Deus Ex: Mankind Divided סיקור המשחק

למי שלא יודע המילה Deus משמעותה היא אלוהים, ואלוהים כמה שהמשחק הזה אכזב אותי, אחרי שחיכיתי חמש שנים למשחק הזה, גיליתי משחק לא בנוי טוב ומלא בבאגים. מעוניינים לשמוע עוד? פירוט מלא וסיקור של המחשק Deus Ex בהמשך הכתבה.

Deus Ex – Mankind Divided מתרחש שנתיים בדיוק אחרי המשחק הקודם הנקרא Human Revolution ועוקב שוב אחרי עלילותיו של אדם ג'נסן, השייך לגזע ה- AUG's שהם בעצם סייבורגים. הוא יוצא לחשוף את האמת מאחורי אירועי הסוף של המשחק הקודם שבעיקבותהם גזע ה- AUG's התחיל להירדף רק בגלל השינוים בגופם.

לדעת רבים, הדבר המרכזי שמשפיע על המשחק היא כמובן הגרפיקה, כי זה הדבר הראשון ששמים אליו לב. אני לא יודע אם זה שילוב של הטלוויזיה הזולה יחסית שיש לי עם העובדה שאני משחק על קונסולת ה-PlayStation 4 אבל אני נורא התאכזבתי מהגרפיקה. גם קטעי המעבר (שלרוב מראים את האיכות הגרפית הכי מושקעת במשחק) הציגו חללי פה שחורים לרוב, פרטי לבוש שטוחים ועוד שלל כשלונות גרפיות. הגרפיקה במשחק עצמו הייתה שנויה במחלוקת מבחינתי, מצד אחד פראג הייתה יפיפייה לרוב, אבל מצד שני כשמסתכלים על האנשים היא לפעמים הייתה נראית כאילו מישהו הקיא עליה צבע אפור, אז קטגוריית הגרפיקה קשה לניתוח.

עוד אלמנט חשוב מאוד במשחק היא כמובן המשחקיות שלו והמקשים שלו, כי אחרי הכל מה זה משחק יפה אם לא כיף לשחק בו? וגם בקטגוריה הזאת המשחק נפל לדעתי. דבר ראשון, המקשים נוראיים, החלפת נשק ב-R3, ריצה במשולש טיפוס על סולמות בריבע (ברצינות?), האקשן הרגיש לי לא גמור ולמרות שהמשחק שלעצמו היה קשה (על רמת הקושי השלישית מתוך חמש, כאשר ארבע מהן זמינות ישר והחמישית רק לאחר שתסיימו את המשחק פעם אחת), האויבים נראו אפטיים למדי וכל הרובים נשמעו בערך אותו דבר. עכשיו, אנשים יכולים לבוא ולהתלונן שבמשחק הזה לא אמור להיות אקשן ושהוא אמור להיות משחק התגנבות, אני מסכים עם זה. אבל גם פה המשחק נפל.. לדוגמה, היה קטע במשחק שהייתם צריכים לעבור דרך מבוך של גלאי לייזר, אחרי חמש פסילות שבהן ניסיתי לחסום את הלייזר עם דלי צבע ללא הצלחה גיליתי שהיה אפשר פשוט לירות בבסיס של גלאיי הלייזר והם יתפוצצו, איזה מן פאזל זה? אם היה דבר אחד שאהבתי מבחינת המשחקיות היא מערכת ההתחבאות, סוף סוף משחק עם מערכת התחבאות טובה, כל פעם שלחצתי על L3 (שוב, בחירת כפתורים הזוייה) נכנסתי בדיוק למקום שרציתי להתחבא בו, בניגוד למשחק כמו The Division ששם המערכת הזו נוראית. כמו כן, ישנה מערכת כיפית של פריצת דלתות מאובטחות של כמעט כל מה שאלקטרוני (מחשבים, מחסומי כביש וכו'), חוץ מפריצה יש לך גם אפשרות להסתובב עיר ולנסות למצוא את הקוד של מה שאתה רוצה לגשת אליו, זאת גם מערכת מעולה מבחינתי.

מבנה המשחק והמשימות של Deus ex מרגישים כמו מאין שילוב בין משחק עולם פתוח מצד אחד לבין משחק בסגנון Battlefield מצד אחר. יש לכם משימות ברורות שאתם צריך לעשות להתקדם במשחק- לדוגמה, באחת המשימות אתם צריכים לעבור איזשהו מחסום בשביל להגיע למשימה המרכזית שהמשחק שולח אתכם אליה, אבל מסתבר שאתם לא יכולים לעבור בגלל שהטפסים שלכם פגי תוקף, אז אתם יוצאים (בהדרכת שוטר מושחט) בשביל ללכת להוציא מסמכים מזוייפים מארגון פשע מפוקפק. אני דווקא מאוד אוהב את המכניקה הזאת ואני חושב שהיא מוסיפה הרבה זרימה למשחק ולא רק "לך לפה" "לך לשם". אז מהבחינה הזאת המשחק מעולה לדעתי

.

לדעתי, הדבר הכי חשוב במשחק זוהי העלילה, ופה אפשר להגיד שהמשחק זרח. הדמויות עמוקות והדיאלוגים סוחפים ומרתקים ובעצם אפשר להגיד שהמשחק הזה נועד לעלילה שלו. בתחילת המשחק (ספוילרים קלים), אדם ג'נסן נשלח ביחד עם יחידה בינלאומית ללחימה בטרור הנקראת Task Force 29 (אשר הוקמה אחרי אירועי המשחק הקודם) לדובאי, שם הם מנסים למנוע עסקת נשק בין שני ארגוני טרור בעזרת מודיעין שהם קיבלו מסוכן סמוי שהסתנן לאחד הארגונים (דרך אגב, אם תתנו לסוכן למות תהיה לזה השפעה על המשחק שזה מגניב). משימה זו נכשלת עקב התערבות חיצונית של ארגון שכירי חרב השייכים לגזע ה-AUG's. כאשר ג'נסן חוזר לפראג הוא רואה שהגבירו את האבטחה נגד ה-AUG's וכל מי שאין לו אישור מעבר מגורש מהעיר. בגלל שהמשחק הוא המשך ישיר למשחק הקודם בסדרה, Human Revolution, לאנשים שלא שיחקו בקודם לא תהיה בעיה להבין את העלילה. אבל, המשחק יוצר חיבור כל כך טוב בין שני המשחקים- העיר קרועה בין הבני אדם לבין ה-AUG's אחרי אירוע שנקרא The AUG Incident שהופיע במשחק הקודם שבו אדם בשם Hugh Darrow גרם לכל ה- AUG's בכל רחבי העולם להשתגע ולתקוף בני אדם אחרים, ובעצם כל המשחק עוקב אחרי ג'נסן כשהוא מנסה ולתקן את המצב ולכן המשחק גם נקרא Deus Ex Mankind Divided, בגלל ההפרדה שיש באוכלוסיה.

אז בערך בכמה השעות שהיו לי על המשחק הספקתי לזייף דרכונים, לשרוד פיגוע בתחנת רכבת (סצנה נהדרת מבחינת עלילה), להרוס רובוטים משטרתיים ולספוג את אחד הסיפורים הכי מספקים שנתקלתי בהם, אבל מצד שני הספקתי לרוץ בתוך תחנת משטרה עם רובה ביד בזמן שכל השוטרים שהיו בפנים רצו החוצה וניסו לירת בי מחוץ לתחנה, הספקתי לקפוץ על גג של תחנת רכבת ובכך לדלג על קטע מעבר (cut scene) ועוד כל מיני קטעים מוזרים כמו אנשים ברחוב שמנעו ממני להיכנס לחנות או לרסס לאויב מחסנית על הראש ולראות אותו מחזיר אש עליי אחר כך. הנקודה שלי היא שאולי המשחק מעולה מבחינה של סיפור, של עיצוב העיר, ושל עיצוב המשימות, אבל הוא לא מצטיין בכל מה שנוגע לאקשן ולמשחקיות טובה. אני שוב אגיד- זה נכון שהוא לא אמור להיות מלא באקשן (אלא אם זה הסגנון שלכם), אבל כל הקטע של המשחק הקודם היה שהייתם יכולים לשחק אותו איך שהייתם רוצים, הייתי יכול לעבר את כל המשחק מבלי לשבור התגנבות אבל מצד שני יכולת לרסס כמו משוגע, ופה המשחק Deus Ex – Mankind Divided נכשל.