אסירי תודה – ביקורת הסרט הבריחה מפרטוריה

"הבריחה מפרטוריה" הוא מותחן שמבוסס על סיפור אמיתי. ג'נקין ולי הם סטודנטים וחברים טובים שמושלכים לבית הכלא המסוכן פרטוריה לאחר שביצעו פעולת טרור נגד משטר האפרטהייד. באמצעות פיתוח מפתחות מעץ לדלתות השונות ברחבי הכלא הם מתכננים לברוח כנגד כל הסיכויים. מפיקי הסרט הפיקו בין היתר את "מלון מומבאי" ו"בחזרה מטואיצ'י" וזאת סיבה מספקת לצפות בסרט. בנוסף לכך שדניאל רדקליף משחק בתפקיד הראשי. לצפייה בטריילר:

https://www.youtube.com/watch?v=dxt6tvL_dH

כתבתי בקצרה במה עוסק הסרט אבל אם תחפשו באתר של סינימה סיטי, תקראו שכתוב שזהו אחד מסיפורי הבריחה מהכלא המרתקים ביותר בהיסטוריה ושזהו מותחן עוצר נשימה. בנוסף מצוין שם שהיצירתיות של הבורחים בולטת בכך שהמכשירים והמפתחות שהם ייצרו מתוחכמים. אני לא אומרת שהסרט רע אבל אסביר למה המילים הללו הן מילים גדולות מדי. בשל מפיקי הסרט ודניאל רדקליף כבר נרקמות אצלנו ציפיות גבוהות מאוד. עם ציפיות גבוהות מדי אין פלא שתהיה אכזבה כלשהי.

הקסם של דניאל רדקליף

אתחיל מדניאל רדקליף, הלוא הוא הכוכב הראשי. כמו שהארי פוטר מפורסם בעולם הקסמים, ככה דניאל רדקליף מצליח בעולם הקולנוע. לא אשקר שבחרתי לצפות בסרט בגלל שרוב הסרטים שבהם הוא שיחק הם נחשבים ומצליחים. עם זאת, אני חושבת שזה יותר לאור התדמית וההצלחה האישית שלו ולאו דווקא בשל יכולות משחק פנומנליות. הדמות של הארי פוטר לעיתים משעממת יותר מדי מכיוון שהיא טובה ומוצלחת מדי. בהשוואה, גם ב"בריחה מפרטוריה" הדמות שלו נתפסת ללא ספק כחכמה אבל היא לא מספיק מעניינת ומעוררת הזדהות.

חשוב לי לציין שאני מדברת על הדמות של הארי פוטר בלבד ולא על הסדרה שהיא ללא ספק אחת האהובות עליי. באשר למשחק של דניאל רדקליף הוא לא התמסר בעיניי לתפקיד עד הסוף בניגוד ל"בריחה מטואיצ'י". הוא לא הוסיף צבע לדמות והיה נראה שהוא בעצמו משתעמם מלשחק אותה. שום דבר במשחק שלו לא היה עד הסוף, ברור מהעלילה שהוא חכם כי הוא מצליח לייצר את המפתחות מראייה בלבד. עם כל הגאוניות באישיות של הדמות זה לא הצליח לקרון החוצה. הייתה חסרה לדמות תשוקה ורעל בעיניים בפיתוח המפתחות שעתידים להעניק לו את החירות לה הוא משתוקק.

חברו הטוב ביותר לי בכלל דמות שטחית בעלילה שיש צורך להרחיב עליה הרבה יותר. אפילו עם להוסיף לה יותר הומור ונוכחות. בדמות המשנית של לנרד היה יותר עניין, גם בזכות האופי הכריזמטי והקומי שלו והעובדה שיש לו ילד קטן ומתוק. גם בדמותו של ג'נקין אותה מגלם דניאל רדקליף, מערכת היחסים שלו מאזנת את הדמות התפלה שלו. מערכות יחסים רומנטיות מוסיפות רבדים לעלילה כגון צדדים נוספים בדמויות והסתעפויות בעלילה, גם אם הדמויות לא נוכחות כמעט כתוצאה מהכליאה בפרטוריה.

Prison Break

כלא הוא ללא ספק קרקע מצוינת לסרט מתח טוב. גם אם הוא לא מתוחכם יותר מדי, עדיין הוא יגרום ללב שלנו לדפוק. אם זה הסוהרים שמפטרלים, השומרים החמושים שמתצפתים וכל סיבה שעלולה להפליל את האסירים שרוצים לברוח. על אף שבתי כלא הם מתכון מנצח לסרטי מתח, המתח נבנה בהדרגה ובצורה טובה מאוד. הפסקול מצוין, הקריינות חביבה ולא מעיקה, מכסים הרבה קשיים בתהליכי ההיתפסות והמתח כל פעם עולה שלב. גם אם המכשירים והמפתחות שהם ייצרו לא מאוד מתוחכמים, הם לא משפיעים על רמת המתח. הדופק שלנו עדיין נשאר גבוה לאורך כמעט כל הצפייה. בשל העובדה שזהו מותחן הסרט טוב על אף המגרעות שלו.

השיווק על המותחן שהוא עוצר נשימה לא שקרי. הסרט מעניין, אבל איזה סרט על בריחה מהכלא לא יעורר אקשן? בלקסיקון שלי הפירוש לעוצר נשימה הוא מרהיב, ייחודי ויוצא מגדר הרגיל. אני לא חושבת ש"הבריחה מפרטוריה" מבדל את עצמו מסרטי בריחה מהכלא אחרים. מלבד סיפור הבריחה אין אירועים מקוריים מדי ורוב הדמויות אנמיות. אפילו אם הדמויות היו בעלות סיפור חיים מעניין יותר או מרגשות או מצחיקות יותר הסיפור היה משתדרג משמעותית.

סיכום

"הבריחה מפרטוריה" הוא סרט מעניין וממגנט למרות שהוא לוקה בחסר. הדמויות לא צבעוניות מספיק אבל בעיקר העלילה לא מורכבת יותר מדי ובעיניי רק בגלל עצם התרחשותה בכלא היא טובה. בשביל שהסרט ייחרט בזיכרון של אנשים ושיהיה ייחודי הוא צריך לכלול דברים נוספים. כרגיל, מכעיס אותי שמשתמשים הרבה פעמים בתקצירים במילים מפוצצות מדי ומקווה שהסברתי בבהירות למה שימוש במילים מסוימות עלול להטעות ואף להשלות.