השטן שהכרתם – סיקור המשחק Devil May Cry 5

נירו ודנטה (האמיתי) חוזרים לקדמת הבמה במשחק ההמשך (האמיתי) של סדרת Devil May Cry

כבר עברו יותר מ-11 שנים מאז השקתו של Devil May Cry 4, במשך כל הזמן מעריצי הסדרה המתינו בשקיקה למשחק ההמשך. במהלך פרק הזמן הזה חברת Capcom מפתחת המשחק החליטה לתת את מפתחות הסדרה לחברת Ninja Theory, שפיתחה את DMC: Devil May Cry, אתחול לסדרה, שהיה משחק בכלל לא רע, אבל לא היה מה שהמעריצים חיכו לו (בין השאר משום שהוא שינה לחלוטין את האופי של גיבור המשחק דנטה). כעת החברה ירדה מהעץ עליו היא טיפסה וסיפקה למעריצים את מה שהם כל כך כמהו לו, משחק המשך ראוי בדמותו של Devil May Cry 5.

Devil May Cry 5 מתחיל כשנירו מאבד את ידו למלך השדים אוריזן ועץ מפלצתי צומח מהשאול והורס עיר שלמה. דנטה ונירו יוצאים להילחם באוריזן, מפסידים ומשם העניינים מסתבכים. לאורך המסע תפגשו גם דמויות חדשות כמו ניקו, יד ימינו של נירו שהכינה לו את התותבת המיוחדת שלו ו-V איש צעיר ומיסתורי שיכול לזמן שדים. נירו הוא למעשה הדמות הראשית במשחק, יש לו הכי הרבה משימות ואתם תבלו איתו הכי הרבה זמן. ככל שהקמפיין מתקדם, תתחילו לשחק גם בתור דנטה ו-V. הסיפור עצמו מאוד פשוט ולפעמים הוא אפילו די מוגחך אבל הוא עושה עבודה לא רעה ומחבר הרבה מאוד קצוות שהמשחקים הקודמים השאירו פתוחים.

כל אחת משלוש הדמויות איתן תשחקו היא שונה ומיוחדת אבל V בולט במיוחד בזכות היכולת שלו לזמן ולשלוט בשדים. הוא יכול לזמן שלושה שדים – גריפון, ציפור שמתפקד למעשה כנשק לטווח רחוק, שאדו, פנתר שמשמש כנשק לטווח קרוב ונייטמר, יצור ענקי שיכול לירות לייזרים, לזרוק סלעים ו-V גם יכול לרכוב עליו. V עצמו הוא חלש במיוחד, כך שהמטרה שלכם במהלך הקרב היא לגרום כמה שיותר נזק לאויבים באמצעות השדים שלו ולהתרחק מהם כמה שניתן. אם זה נשמע לכם קל מדי, ובכן, אתם צודקים, המפתחים פתרו את הבעיה הזאת בצורה הבאה – השדים ש-V מזמן לא יכולים להרוג את האויבים רק להסב להם נזק, V צריך לתת את המכה האחרונה. למרבה הצער זה עדיין לא הופך את המשחק עם V למאתגר, הוא עדיין הדמות שהכי קל לשחק איתה, אחרי שכמובן התרגלתם לעובדה שאתם לא שולטים רק בו אלא גם בעוד שלושה יצורים. סגנונות המשחק של נירו ודנטה מאוד דומים לאלה שהופיעו ב-Devil May Cry 4, לשניהם נשקים לטווח רחוק וקרוב. נירו שאיבד כאמור את ידו יכול להחליף בין תותבות שונות, כל אחת בעלת יכולת מיוחדות לה. אם נירו נמצא במצב סכנה הוא יכול לשבור את התותבת כדי להתחמק ממתקפה. אפשרות נוספת שעומדת בפניו היא להרוס את התותבת תוך כדי מתקפה מיוחדת שתסב הרבה נזק לאויבים. מספר התותבות שנירו יכול להחזיק בבת אחת הוא מוגבל והוא לא יכול להחליף ביניהן כרצונו, רק על ידי הרס של אחת מהן הוא יכול לעבור לתותבת הבאה. המגבלה הזאת מוסיפה ממד טקטי שמעולם לא היה קיים בסדרת Devil May Cry תצטרכו לחשוב באיזה תותבת להשתמש ומתי. לרשותו של דנטה עומדת שורה ארוכה של נשקים מגניבים כמו אופנוע שהופך לשני מסורים וכובע שטני שמשתמש בכסף כדי לגרום נזק לאויבים. בדומה ל-Devil May Cry 3  ו-4 דנטה יכול להחליף בין ארבעה סגנונות לחימה, כל אחד מהם בעל יכולת מיוחדת. דנטה כצפוי הוא הדמות שהכי קשה לשחק איתה דווקא בגלל היכולת לשלב בין סגנונות לחימה ונשקים שונים.

מיותר לציין ש-Devil May Cry 5, בדומה לשאר משחקי הסדרה, דורש מיומנות ואימון, במיוחד עם רוצים לשחק בו ברמת קושי גבוהה. יש מעט מאוד דברים שמתקרבים לתחושת הסיפוק שמלווה את סיום המשחק ברמה כזאת. לצערי פה טמונה אחת מהבעיות הכי גדולות של המשחק. בעוד שבמשחקים קודמים בסדרה שחקנים היו צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להשיג את הכדורים הזהובים שמחזירים אתכם לחיים, כאן המשחק נותן לכם אותם בכמויות, מה שכמובן פוגם בתחושת ההישגיות ובהנאה מהמשחק. Capcom היו נבונים והחליטו להגביל את השימוש בכדורים האלה ברמת הקושי הכי גבוהה, Hell or Hell.

אחד מהשינויים הכי בולטים ב- Devil May Cry 5 הוא הכמות הגדולה והמגוונת של קרבות בוס ואויבים בסיסיים. סדרת Devil May Cry הייתה ידועה לשמצה בכך שהמפתחים הרבו למחזר קרבות בוס ואויבים בסיסיים. למשל המשחק הקודם בסדרה, Devil May Cry 4, הכיל משהו כמו עשרה בוסים ומחציתם היו ממוחזרים. המשחק הנוכחי לעומת זאת מכיל לא פחות מ-20 בוסים רק חמישה מתוכם ממוחזרים. קרבות הבוס עצמם מגוונים יותר מאלה שהופיעו במשחקים הקודמים, כל אחת מהם דורש מהשחקן לשחק בצורה שונה מעט, במיוחד ברמות הקושי הגבוהות. גם העיצוב שלהם יפה מאוד, במיוחד זה של גוליית, הבוס השלישי במשחק, שד ענק עם פה בבטן שיכול לירוק כדורי אש.

במידה רבה מאוד Devil May Cry 5 מרגיש כמו שירות למעריצים, פיצוי על DMC: Devil May Cry. זה מתבטא לא רק במערכות המשחקיות אלא גם בסיפור ועיצוב הדמויות. טריש, ליידי ומוריסון שהיו דמויות מפתח במשחק הראשון, השלישי ובסדרת האנימה בהתאמה, מופיעות במשחק הנוכחי בתפקידי משנה. כל השדים של V למשל מבוססים על אויבים מהמשחק הראשון בסדרה. חלק מהבוסים מבוססים על אויבים שהופיעו בסדרה ב-Devil May Cry 3: Dante’s Awakening וכך גם חלק מהיכולות והנשקים.

מלבד קרבות מול מגוון רחב של שדים, המשחק מעודד גם חקירה של שלבים באמצעות תגמולים כאלה או אחרים. בשלבים פזורים שברי כדורים או משימות סודיות שישדרגו את מד החיים שלכם לצמיתות. לא מעט פעמים לקחתי את הזמן כדי לחקור את השלב כי המשחק חסר כל הסחת דעת משמעותית מהקרבות הבלתי פוסקים מול שדים. הלוואי שהיו לפחות כמה חידות כמו במשחק הקודמים אבל אין בכלל. גם אם הן היו פשטניות, לפחות הן עזרו לשבור את שגרת משחק הפעולה האינטנסיבית באופן עקבי. שחקנים שלא יחקרו את השלבים השונים יפסידו את ההנאה שבהפגת המתח לאחר קרב אינטנסיבי.

Devil May Cry תמיד הייתה סדרת משחקים מאוד חזותית והמשחק הנוכחי לא שונה. כל קרב יכול לגרום לצמרמורת מרוב התרגשות, בין היתר בגלל הדברים המגניבים שרואים על המסך, שדים מתפוצצים, אקדחים יורים וחרבות ענקיות מתעופפות כלצידם מופיע תמיד מד שמראה לכם כמה טוב אתם משחקים ביחד עם אפקטים קוליים מרשימים וקריין. סצינות המעבר הפעם מרשימות במיוחד, מבוימות למופת ומכילות קטעי פעולה שלא היו מביישים אף סרט הוליוודי. עיצוב הדמויות והאנימציות שלהן מדהימות ומציאותיות מאי פעם. כל הדמויות האנושיות במשחק מבוססות על אנשים אמיתיים והדיבוב המדהים הוא רק הדובדבן שבקצפת. פסקול המשחק מרהיב ומגוון מאין כמוהו, הוא מורכב ממוסיקה תזמורתית עצובה וגם ממוסיקת מטאל כבדה, שמופיעות במשחק בהתאם למצב הרוח שהמפתחים רוצים להשרות על השחקן.

כל השבחים שהרעפתי על Devil May Cry 5 לא מעידים על כך שהמשחק חף מבעיות, נהפוך הוא למשחק יש המון בעיות שמונעות ממנו להפוך למשחק הטוב בסדרה (לדעתי בתואר הזה עדיין מחזיק  Devil May Cry 3: Dante's Awakening). ראשית סביבות המשחק עצמן מאוד לא מגוונות, כתוצאה מכך אין במשחק אף סביבה בולטת כמו הטירה במשחק הראשון בסדרה או המגדל במשחק השלישי. בכל מקרה, הבעיה השנייה היא שיש כמה אויבים שמאוד קל לנצל. גיליתי שכמה שדים ייפלו על הרצפה בנקל ואז אוכל להמשיך ולתקוף אותם מבלי שהם יקומו אפילו פעם אחת. למרבה הצער הדבר תקף גם לגבי רמות הקושי הגבוהות יותר.

יכול להיות שהייתי ביקורתי למדי לאורך כל הסקירה הזאת, אבל בסופו של Devil May Cry 5 הוא ללא ספק אחד ממשחקי פעולה הטובים ביותר שתשחקו. דנטה ונירו הם גולת הכותרת של החבילה הזאת, הם כריזמטיים, מגוונים וכיף לשחק איתם. V הוא דמות מסקרנת במיוחד מנקודת מבט משחקית, אבל הוא שטחי במיוחד ולא מספק את הסחורה. הסיפור עצמו פשוט למדי והיה נחמד עם המשחק היה מלוטש יותר, אך אין שום צל של ספק שחברת Capcom יצרה פה משחק מהודק ומעוצב היטב שמעודד התנסות במערכת הקרב וחקירת שלבים.