גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
אם יש לכם חיבה לכמה מן הפרקים היותר מרתקים בהיסטוריה האנושית שחלו בין השנים 1444-1821 כמו המהפכה הצרפתית, המהפכה האמריקאית, פרקים שונים בקריסת האימפריה העות'מאנית(כמובן שלא עד הנפילה הסופית בתקופת מלחמת העולם הראשונה) – אתם יותר ממוזמנים לשחק ב- Europa Universalis IV אשר מדבר בדיוק על התקופה הזאת, תקופה של מהפכות, התרחבות טריטוריאלית, וכן, גם הרבה שפיכות דמים. אז עם מי תשחקו? קסטיליה, בריטניה או צרפת? כל התשובות נכונות.
שוב, מפאת איכותו הבאמת מדהימה של המשחק הזה, ברצוני להציג באופן חדש-ישן את מפיצת המשחק, Paradox Interactive:
מדובר באחת מחברות ההפצה הטובות ביותר בעולם, בין אם שמעתם עלייה ובין אם לא. אבל היא מוצלחת בדרך שונה לגמרי מחברות כמו Ubisoft ו- EA שכבר מזמן איבדו את הצפון. היא מוציאה כמות משחקים מצומצמת באיכות מעולה, משחקי החברה מסרבים להיות מדורגים מתחת לציון כללי של 85 לרוב. אגב, למרות כל זאת, החברה נחשבת למפיצה בסדר גודל בינוני, אבל זה בהחלט עדיף כל עוד היא תשמור על האופי המיוחד שלה.
נתחיל כמו תמיד מן המשחקיות, אך זיכרו שתמיד יש מקום לשפר וגם כאן אתן את הדעת על העניין הזה, בסופו של דבר הביקורת חשובה יותר מן התשבוחות.
מדובר במשחק אסטרטגיה מורכב במיוחד, והרבה מסוגי הנקודות במשחק מפוצלים לתת סוגים, שכמובן שגם עליהם יש גורמים שמשפיעים, כך שמדובר ברמת מורכבות גבוהה במיוחד, אבל לא הייתי מדבר על העניין הזה לחיוב עם לא היה במשחק דבר אחד נוסף שמאזן את המשוואה – תפריט מלא ואיכותי שמתאר את המצב בכל אחד ואחד מן התחומים במדינה על מנת שתצליחו להבין מה לעזאזל קורה באימפריה שלכם. לעיתים אתם עשויים להגיע למצב שבו אתם שולטים על שטחים עצומים, הרבה שנים אחרי התחלת הקמפיין(בזמן המשחק כמובן), ובדיוק במצבים כאלו התפריט הוא לא רק שימושי, אלא מחייב, בלעדיו בלתי אפשרי לשלוט על הכל.
אז בדיוק כמו שהמשחקיות מוחלקת בתוך המשחק אנחנו נחלק את הסיקור שלנו גם כאן – נתחיל מהסחר במשחק שהוא חשוב מאוד – סחר הוא מצד אחד בהחלט חיוני, אבל לא תמיד קל להגיע להסכמי סחר, והסוד טמון לרוב בפיתוח קשרי אמון עם מדינות אחרות, תהליך שלא תמיד יקח מספר ימים אלא הרבה יותר מזה. כמובן שהעולם לא מתחיל מאפס ולכן נקודות פתיחה מסוימות יתנו לכם קשרים טובים עם חלק מן המדינות(וגם קשרים פחות טובים), דבר שעשוי לרמוז לכם על האופן שבו תאלצו לפעול בהמשך, ובין היתר גם כלכלית. דבר נוסף שמשפיע על העניין הזה הוא כמובן הכוח הכלכלי שלכם שמקבל ביטוי מתמטי במשחק עם מספר משלו שמושפע גם כן ממספר גורמים. אז מה למדנו? אמנם קשה להגיע להסכמי סחר משמעותיים עם מדינות אחרות, אבל התוצאה הסופית בהחלט שווה את זה, והיא עשוייה להוביל כבר בדרך לקשרים דיפלומטיים וצבאיים, שאלו 2 החלקים הבאים עליהם אדבר.
ונמשיך עם הפאן הדיפלומטי במשחקיות – בדיוק כמו בכלכלה, יש צורך בבניית יחסים גם כאן, ושימוש בפעולות שנראות אולי קצת חסרות משמעות כמו נישואים דיפלומטיים ומתנות עשוי להוות גורם מרכזי לבניית קשרים דיפלומטיים חיוביים עם מדינות אחרות, אך הדבר לא מחייב, משום שהבדלי דת ותרבות מרחיקים באופן אוטומטי בין מדינות. נוסף על כך קל מאוד להרוס את הקשרים הדיפלומטיים עם מדינות מסויימות, בטח ובטח אם גם ככה קיימים הבדלים מהותיים בין שתי המדינות. אז כמו ששמתם לב, הדבר שמאוד מאפיין וגם מאוד יפה בתחום הזה ובכלל במשחק הוא ההיררכיה – בהקשר הדיפלומטי, יש להתחיל מפעולות קטנות או להתבסס על הקיים ולאט לאט להתפתח לכדי פעולות בינוניות ופעולות גדולות בהשפעתן הדיפלומטית(התחילו בניושאים דיפלומטיים וביקור של השגריר לשיפור היחסים ואתם עוד תסיימו, במידה ואין הבדלים קיצוניים מידי בתרבות ובדת, בהסכם שלום דו צדדי עם תמיכה מלאה ואמון מלא).
אז אם כבר הגענו לשלום, דבר שמתקשר ישירות למלחמה, אדבר כעת על הפאן המלחמתי במשחקיות – הצבא הוא חלק חשוב מאוד וגם פה יש גורמים שמרכיבים אותו ומתחזקים אותו – בתפקיד התחזוקה כמובן הכסף, אך לתשתית טובה יש גם צורך בכח אדם הגדל פעם בחודש, ותמיד טוב שיש צבא גדול, במיוחד שהגבולות מתרחבים והשכנים כבר הרבה יותר מאיימים. בכל שלב במשחק מדינות עשויות לרצות להכריז מלחמה כנגדכם, אבל כאן נכנס לתמונה גורם נוסף והוא הצדקה למלחמה. במידה ואין הצדקה ממשית למלחמה, היציאה למלחמה תשפיע לרעה על מספר גורמים למדינה, כך שעל מנת לצאת באופן יעיל למלחמה נגד מדינה אחרת רצוי להשיג הצדקה קודם לכן וגם להיפך – אם תופיע לכם הודעה שאומרת כי מדינה אחרת עשתה פעולות קטנות כנגדכם וכעת אתם יכולים להכריז עליה מלחמה, דעו כי היא הייתה מכריזה בעצמה כבר ממזמן כל עוד היא יכלה.
אבל הדבר שבאמת חבל בחלק הזה, הוא שאין מערכת קרב אמיתית, ופעמים רבות מצאתי את עצמי סופג כמות נפילות לא פרופורציונלית למציאות וברור כי במידה והייתי מנהל את הקרב בעצמי כמות האבידות הייתה צונחת משמעותית. קיומה של מערכת קרב במשחק כמו זה הייתה הופכת אותו, לטעמי לפחות, למשחק האסטרטגיה האולטימטיבי, משום שאני לא מסוגל להצביע על פגמים גדולים אחרים.
עד כאן לגבי המשחקיות, כעת נדבר בקצרה על הגרפיקה והסאונד – הגרפיקה כמו בכל משחקי Paradox איננה מדהימה אבל היא נחמדה מספיק וכשמדובר במשחק אסטרטגיה, גרפיקה היא לא גורם מרכזי בהחלטה על ציון המשחק. אבל בסופו של דבר כלי הנשק הותאמו לכל תקופה ותקופה(בסימולציית הקרב הפעיל בין 2 הגנרלים של 2 צבאות שנלחמים זה בזה) – מחניתות העץ של המאה ה-15 ועד לרובים של המאה ה-18. גם הלבוש מותאם והכל מאוד אותנטי. האדמה ממודלת בצורה מדויקת להפליא ולעיתים אין צורך אפילו להסתכל על כל מאפייני העיר אלא פשוט להביט על המראה שלה. גם הספינות די מרשימות וכשמוסיפים לחישוב את התפריטים שבנויים בצורה מדהימה יוצא שהגרפיקה מספיק טובה בשביל לא לגרוע מאיכותו של המשחק ואף לשפר אותה במקצת, אף על פי שהיא איננה מדהימה.
הסאונד לעומת הגרפיקה, הוא מן הטובים ששמעתי במשחקי אסטרטגיה ונהפכתי מאזרח מדינת ישראל למנהיג אימפריה משגשגת בשניות ספורות רק בזכות המוזיקה הזו שהולמת את המשחק עד מאוד. אני חייב לציין בנוסף לזה שמאוד נחמד לשמוע את השאגות של החיילים בקרבות, לשמוע את היריות של הספינות ובכלל כל האפקטים הקוליים במשחק מצויינים ושמדרגים אותו מאוד.
כעת הגעתי לחלק האחרון של הסיקור, אחריו אסכם את הביקורת על המשחק, אבל כעת נדבר על חבילות ה- DLC הגדולות.
Conquest of Paradise – חבילה שמתמקדת בעולם החדש. חבילה זו מרחיבה את המכניקה של העמים השבטיים, דבר שבולט ביותר בקרב האמריקאים הילידים. זה גם מוסיף כלי ליצירת עולם רנדומלי שאף מערבב את נופי דרום וצפון אמריקה. ההרחבה מוסיפה גם אזורים קולוניאליים, חסות ואומות חדשות להתחיל איתן, כמו גם תוספות קטנות ותיקונים לאלו הקיימות. שוחרר ב-11 בינואר 2014.
Wealth of Nations – חבילה הכוללת מכניקה חדשה לרפובליקות מבוססות סחר. התוספות הבולטות ביותר כוללות חברות סחר, ספינה חדשה, ואפשרות של בניית סואץ, פנמה ותעלות קיל. התיקון הנלווה כולל מערכת יריבות חדשה, מדיניות, ועיצובים נוספים של ספינות. שוחרר ב-29 במאי 2014.
Res Publica – חבילה התמקדת בממשל ובמסחר. מכניקה חדשה הנוגעת לבחירות, יחד עם אירועי בחירות לרפובליקות ההולנדיות ופוקוס לאומי. אפשרות לממשלה רפובליקנית המבוססת דיקטטורה כלולה גם. ההרחבות הנלוות הכלולות הן קבוצות נוספות של רעיונות ופלגי סחר רפובליקנים. שוחרר ב-16 ביולי 2014.
Art of War – הרחבה זו מתמקדת במכניקה צבאית. היא מרחיבה על מלחמת שלושים השנים ועידן נפוליאון, משפרת את הדיפלומטיה (במיוחד סביב סכסוך והסכמי שלום), מרחיבה את מכניקת הוסל ומוסיף אפשרויות חדשות לניהול מלחמה. התוספות הנלוות כוללות בין היתר שיפוץ מכניקת המרידות, שיפור ההמפה והוספת ממשק, שיפורי AI גדולים במשחק. שיפורי המפה הגדילו את מספר המחוזות על מפת המשחק, באזורים שהיו חסרים בהם בעבר פרטים, כגון אסיה ואפריקה. החבילה שוחררה ב-30 באוקטובר 2014.
El Dorado – חבילה המשפרת במידה ניכרת את מדינות מרכז ודרום אמריקה. זה כולל נאהואטל, אינטי ודתות המאיה, "doom counter" לשבטים במרכז אמריקה, שיפור המכניקה ואירועים נוספים. החקירה וההתישבות באזורים אלה גם מורחבת והאמנה של טורדסילאס מתווספת למשחק. כובשים יכולים לחקור אל ארץ הלא נודע ולחפש את 7 ערי הזהב. עיצוב אומה מותאם אישית כלול. ההרחבות הנלוות כוללות אירועים חדשים בדרום ובמרכז אמריקה, שטח משופר ושיפורים כלליים למשחק. הוא שוחרר ב-26 בפברואר 2015.
Common Sense – חבילה שמתמקדת בדיפלומטיה, דת ופיתוח פנימי. משחקיות חדשה הקשורה לדת מתווספת, תוך התמקדות בפרוטסטנטים ובודהיסטים. פרלמנטים מתווספים, וממשלה פרלמנטרית מיוחדת מוענקת לאנגליה. ההרחבה בד בבד כוללת דתות חדשות, שיפורים במערכת השלום ועיבוד של מערכת המבצר. מספר המקומות הפנויים לבנייה בכל אזור הופחת, אך אלה שנשארו נעשו חזקים יותר. התוסף שוחרר ב-9 ביוני 2015.
אז לסיכום – המשחק עצמו נהדר, משחקיות עשירה העולה על כל המתחרים, בפאן הזה אבל חוסר במערכת קרב מורגש. הגרפיקה לא גורעת ומוסיפה קצת למשחק בעוד שהמוזיקה הנהדרת פשוט מכניסה אותך לאווירת מלחמה אמיתית, אווירה שהורגשה באותן השנים בהרבה מאוד איזורים על פני כדור הארץ. חבילות ה- DLC לא חובה אבל מומלצות מאוד, ובכללותו המשחק נושק לשלמות.
