מצליח לתקן – ביקורת המשחק Dragon Quest Builders 2

Dragon Quest Builders 2 לוקח את הסדרה שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה

לפעמים משחקי המשך משתנים כל כך מעט ביחס למקור, עד שהם מרגישים כמעט כמו הרחבה של קודמם במקום ליצור משהו חדש ומעניין על בסיסו. לשמחתי Dragon Quest Builders 2 הוא לא אחד מהמשחקים האלה (אם אתם רוצים לדעת מה אנחנו חשבנו על קודמו תוכלו לקרוא את הביקורת שפורסמה באתר זה בקישור כאן). אני לא אוהב כל דבר חדש ב-Dragon Quest Builders 2, אבל אין ספק שיש בו מספיק תוכן חדש ושינויים שגורמים לו להרגיש שונה דיו מקודמו כדי להצדיק את קיומו והוא מצליח לתקן את רוב הבעיות הגדולות שהפריעו לי כששיחקתי בו.

השינוי הגדול ביותר שעשו המפתחים ב-Dragon Quest Builders 2 הוא שינוי מבנה המשחק. במשחק המקורי בכל פעם שהייתם עוברים מאזור אחד למשנהו הייתם מאבדים את כל הציוד וההתקדמות שלכם. כששיחקתי במשחק המקורי, הייתי בהלם מוחלט כשהבסתי את הבוס הראשון ומיד לאחר מכן איבדתי את הציוד והשלל שהשגתי בעמל רב. הפעם למה שאני יש משמעות ועבודה של שעות אינה נזרקת לפח.

אל תתנו למבנה השונה להטעות אתכם לולאת המשחקיות הבסיסית עדיין כאן. השחקן עדיין נע בין איים שונים, מציל אנשים וביחד איתם מייסד קהילות קטנות. ההבדל הוא שבמשחק החדש, השחקן יכול לקחת חומרים וציוד בין אזורים שונים ומערכת נסיעה הנוחה מאפשרת לשחקן לעקוב אחר אזורים קודמים, לפגוש חברים ותיקים ולבנות בעבורם דברים חדשים. למרבה הצער אין על כך תגמול, אבל זה שינוי נחמד.

הסיפור ב-Dragon Quest Builders 2 מתמקד בדמות הראשית (שאת שמה תוכלו לבחור), בנאי שנתקע על אי מבודד לאחר שספניתו נטרפה בים. כת מרושעת, ילדי הרגון, אסרה לחלוטין על כל סוג של בנייה בעולם, והשאירה את האנשים בו רעבים וחסרי כל. באי זה הדמות שלכם תפגוש באיש בשם מלרוט הסובל מאמנזיה (מי שישחק ב-Dragon Quest II ידע במי מדובר), ויחד תצאו למסע במטרה לתקן את העולם. המטרה שלכם תהיה לשכנע את חברי הכת הזוטרים להצטרף אליכם ולעזור לכם לייצב את המצב באי. ברגע שתייצבו את המצב באי אחד תעברו במהירות לאי אחר, שגם בו יש חברי כת שצריך להמיר ודברים שצריך לתקן. לולאה זו מהווה למעשה את רובו של משחק ארוך מאוד. כל אזור מכיל מספיק משימות כדי להיות משחק קצר בפני עצמו, לא שונה משאר המשחקים בסדרה.

כתוצאה מהשינוי במבנה המשחק מערכות הלחימה ועליית הרמות ב-Dragon Quest Builders 2 עוצבו מחדש לחלוטין. בדומה למערכת הבנייה, גם כאן נראה שחלק גדול מחופש הפעולה והעצמאות של השחקן נלקח. כבר מתחילת המשחק מלרוט עוקב אחר השחקן לכל מקום וברגע שאתם נכנסים לקרב הוא עושה את רוב העבודה. אם תחליטו לברוח למרחק בטוח, מלרוט פשוט יילחם עד טיפת דמו האחרונה או יביס את האויבים ויאסוף את השלל שלהם. לפעמים זה גם קורה לפני שלדמות השחקן יש הזדמנות להשתתף. זה לא בהכרח דבר רע (יכול להיות שהמפתחים חשבו שאם השחקן היה נלחם לבדו הקרבות היו משעממים), אבל זה כן תורם לתחושה שהמשחק מתייחס אליכם כמו ילדים קטנים שצריכים גלגלי עזר ואין להם יכולת לתכנן ולבצע דברים בכוחות עצמם.

מערכת עליית הרמות מרגישה חסרת משמעות. אני מרגיש שהיא נמצאת פה רק משום שהמעריצים ציפו לה. קיוויתי שמערכת עליית הרמות תפתור את הבעיה הקיימת במערכת הקרב אבל דמות השחקן ומלרוט עולות רמות ומתחזקות במקביל וכך גם האויבים. כל האויבים הקלאסיים של סדרת Dragon Quest נמצאים כאן, אך רובם מובסים בקלות רבה כל כך ולא מהווים אתגר משמעותי. מיני-בוסים פזורים ברחבי העולם והם יספקו לכם קצת יותר אתגר. אם תביסו הם אותם בדרך כלל יתגמלו אתכם עם נשק או סוג שריון חדש. כשמלרוט לצידכם, הסיכוי שתמותו הוא זניח וגם אם כן העונש שתקבלו (חזרה לבסיס) הוא פשוט מגוחך.

השינוי במבנה המשחק הוא לא השינוי היחיד ב-Dragon Quest Builders 2. כלי נשק ועבודה כבר לא נשברים ונשחקים, הדמות הראשית יכולה כעת לרוץ ובהמשך גם מקבלת מצנח/דאון שמאפשר לה לחצות מרחקים ארוכים. אני מעריך שרוב השינויים האלה יתקבלו בברכה בקרב המעריצים. מלבד הכרייה והבנייה שכבר היו חשובים מאוד במשחק הקודם, Dragon Quest Builders 2 מוסיף את האפשרות לעסוק בחקלאות. תצטרכו להתחיל במציאת או יצירת הסביבה המתאימה לגידול היבולים (עגבניות למשל זקוקות לחפיר מים לידן), בגידור החלקה שלכם, ולבסוף בנטיעת הזרעים ואיסוף התוצר. זה לא סימולטור חקלאות רחמנא ליצלן אבל זאת בהחלט תוספת חביבה.

המשחק מכיל גם שינויים אחרים וקצת פחות מבורכים. ההתמקדות במשימות צדדיות הופכת את המשחק לחזרתי ומשעממם לפעמים. זה נכון במיוחד לחלק הראשון של כל אזור בו אתם מתפקדים כמו העבד של שאר הדמויות. תצטרכו ללכת לנקודה ספציפית במפה, להרוג אויבים או לכרות משאב כלשהו, לחזור לדמות, לקבל ממנה תרשים, לבנות משהו וחוזר חלילה, זה גורם ל-Dragon Quest Builders 2 להיות מאוד חד גוני. השחקן מקבל מעט מאוד החלטות בנוגע למה שהוא צריך לעשות וזה נוגד את כל הרעיון שעומד מאחורי משחקי בנייה. למרות החד גוניות הזאת במשחק עדיין ישנו רכיב קטן של חקירה, באמצעות חיפוש משאבים נדירים ואוצרות באזורים השונים.

חלק חשוב מאוד במשחק הוא לגרום לאנשים בקהילות שלכם להיות שמחים, מה שיגרום לקהילה כולה לעלות רמה וימשוך אליה עוד אנשים. ככל שהקהילה שלכם תגדל ותתפתח חבריה יתחילו לדאוג ליישוב באמצעות איסוף משאבים ולבנייה. אתם פשוט צריכים להפיל תרשים על הקרקע וחברי הקהילה שלכם פשוט יקפצו עליו ויגשו מיד למלאכה. זה מסיר מכם את החלק המייגע של המשחק הקודם, אבל זה גם מוריד מתחושת ההישג שבבנייה ובאיזשהו מובן מייתר אותה. למרבה הצער חלק מייגע אחד מוחלף באחר – דיאלוגים גרועים באורך הגלות. כל הדמויות במשחק הזה חופרות. זכור לי במיוחד מצב שבו המשחק פתח כמה משימות בבת אחת והייתי צריך לנהל שיחות של שתי דקות עם כמה דמויות (שבכל אחת מהן מתנגנת אותה מוסיקת רקע מעצבנת), מה שבאופן טבעי גרם לי לייחל למותן בייסורים מידיו של איזה מיני-בוס (מה שלצערי לא אפשרי במשחק).

חלקים רבים במשחק מרגישים חסרי משמעות לחלוטין והודבקו אליו רק במטרה לחקות את Minecraft. למד הרעב אין שום מטרה במשחק חוץ מלהוות מטרד קל. במשחק לא מוצגים כמעט נתונים בנוגע ליכולות שלכם, לכן כשאתם בונים כלי נשק חדש עם שדרוג מסוים, כל מה שאתם יודעים הוא שהוא טוב יותר מכלי נשק עם שדרוג פחות טוב – ערכי ההתקפה שלכם והנזק שאתם עושים נותרים בגדר תעלומה.

אחת מההחלטות היותר מוזרות שהמפתחים קיבלו היא לפתוח את מצב מרובה המשתתפים של המשחק רק לקראת אמצע המשחק. הייתי צריך לסיים את האי הראשון ואז לבלות הרבה זמן בעבודות גינון באי המרכזי עד שהמשחק סוף סוף הואיל בטובו לפתוח את המערכת שמאפשרת לי לשחק ביחד עם אנשים אחרים. בדומה לחלק גדול מהאנשים שמשחקים משחקי תפקידים אני לוקח את הזמן לבצע את כל המשימות הצדדיות ביסודיות, אבל בתור מבקר משחקים הייתי מעריך את המפתחים יותר אם מצב המשחק מרובה המשתתפים היה פתוח מההתחלה ולא לאחר עשר שעות משחק. מצב מרובה המשתתפים עובד בצורה הבאה – תוכלו להצטרף לעולם המשחק של אחרים או להכניס אנשים לעולם שלכם, אותו תוכלו לפתוח רק לחברים או לכל העולם וגרושתו. מצב זה תומך בעד ארבעה שחקנים שיכולים לעבוד יחד, לכרות ולבנות פרויקטים כאוות נפשם. מצב משחק זה נפרד לחלוטין מהמצב העלילתי, אז אל תקנו את Dragon Quest Builders 2 מתוך מחשבה שתוכלו לחוות את סיפור ביחד עם עוד חבר.

לעניות דעתי המפתחים הלכו קצת רחוק מדי בניסיונם ללטש את הקצוות המחוספסים של המשחק המקורי. כתוצאה מכך המשחק מרגיש לפעמים כאילו אתם משחקים על טייס אוטומטי. השינוי הזה גרם למשחק ל-Dragon Quest Builders 2 להפוך ליותר משחק פעולה-תפקידים בהשוואה לקודמו שהיה יותר משחק בנייה. אני לא אומר ש-Dragon Quest Builders 2 לא שווה את הזמן והכסף שלכם, אם אתם מחפשים את הנוסטלגיה והקסם של משחקי Dragon Quest היא עדיין פה בדמותו של הפסקול המונוטוני, העלילה הקסומה ועיצוב הדמויות המדהים של אקירה טוריאמה (שיצר גם את Dragon Ball וגם עיצב את הדמויות במשחק התפקידים האגדי Chrono Trigger). אם ציפיתם למשחק בנייה שנותן לכם חופש פעולה גדול יותר תאלצו להתאפק וללכת בתלם עד שלב מאוחר יחסית של המשחק.