ידיד הדייגים – ביקורת סרט

"ידיד הדייגים" נפתח בחבורת צעירים שעובדים בחברת הפקה מוזיקלית ומתכננים לצאת לסוף שבוע פרוע ביחד, אומנם שבמפתיע הם מגיעים לכפר נידח בקורנוול. הבוס לעבודה של דני, אחד מהחבורה והדמות הראשית בעלילה, מפציר בו להחתים את חבורת הדייגים המקומיים שמתאגדים כדי לשיר שירים מסורתיים ישנים. דני לא יודע שהבוס שלו מתבדח איתו ולכן לוקח את המשימה ברצינות. שם הוא עובר תהליך פנימי, מתאהב באחת הבנות של הדייגים המבוגרים ומקבל תובנות עמוקות על החיים. מלבד זאת,"ידיד הדייגים" מבוסס על אירועים אמיתיים. האם "ידיד הדייגים" הוא סרט דרמה-קומדיה מוזיקלית  שיחמם לכם את הלב? האם הוא יוצר דמויות חביבות ובלתי נשכחות וסיפור מעורר השראה או פשוט העברת שעתיים חביבות מהחיים שלכם? קראו וגלו. לטריילר הסרט:

הדמויות בסרט

כבר מתחילת הסרט אנו נחשפים לצילום מרהיב של נופים עותקי נשימה. הכפר ציורי מאוד ואנחנו נכנסים לאווירה נעימה ורגועה של מקום שונה מאוד ממה שאנו מכירים. מקום שוחר תרבות וגם קסם. אנו מגלים את הדייגים, חבורה של עשרה אנשים פשוטים שמנעימים את עבודתם על ידי שירה מסגנון ייחודי של רוקנרול. אני מודה שהסגנון המוזיקלי לא קלע לטעם שלי אבל המוזיקה הייתה ייחודית וערבה לאוזן. שרטוט הדמויות לא מפתיע אך בכל זאת בנוי טוב: מופיעים חבורת דייגים שומרי מסורת שמופיעים רק בפאב המקומי בעיירה הנידחת. הם חבורת גברים בעלי ניסיון חיים, שקצת קשים לשכנוע. הם לא מעוניינים בתהילה ופרסום אלא בחיים צנועים ושקטים לפי דפוס חייהם.

השחקנים התמסרו לתפקיד וסיפקו לנו משחק טוב ומערכת יחסים איתנה בין הדמויות. יש את חבורת הגברים הצעירים שאומנם לא מופיעים רבות בסרט, אבל משעשעים גם הם בהתנהגותם ובבדיחות הפרטיות שלהם. במפגש הראשוני שלהם בכפר הם פוגשים את הבת של אחד הדייגים ובינה לבין דני יתרחש סיפור אהבה. אי אפשר להגיד שממש סיפור אהבה אבל מתחילים בהחלט ניצנים והתאהבות בין השניים. היא קרירה ומצחיקה גם כן וגם הבת שלה חמודה.

עלילת הסרט

הדמויות חביבות אבל מערכת היחסים ביניהן לא גורמת לממש עניין. הסרט נפתח מצוין לדעתי מהבחינה שבהדרגה הצליח לשאוב אותנו אל מקום וזמן העלילה בצורה טובה ולא נמרחת. אולם, עלילת הסרט לא מותחת ולכן גורמת לאיבוד עניין בפרקים מסוימים. העלילה צפויה ולא מתרחשות בה הפתעות. הסרט מצליח להעביר לנו סיפור נחמד על ידי אופי הדמויות, סצינות מרגשות ורגעים מצחיקים. כנראה בגלל הרגעים הללו בסרט הוסיפו גם מוזיקה, על מנת למשוך זמן ואף ללכוד את ריכוז הקהל. דבר זה לא תמיד הוסיף עניין והמוזיקה הישנה והאיטית מעט ייגעה אותי. מצד שני, מוזיקת הרקע לצד הצילום והבימוי המאוד טובים הוסיפה עניין והתחברה טוב. בנוסף, אני חושבת שהמוזיקה של הדייגים זו לא מוזיקה שכולם יתחברו אליה אבל היא עדינה בסופו של דבר ונעימה לאוזן ולכן כל מי שחובב דרמות מוזיקליות יהנה מהסרט בסופו של דבר.

לסיום, "ידיד הדייגים" הוא בסך הכל סרט חביב. הוא מציג מוזיקה, דרמה ומעט קומדיה עם צילום ובימוי נהדר. העלילה לא מאוד עניינה אותי אישית וכמו כן גם המוזיקה שהושמעה, אבל זהו סרט שעשוי בצורה טובה ובהחלט משפר את מצב הרוח. זהו סרט נגיש לכל הגילאים ובשורה תחתונה כל אחד שאוהב מוזיקה יוכל להפיק מהסרט הנאה. לדעתי האישית, הסרט מעט מונוטוני, מהבחינה שלמשל בבדיחות, סגנון ההומור חוזר על עצמו ולא יזיק לקצר אותו מעט. הסרט מציג בפנינו סיפור ידידות וחברות שלא יוצא מגדר הרגיל אך מצליח לנגוע לנו בלב ולבדר אותנו במשך שעתיים.