מולטיטאלנט – ביקורת הסרט הכל בכל מקום בבת אחת

"הכל בכל מקום בבת אחת", כמו שמו המשונה, הוא סרט שיוצאים ממנו עם תחושה בלתי רגילה. המוח עובד שעות נוספות בגלל שנדד בין ייקומים טכנולוגיים ופנטסטיים וההרגשה? היי מוזר, חוסר מילים בפה ומורכבויות טכנולוגיות שצריך לקלוט כמו במשחק במחשב. אפשר לתאר את הסרט במגוון דרכים: מצחיק, מוזר, מרהיב, מבריק, טיפשי, מיותר וסוחף. מאוצר המילים הזה תוכלו לבחור את חלק מהמילים או את כולן. קראו את הביקורת על מנת לגלות את התשובה.

"הכל בכל מקום בבת אחת" מתמקד באוולין, מהגרת סינית שמתגוררת באמריקה עם בעלה, איתו היא מנהלת עסק של מכבסות. ביום בהיר אחד, כשנקבעה לה פגישה עם פקידה ממס הכנסה, היא צוללת להרפתקה שבה רק היא יכולה להציל את העולם מהכחדה על ידי מעבר בין מימדים ועולמות מקבילים. הסרט נוצר על ידי צמד הבמאים דן קוואן ודניאל שיינרט ("הדניאלס")  והמפיקים אנתוני וג'ו רוסו (היוצרים של סרטי "הנוקמים" ו"קפטן אמריקה"). לצפייה בטריילר:

משפחה בהפרעה

נבחרת השחקנים היא בהחלט עוצמתית. בתפקיד האם יש את מישל יאו ובתפקיד הבת יש את סטפני שו. שתיהן שחקניות מוכשרות ומנוסות שהן מתכון להצלחה. סרט שבו עוברים כל כך הרבה פעמים בין ייקומים, הוא בבסיס לא פשוט לצפייה כך שאם אתם לא מתחברים לרעיון של יקומים מקבילים תוותרו מראש. בזכות שתי השחקניות הראשיות ובתוספת עוד שחקנים נפלאים כגון ג'יימי לי קרטיס ו-ג'ונתן קי קואן, אנחנו נשארים מחוברים לעלילה ואף מהופנטים אליה.

כולם ללא יוצא דופן משחקים נפלא, הדמויות מגניבות ומעוררות הזדהות. אוולין היא הגיבורה האוליטימטיבית שחייה חיים שגרתיים, אין לה כוחות מיוחדים ואפילו מוטיבציה להציל את העולם מההכחדה. הדיאלוגים איתה ושל כל הדמויות תמיד אמינים, מצחיקים ומרגשים לעיתים. כל הדמויות חזקות וחביבות בדרכן, גם אם הן משניות, כמו דמות האב ובן הזוג. הסוף מאוד מספק לאור התפתחויות הדמויות והעלילה שנבנית בהדרגה.

הז'אנר מוגדר כמדע בדיוני אבל הוא הרגיש לי יותר כמו קומדיה. לא אספיילר לכם על היקומים אבל מובהק שהרעיונות העלילתיים מקוריים, מפתיעים ופורצי גבולות. לכן אפשר לתאר את הסרט כפרוע, אבל לא צריך להיות שרוט בהגזמה כדי ליהנות ממנו. צריך לשדר על התדר של הסרטים והסדרות הפופולריים כיום שכוללים הומור חכם ומטופש בו זמנית, כמו "ריק ומורטי" הייתי טוענת.

עולמות מקבילים

הרגשתי שהסרט ליהטט בהצלחה במעברים בין היקומים השונים. הייקומים היו מעולים ופרוסים כמעט על פני כל תחום אפשרי. כל אחד מהם גרם לי תחושה מסוימת שרוצים להעביר לי, בין אם כישלון או תחושת הפסד של הגיבורה. הדמות הראשית בנויה כפי שצריך: בעלת סיפור חיים עשיר, כריזמטית, מעוררת הזדהות ומעניינת. צפיתי בהרבה סרטים שבהם הדמות הראשית היא סינית וזה תמיד הוסיף נופך לעלילה בשל המנהגים, האוכל הצבעוני והקהילה השמרנית.

אין ספק שהיקומים היו מקוריים ומגוונים מאוד. הסרט יחסית ארוך ואורכו עומד על 140 דקות. עדיין אי אפשר לקבל הכל מהכל. יש יקומים יותר מוצלחים מאחרים וכאלו שלא מקבלים מספיק תשומת לב והם לא פחות מגניבים. התרשמתי מהחיבור בין היקומים, הניצול של כל התרחישים האפשריים על מנת להצחיק ברגע הנכון ובזמן הנכון שזאת גדולה בפני עצמה והאפקטים הנהדרים.

אני מדגישה שצריך לבוא עם ראש פתוח. להבין שזה בסדר שלא חייבים על ההתחלה להבין את המטרה של הסרט או את הכיוון העלילתי אליו הוא מכוון. במקרה הזה, "הכל בכל מקום בבת אחת" מוכיח לנו שלהיות מוזר זה לא מוזר. באופן מפתיע, דרך המוזרות והאלמנטים הפנטסטיים אנחנו מרגישים אנושים וחיים. במקרה הזה, בולטת הזיקה של יוצרי הסרט למדע בדיוני ולגיבורי על ומרגיש שבקטעים רבים הוא פארודיה לסרטים הללו. הקטעים והפואנטה המרכזית שתתבהר בהמשך גובלים בגאונות.

סיכום

"הכל בבת אחת" הוא אחד הסרטים הסרטים המפתיעים והחווייתים. כולו הרגיש לי חגיגה אחת גדולה של הרבה סגנונות, מקצועות וקרבות. הצבעוניות מתבטאת בתלבושות ובאיפור נועז שמשדרגים את האווירה. זאת לצד הפקה גדולה שמשלבת כל דבר שהיא יכולה, בין אם זה חרבות או קונפטי שמתפזר מכל עבר. זהו סרט ייחודי שמצליח להותיר חותם. הרבה פעמים מומלץ אחרי שקוראים ספר טוב או רואים טוב לא לצרוך תרבות נוספת מיד אחרי ולתת לדברים להדהד, אז כאן אציין שזה נכון לחלוטין.

לסיכום, נהנתי מאוד מהסרט. אני בטוחה שהוא לא יקלע לטעם של כולם, אבל בעיקר בקרב חובבי המד"ב והקומדיות הוא יהיה להיט. זה שיוצאים מבולבלים וסוערים רגשית מ"הכל בכל מקום בבת אחת" זה לא דבר רע, זה מראה שהוא גם עמוק, מעורר מחשבה ובלתי נשכח. חוץ מזה חשוב להדגיש שהוא מוזר לאו דווקא בהיבט השלילי, זה יכול להתפרש בכללי כחדשני, רב מימדי ופורץ דרך. זוכים להרגיש מכל קשת הרגשות, בכל מקום בבת אחת.