סביב המשחק שקמפיין השיווק שלו עלה כ-100 מיליון דולר, הרגשתי שהקהל שמחכה עתיד להתאכזב ובגדול. ואז שיחקתי בבטא, מאז אותה בטא, העברתי יותר שעות ממה שבן אנוש יכול לספור, הכרתי המון חברים שחלקם מלווים אותי כבר כשנתיים איתנות גם בעניינים שמעבר להרג המוני של חייזרים, וצברתי אין-ספור חוויות גיימינג שישארו חקוקות בליבי לעד. לא אשקר, הציפיות עימן הגעתי ל-Destiny 2 היו גדולות מאוד. במיוחד לאחר שחרור 2 ההרחבות האחרונות במשחק הראשון, שהיו יוצאות מן הכלל, לאחר שנה ראשונה צולעת של המשחק הראשון. שלוש שנים (מתוך פרוייקט של עשר) עברו מאז המשחק הראשון, והמשחק השני משנה את פני המשחק לגמרי, כמה זה טוב?

העלילה:
ה-Light הוא הכוח של ה-Guardians, מה שהופך אותם ללוחמים בני אלמוות ולכוח המוביל והמגן על העיר האחרונה ותושבי כדור הארץ האחרונים. ה-Guardians מקבלים את כוחם מפלנטה מסתורית שנקראת ה-Traveler. אף אחד לא יודע איך הוא עובד או מה הוא מנסה להשיג, אך כוחו הוא החזק ביותר ביקום ואין שני לו. מה שבדיוק קורן לקאבאל (Cabal), אויבינו מהמשחק הראשון (שם לא קיבלו דגש מיוחד) שעושים קאמבק ובגדול. סיפור הרקע העשיר ב-Destiny 2 מלא במעשיותיהם של הקאבאל, שנוהגים לפוצץ כוכבי לכת (גם כאלו שעליהם יש חיים) כתחביב והם בעקרון שואפים לשליטה בגלקסיה. Dominus Gauhl – השליט המכהן של הקאבאל, ראה את כוחו של ה-Traveler ומחליט להשתלט עליו ולשלוט ב-Light. דבר שגוזל מה-Guardians שלנו את מה שמבדיל אותם מהשאר. כאן בדיוק, נבלעתי לתוך קמפיין המשחק של Destiny 2. מלא בציפיות לקמפיין הרבה יותר טוב ממה שקיבלנו ב-Destiny הראשון. ואני שמח להגיד שבאספקט הזה לא הייתה נפילה. הקמפיין של Destiny 2 הוא ללא ספק הרבה יותר טוב מהראשון. איך זה מתבטא? מהמשימה הראשונה עד האחרונה, המשחק והדמויות בו ליווי אותי דרך רגעים מדהימים גרפית ואפיים מבחינת האקשן ומבחינת הנופים והתמונות עוצרות הנשימה בהן נתקלתי. הקמפיין של Destiny 2 יודע בדיוק במה המשחק טוב והוא משחק בצורה מעולה על הנקודות הטובות, במהלך הקמפיין (בן 7-8 השעות לערך) המשחקיות המעולה של המשחק עליה נרחיב בהמשך, מתאימה בול לאופי המשימות המרשימות במשחק, ויוצרות קמפיין סוחף ומעניין. לצד אלו, הקטעים הסינמטיים שמלווים גם בדמויות הוותיקות והישנות הם מעולים ורבים יותר מהקטעים שזכינו להם במשחק הראשון, מה שכמובן עוזר בהעברת הסיפור בצורה טובה יותר.

הדיאלוגים במהלך הקמפיין והמשימות, הן אלו שגונבות את ההצגה. כשדמויות כמו Failsafe, Cayde-6 ועוד מספר דמויות לא מעט פעמים יגרמו לכם לגחך או לצחוק. בנוסף לסיפור הראשי יש גם דבר שמזכיר יותר משימות צד ואלו הם ה-Adventures. משימות קטנות יותר שמביא ה-NPC של כל כוכב, והן בעיקר מרחיבות את עולם המשחק ואת הסיפורים המשניים וסיפורי הרקע. גם המשימות האלו (שלא היו במשחק הראשון) היו טובות מאוד, והן טובות לכל מי שרוצה להרחיב בבקיאותו על המסופר במשחק (או פשוט להתקדם, שכן הן מקדמות שחקנים בשלבים נמוכים יותר).

הסיפור ב-Destiny 2 בסופו של דבר הוא טוב יותר משל קודמו, אך הוא לא מהפכני או מחדש בשום צורה, ולא מתיימר להיות. עם זאת הוא מהנה מאוד ועובר בגיוון וכיף רב ורואים שהושקעה מחשבה בבניית משימות הקמפיין, וזה מעולה. כל אחד שנהנה ממד"ב אם זה בספרים סרטים או משחקים, יהנה מאוד מהקמפיין של Destiny 2. ומי שלא? יהנה מלירות בכל אויב שזז לעברו, כי בזה Destiny הכי טוב.

איך זה להיות Guardian?
Destiny 1 הצליח מאוד בכל מה שקשור למשחקיות מהנשקים והיכולות הייחודית לקלאסים ועד לריקודים. כל כך הצליח שאפשר אפילו לומר שזה מה שהציל את המשחק מנפילה כואבת עוד יותר בשנתו הראשונה בשוק. כששמתי ידיי עוד על ה-Beta של המשחק השני, לא יכולתי שלא לשחרר אנחת רווחה, הנשקים עדיין מרגישים מעולה וכל אספקט בהם יושב בול במקום, אם זה המראה העתידני והחלקלק או הישן והפשוט בהתאם ליצרנית, והסאונד של הנשקים זה פשוט מוזיקה לאוזניים. הבסיס המצוין של המשחקיות ב-Destiny ממשיך גם למשחק השני בסדרה. Destiny הראשון היה משחק המשחק הכי טוב למי שרצה לחסל אין-ספור חייזרים עם החבר'ה. ו-Destiny 2 ממשיך להיות זה. אבל עם כמה שינויים, חיוביים וחיוביים פחות. לדוגמא, את השוטגאנים, צלפים ורובי הלייזר זרקו לקטגוריית הנשקים הכבדים, מה שמוריד מהזמינות שלהם בעיקר ב-pvp. עקב קשיים של באנג'י לאזן את השימוש בהם במהלך שלושת השנים של Destiny הראשון. הקלאסים גם הם חוו שינויים משמעותיים, ההאנטרים (אליהם אני משתייך) נאלצו להיפרד מה-Blink (סוג קפיצה במשחק) ולספוג על כך עלבונות מחבריהם הווארלוקים שאצלם הוא נשאר. כמעט כל הסאב-קלאסים במשחק חוו שינויים, לוורלק אין יותר יכולת החייאה עצמית כשה-Sunsinger הפך ל-Dawnblade מה שמאפשר לו לשלוח מעין חרבות אש לעבר האויבים. הטיטאנים המגנים קיבלו מגן שהם יכולים להשליך ולהכות איתו באויבים, וההאנטרים קיבלו Blade-Dancer ארוך יותר וכזה שנראה ומתפקד קצת אחרת. כל השינויים האלו, הם מה שבסופו של דבר נותנים את התחושה של משחק אחר לגמרי, והם רובם במקום.

מה עם האויבים? טוב.. לצערי אין חדש תחת ה-Traveler. האויבים שפגשנו במשחק הקודם, המשיכו איתנו הלאה למשחק הזה, בלי יותר מדיי שינויים אם בכלל וללא יותר מדיי גיוון. מה שאותי אישית אכזב. כן, הגיע לקאבאל את הזמן שלהם לזרוח ולנסות לפוצץ את הפלנטה. אבל יכלו לפחות להטמין שורשים של זרע אויבים חדש לגמרי. ב-AI לא חשתי בשינויים מהותיים מאז המשחק הראשון, ומחפשי האתגר ימצאו אותו בעיקר בנייטפול וברייד, ולא מעבר לכך. מה שמביא אותנו לנושא הבא:

מה קורה אחרי הקמפיין? סיימתם את הקמפיין ואפילו את משימות הצד? כל הכבוד, ברוכים הבאים ל-Destiny 2! שיטת עליית הרמות שפגשנו באמצע מסלול חייו של המשחק הראשון, כמובן ממשיך עכשיו, וברגע שתגיעו לרמה 20 המקסימלית, הדבר הקריטי ביותר יהיה ה-Light Level שלכם, שבעת כתיבת הכתבה המקסימום שאליו ניתן להגיע הוא 305. איך תגיעו לשם? אז יש כמה דרכים: הדרך הראשונה שבה אני נקטתי בעיקר היא Heroic Public Events, בכל כוכב לכת במשחק ישנם מספר פעילויות שקוראות אחת לכמה זמן, כל השחקנים שבאותו שרת רואים מתי ואיפה הפעילויות האלו קורות, וכך בעצם יכולים להגיע. לכל פעילות יש טריגר סודי, פעולה מסוימת שהמשחק לא מצביע עליה ובעצם תהפוך פעילות חברתית רגילה לפעילות חברתית הירואית שתעניק פרסים שווים יותר למשתתפים ברגע שהפעילות צלחה. כאחד שלא העריץ את ה-Public Events במשחק הראשון בלשון המעטה, אציין שב-Destiny 2 הם עברו שיפור משמעותי והם באמת מהנים ומתגמלים, לא אשקר, הם לא הכי מאתגרים לאחר מספר פעמים אבל הקסם של הפעמים הראשונות מכסה על כך. השיפור הוא ללא ספק משמעותי וניכר, ואני לא ממליץ לאף שחקן לדלג על הפעילות הזאת במשחק. פעולות נוספות הן סטרייקים ו-Nightfall Strikes. בואו נתעכב לרגע על ה-Nightfall: במשחק הראשון, הרעיון היה פשוט: סטרייק רגיל מהמבחר שאנחנו מכירים, רק הרבה יותר קשה ועם modifiers (יתרונות וחסרונות לשחקן, לדוגמה פחות תחמושת, אויבים חזקים יותר, בונוס על  נשק מסוג מסוים ועוד), ברגע שכל השחקנים מתים – חוזרים לתפריט הראשי ומתחילים מהתחלה. הנייטפול, שמיועד ל-3 שחקנים היה בין הדברים היותר כיפיים ב-Detiny 1. בעיקר בצורתו הראשונה והאכזרית, וגם לאחר השינוים הקטנים. העניין הוא לא כזה בנייטפול ב-Destiny 2, הגרסה הנוכחית של הנייטפול, לא תחזיר להתחלה את כל המשתתפים. אבל היא כן תשים טיימר של רבע שעה לסיום פעילות שאמורה להילקח ביסודיות וזהירות. כשהדרך היחידה להאריך את הטיימר זה לירות בדבר מסוים על המפה.

הדרך הנוספת לעלות היא Milestones – אבני דרך שבועיות, שהשגתן תוביל לפרסים והדרך האחרונה והחביבה עליה נדבר עכשיו היא Tokens. שחקן בדסטני יקום ויפול על אסימונים, כל NPC במשחק כמעט יכול לתת לשחקנים פרסים על כך שיביאו לידיו 20 אסימונים (או דומים) ייעודיים שניתן לאסוף בדרכים שונות. לדוגמא אם נשחק ב-pvp נקבל אסימונים של ה-pvp אותם נעביר ללורד שאקס תמורת פרסים שיעזרו לנו לעלות ב-Light Level. אותו דבר אם ניתן ל-Gunsmith חלקי נשק שנקבל מפירוק נשקי Legendary ועוד ועוד ועוד. פורמט האסימונים אולי מרגיש מתגמל והוא אכן ממכר עקב תחושת התגמול המיידית ב-"קלות" של השגת הציוד (או כך היה אצלי לפחות) אבל המערכת הזאת נועדה נטו כדי לגרום לשחקנים לחרוש עוד ועוד, ועוד. אגב, לא שזה אמור להפתיע משהו, ה-grind האינסופי הוא תמיד היה חלק ממשחקים כמו דסטני ודומיו, ולמרות שזה לא מפתיע, מכעיס שמערכת טיפה עצלנית החליפה את מערכת ה-Bounties האהובה מהמשחק הראשון, בלי סיבה נראית לעין. חלק גדול מהשחקנים לא מעריץ את השינוי אגב, והשחקנים ברדיט אף העניקו למשחק השני "The Token King".. ובצדק.

ואיך אפשר שלא לדבר על ה-loot boxes בימים רווחיים אלה. התופעה האחרונה ולטעמי הנוראית בעולם הגיימינג, לא פסחה גם על דסטני וממשיכה מהמשחק הראשון בו הציגו לנו את Tess Evervese ואת הדברים שהיא מציעה בכסף אמיתי. אבל כמה זה נורא בדסטני 2? למען האמת זה בכלל לא. הדבר היחיד שמעצבן זה שכנראה שבגלל קופסאות ההפתעות החינניות, שברו לחלוטין את מערכת ה-shaders הכל כך אהובה, ובמקום שנוכל לשמור על השיידרים שלנו לעד ולשימוש רב פעמי ואין סופי, הם שמישים חד פעמית וכדי להשתמש בסט שלם, נצטרך כמובן 4 shaders מאותו סוג בדיוק, בלי להחשיב את הנשקים. בכל מקרה, את קופסאות ההפתעה ניתן להשיג גם מעליית רמות ולכן העניין פחות חמור ממה שהוא עלול להישמע. ולמען האמת, לא הרגשתי גירוי אפילו קטן לבזבז על העניין כסף.

תנו לי את ה-FPS שלי!
כשעל כמעט כל דבר בביקורת הזו ניתן להתווכח, עם דבר אחד אי אפשר, Destiny 2 הוא לא פחות ממשחק מדהים גראפית. הביקורת נעשתה על מחשב אישי המכיל את המפרט הנל:
-מעבד: Intel Core I7-7700K
-כרטיס גרפי- Asus Strix GTX 1080
-זיכרון: 16GB RAM DDR4 2666Mhz
-תצוגה: מסך 4K בעל פונקציית G-Sync בקצב רענון של 60Hz
הקמפיין מספק מראות מרהיבים, אם זה הנופים השלווים בכדור הארץ ,הכאוס ב-Io, היערות הסבוכים ב-Nessus או היער האינסופי שעומד להגיע בהרחבה המתקרבת של Destiny 2 ב-5.12 (Curse Of Osiris) הכל נראה פשוט טוב. החבר'ה בבאנג'י עשו עבודה מעולה שתגרום לכל אחד שמשחק במחשב פשוט לרייר על המסך.
הסאונדטרק של המשחק מוסיף להיות טוב לאחר שהסאונדטרק של קודמו היה מצוין. רגעי האקשן האפיים מלווים במוזיקה עוצמתית של תזמורת גדולה והכל יוצר תחושה מאוד שלמה אצל השחקנים. נראה שהתאימו כל מקצב לכל קטע במשחק, ולחסל חייזרים בעולם המרהיב של המשחק, זה הרבה יותר כיף עם המוזיקה המעולה שמלווה את העניין. בסך הכל, באנג'י עשתה עבודה מצוינת בכל מה שקשור בסאונדטרק ובגרפיקה.

דסטני 2 ממשיך במה שקודמו עשה טוב בבסיס ואף מוסיף מגע אישי. אבל יש הרבה שינויים שקרו לרעה לדעתי, יש בי אופטימיות כי באנג'י כבר הוכיחה את היכולת שלה לתקן את הטעויות שקורות בהתחלה. ולמרות שהביקורת עלולה להישמע שונאת, אני עדיין הולך להעביר מאות שעות על המשחק (הרבה בזכות החברים), בתקווה שיקרו השינויים הנדרשים, ובתקווה שהפעם לא יקח להם שנה וחצי, כי אז אני באמת אתעצבן.