גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
לכל מי ששיחק במחשב יותר מ5 דקות מאז שנות ה80 ברור למדי שנישואין בין גיימינג למדיות אחרות זה רעיון רע שבדרך כלל נגמר מוקדם כשמסתבר שהילדים נוטים להיוולד עם עין אחת ו2 פופיקים. אם מדובר בסרטים שהומרו למשחקי מחשב כמו סופרמן לנינטנדו 64, או 2 המשחקים האחרונים של ספיידרמן למי שלא מעוניין ללכת 20 שנה אחורה, שלא לדבר על משחקי מחשב כמו המשחק של E.T ששבר את כל התעשייה בשנות ה80 מרוב שהוא היה גרוע.
אם הולכים בכיוון ההפוך ומסתכלים על משחקי מחשב שהפכו לסרטים/סדרות המצב לא משתפר – מסדרות נוראיות על סוניק ו-Legend Of Zelda לסרט מזוויע על מריו, פתאום מובן למה הסרטים של Resident Evil נחשבים מהטובים יותר בז'אנר למרות שההישג הכי גדול שלהם הוא לא לגרום לכם להקיא דברים שלא זכרתם שאכלתם.
אני יכול להתחיל לדבר גם על משחקים שהם אפקטיבית סרטים כמו The Order 1886 ו-Final Fantasy 13 אבל אני חושב שהבנתם את הנקודה, אז למה זה קורה בעצם? הרי יש דוגמאות למקרים בהם המעבר עובד, כמו סדרת משחקי Arkham של בטמן או הסרט של הנסיך הפרסי, שכסרט אקשן חביב יצא לא רע בכלל.
לעניות דעתי, כאשר מעבדים חומר כלשהו למדיה חדשה צריך איזשהוא כבוד בסיסי והבנה בחומר הזה. ניתן לראות בבירור מתי משחק מחשב יצא במקביל לסרט שעליו הוא מבוסס רק כדי לגרוף מכירות מהירות מהורים שמחפשים מתנות לילדים שלהם ומתי הוא יוצא לאחר עבודה רצינית בסטודיו מאנשים שאכפת להם מחומר המקור ויודעים לא רק מה עושה אותו טוב אלא איך לתרגם את זה למדיה אינטראקטיבית (ובמונחים פחות פלצניים – איך להפוך משהו שאנחנו רואים על מסך הקולנוע למהנה גם כשיש שלט/מקלדת בידיים שלנו).
דוגמה טובה לחברה כזאת שאכפת לה מהמשחקים שהיא מפתחת ומחומר המקור עליו משחקים מבוססים היא החברה היפנית Dimps.
Dimps אחראים לרוב משחקי הדרגון בול שכולנו מכירים, אם מדובר בסדרת המשחקים המצליחה Budokai, או Burst Limit שיצא לא מזמן או הפרוייקט האחרון שלהם שלשמו התכנסנו כאן היום – Dragon Ball Xenoverse (אני אתחיל לדבר על המשחק בקרוב אני נשבע, אל תלחצו עלי!) והרוב הגדול של המשחקים שלהם מראה לא רק ידע בפיתוח משחקי מכות מהנים אלא גם נאמנות למותג עליו הם מבוססים (אלא אם אתם מהאנשים האלה ששונאים כיף והעובדה שבנוסף לדמויית הרגילות יש דמוייות מ-GT או מהסרטים גורמת לכם לכאב ברקטום כי הן "דמויות לא קאנוניות", ובמקרה כזה חוששני שאין לי איך לעזור לכם).
אם זאת, למשחקים שמבוססים על דרגון בול זי שיצאו עד עכשיו יש 2 בעיות עיקריות-
הסיפור : למרות שינויים פה ושם בסדר או בכמות הקרבות, כל משחק עד עכשיו פחות או יותר עובר על כל הסאגות ומשחזר את הקרבות הידועים (ואם המפתחים מרגישים נדיבים, גם כמה מהקרבות הפחות ידועים) ואם כמה שאני נהנה להעמיד פנים שאני גוקו ולצעוק "קא-מה-הא-מה-האאאאאא" על המסך שלי, יש גבול לכמה פעמים בחיים אני יכול להרוג את פריזה (פריז בשפת הקודש) עם גוקו או את סל (סל בשפת הקודש) עם גוהאן הנער וכו'.
אותנטיות נגד משחקיות : לאלו מכם שראו את הסדרה או קראו את המנגה (מה שאני מניח שנכון לגבי רובכם, אחרת רוב הסיקור הזה יכול באותה מידה להיות כתוב ביפנית או בשפת הב') יש הבנה די טובה מי יותר חזק ממי ובכמה. הבעיה בזה היא שאם נצמדים לסדרה ולתפיסה של הקהל, דמויות כמו גוקו ווג'יטה יוכלו להרוג את קרילין במכה (שלא לדבר על מר שטן או וידל) ודמויות כמו יאמצ'ה יכולות להרביץ לסל או סופר בו במשך שעתיים ועדיין לא לנצח, מה שהופך את המשחק ללא מהנה ולא מאתגר בטווח הארוך. אם, לעומת זאת, הולכים יותר מדי רחוק לכיוון השני, שבו כל ההתקפות עושות אותו נזק וההבדלים הם קוסמטיים בלבד או בסגנון הלחימה בלבד, המשחק נהיה "הוגן" אבל הוא מאבד את תחושת הקישור לדרגון בול זי ומתחיל להרגיש יותר כמו רה-סקין של טקן או סטריט פייטר.
אז האם Dragon Ball Xenoverse מתקן בעיות אלו? תמשיכו לקרוא ותגלו! (כנראה שאם העלתי את זה אז התשובה היא כן אבל קראתם כבר מעל 600 מילים אז מאוחר מדי לחזור)
גראפיקה וסאונד:
אין הרבה מה להגיד על Xenoverse מהבחינה הגראפית, המשחק לא מכוער, ואין ספק שהוא המשחק הכי מרשים גראפית מבין כל משחקי הדרגון בול שיצאו עד עכשיו – מעבר לאיכות גראפית לא רעה בכלל, הודות להפרדת צבעים גבוהה המשחק נהנה ממראה צבעוני (בניגוד למשחק הדרגון בול הקודם, Battle of Z שבו הצבעים הרגישו לי אפורים ודהויים מדי), סגנון בניית המודלים של הדמויות גורם להן להראות מאד דומה לאנימה, והסביבות המגוונות שתלחמו בהן, בין אם מדובר באיזורים קטנים כמו החללית של פריזה או איזורים גדולים יותר כמו החלל החיצון מחוץ לכדור הארץ, גם הן ממומשות בצורה תלת מימדית, אותנטית ומלאות בהרים, עצים ובניינים שאפשר להרוס . מצד שני גם אין ספק שהוא רחוק מלהיות המשחק הכי מרשים גראפית של שנת 2015 (הכבוד המפוקפק הזה שייך לדעתי ל-Order 1886, אני בטוח שפרס הניחומים הזה יראה טוב על המדף של המשחק ליד הפרס ל"משחק היחיד שמכיל דיבורים בQTE" וגביע השתתפות שעשוי מפלסטיק ישן על כל שאר האלמנטים במשחק).
אם זאת, חשוב לציין שהמשחק רץ נהדר. המחשב שלי נקנה ב2009 ושודרג בפעם האחרונה ב2010 והמשחק בכל זאת רץ בלי הפסקה ב60 פריימים לשנייה על גראפיקה כמעט מאקסימלית, ולא חסר סרטונים באינטרנט של אנשים עם הציוד המתאים שמריצים את המשחק ב144 פריימים לשנייה על גראפיקה מאקסימלית בלי נפילות. קריסה טוטאלית של המשחק מתרחשת לעיתים רחוקות, במיוחד מאז אחד העדכונים האחרונים ולמרות שהמחשב שלי בנקודה הזאת הוא טוסטר עם מעבד גרפי, וגם אם המשחק כן קורס, הוא שומר אוטומטית בין משימות והמשימות קצרות, כך שלא תאבדו הרבה מהתקדמותכם, אם בכלל.
בצד של המוזיקה, המשחק גם נא באיזור ה"טוב מספיק בשביל להתאים אבל לא יוצא דופן". כשאתם לא נלחמים במיטב הנבלים (ולפעמים הגיבורים) מתנגנת מנגינה נעימה וגנרית שלא תשאיר אצלכם זיכרון צולב אבל משרתת את מטרתה, כשכן תאבקו במיני חייזרים/רובוטים/אלים עם זנבות בוריאציות של צבעים וצורות, המוזיקה מרימה את הקצב ומשתנה לאחת ממספר הטרקים בפס הקול של המשחק הנע בין שירי רוק יפני למטאל די בסיסי. השירים לא מסיחים את הדעת ועושים עבודה טובה בלהכניס לכם אדרנלין לדם ולגרום לקרבות להרגיש יותר אינטנסיביים.
הסאונד והאנימציה ב-Xenoverse, לעומת זאת, מצויינים כרגיל. אגרופים שפוגעים נשמעים ומרגישים בשריים, התקפות האנרגיה השונות נותנות תחושה של כח בהתאם וגם התעופות וטעינות האנרגיה למיניהן מרגישות נאמנות לסדרה. דבר אחד שכן הייתי משפר והיה גם בעייתי במשחקים קודמים הוא הצליל ששומעים כאשר ההתקפה שלכם (בין אם רגילה או מיוחדת) נחסמת. הצליל עמום, לא ריאליסטי ובכמויות גדולות הוא יכול להיות ממש צורם – אם לדוגמה בחרתם להשתמש בקאמהאמהא או כל גל אנרגיה אחר, בדרך כלל ההתקפה נחשבת ככמה התקפות (נגיד קומבו של 20) מהירות, עכשיו נניח שהיריב חסם את כל ההתקפה (לא תמיד אפשרי, אבל המחשב מרמה במשימות מסויימות) מבחינת המשחק הוא צריך להפעיל את צליל ה"חסימה" 20 פעמים בפחות משנייה, אפקט שבמצטבר מאד מפריע באמצע קרב, במיוחד כשמשחקים עם אזניות (כבר קרה לי שיצאתי מסשן משחק ארוך עם כאב אזניים, ואני מקשיב למטאל בזמני הפנוי כך שהאזניים שלי לא בדיוק נורא רגישות לרעשים).
למרות הבעיה שציינתי, המשחק מורכב מהרבה מאפיינים חיוביים שמראים השקעה, מאפיינים אלו יחד עם העובדה שהביאו את רוב המדובבים של הסדרה לעשות את הקולות של הדמוייות שלהם תורמים לתחושה חזקה מאד של אותנטיות וקרבה לסדרה, ואם תספרו את כמות הפעמים שכתבתי את המילה "אותנטית" עד עכשיו (אל תעשו את זה, בוא נסכם על "הרבה וחצי") מתקבלת תמונה ברורה שתחושה של קרבה לסדרה הייתה חשובה למפתחים כשהם יצרו את Xenoverse, והמשחק רק מתחזק כתוצאה (למזלנו, מתחזק כמו גוקו אחרי שנה של אימונים, לא כמו חילוני שמחליט לשמור שבת).
עלילה (ללא ספויילרים):
העלילה בXenoverse- סובבת סביב ה-Time Patrol, ארגון שהוקם על ידי הקאי העליון של הזמן במטרה לשמור על ציר הזמן מהתעסקויות חיצוניות ומונהג על ידי טראנקס העתידי (אותו אחד שחזר להזהיר את גוקו מבואם של האנדרואידים בסדרה). כאשר גורם לא ידוע מתחיל להתעסק בציר הזמן ולשנות מפגשים שאנחנו זוכרים מהסדרה בהטיית המפגשים לטובת הנבלים, טראנקס מנסה לעצור את התהליך ולגלות מי עומד מאחוריו, משנכשל לעשות זאת לבדו הוא אוסף את כדורי הדרגון בול ומבקש משנרון שיזמן עבורו לוחם חזק מספיק בשביל לעזור לו, וכאן אתם נכנסים לתמונה.
יחד עם טראנקס, הדמות שלכם תעבור על כל אחת מההפרעות הללו, שמתחילות בבואו של ראדיץ בתחילת הסדרה ולוקחות אותנו דרך מאורעות מכל הסאגות, חלק מהסרטים והספיישלים, וב-DLC גם GT.
הסיפור עצמו, למרות כמה רגעים מאד מוצלחים לדעתי שאני לא אהרוס, לא הולך לסחוט מאף אחד דמעות ואף מעריצ/ה לא הולך לזרוק פריט ביגוד על המסך בהתרגשות (אני מסתכל עלייך, אבנר!), אבל הוא מייחד את Xenoverse ביחס למשחקי דרגון בול אחרים בכך שהוא מאפשר שינויים בעלילה ותזוזה מהקאנון הרשמי של דרגון בול זי למען סיפור שונה ויותר מעניין, ובכך שובר את המונוטניה ומתקן את אחת הבעיות העיקריות שהעלתי בהקדמה.
אבל לא הכל מושלם – מטעויות שוליות אבל מעצבנות כמו בעיות סנכרון מזדמנות בגרסא האנגלית (המילים שיוצאות לא מתאימות לתנועת השפתיים של הדמויות) והעובדה שדמוייות לא ממשיכות לדבר באופן טבעי, אלא אומרות משפט אחד או שניים ואז מחכות שתלחצו על משהו בשביל להמשיך למשפטים הבאים, להזדמנויות מפוספסות כמו העובדה שהם טרחו לבסס את המשחק לשם שינוי על דמות מקורית משלכם, אבל העלילה כמעט מתעלמת מקיומה ומתרכזת בכל הדמויות שאנחנו כבר מכירים ועקבנו אחריהם עשרות פעמים בעבר.
מעבר לעלילה הראשית, במשחק ישנם גם משימות צדדיות שלכל אחת מהן יש סוג של "מיני עלילה" משלהן, אני ארחיב עליהן יותר בהמשך מבחינת משחקיות, אבל עלילתית הם מכילים המון תרחישים שונים שלא מופיעים במשימות הראשיות, כמו משימות שבהן אתם משחקים עבור כוחות הרשע במשחק ועוזרים להם לנצח את לוחמי הZ, או משימה די משעשעת בה אתם עוזרים ל-Guldo להתקבל לכח הגיניו. חלק מהמשימות היותר ארוכות אפילו מכילות תפניות די מפתיעות בעלילה, וניתן לראות גם פה השקעה מעבר למצופה על אלמנט במשחק שיכלו לעשות הרבה יותר פשוט ובנאלי.
בגדול, כמו הגביע בגלידה שהזמנתם אצל "שאול גלידות ופרו-יו",הסיפור לכשעצמו הוא לא הצד החזק ביותר ב-Xenoverse, אבל עצם קיומו והדרך בה הוא מוצג מחזיק את שאר המשחק ביחד ומאפשר ל-Xenoverse להיות שונה כל כך מקודמיו, ועל כך לבד הוא ראוי לציון.
משחקיות:
פה הדברים נהיים מעניינים. אלו מכם שהתרכזו בפסקאות האחרונות (ואם לא חבל, זה יופיע במבחן בסוף) ישימו לב שאמרתי שאתם תשחקו דמות מקורית, ואכן, אחרי סרטון ו3 קרבות קצרים עם גוקו אתם תתבקשו ליצור דמות משלכם, וכאן אנחנו מגיעים לאחד האלמנטים הכי מיוחדים ב-Xenoverse ביחס למשחקי דרגון בול אחרים, Dragon Ball Xenoverse הוא לא רק משחק מכות, הוא בעיקר משחק תפקידים.
את הדמות שלכם אתם תבחרו מתוך 5 גזעים אפשריים – בני אדם, סאיינים, נאמקים, חברי השבט של פריזה ומאג'ינים. בני אדם, סאיינים ומאג'ינים יכלו לבחור גם להיות זכר או נקבה, ו2 הגזעים האחרים יכולים להיות רק זכרים (לא יודע איך הם מתרבים וגם לא רוצה לדעת).
לכל גזע יש יתרונות וחסרונות משלו מבחינת התקפה הגנה ויכולות, ובגזעים שיש בהם את שני המינים יש הבדל בין הגבר לאישה מבחינת סטאטים גם כן, כך שהשינוי לא קוסמטי וישפיע, גם אם מעט, על דרך המשחק שלכם. אפשר לשנות את מאפייני המראה של הדמות שלכם ולצבוע אותה פחות או יותר כעוות נפשכם, אבל מה שמיוחד לדעתי זה שאתם יכולים לבחור את הקול של הדמות שלכם ממבחר די גדול של אפשרויות, מה שמשפיע על איך הדמות נשמעת כשהיא נפגעת, תקפת ומפעילה את ההתקפות המיוחדות (ואם אתם לא צועקים איתה כשאתם מפעילים אותן, אתם משחקים לא נכון וזה עושה פחות נזק, בדוק ומוכח 100%)
לאחר מכן תגיעו לעולם המשחק, שמחולק ל3 חלקים עיקריים , העיר, המשימות הראשיות, והמשימות המשניות.
בעיר, תוכלו לקנות יכולות, ציוד ושיקויים (או קאפסולות, כי בכל זאת אנחנו בדרגון בול) ולהכין שיקויים וציוד מסויים מחומרים שאספתם במהלך המשחק בכדי לצייד את דמותכם, בין 4 היכולות שאפשר לצייד בו זמנית הנעות מטעינת אנרגיה, קאיו קן ועמדות התקיפה של צוות הגיניו להתקפות מיוחדות מבוססות "קי" כמו ה-"Big Bang Attack" או התקפות מיוחדות מבוססות לחימה כמו ה-"Burning Slash", שני התקפות אולטימטיביות כמו הסופר קאמהאמהא וכמובן ההפיכה לסופר סאייה 1 ו-2, 4 פריטי הלבוש המביאים תוספות לסטאטים מסויימים, וה-"Z-soul", חפץ שכביכול מייצג את ה"נשמה" של אחת הדמויות הקיימות במשחק (למרות שלרוב הגדול של הדמויות ב-Xenoverse יש יותר מ-"Z-soul" אחד), ה-"Z-soul" מספק יתרונות אוטומטיים לסטאטים ספציפיים ומוסיף אפקט לכשמתקיים תנאי מסויים, כמו לדוגמא אחת הנשמות של גוקו שמורידה את הנזק שעושות התקפות מבוססות "קי" אבל ממלאת את מדד ה"קי" שלכם בכל פעם שאתם הורגים מישהו (מדד ה"קי" משמש להפעלת כל ההתקפות המיוחדות למעט הקאיו-קן וחלק מהבאפים האחרים, ולא רק התקפות מבוססות קי), מספר האפשרויות והוריאציות לקומבינציות של ציוד ויכולות הוא עצום ומאפשר לבנות את דמותכם כך שתתאים לסוג המשחק שלכם, ומאחר וניתן להחליף באופן חופשי ציוד בין משימות, יש הרבה מקום להתנסות ביכולות שונות ושילובם.
בנוסף לכך תמצאו בעיר דמוייות מהסדרה שיבקשו את עזרתכם במשימות – כמו המשימה עם Guldo שהזכרתי קודם, או משימה שבה גוהאן הילד מבקש מכם לנצח את פריזה.
מעבר לעזרה במשימות, יופיעו בעיר בצורה אקראית דמויות מהסדרה שירצו לאמן אתכם, לאחר שתדברו עם דמות כזאת היא "תבחן" אם אתם ראויים להתאמן איתה ותתן לכם משימה לעשות שבדרך כלל פשוט כוללת להלחם בה (חוץ מפריזה, שנותן לכם להלחם בהתחלה בחיילים שלו, וקפטן גיניו שנותן לכם להלחם בהתחלה בשאר הצוות שלו), במידה ותנצחו, הדמות תלמד אתכם את אחת היכולות שלה ותסכים לאמן אתכם.
לאחר שהדמות מסכימה להיות המאמנת שלכם, היא תאמן אתכם שוב כל כמה משימות (ראשיות ומשניות) שתעשו, עוד 3 פעמים, כאשר האימון הרביעי ילמד אתכם את ההתקפה האולטימטיבית של אותו מאמן (שתהייה חזקה יותר כל עוד הדמות נשארת המאמנת שלכם), לאחר מכן תוכלו לדבר עם מאמן אחר או להשאר עם אותו מאמן כדי להשאיר את ההתקפה האולטימטיבית חזקה יותר, אם בחרתם לדבר עם מאמן אחר התהליך אצל המאמנים הקודמים מושהה אבל לא מתאפס, או במילים אחרות, אם תעזבו מאמן באמצע האימונים ואז תחזרו אליו, ההתקדמות שלכם איתו נשמרת.
מעבר לזה העיר משמשת כמקום הגישה שלכם למשימות הראשיות, המשימות המשניות, וקרבות ברשת או נגד המחשב.
את המשימות הראשיות כבר פחות או יותר כיסיתי בחלק של העלילה, הדמות שלכם וטראנקס עוברות על כל מני חורים ושגיאות שנוצרים בזמן ומנסים לתקן אותם (בדרך כלל על ידי אגרופים, שיטת תיקון שלומדים ב"מכללה האקדמית על שם דיוק ניוקם") תוך כדי נסיון פענוח מה עומד מאחוריהם. המשימות עצמן מחולקות לתתי משימות שבסוף כל אחת מהן תקבלו ציון מ-D ל-Z, הציון משפיע רק על כמות הכסף והנסיון שקיבלתם מהמשימה, וניתן לחזור על משימות לאחר השלמתן כעוות נפשכם, כך שלא הייתי מתרגש מדי אם לא קיבלתם Z על הנסיון הראשון.
המשימות המשניות ב-Xenoverse, או Parallel Quests, הן משימות קצרות יחסית עם תנאים משתנים, בחלקן אתם עוזרים לרעים או לטובים, בחלקן אתם אוספים כדורי דרגון בול, ויש עוד כמה מיוחדות. בניגוד למשימות הראשיות, המשימות המשניות במשחק מביאות ציוד ויכולות, ולרוב ציוד ויכולות אלו אקסקלוסיביים למשימה הזאת. בנוסף לכל משימה כזאת יש תנאי נסתר שאם אתם ממלאים אותו לפני סיום המשימה, תצטרכו להלחם ביריב/ים נוספים, ואם תצליחו תקבלו סיום מיוחד שמביא לכם עוד כסף, ניסיון וסבירות יותר גבוהה לחפצים ויכולות מסויימות בחלק מהמשימות.
תנאים מיוחדים אלו מגוונים, מלסיים את המשימה בפחות מ10 דקות, ללהרוג את היריבים מהחלש לחזק, או לפי הסדר שהם מתו בסדרה בתרחיש דומה, חצי מהכיף במשימות האלו היא לנסות לעשות אותן בצורות שונות ולראות איך זה משפיע על המשחק, עם זאת יש בעיה גדולה במשימות האלו לדעתי והיא האקראיות – גם אם אתם עושים את המשימה בהתאם לתנאים המיוחדים, יש סיכוי שהאירוע המיוחד לא יתרחש, והסיכוי גדל במשימות המאוחרות יותר, מעבר לזה, הסיכוי לקבל חלק מהחפצים היותר נדירים והיכולות המיוחדות הוא זעיר. קשה לתאר כמה מתסכל זה לעשות משימה ארוכה בפעם העשירית ועדיין לא לקבל את מה שרציתם (היו פעמים שמרוב כעס השיער שלי עלה ונהיה בלונדיני, מעניין אם יש שם לתופעה הזאת), אני מבין שאת החפצים החזקים יותר לא כדאי לחלק פשוט לכל אחד שעושה את המשימה כי אז הם יאבדו מערכם, אבל לפחות שיכניסו יותר פרמטרים שמעלים את הסיכוי, לדוגמה אם במשימה מסויימת יש סיכוי לקבל חפץ שמחזק התקפות מיוחדות שמבוססות על אומנות לחימה, אז אפשר לעשות ככה שהסיכויים יעלו עבור שחקן שהשתמש בעיקר בהתקפות מיוחדות מהסוג הזה לעומת שחקן שמשתמש בעיקר בהתקפות קי, ולהפך.
Dragon Ball Xenoverse בנוי במין צורה מעגלית, המשימות הראשיות פותחות לכם משימות משניות חדשות ומאפשרות קניית דברים נוספים, אבל הן קשות ולכן כדאי בין משימה למשימה להתאמן במשימות המשניות כדי לשפר את הדמות שלכם, וכך אתם נכנסים ללולאה של לעשות משימות ראשיות כדי לפתוח משימות משניות כדי להיות חזקים מספיק לעשות משימות ראשיות וחוזר חלילה, מבנה זה נותן הרגשה של זרימה טבעית ואינטואיטיבית למשחק ועובדת טוב בקונקסט שלו.
דרגת הקושי ב-Xenoverse פועלת לשפר את המשחק אך באותו הזמן גם פוגעת בו, מצד אחד – אם המשחק היה קל, לא הייתה סיבה להשקיע בדמות שלכם ו"להתמקצע" בסגנון משחק מסויים, ולכן לא לא הייתם נקשרים לדמות שלכם או נקשרים אליה פחות, מצד שני מערכת הלחימה, שעובדת מצויין בקרבות של אחד על אחד, נהיית קצת גמלונית בקרבות גדולים עם הרבה יריבים, עובדה זאת יחד עם עליית הקושי ההדרגתית תוביל לכך שמאמצע המשחק בערך תצטרכו להסתמך על טקטיקות "זולות" כדי לסיים חלק מהמשימות הקשות יותר.
אם לא תרצו לשחק את הדמות שלכם במשימות המשניות, יש מעל 40 דמויות מהסדרה לבחור במקום, היו הרבה תלונות על כך שכמות הדמויות מועטת מדי יחסית לבודוקאי טנקאייצ'י 3, אבל לדעתי זה מספיק והתגובה מוגזמת לחלוטין, מעבר לזה שלכל אחת מהדמויות האלו יש כמה גרסאות עם יכולות שונות, הפוקוס במשחק הוא בכל מקרה על לשחק את הדמות שלכם, זה כמו לאכול בהמבורגריה ולהגיד שהמקום על הפנים כי הסלט כרוב שהגיע עם ההמבורגר לא הכיל מספיק כרוב. עם זאת, אין דבר כזה "יותר מדי דמויות" והייתי שמח אם היו מוסיפים כמה מהדמויות היותר בולטות בהעדרן, כמו מאג'ין וג'יטה, הצורה השנייה והשלישית של פריזה, והצורות הלא מושלמות של סל, אבל לא סביר שזה יקרה ואם כן אז זה יהיה ב-DLC בתשלום (עוד קצת על זה אח"כ).
ב-Dragon Ball Xenoverse קיים גם דגש מאד חזק על מרכיב האונליין של המשחק – ניתן לבקש עזרה של שחקנים בסיום משימות משניות (וכדאי, כי ה-AI שעוזר לכם צריך חגורת בטיחות וקסדה כשהוא יושב על האסלה מרוב שהוא טיפש) וקיימת סצנה פעילה ביותר של קרבות אונליין, מאחר והמשחק הוא במיטבו בקרבות 1 על 1, קרבות אלו מעניינים מאתגרים והוגנים, הדגש על דמויות מקוריות עם יכולות שונות וסגנונות קרב שונים גורמת לקרבות אלו להיות אחד מהאלמנטים החזקים ב-Xenoverse שיאריך את חיי המדף של המשחק רבות, מומלץ להתנסות לא לשחק רק בסינגל פלייר.
לסיכום, לא רק ש-Xenoverse שונה, הוא גם אחד ממשחקי הדרגון בול הטובים שיצא לי לשחק – התחושה האותנטית שמראה השקעה ואכפתיות, מרכיבי הRPG העמוקים שגורמים למשחק להרגיש כמו שילוב של דארק סולס ופוקימון (וזו הפעם הראשונה והאחרונה שתראו את דרגון בול דארק סולס ופוקימון באותו משפט) וסצנת אונליין חזקה הופכות את המשחק לממכר יותר מסופגניה שיש בה קוקאין במקום סוכר, כן יש בו בעיות וכן חסר ליטוש בכמה מקומות, אבל אני מעדיף משחק כיפי עם נשמה שיש בו פגמים ממשחק יבש ואפור אבל מלוטש כל כך שהוא מעוור לכם את העיניים.
קיימת לדעתי עוד בעיה קטנה שלא הזכרתי קודם כי זו לא בדיוק בעיה במשחק אבל אני חושב שהחומר המוסף בDLC הוא מועט יחסית לכסף שהם גובים עבורו, ונראה שזה יהיה נכון לגבי החומר המוסף שיצא בהמשך גם כן, עם זאת המשחק הבסיסי הוא יותר ממספיק ומומלץ בחום!
