איפה שמתי את המסור שלי?! – ביקורת המשחק Doom Eternal

אחרי הרבה זמן של המתנה הגיע לידי Doom Eternal, יורש העצר של המשחק משנת 2016 שלקח את הסדרה לגבהים חדשים ומשוגעים במיוחד. האם משחק ההמשך עובר את הרף הגבוה שהציב קודמו?

אח אח אח Doom… איזה כיף לדבר על מותג כל כך ותיק פעם נוספת. כמעריץ מאוד גדול עקבתי אחרי הליך הפיתוח של Doom Eternal בצורה אובססיבית, ואין ספק ש-Bethesda יודעת איך לשווק משחק כל כך מטורף כמוהו, כי בכל פעם שראיתי טריילר כלשהו על המסך שלי רציתי פשוט להישאב לתוכו ולהתחיל לחסל שדים בלי לעשות חשבון לאף אחד.

המשחק הקודם היה בעיניי משחק מושלם, שהביא לעולם דרך חדשה-ישנה לשחק משחקי יריות מגוף ראשון, ואין ספק שהרצון שלי לגלות מה id Software הכינו לנו בלוע התותח שלהם בכל הקשור ל-Doom Eternal היה בשמיים. ואז הגיע המשחק, התקנתי אותו על קונסולת ה-PlayStation 4 שלי, וגיליתי מאוד מהר שמה שיש לנו כאן שונה מאוד ממה שהיינו רגילים אליו במשחק של 2016 בפרט, ובסדרה בכלל.

נתחיל עם החלק הכי משעמם שהוא כמובן סיפור המשחק. נכון שיש כאלה שיראו את סיפור המשחק כחלק חשוב מהחוויה של המשחק אבל במשחק כמו Eternal הסיפור הוא ללא ספק הדבר הכי פחות משנה או נחוץ שראיתי, אבל אם זה כן מעניין מישהו – השדים פלשו לכדור הארץ וגרמו לגיהנום עליי אדמות להיות למשהו מאוד רציני. אנחנו, מחסל השדים, נשלחנו לעצור אותם ולמנוע מהם להרוס את כדור הארץ (למרות שאם איך שזה נראה הם די הספיקו להכחיד את האנושות עד שהגענו). בסופו של דבר הסיפור די מעניין, אך לצערי הדרך שבה הוא מועבר לא מלוטשת בכלל, היות שרוב הסיפור של המשחק מועבר אלינו על ידי קבצי טקסט שנוכל לאסוף במהלך המשחק.

אין ספק שמה שהופך את המשחק לכותר ראוי בסדרת Doom זו המשחקיות, אך אם הייתם מאוהבים במשחקיות של המשחק הקודם יכול מאוד להיות ש-Eternal יגיע אליכם בהפתעה גמורה, היות שהוא משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מתפעלים את מחסל השדים האהוב. בתור התחלה, המשחק הפך להיות למאוד, אבל מאוד קשה. גם ברמת הקושי הבסיסית של המשחק מדובר באחד המשחקים היותר אכזריים שיצא לי להיתקל בהם בשנים האחרונות. המשחק לא מחזיק לכם את היד בכלל, והוא יזרוק אתכם החל מהרגע הראשון של המשחק למים הכי עמוקים שיש. אם נשים את רמת הקושי בצד, המשחק עצמו הפך להיות למאוד טקטי ומחושב, ואם לא תצליחו לסגל את עצמכם ללחימה מהירה, קשוחה ואכזרית לצד בניית טקטיקה וחשיבה חכמה, סביר מאוד להניח שתמותו מאוד מהר על ידי כדור אש תוהה או נשיכה אכזרית של שד חסר מעצורים.

אחד השינויים המרכזיים של המשחק היא הדרך בה עובדת מערכת ההוצאה להרוג האהובה, שאפשרה לנו לבתר שדים בלחיצת כפתור, תוך כדי שהיא מאפשרת לנו למלא כמות נכבדת ממד החיים שלנו ולפעמים גם חלק ממאגר התחמושת. ב-Doom Eternal המשחק שינה במקצת את הדרך בה עובדת המערכת הזו, כאשר אם תבצעו הוצאה להורג על שד מסוים הוא יפיל לכם רק ערכות חיים, ללא תחמושת. אז איך תשיגו תחמושת? עם המסור כמובן! המסור בניגוד למשחק הקודם עומד לרשותכם החל מהשנייה הראשונה שתתחילו את המשחק, והוא עובד בדיוק כמו במשחק הראשון – כאשר תנסרו בעזרתו שד הוא יפיל לכם טונות של תחמושת על מנת שהקרב יוכל להימשך, אך הוא משמעותי יותר כי אי אפשר להשיג תחמושת דרך הוצאות להורג. יחד עם זאת, המסור מגיע עם כמות שימושים מוקצבת, כך שאם תיתקעו בלי דלק למסור, תתקעו גם בלי תחמושת, מה שיבטיח את המוות שלכם די מהר. ומה לגבי שריון? הפעם מחסל השדים שלנו מצויד בלהביור כתף משוכלל, שמאפשר לו לשרוף את השדים שמולו. כאשר תשרפו שד כלשהו, הוא יפיל חתיכות שריון.

אם המשחק לא היה טקטי מספיק בשבילכם, תשמחו לגלות שהפעם נוספה למשחק מערכת חולשות לשדים, שמאפשרת לכם לחסל שדים גדולים וחזקים במהירות וביעילות כל עוד אתם משתמשים בנשק הנכון. לדוגמה, אם תשלחו רימון לתוך פה של אחד השדים, הוא יעבור באופן אוטומטי למצב הוצאה להורג, מה שמאפשר לכם להיפטר משדים חזקים במהירות ובקלות ולהפוך את הקרב שלכם למשובח יותר וקל יותר.

השינויים הקטנים האלה הופכים את המשחק להרבה יותר מחושב ומשוגע, והמון פעמים מצאתי את עצמי חושב פעמיים במשך מאית שנייה מה עליי לעשות. תוסיפו לזה את העובדה שהמשחק לא מפסיק לזוז לרגע וקיבלתם את אחד המשחקים היותר מאתגרים של השנים האחרונות.

מיותר כמובן לציין שלרשותכם עומד מסחן נשקים מטורף, החולש על כל סגנונות הנשקים האפשריים, החל משוטגאן ועד למכונות ירייה אוטומטיות. לאורך כל המשחק המחסן שלכם יגדל, וזה ללא ספק מהנה במיוחד לעשות את השימוש הגיוני בנשק הנכון כדי לחסל את השדים השונים בצורה הכי מהירה ומספקת שיש.

אם נשים את מהלך הקרבות עצמו בצד, בין לבין מצאתי את עצמי הרבה מאוד פעמים נפעם מהמפה ומהסביבה שבה אני נמצא. כמו כן המפה מלאה בסודות ובדברים לאסוף, כך שגם ברגעים השקטים בין הקרבות מלאי אדרנלין יש הרבה דברים לעשות. כמו כן אחד הדברים שהכי אהבתי במשחק היא היכולת להשתגר לחלקים שונים במפה לקראת סוף השלב, על מנת לחזור ולאסוף דברים שאולי פספסתם. יש המון דברים לאסוף, החל מבובות חמודות של שלל הדמויות של המשחק ועד לקודים שלמעשה יאפשרו לכם לחזור ולשחק את השלב פעם נוספת, הפעם עם שלל הגדרות שונות, החל מאינסוף תחמושת ועד לקפיצה בלתי מוגבלת.

כמו כן לאורך המפה ישנם אתגרים שונים, החל מחידות חביבות ועד לאתגרי קרב שאם תביסו אותם תקבלו שלל נקודות איתן תוכלו לשדרג את שריון או הנשקים שלכם. מערכות השדרוג של המשחק ענפות, ותוכלו לשדרג המון דברים שונים על מנת שמחסל השדים שלכם יתאים לכם באופן הכי מדויק שרק אפשר.

לצד השינויים במשחקיות יש במשחק תוספת מעולה אחרת העונה לשם מבצר האבדון. מדובר ב"מאורת הגברים" של מחסל השדים, בה נבקר בין שלב לשלב של סיפור המשחק. אין ספק שמדובר בחתיכת מבצר מגניב אך בסופו של דבר, אך מלבד הצגת הדברים שאספתם במהלך המשחק הוא לא ישרת אתכם יותר מידי. לצד שוטטות משעשעת ברחבי אולמות המבצר תוכלו להיכנס למצב אימון שיאפשר לכם לחדד את הכישורים שלכם ללא איבוד של נקודות חיים. כמו כן ישנה אפשרות מבורכת במיוחד להפעיל מנגינות עבר מכל משחקי הסדרה, שללא ספק ימלאו את האוזניים שלכם ברגעי נוסטלגיה משובחים.

בסופו של דבר אני מאוד חלוק בדעתי בכל הנוגע למשחקיות של מצב המשחק לשחקן יחיד. מצד אחד מדובר בשינויים מבורכים שהופכים את המשחק להרבה יותר מעניין ועמוק, אך מצד שני מה שהפך את הסדרה מראשית דרכה לכל כך מוצלחת היא הפשטות שהוא העביר בכך שהוא פשוט היה שולח אתכם לחסל שדים בלי שהייתם צריכים לחשוב יותר מידי. אין לי ספק שיהיו מעריצים ושלל שחקנים של הסדרה שיקבלו את המשחקיות החדשה בהרמת גבה קלה.

אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי ב-Doom Eternal הוא מצב המשחק מרובה המשתתפים שלו. מדובר במצב משחק של שני שחקנים נגד אחד כאשר שני שחקנים משחקים שדים והשחקן שלישי משחק את מחסל השדים. המטרה? לחסל זה את זה כמה שיותר מהר. זהו מצב המשחק מרובה המשתתפים משובח במיוחד, והוא יאפשר לכם לחלוב מ-Doom Eternal עוד המון שעות של הנאה. מהלך הקרבות מהיר ואכזרי בדיוק כמו במצב הסיפור של המשחק, והיכולת לשחק עם חברים אחד נגד השני ללא ספק הופכת את מצב זה למעולה ולמהנה. כמו כן נוספה למשחק מערכת שלמה של חפצים וחליפות, כך שאם תשחקו מספיק ותשלימו אתגרים שונים תקבלו שלל חליפות וחפצים מדליקים שיהפכו אתכם למחסל הכי מגניב בגיהינום.

כעת נעבור לביצועים. את עותק המשחק לביקורת קיבלתי ל-PlayStation 4. מיד חששתי שהמשחק ירוץ בצורה לא חלקה מספיק כדי לאפשר למשחקיות שלו להיות מהירה מספיק על גבי הקונסולה. לשמחתי ולהפתעתי הרבה, המשחק רץ בצורה חלקה מאוד על גבי הקונסולה, והוא ללא ספק מאפשר לכם להנות מהמהירות של המשחק כמו שצריך. יחד עם זאת, במידה ואתם לא כשרוניים מספיק כשזה נוגע לשימוש בבקר ולא במקלדת ועכבר, דעו מראש שהמשחק מאוד מאוד מהיר ואם אתם לא מנוסים מספיק עם הבקר חווית המשחק והאתגר שלו יהיו אפילו גדולים יותר ממה שהוא כבר.

בכל הקשור לגרפיקה ולפסקול אין יותר מידי מה להרחיב, כאשר גם כאן נקבל גרפיקה משובחת ואיכותית לצד פסקול מטאל וגיטרות עצבני שיכניס אתכם בדיוק לאווירה. המשחק לוקח את המנגינות של המשחק הקודם ברובו אך כן ישנן מנגינות חדשות ואיכותיות לצד המנגינות האהובות מהמשחק הקודם.

הציפיות שלי ל-Doom Eternal היו בשמיים, והוא ללא ספק עמד בהם לחלוטין. אין לי ספק ש-Doom Eternal הינו יורש  ראוי לקודמו, אך חשוב מאוד לזכור שהוא שונה מהמשחק הקודם, ואם ציפיתם רק לחסל שדים בלי למצמץ, סביר להניח שהמשחק פחות ידבר אליכם. אז..? את מי רואים בגיהינום?! אני כבר שם.

*עותק לביקורת סופק על ידי חברת עדלי יונייטד