גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
עם יכולת משחק די טובה, רעיון בעל פוטנציאל והרבה תקציב, עדיין "אסקייפ רום" היה החמצה, למה? את זה ננסה להבין ביחד.
אחרי הכשלון העצום של הסרט בעל אותו השם מ-2017 הן בביקורות והן אצל הקהל, לא ציפינו רבות כששמענו על כך שסרט אימה חדש בשם- "אסקייפ רום" מגיע לקולנועים. עם זאת, הטריילרים המותחים, ההתעלמות מהדמיון לסרטי- "המסור" והמחשבה שבבסיסו, סרט אימה המספר על חבורה של אנשים התקועים בסוג של מבוך יצירתי של חידות, צריך להיות מעניין, גרמו לנו להתרגשות לא מוסברת, במיוחד בהתחשב בזה שהסרט דיבר על תופעה יחסית אקטואלית (תופעת חדרי הבריחה).
אבל עם זאת, הסרט לא הצליח במשימה המרכזית של סרטי קונספט כאלה, להיות שונה ומיוחד.
בהתחלה אנחנו מקבלים כמובן הצגה על סיפורי הרקע של כל הדמויות, כמובן יש את החנונית, הנרקומן והעשיר (אחר כך מוצגות עוד כמה דמויות), אז למה אני מציג את הדמויות כל כך בשטחיות אתם שואלים? כי ככה הן. למרות הניסיונות לשחזר את עבר הדמויות דרך כל הסרט וכך להראות את עומקן ולגרום לצופה להתחבר אליהן, זה לא קרה. בכלל. הבעיה הגדולה ביותר של הוליווד לדעתי ובעיה שסרטי האימה בעיקר אשמות בה (ביחד עם ז'אנרים כמו קומדיה ופעולה), היא הניתוק מהמציאות. עוד בסצנה הראשונה אנו מקבלים את זואי שהיא כביכול האאוטסיידרית חסרת הבטחון של הקולג' שמדברת עם המורה שלה לפיזיקה, עכשיו מה הבעיה פה אתם שואלים? נגיד ככה שאאוטסיידרית ומורה לפיזיקה ברוב גדול של המקרים לא נראים ככה. כמובן שניהם מאופרים ונראים כאילו שיצאו מקטלוג של "קסטרו".
אתם יכולים לטעון שדבר זה חסר משמעות, אבל כאשר הסרט מנסה פעם אחר פעם לגרום לצופה להתחבר לדמויות, המלאכותיות והסתמיות שלהם גורמת למשימה זו להיכשל.
היבט נוסף שאנחנו חייבים לדבר עליו הוא אפקט ה-"כמעט" של סרטים מסוג זה. כן, למרות שבאנו לראות סרט עלילתי שלא מציג רעיון מציאותי לגמרי, "אסקייפ רום" כן מנסה להציג את עצמו בדרך מאוד ריאלית. לכן, נמאס לי, ואני מאמין שגם לכל הקהל, לראות איך כל פעם שנייה לפני ה-"פיצוץ" כל הדמויות מצליחות להתחמק ולשרוד, במיוחד במשחק שמטרתו היחידה היא להרוג אותם.
כן, אני יודע ש-(זהירות ספוילרים), רוב הדמויות נהרגו בדרך, אבל בכל זאת אף מוות לא באמת היה נראה באמת שונה ומפתיע.
(נ.ב- אם אתם רוצים דוגמא למוות באמת מפתיע ושונה, אני מפנה אתכם למוות של הארי הארט בסרט: "קינגסמן: השירות החשאי").
שלא תגידו שאני שלילי לגמרי, היו גם צדדים בלי ספק חיוביים בסרט. הסרט השתמש בתקציב 9 מיליון הדולר שלו בחוכמה, עם בניית חדרים בעיצוב לפעמים אפילו מבריק. אמנם שני החדרים הראשונים יותר הציגו בעיצוב חדר בריחה קלאסי (בלי הטאץ' של השלג בהמשך של החדר השני), החדר השלישי הראה רעיון מאוד מיוחד, כאשר הוא היה בנוי כמעין אולם סנוקר הפוך, דבר שכן תרם לאווירה הסוריאליסטית והשונה. ואם מדברים על סוריאליזם, אז החדר הרביעי והאהוב עלי שכביכול היה המושקע פחות ביותר, הציג אווירה מוזרה שגרמה למתח ממה שיתרחש בו. לא אכנס ליותר מדי פרטים, אבל סצנת הקרב בו בלי ספק הייתה המותחת ביותר עם הרגשת ההזיות והאלימות הריאליסטית, שבאמת גרמו לקהל להאמין שמתרחש קרב על החיים ועל המוות.
ברשותכם אחזור לשליליות עם הערה פסימית קטנה, בחדר שכולו מתבסס על חדר בריחה, לפחות לדעתי, החידות צריכות להתמקד יותר בחשיבה של האנשים כמו במציאות, ופחות על היכולות הפיזיות העל-טבעיות שלהם, אני מצפה מדמויות הסרט לפתור את חידות החדר עם השכל ולא באמצעות פעולות כמו קפיצות והתמתחויות שאנשים נורמלים ולא מאומנים לא היו מסוגלים לבצע.
אין לי הרבה מה להגיד על סיום הסרט, למרות שמטרת הבמאי הייתה ההפך, אבל לדעתי הסיום היה טיפה מיותר, מוגזם וארוך לסרט שהיה צריך להתמקד יותר בחדר עצמו.
לסיכום
"אסקייפ רום" הוא לא סרט נורא בשום מקרה, אבל לצערי, הוא נופל לאותה המסגרת הרגילה של סרטים שעוד שנה ימחקו מהזכרון של כל אלה שצפו בו.
אסקייפ רום
ציון סופי - 6.6
6.6
נחמד מינוס
למרות שהסרט הזה לא יזכר כאחד מסרטי האימה המודרניים הטובים (אם יזכר בכלל), הוא עדיין סרט נחמד להעביר את הזמן.
